yaniv

סקודה יטי. לא ארוך וקל לחנות בכל מקום. מאוד מרווח בפנים (יחסית לגודל). חסכוני וכייפי לנהיגה.

פיאט פנדה. נוחה יותר מכל הדגמים שהזכרת (אולי למעט הפיאסטה). אמינה מאוד (כן, כן... יש פיאט אמינה). חסכונית מאוד (1:16, 1:18 - תלוי בסגנון הנהיגה). מהנה לנהיגה. לדעתי, אפשר למצוא אחלה מציאות ב 15,000 ש״ח.

רעיון מעולה - אבל בלי שיווק זה לא יעבוד. פה בפורום יש מעט מדי גולשים. פרסמת בעוד מקומות?

פיאט פנדה. אמינה מאוד (למרות התדמית של פיאט). חסכונית. נוחה. מרווחת. נעימה לנהיגה בזכות מנוע 4 צילנדרים. לדעתי, עדיפה על כל האופציות שהצעת - מלבד ה i10.

קיה פיקנטו זו בהחלט אופציה טובה אם אתה מחפש רכב מיני. דרך אגב, לא ממש חסכונית בדלק. מניח ש 1:13 בתוך העיר.

הוצאות הדלק הן זניחות בכזה קילומטראז׳ יומי/חודשי ושנתי. עדיף להינות מרכב שבו הילדים יישבו בנוחות גם עוד כמה שנים (אמרת שאתה לא מתכוון למכור בקרוב). ובנוסף להינות מהפרקטיות של רכב סטיישן. ההמלצה על קיה סיד סטיישן בהחלט טובה ועונה על הדרישות. גם ברכב מיני יהיה לך קשה להוציא יותר מ 1:15 בתוך העיר. 7 קילומטרים ביום זה 210 קמ בחודש. מדובר על 21 ליטר של דלק בחודש או משהו כמו 200-150 ש״ח לחודש (גם אם מחיר הדלק יעלה). לא זו ההוצאה הכבדה. תנסה לחסוך בביטוח, בטיפולים - שם הכסף. תנסה למצוא רכב אחרי טסט וטיפול עם צמיגים במצב טוב ומצבר שהוחלף לאחרונה והנה חסכת אלפי שקלים...

מסכים עם כל מה שנכתב למעלה + ליטי יש מזגן מפוצל (ומצוין) גם בגרסאות זולות. ויש חיבור bluetooth ברבים מהדגמים. ליטי גם יש חישוקים גדולים שמחייבים צמיגים די יקרים. צריכת דלק של היטי ה 1.2 הידנית סביבות 1 ל 12 עד 1 ל 15 (רוב הנסיעות שלנו בתוך העיר). גם היטי וגם ה XV הן אופציות טובות. לדעתי, שתיהן עדיפות על הקרוסאובר. אם אתה מחפש יכולות שטח, הסובארו לוקחת בגדול. אם זה סתם בשביל לעבור שביל עפר בדרך הביתה, אז גם היטי סבבה.

מהיכן התובנה שהיטי לא אמינה? היו בעיות בגיר האוטומטי בדגמים הראשונים. מעבר לכך לא חושב שיש בעיות נפוצות. בטח לא בדגמים המאוחרים. על ה XV יש המון פרסומים על צריכת שמן גבוהה יחסית. שתיהן גבוהות מהקרוסאובר - היטי בכסנטימטר (אפשר להתווכח אם משמעותי או לא) והסובארו בכארבעה (בהחלט משמעותי).

ועוד תובנה. אם אלו הדגמים שאתר מתלבט בינהם אני הייתי מתמקד ברכב עם: הקילומטרז׳ הנמוך ביותר מהשנה המתקדמת ביותר עם מספר הידיים הנמוך ביותר (לא יותר מיד 1-2) שתוכל להרשות לעצמך במגבלות התקציב.

בבעלותי פיאט פנדה 2011. נמצאת אצלי כבר כשנתיים וחצי ונסעתי בה מעל 50,000 ק״מ בזמן הזה. אני נוסע כל יום מירושלים לכיוון שדה התעופה. אמינות? מופתית! מלבד בלאי רגיל וסביר: צמיגים, בלמים ומצבר. טיפולים שיגרתיים שעשיתי בזמן פחות או יותר. חסכונית? מאוד! צריכת דלק אמיתית (הרוב מחוץ לעיר) - 16-18 ק״מ לליטר. נוחה? לא ממש. רועשת? למדי. ביצועים? סבבה בשביל מה שאני צריך. לא עוקף פורשה ופרארי בקסטל, אבל עולה אותו כמו כל שאר המכוניות. מזגן? פצצה. מקום אכסון? מספיק לקניות מכובדות בסופר. הנאה בנהיגה? אני אוהב לנהוג בה. בטיחות? בסיסית ביותר - אם זה השיקול העיקרי אז אני מניח שהפיאט פחות בטוחה מהדגמים האחרים שציינת. לא מכיר את הדגמים האחרים שציינת. יכול להעיד רק על שלי.

ענית לעצמך ב 20,000 אפשר למצוא פנדה 2011 מצויינת, שמורה ומיד נמוכה. יהיה לך מאוד קשה למצוא בתקציב הזה משנים מתקדמות יותר.

בפנדה בצורה בשנת הדגם 2011 יש גם מערכת עזר לזינוק בעלייה ואותו מנוע עם 69 כ"ס כמו בדגמים החדשים. מפה והלאה זו שאלה של תקציב והתחברות לעיצוב. שתי הגרסאות מצויינות, נחשבות אמינות וחסכוניות. יש פה גם שאלה של המצב של הרכב הספציפי, אם תמצא פנדה 2011 עם מעט קלימטראז', מטופלת ומושקעת (צמיגים, מצבר וכו'), אז בהחלט היא יכולה להיות עדיפה על דגם 2012 מוזנח.

מוסיף עוד פרטים בעקבות שאלות של מתעניינים ועוד דברים שנזכרתי בהם: טסט עד יולי 2017 מדחס של המזגן הוחלף גם לפני מספר חודשים.

הרכב עם כ 160,000 ק״מ (קצת פחות). הכל עובד - מזגן מקפיא, חלונות חשמל, נעילה מרכזית, מגבים ואורות בהפעלה אוטומטית. יש מערכת קול מקורית ואיכותית מאוד של clarion. מנוע חזק ובריא. נוח ושקט בצורה בלתי רגילה. אחיזת כביש שאין דברים כאלה. צריכת דלק אמיתית משולבת - 10 ק״מ לליטר. גילוי נאות: הגיר התחיל לעשות בעיות אופייניות למודל - עקב כך המכירה תתבצע במחיר נמוך במיוחד! הרכב מטופל עד לפני שנה במוסך היבואן ובשנה האחרונה במוסך אמ-הדרך. בשלוש השנים האחרונות שהרכב אצלי בוצע טיימינג, החלפת משאבת מים, צמיגים (שניים מהם חדשים לגמרי), ריפוד גג חדש, ברקסים, כויל ועוד. הרכב מטופל כמו שעון וכל הטיפולים הם חלק מהשיגרה. כמו כן הוחלפו השסתומים בגיר לפני כחצי שנה. ריג׳קטים: 1. תקלה בגיר - מאפיין את המודל. עובר לעיתים למצב חירום (צריך לכבות את הרכב ולהדליק שוב כדי לאפס). אפשר עוד לנסוע במצב הנוכחי, אבל אין מנוס משיפוץ של הגיר. העלות היא כ 5,200 ש״ח שאוריד מממחיר מחירון. מי שישקיע בשיפוץ יהנה מרכב נהדר, במחיר בדיחה, לשנים רבות. 2. מכה בצד ימין - לדעתי עם קצת סבלנות, אפשר לדחוף את הפח החוצה בלי צורך בפחחות. 3. מראה בצד נהג סדוקה. 4. ידית איתות לא חוזרת כשמאותתים שמאלה (עוד תקלה ידועה של המודל) - צריך להחזיר ידנית. לפי התוכניות המקורית שלי הרכב היה אמור לשרת אותי עוד כשנה - לכן, רק בחודש האחרון השקעתי בתיקון ריפוד הגג ובצמיגים חדשים. בשל צירוף נסיבות החלטתי למכור. אשמח להעביר למישהו שימשיך לנהוג בו ולהינות כמו שאני נהנתי בשלוש השנים האחרונות. אני ממש מעדיף למכור למי שיהנה מהרכב ולא לחלקים. למרות שההבדל במחיר שאקבל הוא לא כזה משמעותי. הרכב נמצא בירושלים - אבל אני מגיע איתו לאזור המרכז בערך פעם בשבוע. יניב 052-6008006

בארץ אין סיכוי שמישהו ייתן לקיט להכנס. הנה כתבה מכלכליסט: http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3623413,00.html

הרעיון שונה כי המפרט פתוח לציבור. כמו קוד פתוח בתוכנה, ככה התכנון של המכוניות יכול להתקדם בעזרת כל מי שירצה לתרום.

אני לא מצאתי דיון בנושא בפורום - מקווה שאני לא חוזר על דברים שדובר עליהם. נתקלתי בקונספט חדש ומעניין: בניית רכב בצורה עצמאית על בסיס "קוד פתוח". החברה מספקת אליכם הביתה את כל החלקים הדרושים להרכבת השילדה והמנוע (חשמלי, היברידי או בנזין), הוראות הרכבה ומשם אתם עוסקים במלאכה. המחיר כ 20,000 עד 40,000 ש"ח בהמרה גסה. ואז יש לכם שילדה שעליה ניתן להרכיב מגוון תצורות של תא נוסעים. לדעתי, יופי של רעיון ליצירת רכב עירוני, פשוט וזול (בארץ, לצערנו, זה כמובן לא יקרה בקלות). האתר של החברה: http://www.osvehicle.com/ כתבה של טופגיר על המוצר: http://www.topgear.com/uk/car-news/meet-the-car-you-can-build-in-an-hour-2013-02-04

שווה לנסות עוד מקור אחד: http://www.carburettorspecialists.com/ יש להם כמעט כל חלף לכמעט כל קרבורטור שיוצר אי-פעם. קשה להתמצא בקטלוג שלהם - אבל תמיד אפשר לשלוח אליהם מייל ולשאול.

לא מדובר במלכת יופי, זה נכון. אבל מדובר ברכב המשפחתי הנוח ביותר שאני מכיר (בתקציב סביר) + ביצועים מצויינים + אמינות + הנאה בנהיגה + התחברות ריגשית, שזה אולי הפרמטר הכי חשוב לרכב שיחשב כקלאסי בעתיד. זה פשוט רכב שמעלה חיוך על הפנים וילדים אוהבים אותו בגלל המרחב והמראה. מעט מאוד כלי רכב מודרניים עושים את זה.

בני, ברשותך אגיב על שני דברים שכתבת. ראשית, לגבי הנושא של המדע, מי שציין זאת לראשונה בתגובה שמעלי היה ישראל, שמהשירשורים שלו אני מסיק שהוא מבין דבר או שניים במדע (בטח יותר ממני). אני רק ציינתי שזו שאלה מעניינת מה קרה למדע הבריטי לאחר המלחמות, לא שיש לי את התשובה ושנית, קטן וממזר זה בדיוק מה שהבריטים יודעים לעשות (מיני מיינור, כבר אמרתי?), רק שרכב קטן וממזר כנראה לא מוכר מאז שנות ה-60 בכמויות גדולות כמו משפחתי ואמין (טיוטה קורולה). מעניין שבשנים האחרונות כלי הרכב הקטנים והממזרים שוב מרימים את הראש. אם ננסה לעזור לכותב העבודה ולסכם מה שאמרנו עד כאן, כנראה יש אמת בכל הטיעונים ואין סיבה אחת מרכזית לקריסה. הסיבות שנאמרו הן (הרשיתי לעצמי להוסיף עוד קצת): 1. צמצום השוק הרלוונטי: אין יותר שוק שבוי בעקבות קריסת האימפריה 2. שמרנות בסיסית שמקשה על החברה הבריטית להסתגל במהירות לשינויים 3. ניהול גרוע ותהליכי מיזוג שפגעו בייחודיות של המותגים השונים 4. מאבקים בין עובדים והנהלה 5. בקרת איכות מזעזעת במהלך שנות ה 70 6. בנוסף במהלך שנות ה 70: אין השקעה בעיצוב ובטכנולוגיה. ממשיכים להשתמש במנועים מיושנים, ברכיבים חשמליים גרועים ונותנים לאנשים חסרי השראה לעצב

המדע והטכנולוגיה הבריטית הופנו בזמן מלחמות העולם לייצור אמצעי לחימה ומגננה. מה שקרה אחכ למדע הבריטי זו באמת שאלה מעניינת. לגבי תעשיית הרכב אני מסכים שמדובר בסיבה סוציולוגית, אבל אני לא חושב שהיא קשורה רק לקריסת האימפריה. דרך אגב, את מפעלי פולקסווגן פתחו מחדש וניהלו בשנים הראשונות הבריטים שדאגו לשיקום של גרמניה שאחרי המלחמה.

לא מסכים. לפחות לא במקרה של המיני מיינור. זה רכב ששינה את כל התפיסה של רכב קומפקטי. ומדובר בדגם די מוצלח מבחינת מכירות. אין ספק שהגרמנים והיפנים הציעו איכות ואמינות, הבריטים הציעו הנאה וחדשנות. מה טוב יותר? זה באמת כבר בחירה אישית.

לדעתי התיאוריה של ישראל על קריסת הקולוניאליזם הבריטי ובעקבות כך קריסת תעשיית רכב היא לא נכונה. בואו נזכור שהתעשייה הבריטית של סוף שנות ה 50 ושנות ה 60 הביאה לנו את המיני מינור, את היגואר xj, את דגמי ה mg המוצלחים, כמה טריומפים מעניינים ועוד (לוטוס, אסטון מרטין לדוגמה). וכל זה בעשורים שבהם האימפריה כבר הייתה מאוד מצומצמת. זה קשור לדעתי יותר לפילוסופיה ארגונית של ״מי המנהל״. כשהמנהלים היו אנשי החזון שנתנו למהנדסים יד חופשית יצאו מכוניות מדהימות כמו המיני מיינור. וכשהביאו מנהלים ״מקצועיים״ גם נוצרו סיכסוכים עם העובדים וגם יצאו ״יצירות״ כמו המוריס מרינה.

גם לי הייתה איביזה 1987. היא הייתה אצלי בערך בשנת 96-7, אם אני זוכר נכון. רכב עם מנוע נהדר, באמת הייתה לו תגובה טובה. אבל עם בעיות חשמל ממש מדליקות. המגבים עבדו נהדר בכל מצב, חוץ מאשר בימים עם גשם. האיתותים עבדו מתי שבא להם. וכן, לפעמים היה סוויץ׳ ולפעמים לא. הרכב עצמו היה ממש חביב. ואני מניח שאלמלא בעיות החשמל שדרשו החלפה של לוחות יקרים, ולא ניתן היה לפתור אותם בידי חשמלאים רגילים, אולי היו שורדות יותר.

יש סיכוי שבריטניה הגדולה היא אכן המקור - אבל אוסטין A35: http://www.ebay.co.uk/itm/Austin-A35-Front-Quarter-Light-Handle-/251175512226?pt=UK_CarsParts_Vehicles_CarParts_SM&hash=item3a7b3a28a2