גיר רובוטי בנוי כמו גיר ידני אבל יש רובוט שמעביר את ההילוכים בשבילך. פעם רוב הגירים היו בעלי קלאץ׳ אחד, ממש כמו גיר ידני, היום התיבות כבר יותר מתוחכמות ורובן בעלות זוג קלאצ׳ים (אחד להילוכים זוגיים ואחד לאי זוגיים, הרעיון הוא שכשאתה נוסע בהילוך, נניח שלישי, המצמד השני כבר ״מחזיק את ההילוך הרביעי וכשתעבור או התחשב יעבור להילוך רביעי ההעברה תהייה קצרה ומהירה). גיר רובוטי עם קלאץ׳ יחיד פחות נעים לשימוש עירוני (וגם בין עירוני, אבל שם זה פחות מפריע), נוטה לטלטל את הרכב בהעברת הילוך (קצת כמו תלמיד נהיגה לא מנוסה מידי), ותקווה שיש מערכת למניעת הידרדרות בעלייה, אבל לרוב הוא אמין מגיר בעל זוג מצמדים (ראה ערך DSG ופאוארשיפט, וגם זול יותר לאחזקה כי הוא פשוט יותר ומחליפים רק מצמד אחד ולא שניים), ושניהם חסכוניים לרוב מגיר אוטומטי רגיל (״פלנטרי״) בגלל היעדרו של ממיר מומנט (אין כזה בתיבה ידנית), וגם בגלל שלרוב המכוניות האוטומטיות בתקציב 15K יהיה גיר אוטומטי פלנטרי בעל 4 הילוכים בלבד,לרוב חמישה ברובוטי חד מצמדי.
גיר רובוטי חד מצמדי לא פעם מאופיין במסילת הילוכים שונה (אין P, ומדי פעם מצב D משנה אות ל-A, יש מצב ידני ומדי פעם משוטים להעברת הילוכים מאחורי ההגה), בניגוד לכזה דו מצמדי שבמרבית הפעמים לו מסילת הילוכים דומה (מצב חנייה, הילוך אחורי, ניוטרל, דרייב ואז כל מה שבא אחריו בין אם מצב ידני/ספורט וכו׳).
בגדול אלו גירים אמינים לרוב, חסכוניים יותר לרוב אבל נותנים חווית נסיעה כמו ברכב ידני, ועדיף להוריד את הרגל מהגז לפני כל החלפת הילוך (שוב, כמו באוטו ידני, כדי שהנסיעה תהייה יותר חלקה).