שלום רב, אחרי שנרגענו מהסופה אפשר לחשוב ברוגע ולהפיק לקחים.
ההתמודדות העיקרית שלי ושל חבריי מהצפון שאינו נהריה הייתה נהיגה בכבישים תוך חציית שלוליות בגדלים משמעותיים ובגובה משתנה אך ללא זרמים כך שהסכנה היחידה היא להיתקע באמצע ולהיחלץ ע"י טרקטורים של העיריה שהיו די מפוזרים במקומות המועדים.
את ההחלטה אם ואיפה לעבור קיבלתי בד"כ על סמך הערכה של גובה המים על משאיות ושאר כלים שעברו לפני ותודה לקל ההימורים התבררו כנכונים והמקסימום היה שהרכב האט מאוד לקמ"שים בודדים (בהרגשה באותו רגע לחוץ) אך המשיך עד לחציה מלאה. לעומת זאת יש לי חברים שאכן נתקעו וחולצו ע"י הטרקטורים.
1. מה המגבלה הטכנית של רכב מבחינת גובה המים? פתח כניסת האויר למנוע או שיש עוד מכלולים רגישים? תכלס לא שמעתי על מישהו שסבל מבעיות אח"כ למעט חבר עם קורולה שנת 2000 שהיה צריך ליבש את הפלגים.
2. בהמשך להנ"ל דובר כאן בפורום על פריוס עם מים עד גובה המושב שהלכה טוטאלוס, זה בגלל ששם המים חדרו פנימה? ומה ההבדל בין זה לחציה, כי שם הרכב חנה וגם מחור קטן המים יכולים להציף הכל?
3. מה הדרך הכי טובה לחציה? האינסטינקט שלי היה כניסה במהירות לא גבוהה(20-30 בהרגשה, למי יש זמן למדוד בתוך הלחץ..) כדי לא להרים מים למנוע מעבר למפלס הקיים ולשמור על קצב קבוע כדי לא להיעצר.
4. ההרגשה היתה שההאטה הגדולה הגיעה במדרגה ולא בהדרגה כתלות בכמות המים שעל הרכב לדחוף, יתכן שהמים הציפו מכלול כלשהוא (רצועות ומה שסביבם לדוגמה) וגרמו לזה? יתכן גם שאני טועה וזה כן היה בגלל גובה המים.
אשמח לכל הערה והארה בנושא.