שטות?! מי אתה שתקבע לי מה אני צריך להבין או איך ועל מה לשים את כספי?
מכל מקום, אם אלפא מצליחה לקבץ סביב המותג קהל לקוחות נאמן, אז לפחות היא מצליחה במשהו, לא?
באשר להשוואות - ילדותי משהו. ובכל זאת, בשנות ה-2000 הגלגל התהפך - כל אלפא הייתה יותר ספורטיבית מכל דגם PSA מקביל. מה זה אומר? יותר נכון, מדוע נמנעת מלציין את זה? הרי פרט לסוף שנות ה-80 וה-90 לא היו ל-PSA דגמים באמת מצטיינים דינאמית (סיטרואן, למעט אותו עשור וחצי, מעולם לא פנו לכיוון ופיז'ו לא היוו תחרות לאלפות ולב.מ.וו. הישנות). אז שוב, מה אתה רוצה להגיד? הרי במה שאתה אומר ישנה הערצת מותג (או שני מותגים, שלושה אם נוסיף את רנו) זהה, רק שאינה של אלפא, כשזה כל ההבדל. בלהט הטיעונים שלך וזכרונות השרשור בפורום הקניה והמכירה אפילו לא טרחת לראות, שלא טענתי לעליונות המכוניות של אלפא, אלא לעצם הפניה לנהג. ההבחנה חשובה ואף קריטית ודומה שפרט אליך, כל היתר (עופר, לדוגמא) הבינו למה התכוונתי.
לגבי המיטו, הדוגמא שאני אביא היא דווקא של ה-207 GTI. במבחן בגיליון האחרון של "אוטו" ירדו עליה חזק ובכל זאת, היא נתנה בראש במסלול למתחרות שלה, כולל הקליאו ספורט המהוללת, ובהפרש ניכר למדי. אני רואה כאן מכונית שמרגישה אולי חדה פחות ברם, אליבא דבוחני "אוטו", הנה רכב שקל יותר לחיות אתו ביומיום וגם מבצע, בסופו של יום, יותר טוב מכולן. מה שאני רוצה להגיד הוא שהכל עניין של סדרי עדיפויות. לגבי הבררה - אפילו אני כתבתי לעיל שהיא שמנה - מה עוד אתה רוצה, פרט להתנצחות ילדותית?
אתה רואה לנגד עיניך, באיזשהו מקסימליזם נערי אמנם מקסים אך קיצוני, רק את התכונות הספורטיביות של הרכב (וגם זה לא מדוייק, רק את התכונות שלדעתך מהנות, או ייראו לדעתך טוב יותר בעיני סביבתך המוטורית) ומתעלם מהיות הרכב מכלול ומהעובדה שנדירים הם המקרים, בהם רכב כדוגמת הרכבים עליהם אנחנו דנים נרכש כרכב שני. כל רכב עיקרי הוא מכלול פשרות. זה שפלוני מותח את הקו בנקודה X ואלמוני בנקודה Y, לא הופך אחד מהם לעדיף על רעהו. אתה, לעומת זאת, מעדיף להשוות בולבולים. חבל.