Tsafrir

שלדת סולם או בשמה היותר תקני שלדה לא אחודה, מתאימה יותר לנסיעת שטח מאחר והיא יותר אלסטית דבר מועיל מאד בהצלבות גלגלים. שלדה אחודה יותר קשיחה ופחות אלסטית, דבר שהוא מצויין לנסיעת כביש אבל לא מועיל בשטח. הקשיחות הזו גורמת מעבר לאובדן אחיזה גם לדפורמציות במבנה השילדה. והערה נוספת: אחזקת רכב שטח היא לא דבר כדאי מבחינה כלכלית. מעבר להשקעה בקניה עצמה, יש צורך כמעט תמיד להשקיע סכום נוסף בתיקוני ישור קו לאחר הקניה ואסור לשכוח זאת. בהצלחה בחיפוש.

טרופרים עם מנועי דיזל עד 99 (3.1 ליטר) נחשבים כאמינים וללא בעיות יוצאות דופן. החל מ- 99 הותקנו מנועי דיזל 3.0 ליטר. במנועים אלה היו בעיות של חדירת סולר לשמן עקב פגמים בתכנון של מערכת המזרקים. הבעיה מוכרת על ידי היצרן ובוצע רי-קול יזום על ידי היבואן לרכבים מהשנתונים האלה ואילך. על פי הפרקטיקה, הבעיה לא נפתרה לחלוטין ויש רכבים רבים שהוחלפו בהם מנעוים יותר מפעם אחת על רקע של הבעיה הזו. אישית, לא חושב שכיום יש את האטרקטיביות של מנועי הדיזל כפי שהיה בשנים עברוץ ההפרשים בעליות התקזזו בינם למנועי הבנזין. טרופרי בנזין מכל השנתונים (נדמה לי שעד שנת 1999 3.2 ליטר) הם רכבים אמינים וללא בעיות יוצאות דופן. בשנים מאוחרות יותר מנועי 3.5 ליטר טובים ומוצלחים גם הם. עם זאת ראוי לבדוק את תיבות ההילוכים האוטומטיות היטב ככל שהרכב ישן יותר. ממולץ מאד לבצע התקנת מצנן נוזלת תיבת הילוכים נפרד (אם לא בוצע כבר), רצוי עם מאוורר חשמלי. תיבת ההילוכים האוטומטית יושבת נמוך יחסית ולכן חשופה יותר לפגיעות מלמטה. רצוי למגנה. לא נתקלתי בבעיות חשמל מיוחדות מעבר לבלאי טבעי. רכב מוגבה באופן מושכל לא אמור להוות בעיה מיוחדת על הכביש. צריך לדעת לנהוג על פי המגבלות וזה נכון גם בשטח.

אני נוהג בטרופר בנזין 94 ביומיום. רכב מאד נח ובעלת יכולות שטח טובות. הפור-ראנר שונה מההיילאקס ויותר "מתורבת". רכב שטח בכלל לא רע, תצרוכת דלק יותר בכיוון של 1:5. מאחר וכיום האטרקטיביות של הסולר ירדה כולל אגרות רישוי גבוהות לא חושב שענין הדלק אמור לפסול רכב שטח בנזין. עם כל הכבוד, רקסטון לא בר השוואה לפור-ראנר.

שווה לנסות לשאול בפורום הבונים: http://www.jeepolog.com/forums/forumdisplay.php?f=10

התקציב שאתה מדבר עליו מוריד משמעותית את השנתון של הרכב הרצוי. דבר זה מצריך לאחר הקניה (במיוחד נכון לרכבי שטח) ישור קו של מכלולי הרכב. סביר להניח שישור הקו יצריך השקעה לא קטנה על מנת להביא את הרכב למצב נורמלי של נסיעת שטח בטוחה שלא תסתיים בהתקעות. טרופרים עד שנת 99 אין איתם כל בעיה משמעותית כולל דגמי הדיזל (3.2 ליטר בנזין ו-3.1 ליטר דיזל). החל משנת 99 מומלץ להמנע מדגמי הדיזל 3.0 ליטר עקב בעיה כרונית במערכת ההזרקה. דגמי בנזין מאוחרים הם בנפח 3.5 ליטר וגם הם מומלצים. לאחר קניה רצוי ומומלץ (אם לא נעשה כבר) להתקין רדיאטור נפרד לנוזל ת"ה האוטומטית. תיבת ההילוכים בטרופרים יושבת נמוך יחסית וחשופה לפגיעות מלמטה לכן מומלץ למגנה או לבצע הגבהה לרכב בצורה מושכלת. בנוגע לתצרוכת הדלק של דגמי הבנזין: דגמי 3.2 ליטר צורכים בסביבות 1:6 בנסיעת כביש בינעירונית. לטעמי לא משהו שפוסל אותם על הסף. כל הטרופרים נוחים, מרווחים, בעלי כח רב ויכולת עבירות טובה גם ללא שיפורים משמעותיים. אני חי עם טרופר בנזין 94 (3.2 ליטר) אוטומטי שעבר שיפוץ גיר לפני כשלוש שנים. מרוצה ממנו - הטרופר עובד קשה בהיותו רכב שאני עושה בו שימוש בהתנדבות ביחידת פינוי צירים של משטרת התנועה. עוד דבר המיועד למי שחדש לנושא נהיגת השטח: שווה לקבל הדרכה בנהיגת שטח (טרשים ושטח חולי). הדבר נותן המון תובנות ומשפר את הנהיגה דבר החוסך גם נזקים פוטנציאליים. ולא, נהיגה על ג'יפים במילואים עדיין לא אומרת שיודעים לנהוג נהיגת שטח באמת. גילוי נאות: אינני קשור לאף אחד מאלו המעבירים הדרכות כאלה.

מרסאבא

אכן, טעות שלי. תודה על התיקון!

בחודשים הקרובים עומדים להיות שינויים מהותיים בתחום הליסינג וההכרה בשווי שימוש. לגבי רבים המשמעות היא חוסר כדאיות כלכלית עד כדי הפסד כספי. בדקת את המשמעות לגביך? כתבה בנושא ששווה לקרוא: http://it.themarker.com/tmit/article/12277

תמונה שניה מימין: תותח נ"מ 4 קני מתוצרת ברה"מ ZSU-23X4 שם קוד נאט"ו "שילקה". כנראה שלל סורי.

Volvo 145

אם לא הובן הדברים נאמרו בסרקזם וחפים מזלזול. לאחר שארעו תאונות עם ג'יפי M-151 והכרתם שהכלים מסוכנים בידיים לא מנוסות, הוחלט על ידי הצבא האמריקאי לא לאפשר מכירתם לאזרחות ואף לחתוך אותם לשניים. אחרי שהתברר שג'יפים כאלה שנחתכו חוברו מחדש, ניתנה הוראה לחתוך אותם ל-4 כדי למנוע החזרתם לכביש ולגרוט אותם. ולכל המתלהבים מהגיפ הזה כדאי לעיין בשרשור הבא: http://www.jeepolog.com/forums/showthread.php?t=37408

מה כבר מבינים האמריקאים הבוקים האלה...

מיכלית תדלוק תעופתית ("באוזר") כמעט בטוח יוצאת חיל האויר.

מה שתצליח למצוא זה פרי "קומבינה" כזו או אחרת מאד בעיתית מבחינה חוקית (אנדרסטייטמנט). רכבי ה- M-151 (ג'פ"ס בז'רגון הצה"לי) אסורים למכירה לשוק האזרחי ונגרטים עם יציאתם משרות. ככלל, מדובר בכלי רכב בעיתי מבחינה בטיחותית עקב תכנון המתלים שלו ובארה"ב ניתנה הוראה לחתוך את גוף הרכב עם הוצאתו משרות. גמר חתימה טובה!

מדובר במשאיות קנדיות (Ford and Chev' CMP (Canadian Military Pattern Vehicles) שרתו בצבא הבריטי וצבאות הקומונוולט במהלך מלחמת העולם ה-2. לאחר המלחמה הגיעו חלקם לשרות בצה"ל שבדרך. http://www.4wdonline.com/Mil/WW2/CMP.html http://en.wikipedia.org/wiki/Canadian_Military_Pattern_truck

שאלה לי אל כבוד השופט הנכבד (ללא נימה של ציניות) ומדוע שיהיו בדמו של נהג 290 מיקרוגרם אלכוהול? מדוע שיהיה אפילו מיקרוגרם אחד של אלכוהול. אדם האוחז בהגה לא אמור לשתות. סגנון הפסיקה רק מחזק את המחשבה על הניתוק. כדאי היה שכבוד השופט שיצפה בסרטון הבא. הוא עשוי לתת לו כמה תובנות: http://www.youtube.com/watch?v=LzAXb7qCCAo

כל רכב בשנתון כזה צריך לקחת בחשבון שיהיה צורך לתחזק אותו מעבר לישור קו ראשוני לאחר הקניה. מילת המפתח היא כיצד תוחזק הרכב ועד כמה הבעלים הקודמים טרחו לבצע טיפולים בזמן ועל פי דרישות היצרן. ברשותי טרופר בנזין 94 אוטומטי יותר מ-3 שנים עם כ-250K ק"מ. מניסיון ומעדויות של אחרים נקודת התורפה של הטרופרים הללו היא תיבת ההילוכים. קח בחשבון שיהיה צורך בשיפוץ גיר במידה ולא בוצע עד כה (עלות של כ-10K ש"ח). מעבר לבעיות פה ושם של מפסקים שחדלים לעבוד וכיוצ"ב אין בעיות מיוחדות. חשוב מאד במידה ולא בוצע להתקין מצנן נוזל ת"ה בניפרד מהרדיאטור מנוע. ימנע פריצת מי קרור לנוזל ת"ה ונזק חמור לתיבת ההילוכים (רצוי עם מאוורר חשמלי - טוב בקיץ הישראלי. הטרופרים הגיעו עם מפרט אירופאי ולא מפרט טרופי). בשורה התחתונה, רכב מרווח, נח, די חזק ומה שחשוב לשנתון שלו, יכולות שטח טובות עם אפשרויות שיפורים מגוונות ופחות בעיות מיוחדות בהשוואה לאחרים.

סליחה שלא מתרשם מהמרץ של המשפטנים הנכבדים זאת לאור מגפת האלכוהוליטיס שפשתה בדרכים, במיוחד בסופי השבוע. יצטרפו אותם משפטנים יקרים לצוותים המגיעים לאתרי תאונות ויראו את התוצאות. לפתוח דלת של מכונית כשבתוכה יושב נהג שיכור וענן ריחני של אלכוהול מכה בך, זו התמונה הנגלית... או בעברית פשוטה, קומבינות משפטיות כשהדם נשפך בדרכים.

ממליץ לבדוק אצל חיים רכס מ"רכסים". עושה עבודה מעולה.

נדמה לי שדוקא לאחר מלחמת יום הכיפורים כחלק ממילוי המלאים המדולדלים. טילי ההוק הראשונים הובאו בראשית שנות ה-60 באישור ממשל קנדי.

שיקול של שמירה על אוטנטיות מול פרקטיות/מניעת נזקים. קיים חשש לחדירת מים לנוזל הממסרה ומכאן לנזק כבד לתיבת ההילוכים.

הנגמ"ש הוא נגמ"ש אמפיבי מסוג OT-62 TOPAS מתוצרת צ'כוסלובקיה שדומה ל-BTR-50. המשאית נושאת דוברה נפתחת מדגם PMP מתוצרת סובייטית: http://www.saper.etel.ru/texnica/pmp-english.html

אז מה, הגיע החופש הגדול?...

רק לשם הסקרנות, אם הרכב לא מיועד לנסיעות שטח אז למה צריך אותו גבוה? רכב גבוה פרושו מרכז כובד גבוה שפרושו פחות יציבות במצבים גבוליים. רכבי שטח מוגבהים כדי לשפר את העבירות אבל יש לזה מחיר ע"ח היציבות. חומר למחשבה.

הערה קטנה ויותר לא אוסיף: התאונה בצפון בה פגע אוטובוס בסמי-טריילר היתה נמנעת לו היחפ"צ היתה פועלת באזור הזה (כן, אנו גם מפנים משאיות). המשאית חנתה על שול כשהיא בולטת לתוך הנתיב והתוצאה ידועה לכל. ולמי שזכורה התאונה ליד נתניה על כביש 2 בה נהרגו 4 יושבי מכונית שעמדה על שול שנפגעה מרכב חולף (המכונית התלקחה והם נשרפו חיים). ואותה שדרנית מגל"צ שנהרגה כשמכוניתה שעמדה על ד'-14 בנתיבי אילון הועפה עליה על ידי מכונית חולפת. אלו רק דוגמאות לסכנות שיש בכלי רכב על אם הדרך וזה הרציונל של היחפ"צ.