Iwind

תודה רבה לכולם, אשמח לעוד מידע על 208gti לפני מתיחת הפנים עם דגש על אחזקה. לא יצא לי לראות rs כמעט בכלל לא משנה איזה דור, גם אבארת יש מעט מאוד. האם יש מקום לחפש בו חוץ מיד 2 ופייסבוק?

לא יצא לי לראות מודעה אחת בשנה האחרונה אז אני מניח שלא ריאלי לחכות וגם, מולטיאייר. למישהו יש תובנות כלשהן לגבי האדם?

פיג'ו 208 חלומית אבל מרגישה קצת גדולה ויקרה עליי בנתיים. בהתחשב בעובדה שבין מיטו 155 לאדם S יש 7 שנים בערך (וגם הבדל במחיר), מה יכול לגרום לי לבחור במיטו?

נכון לכן ציינתי דווקא אותו, מיטו תלתן ואפילו ג'ולייטה ידנית בסיסית נכנסות בתקציב, אך המולטיאייר מפחיד אותי ובכלל קיבלתי את הרושם שמדובר ברכבים יקרים מאוד. לגבי המיטו Tjet אשמח לשמוע שהיא באמת מזדקנת באמינות וכיפית לנהג, בהחלט יכולה לחזור להיות רלונטית.

טוב אז ככה, כבר בערך 3 שנים שאני חושב על להחליף את הפונטו ספייס המזדקנת שלי בגלל חוסר אלטרנטיבה ששווה את המאמץ והכסף ושישאיר אותי באותו מצב מבחינת כיף( 80 כ"ס ידני). בעוד חודשיים אזדקן ומחירי הביטוח יהיו שפויים יותר, נוסיף את העובדה שאשאר לגור בבית בשנה הקרובה (לימודים בזום וגר לא רחוק בכל מקרה), והגעתי למסקנה שזה יכול להיות טיימינג מושלם להגשים חלום ומהרגע שזה הרגיש אפשרי, כנראה אין דרך חזרה... טוב אז התקציב הוא 50K רצוי פחות, לכן אני פתוח להתפשרויות מכל הסוגים חוץ מהנאה מנהיגה. לגמר הגיעו : אבארט' 500 - כי אם כבר אז כבר. הרבה התפשרויות אבל נשמע שמתאימה לי בול. מחפש בעיקר פאן בכבישים מאתגרים ופחות מעניין אותי קו ישר או זמנים. לא שמעתי על בעיות אמינות כלשהן (?) , נכנסות בתקציב רק כאלה לפני מתיחת הפנים. האם הנוחות בתוך העיר תיהיה כלכך נוראית למי שרגיל לנהוג על רכבים פשוטים וישנים שהיו לא נוחים כבר כשיצרו אותם בתחילת המאה? פג'ו 208GTI - קצת לב, קצת שכל. הרבה יותר שימושית מהעקרב ובכל זאת מיוחדת ועם הרבה אופי. מתבאס בעיקר כי כרגע לא מצאתי כאלו הנכנסות בתקציב, וכמובן המנוע - האם מדובר בTHP הבעייתי? כדאי להתרחק? קליאו RS - רק שכל. אומנם נשמעת כמו רכב מצוין בכל פרמטר שמצליח לעשות הכל מהכל, אבל מאוד מבאס אותי שאין ידנית מבחינת החוויה והפוטנציאל לתקלות. אשמח לשמוע גם עליה דברים שאולי ישנו את דעתי. נפסלו על הסף - מיטו 155 כ"ס כי יש לי פוביה ממולטיאייר, בעיקר כי ישנות מידי ולא מספיק ספורטיבית, אבל תיהיה זולה יותר לקניה משמעותית. ADAM S - נשמע כמו התפשרות דומה לאבארט' רק עם פחות נשמה. CORSA OPC - כי 208 עושה את זה טוב יותר. מחירי לוחות - עד כמה הם מנופחים? למשל, מוכר פרסם את הרכב ב65 '' גמיש לרציניים ", ואני רציני. אבל להגיע לראות את הרכב כשאני מראש יודע שיש לי 55 נשמע לי לא רציני, למרות שנראה לי שיש עסקאות שנסגרות בדיוק ככה. מה אתם הייתם עושים? מחירי אחזקה - מעבר לביטוח טסט וכו' מנסה להבין עד כמה ההוצאות השנתיות יגדלו (דלק בצד, נוסע פחות מהממוצע), מוכן לקבל גם עליה של 300% ויותר אבל חוסר הודאות קצת מפחיד אותי אז אשמח להבין עד כמה עמוק הבור אליו אני נכנס 😅 בסופו של דבר המטרה היא מקסימום כיף לשקל עם דגש על אחזקה כמה שיותר שפויה(מדובר בהתנסות ראשונה לכן לא ברור לכמה זמן הוא ישאר). לכן אשמח לשמוע על כל אחד מהרכבים שהזכרתי איפה הוא עומד מהבחינה הזו ומה אתם הייתם עושים .

הייתי אומר שמרצים מעולים הפכו לסבילים, כל השאר הפכו למאוד לא סבבה, זה פשוט לא עובד טוב. להבדיל מקורסים מתוקשבים שבנוים מההתחלה ככאלה בהם ההרצאות מוקלטות מראש ויש מטלות במודל, מהם אני נהנה. בתור מי שהעבודה שלו היא ללמד ובמקביל סטודנט שמכיר את שני צידי הוילון, להיות בצד של המרצה גרוע בהרבה. אולי יום אחד VR תגיע לרמה שכיתה וירטואלית תיהיה כמו רגילה אבל עד אז שיעורים בזום ישארו לא יעילים ובעיקר ממש לא כיפים ( אם הייתי רוצה ללמוד מהבית הייתי נרשם לפתוחה) ולנושא השרשור - כן אפשר. אבל תצטרך להתפשר והרבה (היקף המשרה, כמות הקורסים, חיי חברה), הייתי ממליץ לא לעבוד בסמסטר הראשון אם אתה יכול להרשות לעצמך, רק כדי ללמוד להכיר את עצמך ואת המסגרת החדשה, אני מאמין שרק מניסיון אישי שלך תלמד את האיזון הנכון.

אני לומד באוניברסיטה ובדיוק עכשיו מחפש מגורים אחרי שבשנה הראשונה גרתי אצל ההורים (בקריות). רוב הסטודנטים בשני המוסדות גרים באזור מרכז זיו או נשר, יש מבחר דירות סטודיו ושותפים ממש נחמדות בתקציב שפוי, זה נח ונסיעה של 10 דקות גג לכל כיוון. במרכז זיו יש כמה ברים והרבה יותר מה לעשות מאשר בנשר הדיי מתה, וכמובן שהיא ממוקמת במקום טוב באמצע חיפה מרחק נסיעה קצרה מהרבה מוקדים (בערך 10 דק' בלי עומסים לים, לתחתית, לקניונים וכו'.) אם זה מעניין אותך. רוב הסטודנטים לא גרים באזור מרכז הכרמל ודניה הקרובה מאוד לאוניברסיטה פשוט כי זה יקר משמעותית. האלטו תשרוד יפה מאוד לא משנה מה תחליט (וגם הרבה יותר מזה, לא הייתי דואג מרכב חדש יחסית ומתוחזק באף כביש בארץ למען האמת). מחברים שמעתי שהם לא מרוצים מהמעונות באוני' ובטכניון, גם מהתרשמותי לא עפתי, למרות שזול ולמי שלא מפונק זה פתרון מאוד נח. לגבי מדעי המחשב בחיפה - היתרונות הם עומס נמוך באופן יחסי למדעי המחשב בטכניון, אם כי המבחנים לא קלים יותר להערכתי. החסרונות הם הרבה פחות קורסים בחירה ומשאבים, בנוסף יש מרצים שהם קטסטרופה אחת גדולה, עניין של מזל.

מענין שאתה אומר את זה, קנינו שלושה חברים ולאף אחד מאיתנו אין את הבעיות האלו, משתמש בהם בחד"כ ומשאיר את הטלפון בתיק בכניסה. אומנם לא מדובר באולם ענקי אבל בהתחשב בזה שיש דלת זכוכית בכניסה ומחיצות גבס במקום דווקא ענין המרחק מהטלפון הרשים אותנו לטובה. יש לציין שרכשנו אותם בחצי מחיר אז היה יותר קל לבחור ואם התגובות ברשת גורפות אולי לא שווה לך להמר.

יש לי JBL FREE שקניתי בגלל מבצע אטרקטיבי לפני שנה ומשהו, מגיעות עם כמה גדלים של גומיות ואני מאמין שהיא תמצא את שמתאים לה. מרוצה מכל מה שיש להן להציע, הבאס מעט דומיננטי לי אישית זה נחמד. חיסרון אחד - קייס עגול ומגושם ביחס לאיירפודס וכו'.

בגדול אני כן מסכים, אבל זה לא קרה משתי סיבות. לא עובד לי. קשה לי להסביר למה אבל כשזה מדורג אין לי את כח הרצון להפסיק וכל משברון הכי קטן היה מדרדר אותי לחזור באופן מלא, ככה היה גם עם ניקוטין. אני צריך פשוט לעשות את הסוויטץ' ולהגיד לעצמי שמעכשיו והלאה אסור. סיבה שניה ופחות חכמה היא הזלזול שיש בקרב האוכלוסיה ל''סמים קלים'', אני לגמרי מפקפק בכל המחקרים שאומרים שקנביס לא ממכר פיזית. זה מה שגרם לי להגיע למצב הזה מלכתחילה מעולם לא התקרבתי לשום סם אחר, להפך התרחקתי כמו מאש. אני בטוח שלרוב האנשים יהיה יותר קל ממני היה לי קשה להפסיק גם עם הטבק ויש לי חברים שיכולים לעשן קופסא ביום במשך חודשים או שנים ואז שבוע לא כי לא מתאים מסיבה כזו או אחרת, ככה לפחות הם מספרים. אני מניח שיש לגנטיקה משקל גדול ברמת ההתמכרות/הקושי להפסיק הרגלים. דרך אגב - כשניסיתי אחרי יותר מחצי שנה בקנדה לעשן הרגשתי את החרדתיות וההרגשה המאוד מוזרה ואפילו לא נעימה שחלקכם מדברים עליה, ובעבר היית לזה הרגשה אלוהית בשבילי, ניסיתי לחקור קצת ולא מצאתי הסבר.

טוב אז נשתף. כשהגעתי לתיכון התחברתי לחבורה שהכירה לי את העישונים, יש לציין שכולנו סך הכל ילדים טובים מכיתת מצטיינים. בהתחלה עישון חברתי נטו, אחרי זה התחלתי לעשן סיגריות, זה החזיק חצי שנה ונפתרתי מההרגל המגעיל הזה. הקנביס נשאר, נסיבות חיי אינן פשוטות כלל אז אפשר להגיד שאני קצת סולח לעצמי כי הייתי צריך משהו להישען עליו. הייתי מעשן כל יום כל היום ומעבר להוצאה כספית משמעותית לתלמיד תיכון/חייל (והסיכון בזמנו להתפס), ההישגים והתפקוד שלי היו גבוהים לפחות ביחס לשאר האנשים ונהלתי מערכות יחסית טובות ורציניות (שלפעמים אפילו הסתרתי את העישון בהם, ממש חיים כפולים במשך שנים). קאט, עושים פאסט פורוורד ללפני כמעט שנה. עבודה משתלמת שאני אוהב ומצריכה הרבה תשומת לב ומחשבה, מערכת יחסים טובה ויציבה שאני לא צריך להסתיר בה כלום. אמרתי יאללה פאק איט חבל על הכסף גם ככה זה לא כיף כמו פעם וזה סתם הרגל, אני יכול להפסיק מתי שבא לי והינה בא לי. עובר שבוע, מרגיש כמו גמילה מניקוטין כמה לילות לבנים קצת חריקות שיניים לא משהו שאני לא יכול להתמודד איתו, שום דבר לא הכין אותי למה שעומד לקרות. מצאתי את עצמי ערב לפני טיסה במה שעכשיו אני מבין שהיה התקף חרדה עוצמתי ומטורף, הייתי בטוח שעוד רגע אני מאבד הכרה, חרא אינטנסיבי ביותר. החלקתי חבילת ואבן למזוודה (תרופות פסיכיאטריות נמצאות אצלי בבית בשפע), ונסעתי לנתב"ג, היה מאוד חשוב לי לא לאכזב איש קרוב מאוד אליי שחיכה לחופשה הזו יותר מידי זמן. חצי היום הזה היה בערך מהקשים ביותר שידעתי, אין לי דרך לתאר בכלל את מה שהרגשתי, גם בדיעבד אני לא יכול להגיד שהיה קל ולא סבלתי, הגענו למלון לקחתי כדור אחד שעבד כמו קסם ישנתי ואכלתי כמו בן אדם, בטיול הייתי חצי מתפקד רק בזכות הואבן. אז חזרתי לארץ וכמובן לא נגעתי יותר באף כדור, שבועיים של חוסר שינה, זיעה קרה וחרדה תמידית, בתור אדם שלא רואים עליו רגשות התפרצויות בכי במקלחת תפסו אותי עם המכנסיים למטה תרתי משמע, השלמות עם דברים שהדחקתי שנים וממש הרבה שיט ריגשי שלא האמנתי בו עד עכשיו. מזל שיש סביבי אנשים תומכים ובעלי ניסיון. שבועיים אחרי זה כבר חוזר לתפקוד עם חרדה חברתית מאוד מוזרה, סביבה מרובת אנשים גרמה לי ללחץ לא מוסבר, מאוד בעייתי למישהו שהעבודה שלו היא לעמוד מול קבוצה וללמד. ואז לאט לאט הכל עבר והיה טוב. יש לציין שלא חשבתי להשבר אפילו לא פעם אחת, אולי אני חזק יותר מאחרים, אולי פשוט הבנתי שזה חייב לעבור. לא אשקר היו רגעים של גיהנום, המח שאני כלכך גאה בו כל החיים בגד בי. אני חושב שאני דוגמה קיצונית ולרוב האנשים יהיה יותר קל להפסיק, אלה שיותר קשה להם, לא מקנא בהם ומבין את מי שלא מצליח בלי עזרה מאנשי מקצוע. היום אני יכול להגיד שאני אדם פעיל הרבה יותר, שפיתח תחביבים וחברויות חדשות שלא קשורות לעישונים, ישן טוב יותר למרבה ההפתעה, ובתור מישהו שהיה לו קשה לעלות במשקל והיה מאוד רזה גם אוכל טוב יותר ואפילו לראשונה בחיי יש בי קצת שומן שאני גאה בו. מאמין שסיכמתי את החוויה שלי בצורה כנה, אם יש שאלות מוזמן להגיב ואשלח לך הודעה פרטית.

לצורך הענין למה טרנינג? אסור לעשות ספורט בג'ינס? בגלל זה נשמע שבלתי אפשרי לנסות לאכוף את זה.

יתכן וההקלות החדשות הפכו את הגבלת מאה המטרים לבלתי אפשרית לאכיפה? לא ראיתי שום הגדרה למה היא פעילות ספורטיבית. כלומר, איך שוטר יכול להוכיח שלא באתי לעשות אימון ולתת לי דו"ח אם אני בדייט ב1 בלילה בים לצורך הענין. בכוונה נותן דוגמה כזו כי באמצע היום אפשר פשוט להגיד שאני בדרך לחנות...

יכול לומר מניסיון אישי שגם אני הייתי מאלה שלא מתחברים לכלום, כשהתקבלתי לתכנית מצטיינים באוניברסיטה בחרתי במדעי המחשב מסיבות רדודות. זה היה באוקטובר האחרון ואת הסמסטר השני התחלתי כבר בחוג אחר ואני לא מתחרט לרגע על שום דבר, צריך לדעת גם מה אתה לא אוהב לפני שמבינים מה כן ולקבל את האומץ לבחור בו במידה וכמוני מגיעים למסקנה שכסף לא שווה את זה. כן גאה בעצמי שעבדתי קשה גם כשהייתי אומלל ולא התחברתי, יכול לספר על חברים שהלך להם הרבה פחות טוב ממני אבל הם נהנו מכל רגע וראו את היופי שאני פספסתי. המזל שלי הוא שבמסגרת התכנית אני מקבל גישה חופשית לכל הקורסים שיש למוסד (אונ' חיפה) להציע אז דאגתי להחשף להכל, למרות שיש בתחום החדש הרבה אפשרויות להתקדם בהשכלה ותעסוקה כרגע אני לא מגביל את עצמי בכלום ורואה בשנים שלי כסטודנט חוויה שאני רוצה כמה שיותר להנות ממנה, אנשים שאני מעריך אמרו לי שיש ביקוש לאנשים טובים (מוכשרים ובעיקר חרוצים) בכל מקום, ואני מאמין להם. בקיצור עצתי היא הכי חשוב לקפוץ למים ולהשתדל לקחת כמה שיותר בקלות ואפילו לנסות להנות כמה שאפשר, המסקנות יגיעו לבד.

מבקש לשנות כינוי לIwind

חבר'ה יש לי שאלה קטנה לגבי התוקף של מסכות N95 וכדומה. רשום בהרבה מקומות שזמן השימוש הוא עד יממה, הכוונה מרגע הפתיחה? אם למשל במהלך יום שלם אדם עוטה מסכה רק למשך שעה בסופר הוא צריך לזרוק או שיש לו עוד 23 שעות? ובכללי, מישהו יודע מדוע הן חד פעמיות? הרי אם הנגיף לא שורד שבוע על משטחים מה הבעיה להשתמש באותה מסכה אחרי תקופת זמן ארוכה?

לגמרי מבין את ההרגשה, כשנגמר לי המלווה אבא הוריש לי פיאסטה 96 שהוא רכש מהסוכנות לכבוד בואי לעולם ינואר 14, אני רוכש את הפונטו ספייס 80 כ"ס ידנית שלי אחרי לא מעט חיפוש, פתאום הגה כח,נעילה מרכזית,חלונות חשמליים (מקדימה), והרכב זז מהר באופן יחסי , תענוג. והינה עברתי איתה את יא' וגם את השירות הצבאי, הקילומטראז' לא רחוק מ200K והרכב כבר לא כמו פעם, יום שישי אחד בדרכי לעבודה הרכב נתקע באמצע כביש מהיר בעליה, מדרדר אותו לשוליים ברוורס, מזמין גרר וממשיך לעבודה עם טרמפ מחבר. כל סוף השבוע מחשבות, האם הגיע הזמן לשדרג? מצד אחד אני יודע שאוציא על הרכב כל שנה סכומים שגבוהים מערכו (המזערי), מצד שני ב3 השנים הקרובות אני אהיה סטודנט ולא להחליף יהיה יותר זול בוודאות. לוקח את הרכב של החברה בזמן ששלי במוסך, קליאו דור 3 ידנית. מה אני אגיד, הרכב נח יותר בנסיעה ותפעול הגיר אין ספק אבל משהו מרגיש לי מנותק מאוד, לנסיעות ארוכות זה מצוין ובנוסף יש בקרת שיוט אבל הסתדרתי עד עכשיו בלי כל הפינוק הזה ויש משהו בהרגשה שחסר לי , התרגלתי כבר לספרטניות , כש110 מרגיש כמו 200 וכיכר מזדמנת מזמינה ללחוץ על הגז, הפונטו רחוקה מלהיות רכב לנהג, אבל כנראה שהתרגלתי כבר להרביץ לה בכל העברת הילוך ואני מכיר אותה מכל הבחינות כמו את כף ידי. הרנו רכב מעולה לכל הדעות אבל גם בחינם לא הייתי מחליף , מעבר לזה שבכל רכב חדש אצטרך להשקיע לפחות 3 4 אלפים להתקנת מערכת כי אי אפשר לחזור אחורה בקטע הזה. כשחושבים על זה לעומק, בתקציב הצנוע שלי (30K) אני לא רואה שום דבר מענין באופק, איזה רכב יכול לתת לי הרגשה של קפיצת מדרגה כמו המעבר מפיאסטה לפיאט ושיהיה לי כיף לנהוג גם במהירויות חוקיות? מרגיש שאוציא עשרות אלפי שקלים בשביל הבדלים זניחים לכל היותר אם נוציא את הבטיחות מהמשוואה. רק ידני, פיקנטו ספורט מחוץ לתקציב,ומגאן קופה מפחידה אותי מבחינת עלויות אחזקה אולי פיאסטה חדשה?

תודה רבה על ההיענות. לגבי הסקודה- לגמרי על הרדאר אבל ההיצע מאוד,מאוד דל. המשך תהיות- האמת שהתלהבתי מהמגאן,אבל מרגיש לי קצת מוזר לקנות רכב שמבוסס על דור קודם כשאני יכול לרכוש קליאו עם נתונים טובים יותר מדור אחד קדימה באותו מחיר. ואז התחלתי לפזול חזרה לקליאו,אבל התבאסתי נורא (שוב) שהגרסא הידנית מאובזרת פחות ובעלת המנוע החלש יותר. וזה גרם לי לתהות אולי אני סתם מקובע,והגיע הזמן להתקדם מהידית? על מנת לפתוח אופציה לרכבים מאובזרים וחזקים יותר לכן מהנים יותר? (208 וקליאו בעיקר),המעבר לא יכול להיות כזה גרוע אני מניח..... פונטו איבו טורבו כנראה שסטטיסטית פשוט לא אמצא וכואב לי מעצבן אותי מאוד הצורך להתפשר ונשמע שאני במצב שזה בלתי נמנע,בבקשה עצות.

טוב אז ככה,אחרי 5 שנים עם פונטו ספייס נאמנה אני חושב שהגיע הזמן להתקדם בעשור שוב אחרי פיאסטה 96. אחרי הרבה מחשבות הבנתי שבעצם,הקפיצה תיהיה כלכך גדולה שכל רכב יהיה קפיצת מדרגה בכל פרמטר-ואני רוצה טורבו. לגבי דרישות אחרות - נסועה ממוצעת,קומפקטי ו3 דלתות יספק אותי,אבל לא מקובע. תקציב- לא ברור,אנחנו לא ממהרים למכור במשפחה,ואני משוחרר טרי שרק עכשיו מתחיל לעבוד כמו שצריך ומתכנן לימודים בשנים הקרובות. אני חושב שסביבות 35 אלף,פשוט כי אני מניח שהכי זול הכי משתלם כלכלית. חיפוש ביד 2 השאיר אותי דיי מאוכזב,איפה 208 טורבו?הייתי לוקח אפילו את הדיזל אם המחיר לא היה הזוי, איביזה וקליאו נחמדות מאוד אבל נהגתי בכאלה יותר מידי. התחלתי לפזול למיטו,אפילו מפנטז על מיני , ראיתי אפילו DS3 במחיר זנות,אני מאוד מאוד אוהב לנהוג,אבל זה תחביב מאוד יקר. השאלה שלי עד כמה ההבדל גדול במחירי התחזוקה,לא ברור לי מה המצב הכלכלי של האנשים שקונים את הרכבים האלה אני יכול לקחת הלוואה ולהוסיף עוד 20 , מה זה יתן לי? רכב שיצא מאחריות במקום שנתיים אחרי? ולצורך העניין 20 האם זה סכום מספיק בשביל להיות רגוע שלא משנה מה קורה לרכב (פרימיום-עממי מתחילת העשור),אני עומד בזה? עצות בבקשה איך למקד את החיפוש הלאה והאם בעצם טורבו זה סתם ונסגור על פולו1.4 ?? וגם לגבי איפה לחפש! מרגיש שרק יד 2 והפורום לא מספיק.

אל תשפטו לרעה דווקא כל רכב שחונה ככה על הקווים לפעמים זה לא באשמתו,לפעמים זה אנשים אחרים שחונים כמו בני ** וגורמים לך לחנות ככה , או רכב דו גלגלי שעמד שם ולא היה עוד מקום ויצא כבר ואז אתה חוזר לחניה ריקה ואומר לעצמך בונה,יש מצב מישהו עבר פה וקילל את אמא שלי

אגב אם באלך כן לראות משו ליד הנורברינג,טירת נורבורג נמצאת קרוב מאוד והיא קטנה ונחמדה אפשר לראות ממנה נוף מדהים בימים בהירים,שאר האזור באמת דיי כפרי ואין יותר מידי באזור,40 דקות משם נמצאת קובלנץ עיר יפה מאוד על גדות הריין והמוזל וגם אחלה שופינג ואוכל. כמה עצות לגבי האוטובאן,אם אתה תיפוס שמשקים מוקדם הייתי ממליץ לך לעשות נסיעות בשעות הבוקר המוקדמות , בלילה הכבישים לא מוארים בניגוד למה שאנחנו רגילים בארץ וההבדל הוא משמעותי,עלי אישית הקשה בצורה מפתיעה הענין הזה וממש לא הרגשתי בנח לסוע במהירות גבוהה בהרבה מהמהירות הממוצעת גם עם על פי חוק יכלתי,בין 3-6 המצב פקוק,במהלך היום בחלקים בהם 2 נתיבים לרוב תמצא את כולם עוקפים משאיות שמפוצצות את הנתיב הימני אך כשהכביש מתרחב כיף מאוד ואפשר להרביץ ולהנות. עצה - תשתדל מאוד לנהוג הכי הרבה ביום ראשון , עשיתי כמעט 300 קמ בבוקר יום ראשון בA7 כשחוץ ממנהרות הקטע של הגבלת מהירות היה דבר נדיר,הכביש היה פנוי מאוד ומצאתי את עצמי בנהיגה ידידותית עם גרמני בן 25 באופל אסטרה שמאוד הופתע לראות איך זוג ילדים הם מי שנסע איתו בצורה נמרצת כלכך צפונה מ200:lol:

צירוף מקרים רק הצהרים נחתתי אחרי 11 ימים בגרמניה מתוכם שבוע נהיגה על AUDI A3 2.0TDI של סיקסט (שרשור יפתח בהמשך),אכתוב כאן את דעתי בקצרה. האם הנהג הגרמני הממוצע טוב יותר מהישראלי? כן. כשאני אומר טוב אני מתקבל לנחמד,KIND,מנומס,ואדיב. כן אופנוענים חתכו מימין וכן בימריות שחורות זגזגו בין נתיבים , אך ההבדל שם שהם היו 5-10 בלמעלה מאלף קילומטרים,הם כלכך בלטו בהתנהגות שלהם שאני זוכר אותם טוב מאוד,בניגוד לשאר העדר שנוסע בימני במהירות המותרת ולא פחות,שנותן לעקוף ולהשתלב בבטחה גם אם זה לא כלכך נח לו ותמיד מאותת ומפנה את השמאלי,בניגוד לזה פה בארץ התופעות יותר נפוצות,ועושה רושם שאפילו אני שמשתדל מאוד לנהוג נכון ובטוח מרגיש עכשיו שאני נוהג טוב יותר אחרי שרכשתי הרגלים שם,מקווה שלא אתקלקל שוב. מעבר לזה בפולין כולם גונבים אדום ועושים פרסות איפה שבז*ן שלהם אבל סך הכל לא בלטו לרעה לפי הניסיון שלי גם הוא מחלון אוטובוס,ובזנזיבר.....אתם יכולים לתאר לעצמכם,אז יותר גרוע מזה.

מקומי בעל רכב ידני ומנוע 1.25 קודם כל,בתור אחד שרוב הנהיגה שלו היא בציר קריות-נהריה אני חייב לציין שחיפה היא חרא של עיר לנהוג בה,כל הזמן משהו בשיפוצים,יש צמתים נוראיים עם פניות כלכך לא ברורות ובנוסף הוויז נוטה לעשות לי פדיחות לפעמים. לגבי הנהגים זה מאוד תלוי,חיפה היא עיר ענקית ואחת המגוונות מבחינה דמוגרפית וגם התנהגות הנהגים הממוצעת משתנה.(אני הייתי נזהר מרכבים מושחרים עם אורות בצבע לא טבעי ועולים חדשים מבוגרים מאוד שנוסעים נגד כיוון התנועה ועל נתיבי מטרונית,סכנת נפשות ונתקלתי בזה הרבה יותר מפעם אחת) כמובן כמובן שאין מה להלחץ לכל טעות בוויז יש חישוב מסלול מחדש וכל עוד תנהג זהיר ובטוח אתה תגיע בשלום. טיפ קטן לגבי נהיגה וחניה בעליות ובכללי,אם העליה תלולה ואתה חושש שהרכב לא יצליח לזנק,פשוט תן גז,הרכב לא באמת מתפוצץ ב5 סלד גם אם זה נשמע ככה,המפתח נמצא בקלאץ' - תרים אותו בעדינות ולאט ואתה מסודר.

מתעלק על השרשור אני וחברה שלי גם כן נוסעים לגרמניה גם כן לשבועים,התכנון שלנו הוא להגיע לפרנקפורט שם נבקר משפחה שלה ומשם נסיעה ליער השחור כולל עצירות מענינות בדרך,ואז ממינכן חזרה לארץ. אצלי הבעיה היא קצת יותר רצינית מבחנת גיל...19,עם מעל לשנתיים רישיון,הקטגוריות היחידות שפתוחות לי הם הסופר מיני והסופר מיני פרימיום באתר של סיקסט(האם יש מתחרה שתסכים להשכיר לי?),בקטגוריית הפרימיום יש סדרה 1 A קלאס ופולו GTI / GTD , השאלה שלי היא 1. האם במידה ויש מכל הסוגים בקטגוריה אני זוכה לבחור איזה שאני רוצה? 2.אנחנו מתכננים לסוע בסוף פברואר,האם יהיה לי צורך בשרשראות שלג? 3.האם הסיכוי שלי לנסיעה ברכב על כל שהוא במסגרת מוזיאון או מסלול שואף לאפס? 4.האם קרטינג בגרמניה זה שווה יותר מבארץ הקודש? וכמובן המלצות לאטרקציות מענינות (וטעימות אם יש) יתקבלו בברכה.

אוקי עדכון לאחר חודשיים בהם הרכב לא היה ברשותי כמעט,הרכב נסע מעולה לטענת אבי במשך כל התקופה,אך כמעט התחילו קפיצות והשתנקויות בזמן האצה,ואפילו נדלקה נורת צ'ק אנג'ין והבהבה לכמה שניות לאחר שמשכתי את הסלד עד 5.5 בערך. האם יכול להיות שהסיבה היא המצערת וניקוי שלה יפתור את הבעיה? או שכנראה מדובר בבעיה אחרת לגמרי ועליי להגיע מחר דבר ראשון למוסך?