נאמנות למותג היא תחושה מקובלת. אסטרטגיות שיווק רבות מנסות לגרום לנו להתייחס קודם כל למותג ורק אח"כ למוצר.
נאמנות למותג יכולה לנבוע ממקומות חיוביים (הערכה אמיתית לאיכויות שונות), ובמקרים כאלה היא בדר"כ ארוכת טווח.
במקרים אחרים, היא יכולה לנבוע ממקומות קצת פחות חיוביים (קנאה עיוורת, צרות אופקים), ובקרב עמנו הקטן, נאמנות למותג קשורה גם לתרבות ה"פראייר": אם אני קניתי את זה, זה הכי טוב (ואל תבלבלו אותי עם עובדות). נאמנות מותג מסוג זה הינה בדר"כ זמנית והאדם משנה את העדפותיו ה"מוחלטות" לפי המותג הקיים בידיו ברגע נתון.
ולמה כל ההקדמה הטרחנית הזו?
בימים האחרונים בפורום זה וגם באחרים, כמות השירשורים בהם מתפתחים ויכוחים על "של מי הכי טוב?" עלתה על הממוצע הרב-שנתי. העניין הוא שלהגיד "שלי הכי טוב ואין על זה ויכוח" זה הכי קל וגם גורר כמובן ויכוח ארוך ביותר, בעיקר לאור העובדה שטוב זו בדר"כ הגדרה סובייקטיבית.
לאור זאת, החלטתי לפתוח שרשור קצת יותר מאתגר, בו כל אחד יציין באיזה רכב הוא נוהג ומה הוא לא אוהב ברכב שלו. לצורך העניין, אין טעם לציין את המובן מאליו ("אני מבואס שהג'אסטי שלי מפסידה בפתיחות לכל STI" או "אני לא אוהב את העובדה שהפורשה החדשה שלי עלתה המון כסף").
אז שימו את האגו בצד, אחרי הכל לא אתם תיכננתם את הרכבים שלכם - אתם רק קניתם אותם.
כמובן, אני אתחיל:
הרכב: פיג'ו 306 XSI 16v שנת 1999.
לא אוהב:
1. קרקושים וצירצורים שמשמיעים את קולם על כבישים משובשים (=90% מהכבישים בארץ).
2. היגוי אחורי פאסיבי - באמ'שלי, תנו לי להחליט לאן האוטו יסע.
3. מחיר המחירון של הרכב צולל מהר יותר מז'אק קוסטו.
תורכם...