הם לא גם כן, וזה לא מה שאמרתי, אבל מאחר ושניכם הבנתם שזו הייתה הכוונה שלי, אנסה לדייק את דבריי.
כדי שאנשים ישנו את נטיית ההצבעה הפוליטית שלהם, צריך שיהיה תחליף מספיק משכנע ושמדברים אל השקפותיהם, במקרה שלנו, בעיקר סביב סוגיות ביטחוניות ומדיניות. זה שביבי וחבריו לא נותנים את המענה הנכון לזה, לא אומר שזה לא מה שחשוב, כי הם הברירת מחדל ולא מה שאמור להוות תחליף.
מכונת הרעל? לא יודע, אני לא צורך תכנים של מכונות רעל. אני קורא עצמאית מהרבה מקורות מידע ומקשיב לאנשים עצמם בראיונות.
ככל הידוע לי, ואני אשמח שתדייק או תתקן אותי אם אני טועה, אייזנקוט דוגל, או לכל הפחות דגל והאמין בשיקום רצועת עזה, ופיתוח שלה באמצעות נמל ימי, מסחר וכלכלה יציבה יותר, מתוך הקונספציה ששקט יביא ביטחון והסכם הפסקת אש ארוך טווח. אותה קונספציה שלא מבינה מי האויב שנמצא שם. אני לא יודע אם דעותיו השתנו אחרי השנה האחרונה, לא שמעתי ממנו מספיק בעניין הזה. באשר ליהודה ושומרון אני יודע שדעותיו גם כן מדברות על הפרדה והגעה להסכם שכולל מסירת שטחים חלקית, ותיאום ביטחוני ומדיני מול הרשות. הבעיה היא שגם פה הוא לא מביט למציאות בעיניים ולהבין שאין לנו פרטנר לעשות איתו כל הסכם כזה. לא בעזה ולא ביו"ש. במובן הזה, עינת וילף הרבה יותר פרגמטית, מציאותית ונכונה, גם אם דעותיה לא מתיישבות עם הסטטוס קוו של סבבי לחימה ושליטה ביטחונית ששורר פה כבר חצי מאה.