lior_baruch

היה ניסיון כזה בעבר (נאמר ממקור ראשון, הייתי ממובילי המהלך), מועדונים מובילים רבים רצו לקחת חלק, מועדון החמש סרב להיות חלק מארגון גג כמוצע לעיל... אני חושב כמוך - ארגון על יכול להוות כוח משמעותי לעומת ערב-רב של מועדונים (טובים ומאורגנים ככל שיהיו) ככל שזה קשור להתנהלות מול גורמים רשמיים. בהצלחה לזה שיקים את הארגון הנ"ל... גמר חתימה טובה, ליאור.

האאח... נראה מדהים.. מקווה שיתממש.. בכל מקרה, עשית לי חשק לאחת... אין לי ספק שהתוצאה של מה שתעשה תהיה מדהימה, המוס שלך מציבה סטנדרט גבוה

האאאממ.... זה השלב שהייתי אומר בו לפחח... רגע.. עצור רגע... ואז.. מבצעים הנמכה של איזה 5 ס"מ לגג.... מבצעים ואז צובעים שוב.. Chopped Amazon...

יפה מאוד, נראה טוב! אין לי ספק שגם מריח טוב כל הכבוד שהלכת על האופציה העצמית, גם מהנה וגם אתה יודע בדיוק מה נעשה לך ברכב...

איזה יופי!! תתחדש, מה התוכניות לגביו? שימור? שחזור?

לאחר סיום הכנת הכנף האחורית ( כאן ), שלחתי אותה לציפוי כרום. רפי (גלוונומטנה ת"א) ביקש שאביא אותה איך שהיא, כדי שניקוי סודה לא ישפיע ולו במעט על ה"מרקם" של המתכת. הכנף הגיעה לרפי ולאחר כשבוע אספתי אותה, מבריקה ויפה. בכדי לצבוע את חלקה הפנימי/תחתון, שמתי נייר דבק "צבעים" על החלק המצופה וצבעתי. בסיום ולאחר הייבוש, הורדתי את הנייר ו... איתו ירד גם הציפוי! יום למחרת התקשרתי לרפי והוא התפלא מאוד שזה קרה וביקש שאביא והוא ידאג לבדוק מה קרה... עברו שבועיים, שלושה, חודש וחצי... חיפשתי את הכנף כדי לקחת אותה איתי לרפי ו.. אני מסתכל על המתכת (מתחת לציפוי), נראית מבריקה ויפה, ללא שום חלודה... מוזר.. מאוד.. אולי זו בעצם נירוסטה?.. הגעתי לרפי, הוא ראה את הכנף והחל בבדיקות שלו, שם מגנט והמתכת התמגנטה... מה שהשאיר עדיין ספק אם זו אכן נירוסטה או מתכת אחרת... פשפשתי קצת בהיסטוריית הדגם ומצאתי שאכן, לדוקאטי (הכנף האחורית של ההונדה היא למעשה כנף קדמית שהסבתי מדוקאטי דארמה ) היו מספר דגמים בשנתונים מסויימים שזכו לכנפיים מנירוסטה היום קיבלתי טלפון לבוא לקחת את הכנף, שזכתה לליטוש ברמה גבוהה והכנף נראית טוב לפחות כמו ציפוי כרום ואפילו אין מה לדאוג לעולם לגבי חלודה... חיש מהר מצאה יחידת התאורה האחורית את מקומה והכנף הותקנה. בכך, למעשה הסתיים שלב התאמת החלקים והכנתם ומבחינת "פח" וקוסמטיקה, האופנוע מוכן. מה שנותר כעת הוא בעיקר חשמל ולשם כך, קניתי (איביי) 3 צמות חשמל חדשות של דגמי הונדה שונים ומהן, אשזור צמה חדשה שתתאים לשינויים הרבים שבוצעו במערכת החשמל (ניתן לראות תיעוד בעמודים קודמים). בתקווה שתקופת החגים תביא איתה זמן פנוי והשראה לסיים את האופנוע במהרה הכנף - לפני (כאמור, במקור כנף קדמית של דוקאטי דארמה) צמות חשמל חדשות: קרבורטורים - Mikuni, הונחו במקומם... יחוברו עוד היום..

תודות לך, האתר קיבל היום עדכון.... אוטוטו מתחיל פרויקט חדש, צריך לשמור עליו מעודכן

מחפש ספרות מכל סוג (היינס, אוטובוקס וכו') לסאאב 95 & 96. נא להשאיר הודעה פרטית. תודה, ליאור.

אכן, כנ"ל גם רגלית ההילוכים לא מחוברת ועוד כל מיני.... מכאן עד הסיום יש להערכתי מספר שבועות, בכל כמה ימים כמה שעות ובכל פעם כזו, בורג פה... גומייה שם.. עד לסיום תודה ויפה ששמת לב

אני חושב שאתה היחיד שזכה לראות אותו "במציאות" במצבו הנוכחי הסברתי להנ"ל שהמקום שהוא נתן לי כדי לסיים את ההרכבות הוא זמני... הוא הציע היום להכין לו שם מקום קבוע, עם כיתוב דוקאטי על הקיר ועוד כל מיני (באמת!) וסרבתי בעדינות להצעה... כתום... מחכה להכניס את השלדה של המונטסה לצביעה בכתום... בתקווה שעוד השבוע שנה טובה! ליאור.

עוד כמה..

אז ככה.... היום, לא שכחתי את המשקף... :roll: כן שכחתי את הברגים של הכנף הקדמית ולכן היא רק מונחת... כך או כך, מה שנשאר לעשות: - פיקאפים - קצת עבודת שחזור וחשמל (חוטים יבשים וסדוקים) - גוזו'ן תושבת קרבורטור - הברגה לא תקינה, צריך לחרוט חלק חדש - חיווט סופי של תאורה אחורית - חיווט סופי של לוח המחוונים - נוזלים - נוזל בלמים, שמן מנוע וכו' - סטופר כידון (חריטה, שכן הקיים מאפשר קצת יותר מדי מהלך כידון..) - מושב - ריפוד חדש - הקיים אמנם מעור ונראה מקורי, אך הוא דק מאוד ולא תואם את המראה של האופנוע... במקור היה קצת יותר "בשר"... ו.. סוג של זהו קצת תמונות מהיום... אלו ככל הנראה התמונות האחרונות של האופנוע תחת קורת גג, התמונות הבאות יהיו אי-שם על כבישי ישראל, איפשהו.... כשבחזוני ראיתי את איך שהאופנוע יראה, הוא נראה היה בדיוק כמו שהוא נראה בתמונה הזו:

השקה... לא יודע... בטוח שלא השקה בסדר גודל של נוקיה, אולי משהו מצומצם איפשהו... עוד אראה ואזמין בבוא העת הבימוטה שרד, חי וקיים... ברור ששברולט. ברור שאלפא. ברור שפרארי (אלא אם זה הקונטאש) ההבדל מבחינתי בין הדוקאטי לגוצי, הוא שבעוד שאת הדוקאטי אני מנסה להביא למצב של SS מקורי ככל שניתן, את הגוצי שלי ( G5 V1000 שנת 1984) אבנה ואשפץ בעיצוב אישי (יראה פחות או יותר כך)... ובכך לדעתי נראה שניתן להבין את תחושתי לגבי ה"מותגים" השונים... בעוד שעם הגוצי לא תהיה לי בעיה להשתולל בעיצוב ובבנייה, עם הדוקאטי אני מרגיש שיהיה זה חטא לשנות משהו... ירדנה-עופרה? לא יודע... זה שייך לדור אחר...

מביך... אבל שכחתי להביא אותו מהמחסן... יורכב ביום שלישי

ו... זהו

עוד קצת

עדכון.... רוב החלקים מורכבים... נותר חוט פה חוט שם.. צינור פה שם... וזהו... שנה טובה! ליאור. (תמונות מהטלפון... סליחה על האיכות... )

אכן האוטומטי, 390 סמ"ק, 2 פעימות, גיר אוטומטי 4 הילוכים. הספציפי הזה לא היה צבאי בעברו, נבנה על שלדה חדשה (שאריות שיובאו בזמנו לצבא ולא היו בשימוש מעולם) אך יתר החלקים אכן מגוויות של אופנועים צבאיים שנמכרו במכרזים בתחילת שנות השמונים. לגבי ה-NTX, אכן דרוש איחול ההצלחה שלך, לא יהיה שיפוץ פשוט זה ג'ק טבעי, אורגני, ידידותי לסביבה, נרכש כאן

התקנתי הצתה של PAMCO: http://www.cb450ignition.com/Index350.htm

בהצלחה בשיפוץ! מעלה געגועים לשלי...

קרוסים של פעם.... ההוסקוורנה 390 שלי, שנת 1978, שופץ לאחרונה למצב מקורי-תצוגה: מוטוגוצי NTX משנות השמונים, יומו יגיע... מונטסה טרייל שנת 1982, כרגע בשלבי שיפוץ מתקדמים: בנלי קרוס שנת 1984, כאן בלי כמה חלקים, היום כבר נראה הרבה יותר טוב קרוס? יש עוד כל מיני... יועלו לפי דרישה

Tatra.... I like your way of thinking

Cheetah http://www.corvettefever.com/featuredvehicles/corp_1003_bill_thomas_cheetah/viewall.html http://www.cheetahcars.com/index.htm

טוב שמקפיצים שרשורים מדי פעם.... באמת מה עם השיפוץ? ו.. גם לי יש כזה, שנת 1984, יזכה לעדנה מחודשת בקרוב (יש את כל החלקים בצד... המנוע שלם, בתוך קרטון... )

בחסות קלאסיק-קאר ז"ל פרארי טסטה רוסה 1956 - תחילתה של אגדה פרארי ידועה במגוון הרחב של דגמיה אשר יוצרו לאורך השנים ולא פחות, ידועה בשמות ובמספרים הרבים אשר ניתנו לכל דגם ותת-דגם וגרמו לא אחת לבלבול אף אצל מביני דבר. השם טסטרוסה ( Testarossa) מוכר לנו כיום כמילה אחת. במקור, שם זה ניתן למכונית מרוץ משנות החמישים, הטסטה-רוסה ( Testa Rossa ) אשר משמעותו הייתה "ראש אדום", לציון כיסוי גלי הזיזים הצבועים אדום. הטסטה-רוסה הראשונה, ה- TR 500, התבססה על מנוע ארבעה צילינדרים כפול גל-זיזים בנפח של 2 ליטר, בעל הספק של 190 כ"ס ב-7400 סל"ד. את המנוע עטף גוף מכונית אשר עוצב ע"י סדנת פיניפארינה והתוצאה הייתה מכונית מרוץ מרהיבה ביופייה אשר נבנתה ע"י סדנת סקאג'ילטי ( Scagiletti ). שלדת המכונית הייתה סטנדרטית למעט קפיצי הסליל הקדמיים אשר היו בשימוש במקום קפיצי העלה אשר היו מקובלים במכונית מסוג זה. על מסלול המרוצים, הייתה הפרארי טסטה-רוסה הצלחה מיידית. במרוץ הלה-מאנש 24 שעות בשנת 1956 ניצחה הפרארי ניצחון מוחץ. במונזה, באותה שנה, זכתה הפרארי TR 500 לניצחון סוחף נוסף, נהוגה ע"י מייק האות'ורן ופיטר קולינס ומשם להצלחות רבות במרוצי מכוניות בארה"ב. הפרארי טסטה-רוסה אשר השאירה את חותמה והצדיקה את שמה הייתה ה-TR 250, בעלת מנוע ה- V12, אשר עוצבה ע"י סקאג'ילטי. המבנה האווירודינמי של ה- TR 250 הוכיח את עצמו כשהביא את היצירה לניצחון נוסף בלה-מאנש 24 השעות בשנת 1958, נהוגה ע"י אוליבר ג'נדביאן וגראהם וויל הנודעים, במהירות ממוצעת של 106.18 מי"ש. ביצועיה המרהיבים של ה-TR 250 נבעו בעיקר ממנוע ה- V12 מתוצרת פרארי, בעל מהלך קצר בנפח 3 ליטר בלבד, עם הספק של 300 כ"ס ב-7500 סל"ד והזנת דלק/אוויר מלא פחות משישה קרבורטורים מתוצרת וובר ( Weber). שילוב זה הביא את המכונית למהירות מרבית של 270 קמ"ש מכובדים. בשנת 1958 שונה עיצובה של הטסטה-רוסה והאווירודינמיות שלה שופרה במטרה לשפר את ביצועיה וכן בוצעו עדכונים מכאניים שונים, כגון החלפת בלמי התוף המיושנים בבלמי דיסק. שינויים אלו היו מעטים מדי בכדי לשמור את מקומה של הטסטה-רוסה בצמרת, זאת בשילוב עם אמינות נמוכה יחסית, מנעו ממנה מלקטוף את הניצחון בלה-מאנש 24 השעות של שנת 1959. למרות הפער הקטן שנוצר בין הטסטה-רוסה לבין מתחרותיה על המסלול, לרעתה של הטסטה-רוסה, סיפור הצלחתה לא הגיע לסיומו. מתלים אחוריים עצמאיים החליפו את מתלי הדה-דיון ( De-Dion ) ובשנת 1960 ניצבו להם שוב בגאון מעל הספרה 1, בפודיום המנצחים, אוליבר ג'נדביאן ופול פררה, לאחר הובלה מהשעה השנייה של המרוץ ועד לשעה ה-24. שנת 1961 הייתה גם היא שנת ניצחון לטסטה-רוסה בלה-מאנש 24 השעות ובמרוצי מכוניות נוספים בעולם. ניצחונות אלו הביאו את הטסטה-רוסה להטביע את חותמה כאחת ממכוניות המרוץ אשר ייזכרו לשנים רבות.