יבגניפ

קחו בחשבון שהמרחקים די גדולים, יכול לקחת לכם בכיף חצי שעה רק להגיע ממקום למקום ברכבת התחתית. אם אני מבין נכון את מיקום המלון שלכם - אתם יחסית קרובים למארה, שזו שכונה מאוד נחמדה עם נוכחות יהודית וישראלית מאוד בולטת, כולל כמה דוכני פלאפל לא רעים בכלל. יותר מערבה משם, בערך ליד מרכז פומפידו, יש את רחוב Montorgueil, שמפוצץ בבארים ומסעדות, ונורא נחמד להסתובב שם בערב (חושב שהרוב שם זה תיירים). אם אתם הולכים לנוטרדאם - ממליץ לכם ללכת אחרי השקיעה, וגם ללכת ברגל. ההליכה שם ליד הנהר היא מאוד נעימה, וכל האזור נראה אחרת לגמרי בחושך. שער הנצחון והסביבה - אני לא כזה אהבתי. השדרות סביב מלאות במשפחות של מקבצי נדבות סורים או אחרים. מאחוריהם חנויות של מותגי על שאתה יכול למצוא גם במקומות אחרים. מונמארטר - טיפה מרוחקת, אבל שווה גיחה. גם בשביל הנוף, וגם בשביל קצת ניתוק, עד כמה שאפשר בשכונה כ"כ מתוירת.

לא העתקתי שום דבר מויקיפדיה. בטח לא פסקאות. עזוב העתקתי. לא נכנסתי לויקיפדיה. התייחסתי אך ורק למלל שלך. לא לשום דבר מעבר. אתה מעלה טענה - ״זה לא הוגני שלא מגייסים מוסלמים ונשים דרוזיות. זו העדפה״. הטענה הזו במילה אחת היא בולשיט. אני רק תוהה מה גורם לאדם מבוגר להאמין בבולשיט כזה. ואני גם מסביר למה זה בולשיט. יחסי הכוחות בין מיעוטים שונים בחברה לבין מערכת הבטחון נכתבים על ידי כל מיני גורמים. במקרה של הדתיות (וגם הדתיים) תנאי השירות שלהם מוכתבים על ידי הנציגים שלהם בכנסת, שיושבים בקואליציה. במקרה של הערבים אפילו הרעיון שהם יקחו חלק בקואליציה הפך בבחירות האחרונות להאשמה שנזרקת פעם על הליכוד, פעם על העבודה ופעם על כחול לבן. זה. זה בדיוק זה. להתייחס לנסיבות. מה שאתה לא רק שלא מצליח לעשות, אלא אפילו לא רוצה. כתבת את זה. ״ הסיבות לא רלוונטיות״. זה לא מויקיפדיה. ומה לעשות שהן כן. זה מה נדרש מאנשים בוגרים, בדרך כלל, כדי לאמץ דיעה, לא? רק לצורך ההמחשה: אתה מבין שמי שלא מגויס כי יש לו עבר פלילי לא ״מתועדף״? או שגם זה לא? ״להתייחס לגופו של כותב״... אנחנו לא מתווכחים על האם חיסונים עובדים או לא. אתה מציע פרשנות מעוותת למציאות הפוליטית חברתית בישראל. יש לך הסבר אחר מעבר למה שנתתי? ומה שהכי עצוב הוא שמה שאתה כותב אפילו לא נכון לוגית ברמה הכי בסיסית. אתה שואל למה. אני מסביר שיש שוני ביחסי הכוחות ויחס המדינה למיעוטים. אתה כותב לי ״אז יאן לך הסבר״. אתה באמת לא מסוגל להבדיל בין הסבר שאתה לא אוהב לבין ״אין הסבר״?

כן, זה לא נכון. מדינת ישראל, כמו שאולי אתה יודע, מנהלת מערכת יחסים מורכבת למדי עם מיעוטים לאומים ואתניים שחיים כאן. הבחירה לא לגייס ערבים מוסלמים וגם בני מיעוטים אחרים נובעת לא מ״תעדוף״, אלא מתוך גם פחד בסיסי על מה יקרה ביום שהם יצטרכו ללכת להלחם עם ערבים מוסלמים אחרים. דרוזים פרטנית ״זכו״ להכלל בחוק שירות הבטחון ב-1956, ורק בהדרגה פתחו בפניהם את השירות בכלל יחידות צהל. שוני אחד בין נשים יהודיות שמצהירות שהן דתיות לנשים דרוזיות? לנשים הדתיות יש 3-4 מפלגות שיושבות בקואליציה של הממשלה הישראלית כבר עשורים. אבל גם התחלנו לא רק בנשים דרוזיות מול דתיות, אלא ב אז ה״לא סביר״ הזה הוא תוצאה של מה שכתבתי למעלה. לא ״העדפה״ שמקבלים נוצרים או מוסלמים. ואותן ה3-4 מפלגות דואגות להעביר חוקי גיוס יחודים לקהל שלהן, כמו ישיבות הסדר, כמו פטור מלא לחרדים. ומה שאתה כותב זה נטו רגשי נחיתות. לתומי חשבתי שימניים אמורים להיות פטריוטים ולראות בשירות צבאי דבר חיובי.

אתה חושב שההתפלגות בויכוחים היא מקרית? זה לא דבר רע או האשמה. מן הסתם, זה לשני הצדדים. מה שטענת לא נכון. למילה ״תעדוף״ יש פרוש. אי גיוס != תעדוף. כי יש דבר קטן כזה שנקרא ״סיבות״. קרא שוב מה שכתבתי. לא הוצאתי שום דבר מהקשרו. כתבתי בעברית די ברורה שאם אתה חושב שהמדינה ״מתעדפת״ מוסלמים או דרוזיות או כל אוכלוסיה אחרת במקרה הזה על פני היהודים - זו בעיה של רגשי נחיתות לא ברורים.

לא ידוע מה קורה פרטנית עם נשים דרוזיות. אבל אם אתה בתור יהודי ישראלי מרגיש מקופח אל מול ערבים או דרוזים - יש לך בעיה מאוד מאוד קשה של רגשי נחיתות. מצטער אם זה מעייף אותך להבין את זה. אני לא נכנסתי באף אחד אישית. מה המטרה? אין מטרה. אור שיתף סיפור, סך הכל רובינו הסכמנו על זה שהמערת מטומטת. ליותר ימנים פה היה את הצורך להוסיף את ה״כן, אבל..״. לפחות ימניים (אור הוא לא ממש שמאלני מהכירותי איתו) לא היה את הצורך הזה.

ספייר יכול להיות. אפילו סביר. מטומטם זו סתם מילה. האם לכולם יש את אותה הנגישות למידע? כסף לעורכי דין? וכו׳ וכו׳. לא. העולם לא הוגני, כבר הסכמנו על זה כולנו

האמת שעכשיו אני לא כ״כ מבין אותך. מבחינתי זה מתחיל ונגמר כאן. אני מרשה לעצמי להניח שאם הייתה מיליונרית, ללא בעיות נפשיות (כפי שטענו שיש לה) - היה לה יותר קל לצאת מזה. אבל זה בכלל לא משנה ולא מעניין. אם אני מסכים שאפשר לפתור מקרים כאלו בלי להגיע לכלא? אם אתה אומר אז כן, כי אתה מן הסתם מכיר את העולם המשפטי יותר טוב ממני. אם זה הופך את הסיפור שלה לפחות מטומטם גם מצד המערכת? לדעתי לא. כן, זה בדיוק ה״ כל דבר שקורה בעולם צריך לנסות לנתח בפרספקטיבה קיצונית של שחור לבן והפוך על הפוך.״. הסיבות כן רלוונטיות. מוסלמים לא מגויסים לצבא לא כי ״מתעדפים אותם״. דתיים שמקבלים פטור לשירות של שנה וחצי או פטור בכלל - דווקא כן.

רומן, כרגיל ההבדלים בדעות שלנו לא באמת כאלה גדולים. גם במקרה שלה וגם במקרה של טקה, אני לא נכנס בכלל בכלל בכלל לפרטי המקרה עצמו, כי אני לא יודע מה כמה ולמה. אבל גם במקרה הזה, שנינו מסכימים שמה שעשו לה זה מטומטם. כן, גדיק6, מוסלמים לא מגויסים לצהל כי ״מתעדפים״ אותם. לגמרי. ישבו והחליטו שהם יותר מדי טובים לשרת. לא בגלל שום סיבה אחרת. בחייאת נו, לא כל, כל, כל דבר שקורה בעולם צריך לנסות לנתח בפרספקטיבה קיצונית של שחור לבן והפוך על הפוך.

They see me rollin ובנימה רצינית, פרטי המקרה ממש ממש לא משנים ולא מעניינים (Giant TV, מפתיע שפה דעותיו הפוליטיות של הכותב מעניינות אותך). יכולות להיות מיליון ואחת סיבות לזה שהיא לא הסדירה את המעמד שלה, וטמטום זו אחת מהן. אבל זה בכלל לא משנה. אין שום סיבה הגיונית לשלוח מישהי בת 26, שלא חיה כאן, לחמישה חודשי מעצר. האזרחות הישראלית כ"כ סקסית? שיקחו לה את האזרחות כעונש. אני באמת לא יודע מה הפרופיל הממוצע של מי שיורד מהארץ ואחכ פונה לעורכי דין להסדרת המעמד. אני מנחש שכמו במקרים אחרים, מי שהולך לשבת בכלא על הטמטום הזה, זה מי שמלכתחילה פחות מסוגל לעזור לעצמו במצב כזה. ואני גם לא מבין מה זה נועד להשיג. הייתי מדבר לדבר עם אנשים שלקחו במשפט הזה חלק, רק כדי להבין אם פשוט לא איכפת להם, או שיש מישהו באמת כ"כ נאיבי בעולם שחושב שזה מרתיע או עוזר להגדיל את מחזורי הגיוס לצבא.

בשביל זה צריך גם מודעות. תן לאנשים את הקרדיט שהם לא חושבים שישראל זו מדינה עד כדי כך מטומטמת.

כן, זה הרי לא רק אופניים. הם רק דוגמא. הנה, לפני שעה וחצי, הייתי באחד ממרכזי הקניות בת"א. מגיע למעלית מהחניה. מחכים איזה דקה וחצי שתיים. אני הגעתי ראשון, במקרה, מאחורי הספיקו להגיע עוד עשרה אנשים עד שבאה המעלית. איך שהיא מגיעה, אמא ובת נסיכות פשוט עוברות לפני כולן ונכנסות. נכנסתי אחריהן, התלבטתי אם להגיד משהו אבל לא אמרתי כלום. למה? זה הרי לא מחושב, זה ברמה כמעט אינסטינקטיבית. איך פותרים את זה? כנראה מבקשים מסינים מחנה חינוך מחדש ייעודי. אבל בשביל זה צריך גם הנהגה שלא מתנהגת ככה.

לא לוקח את הדיון לשום קיצוניות. שאלת ועניתי. אתה לא, ממש ממש לא, מגדיל את הסיכוי של מישהו אחר להפגע כדי להקטין את הסיכוי שלך להפגע ועוד במשהו שהוא מותרות. סלואורייד תמצת את זה מצוין, וגם אני כבר כתבתי את זה. אין הצדקה לגישת ה'מה קרה? זרום אח שלנו'. גם לא במקרה הזה.

לא. יש לך קרובי משפחה פנסיונרים? שבר בגיל מבוגר זה סוף החיים. גסיסה איטית, דגרדציה בכל תחום, חוסר יכולת לחזור לעצמך, אובדן עצמאות, אובדן בטחון עצמי. אני מכיר את זה מקרוב. אני מכיר לא מעט אנשים שכך החל הסוף של הסבים וההורים שלהם. וה״מעט סיכון״ הזה פוגע לא רק בסלואורייד או בי, אלא בעוד אנשים שנמצאים במרחב.

"משגב צבוע. למה ביבי ושרה צריכים לעמוד לדין ומשתמטים לא?" כן, קראתי את זה באמת בתגובות ל"הארץ" מתישהו.

ספייר, אף אחד לא מטריל אותך. רוכבים מכל הסוגים ממרמרים יותר ויותר להולכי רגל (וגם נהגים - המצלמה שלי מפוצצת בסרטוני מעבר באור אדום) את החיים. אני זז הצידה ברוב המפגשים עם רוכבי האופניים, כי יש לי יותר מה להפסיד. אבל אי אפשר באמת לדבר במונחים של "התחשבות" על מי שמתקרבן, עלק מפחד לסכן את עצמו, ובשם זה מנכס לעצמו מרחב שלא שלו. יש רוכבים נחמדים, שלא צופרים, לא כלום. לפעמים גם הם "רק" גורמים לי להדבק לשיחים או כמו בתמונה של צ'מגיא למשהו שימנע נגיעה כלשהי. יש המון חוקים דבילים, אבל חוקי התעבורה, בטח ההפרדה בין כביש למדרכה, נועדו מראש לייצר מצב שבו המוני אנשים מתניידים במרחב עם מינימום הפרעה אחד לשני ויותר מזה - מינימום סיכוי לפגוע אחד בשני. אישתך ודומים לה בוחרים להמר. מקטינים את הסיכוי להפגע על חשבון הגדלת הסיכוי לפגוע במישהו אחר. זהו. זה פשוט זה. בן אדם אמפתי ומתחשב לעולם לא אמור לנסות לפתור את הבעיות שלו בפגיעה באנשים אחרים. ואני לא מדבר פה על משהו פלצני ופילוסופי מדי.

יפה, אתה תרגמת?

לפני כמה שנים היו ה-memeים האלו של "איך אני חושב שאני נראה, איך החברים שלי חושבים שאני נראה וכו'" מזכיר לי את זה. השיח הזה נתקע בקיר, כי אתה, צ'מגיא ואני מנסים לשכנע את ספייר שעולם שבו כל אחד לוקח את החוק לידיים לפי מה שהוא חושב שצודק הוא לא עולם טוב, והוא לנו ב"אבל אני באמת צודק במקרה הזה, וחוץ מזה, בלי זה נהייה אומה לומפה". ספייר, קח עוד טעון לפני שאני נרדם. בעבר בויכוחים על נסיעה בשמאלי וכו', רומן פה היה כותב שיש הבדל מהותי בין עבירות שבין האדם למקום לאדם לחברו (רומן אם אני לא מדייק בניסוח מצטער מראש). זה בדיוק זה. ולפי האנלוגיה שלך, הדוגמא פה זה לא אדם שבא, מתנצל ומבקש לעקוף בתור בסופר כאנקדוטה, אלא אנשים שכדרך חיים נדחפים לפניך עם העגלה או נכנסים בך איתה (כי הקופה המהירה סגורה, ואין קופות אוטונומיות בארץ - מה הם אשמים שהתשתיות בסופרים חרא?), ופעם בכמה ביקורים בסופר, אחד גם מבקש ממך יפה לתת לו לעבור וקורא לך חוצפן כשאתה מסרב.

מה זה משנה? לא יודע. איך אני יודע שהוא לא כותב שטויות הפעם? כי אחד ממאה האחים שלו בדק? עזוב, זה אפילו לא העיקר. נניח שהוא צודק. מה לדעתך הרעיון שהוא רוצה להעביר בכתבה? "בפעמים רבות דווקא תוכניות הסיוע של המדינה יצרו אפליה ממוסדת שכוונתה חיובית, אך תוצאותיה הפוכות". המסר הרגיל: מיסים זה חרא, מדינת רווחה זה חרא. כנס לפייסבוק שלו. הפוסט התורן הוא שוב שמיסים זה חרא וזה דוחף נשים להזניח את ילדיהן ולצאת לעבוד. ואני כרגיל מאחל לו ספציפית למצוא את עצמו עם הדוקטורט שלו שאף אחד לא צריך ועם האלוהים יודע כמה ילדים שיש לו מנסה להתפרנס מכתיבה לאתר גוסס כמו "מידה", והכל במציאות שבה העולם נשלט על ידי אנשים כמוהו.

עזוב, אפשר לעצור פה. אין לי איך לשכנע אותך וגם לא הפוך.

^ אני אישית הולך לישון עם הגשם הראשון ומתעורר בחזרה בערך באפריל. או רוכבים עם מה שיש. או לא רוכבים. אני לא משתמש לא בקוריקנטים ולא באופניים בדיוק בגלל זה. שאלת כמה שאלות. עניתי די על כולן. אם אני מעדיף שמישהו ידרס על פני זה שירכב על מדרכה? זו שאלה סופר עקומה כי אנחנו לא חיים בעולם בינארי. אם אני מעדיף שמישהו שבוחר לרכב יקח את הסיכון להדרס מאשר את הסיכון לדרוס אותי כהולך רגל? כן. זו הבחירה שלו להיות רוכב. לא כפייה. חוקי התעבורה מתייחסים שונה לשני המקרים. החוק, עד כמה שידוע לי, לא מבדיל בין אישתך לבין הטסים. הם מבצעים את אותה העבירה בדיוק. המציאות לא מסתדרת איתך. כמות התאונות שבהן מעורבים רוכבי אופניים וקורקינטים (שזה אותו החרא בדיוק) בעליה. מי זה גם "עושים"? המלצתי פה עשרות פעמים להכנס לקבוצה בשם "מחזירים את המדרכות להולכי הרגל". אתה יכול למצוא שם עשרות עדויות על תאונות פגע וברח במדרכות, על קשישים ששינו את הרגלי ההליכה שלהם בעיר, על אמהות עם תנוקות וילדים קטנים שנדרסו או כמעט נדרסו. בתור חיות איטלגנטיות יחסית הצלחנו לבסס מערכת חוקים בכתב שאמורה לשרת אותנו. אני לא יודע באיזה מושגים עוד לנסות לשכנע אותך שה"להתגמש" שאתה מבקש עבור אישתך זה אותו ה"להתגמש" שמבקשים כל אלו מהשרשורים המקבילים שנדחפים בפקקים, כי הם ממהרים יותר מהאחרים. וגם בזה שלגמישות הזו יש מחיר שאתה מסרב להבין שהוא קיים. בוודאי שיש כאלו שמאטים או מחכים בסובלנות לאפשרות לעבור. הם בדרך כלל לא יצעקו לך שתתן להם לעבור. זה לא רלוונטי. לא. התשובה היא אתה. בן אדם שכועס על הסביבה שאשכרה לא מפרגנת לאישתו להיות עבריינית, כשזה יכול לסכן אנשים אחרים, שמתנהלים באותה הסיטואציה עפי חוק. לא משנה כמה "אני פונה אל הלב שלך" ברמת הפילוסים תשים מסביב, זה בדיוק זה.

אה... הלל גרשוני.. אלוף ישראל במשיכת כתפיים על מציאות קשה ושכל אחד יסתדר. בתור דוקטורנט לתלמוד, שמצליח אפילו להגיע לקמפוס אך ורק בזכות תחבצ מסובסדת לחור תחת שהוא חי בו - אין ספק שהוא מופת ליושר אינטלקטואלי בסיסי.

לכל השאלות שלך יש תשובה אחת בדיוק: מדינת חוק שכולם שווים בפניו. יש מסר מאוד בסיסי שאתה מפספס. במציאות האמיתית גם אישתך וגם מי שרוכב ב50 קמש על מדרכות הוא עבריין. בשני המקרים לכל אחד יש מיליון תרוצים למה הוא בסדר. אבל ההבדל בין מדינת חוק לבין אנרכיה מוחלטת הוא שזה לא רלוונטי. אף הולך רגל לא אמור לנתח בזמן אמת עד כמה הרוכב שכמעט דורס אותו הוא 'בסדר', כי הרוכב לא אמור להיות שם. אתה ממש מנסה להפוך את המציאות ולהכפיף אותה לחוקי ה'מה איכפת לכם?'. מצטער להרוס - זה לא הופך את אישתך ודומות לה ללא עברייניות. והצדקה למה העולם לא הוגן כל עבריין ימצא. וזה אפילו מתכתב עם מה שאתה אומר בשרשורים אחרים. לגבי הדוגמאות שלך - הפתרון הוא לא בדוגמאות דמגוגיות אלא תשתיות. שזה סופר קשור למה שצמגיא ואני אומרים

ואני מסביר למה זה כן. לא, אני לא מסכים איתך. זה החוק בכל העולם. שבילי אופניים וכבישים. הצחקת אותי. ״תוך התחשבות בהולכי רגל״. כי נהגים לא מתחשבים. אבל רוכבי אופניים זה אנשים שונים לגמרי. זה, זה בדיוק זה. בדיוק הנקודה. התקרבנות נצחית כדרך חיים. תמיד מצד אחד חראות שמסכנים אותי, ומצד אחר חראות שלא מבינים שהם צריכים לפנות לי את הדרך, כי אני ממהר. אף פעם החרא זה לא אני. זו החשיבה של כולם, החל בפרחה מהסיפור של צ׳מגיא ועד לאחרון הנהגים שצופר לכל רוכב אופניים לפניו. אתה לא יודע מה היה שם? נפלא. אני כבר הספקתי לספור כמה פעמים רוכבי אופניים פגעו בי, צפרו, קיללו, איימו בדריסה. כולל אמהות פקצות שאני רואה כל בוקר כמעט ודורסות ילדים בני 5-6, רק בשביל שהילדים שלהן יגיעו בזמן לכיתה והן עצמו יגיעו בזמן לאן שזה לא יהיה אחכ. עכשיו לך אתה תנסה להעיר לאמא כזו שמשהו דפוק במשהו שהיא עושה. מה פתאום. השמש, הרי, זורחת לה מהתחת כל בוקר מחדש. אותה אסור לסכן אבל השאר יכולים למות. ביום שבו אתה, אשתך, הבחורה מהסיפור של צ׳מגיא, האנשים משרשורים מקבילים שתוקפים נהגים אחרים בכביש, הנדחים בפקקים, בקופת חולים, בפאקינג מעלית בקניון יבינו שלא, אין הצדקה ל״אני ורק אני ואני ואני״ שלהם, גם שרשורים כמו זה לא יפתחו יותר. אבל זה בשביל זה כנראה צריך חינוך מחדש לכמה מיליוני אנשים.

שזה לא מעניין אותי? אתה מסביר לצ׳מגיא למה זה לא בסדר שהוא לא מפנה את הדרך. זה, זה בדיוק זה. תמצית הכל. מאות עמודים, שלך חלק בהם, על נדחפים בפקקים, עצבניים בכבישים וכו׳. לכל אחד תמיד, תמיד יש הסבר למה הוא בסדר. זו בדיוק ההגדרה של אגואיזם חסר פשרות וזו בדיוק ההגדרה של רפובליקת בננות. יש חוק. החוק מחייב אותה לרכב על הכביש. לא נאה לה? שתשאר בבית או תיסע בתחבצ. אבל לא. לא בבית ספרנו. אצלנו גם נרכב על המדרכה, כי יותר הגיוני לסכן אחרים, וגם נתעצבן על אלו שלא זזים. כי אני בתור הולך רגל הרי צריך להיות בדריכות כל הזמן. ואם במקרה לגמרי ידרוס אותי קורקינט בזמן שאני מפנה לה את הדרך? בעיה שלי. העיקר שהרוכבים יחסכו את הזמן. סורי, אין שום דבר אמפתי בעיגול פינות וויתור על חוק ואין שום דבר אמפתי באנשים שהחיים שלהם לנצח על התפר שבין להיות קורבן (זה רע) לבין להיות האלים (זה מעולה). וזה מחרפן שהרעיון המהפכני הזה, כאילו לא ״האחר״ הוא תמיד בריון פשוט לא עובר. למרות שבשרשורים אחרים כל אחד מאיתנו יודע להסביר את זה כל כך יפה.

ספריאל, תל אביב כיכבה לאחרונה באיזה דוח כעיר הכי פקוקה במערב. אין לי כח לחפש, אבל אפשר למצוא גם דוחות של ה-oecd שאנחנו עובדים יותר מהאחרים. סלואורייד, תוסיף לרשימת הבעיות שפרטתי את התכונה המאוד סובייטית להכחיש כל בעיה עמוקה - לא משנה כמה מתועדת היא.