יבגניפ

מצעד הדגלים מתריס בעייני (ומיותר) בגלל קהל הצועדים בירושלים, והחיבה שלהם לשירים ספציפיים ופרובוקציות. הדגל הוא לא העניין כאן. אבל זה קונטקסט מאוד צר. אני תמיד קורא את ההטפות (לא שלך, ממש ברמה כללית) על הצורך בגאווה לאומית, והחיבור בין לזה ל"ערכים" וה"דע מעין באת" וכל השאר, ותמיד חוץ מציניות זה לא מפעיל אצלי כלום. לא יודע, אולי בגלל שזה יותר מדי מרגיש לי ברית המועצות. אם כי רבים וטובים מהעולים מהדור שלי כן, עושה רושם, מקבלים זיקפת ענק לאומית בכל הזדמנות, וחווים את העולם מאוד שונה ממני.

גאווה לאומית זה כנראה משהו שבאמת לא אצליח להבין בחיים שלי. בלי קשר לישראל, כקונספט כללי. מה אתה מדמיין כשאתה חש? מה אתה חש כשאתה מדמיין?

במדינה מתוקנת המציתים צריכים ללכת לכלא. מקווה שזה יקרה גם כאן.

טראמפ סיפר אתמול בראיון לתקשורת המקומית על הפגיעה במעמדה של ישראל בקונגרס. התמיכה כבר לא מוחלטת, ויותר ויותר נגדנו. עוד הזדמנות להודות למר ליגה אחרת ולשותפיו המשיחיים לשלטון מה-15 שנים האחרונות (ונמאס לי לעשות הנחות. כן, זה גם בנט ושקד) על הרס כל סיכוי לעתיד כאן. נ.ב. לא הייתי בונה יותר מדי על זה שניצחון ימין באירופה יתורגם למדיניות מטיבה עם ישראל. חברתו של ביבי מאיטליה היא דוגמא מעולה לזה.

כן, זה חלק מהסיפור. סתם לצאת לדייטים דרך אפליקציה זה לא כזה קשה. לבנות קשר זה כבר משהו אחר. אני לא מייחס להם אלטרואיזם, כמו שאני לא מייחס ל״טבע״. אבל אדוויל עדיין מעביר לי כאב ראש. אם הפלטפורמה מצליחה במספרים גדולים לעזור לבני אדם למצוא זוגיות? לא יודע, לא בדקתי, לא חקרתי. למי שאומר באופן גורף שהיא לא - אומנם האנשים שאני מכיר הם לא בהכרח מדגם מייצג לשום דבר, אבל הם גם מלמדים שזה כן אפשרי.

ועדיין, זה מוצר שעובד. מכיר לפחות עשרה זוגות שהכירו שם, והיום נשואים פלוס.

כוח סביר מופעל מאז שיש הפגנות נגד הממשלה הזו, וכנראה גם עוד לפני. בסופו של דבר, בממוצע, המשטרה מפנה את המפגינים ואת החסימות.

הוא הסביר בדיוק את המדיניות שלו, וגם את זה שלא פעל שונה כשהיו הפגנות של אתיופים או חרדים או כל קבוצה אחרת. עכשיו, אולי תופתע, אבל אני אישית חושב שההפגנות הרלביסטיות מיצו את עצמן מזמן. חסימות של כבישים, וחוסר יכולת להגיע הביתה מעצבנות לא רק את יובל פה, אלא גם אנשים רגילים גם מתומכי האופוזיציה. ההפגנות לא יגרמו לאף אחד להפסיק להצביע ביבי או סמוטריץ׳. ובנקודה הזו מימלא דעת הקהל בארץ לא מעניינת את נתניהו. הוא ימשיך את המלחמה כמה שיצטרך כדי לשרוד פוליטית ולהתחמק מללכת לכלא וזהו. אבל אני לא חושב שהפתרון לזה, זה לירות במפגינים או לדרוס אותם עם טנקים, כמו שאולי המשיחיים היו רוצים שיקרה.

מפקד מחוז ת"א לשעבר, אשד, עושה פה מה שעשו כבר מספיק אנשים רציניים לפניו ומנגב עם עמית סגל את הרצפה. עמית סגל, מאידך, מציג את העתיד שלנו. ככל שלמחנה האופוזיציה נגד הקואליציה החרדלית פה יהיה פחות כוח - הסיכוי שנראה ירי חי על כל מי שלא סוגד לביבי ו או לרבני המפלגות סביבו ילך ויעלה, עד שיום אחד זה יקרה. לסגלים אין מושג מה זה דמוקרטיה מערבית סבירה. ואם כן, הם עוינים אותה. אסור לשכוח את זה. לא משנה כמה טוב חלקם למדו לחרטט על חיבתם לליברליזם וחירויות הפרט ושאר הירקות, שאין מאחוריהן שום דבר, אלא אם "חירות" היא הזכות לבנות "חוות" ביהודה ושומרון.

גם חילופי זוגות, אם כבר משעמם לכם

לא הבנתי מה הוכחת פה. אתה חושב שהסיפורים שאתה צובר וזוכר ומסיק מהם מסקנות עגומות על העולם לא נגזרים מהטייה? כתבת למשל על המשמעות הכלכלית או משהו כזה של זוגיות. זה לא תופס על 99% מהזוגות שאני מכיר. אז מה? גם זה מוטה. אף אחד מאיתנו לא מקדם אג'נדת זוגיות. איש מאיתנו מעולם לא פתח שרשור "למה כיף להיות נשוי עם ילדים" ובספק אם זה יקרה. אני בעד לתמוך במישהו שבא ונפתח כאן ומספר שהוא מעביר את עצמו תהליך קשה, שאני תופס כתהליך של טיפול ושיפור עצמי. גם כי אני מבין כמה זה קשה, כמעט בלתי אפשרי בגיל מסוים (או יותר נכון: יודע, כי אני מכיר מספיק אנשים בני 35+ שנשארו לבד וכמה קשה להם). וגם כי כאדם, אני מאמין בשיפור עצמי. אני שם לחלוטין בצד את הפרסונה שלך לרגע, וחושש שמה שאתה מציע בשרשורים האלו פעם אחר פעם אחר פעם זה את ההפך. את הנסיגה. את ה"תשב על הספה ותאכל שניצל" או "אל תלמד תהייה נגד". את הגרסה האינטרנטית של בני משפחה של ילדים מסכנים שלמדו איתי בתיכון, לפני 20 שנה, שהיו יורדים על אותם הילדים על המאמץ להוציא בגרות של 5 יחידות במתמטיקה, כי "חחח למה צריך ללמוד?". ומינוס יכולות הניסוח, בסופו של דבר הטענות היו די זהות לשלך. עכשיו, אתה יודע, זה לא שאני אדם שהולך או הלך או ילך אי פעם לכל מיני קואצ'רים וקורא סיפורי פאבלו קואלו לפני השינה וכו'. ובכל זאת. גם בלי עטיפה מופכרת אפשר להאמין בשיפור עצמי כערך. ואפשר להאמין שהתמודדות עם בעיות היא דבר חיובי בפני עצמו. גם אם בסופו של דבר לא מגיעים לתוצאה, או אולי, מגיעים למסקנה כמוך שזה לא מתאים ולא שווה את המאמץ. אבל יש גם סיכוי שמצליחים. כמו שלפעמים מצליחים בדברים קשים אחרים - לימודים, כושר גופני בסיסי, תקשורת עם אנשים, קריירה ועוד תחומים, שגם בכל אחד מהם תוכל למצוא את מי שיסביר שהוא ניסה, לא הצליח, מכיר הרבה שמרגישים כמוהו ולכן אולי שווה לוותר. "אנחנו לא בימי הביניים" זה ציטוט שלך. אני לא משליך עליך שום דבר. אתה לא אדם, עם כל החיבה (באמת, אני מחבב את הדמות שלך בפורום), שיכול לייצר אצלי רגשי נחיתות. אני בטוח שאתה בא במגע יומיומי עם אנשים. אז מה? הבחירה להסתכל על מה שהם מייצגים כקידמה (כי, שוב, אותנו הצבת בצד של ימי הביניים) היא שלך. רק לאנקדוטה, עשרות אחוזים מהיפנים בגיל 40 הם בתולים. אחוז עצום מהאיטלקים בגיל 30+ עדיין חי עם ההורים. זה קידמה? לא חושב.

אפשר גם הפוך, לחזור לשרשורים הקודמים ולבדוק ביחד מי ממי שהסביר בנחרצות שזוגיות זה מיותר, היה בכלל אי פעם בזוגיות. הרוב אומנם נעלמו מהפורום, אבל לגבי כמה חברים שגם הביאו לכאן קצת וייבים של no maam של אל באנדי (לא, אתה לא אחד מהם כמובן) - התשובה ברורה. לצד השני, ממי שמנהל איתך דיון פה יש בערך 5 אנשים שמעידים על עצמם שהם נשואים עם ילדים. אצל רובינו זה פלוס מינוס היה הסטטוס גם בדיונים הקודמים בנושא. הניסיון שלך הוא מכובד ורלוונטי. אבל זה הניסיון שלך. וכמו כל אצל כל אחד מאיתנו, באופן מאוד טבעי, גם המקרים שאתה מכיר מבוססים על הטייה. זה מה שאתה בוחר לצבור ולזכור. וגם עם זה אין שום בעיה. זה כשלעצמו לא מעורר הגכחה ולא גורם לאף אחד להציג את דבריך כבעלי ערך נמוך יותר. הניסיון, מאידך, לפרמל את זה לתאוריות חברתיות שמשוות את מי שבחר בדרך אחרת למי שחי בימי הביניים, כמובן עם האזכור הצפוי של החיים בחול, דווקא כן. אולי הסיפור הוא קצת הפוך? שקלת בעצמך טיפול אי פעם? במקום, בגדול, לספר לנו פעם אחר פעם שאנחנו savages פרימיטיבים שלא מבינים איך עושים את זה באברופה?

אין לי בעיה עם הסגנון שלך. פשוט אני בוחר לוותר על הטקסיות והנימוס. באופן דומה גם אנשים ששואפים להיכנס למערכת יחסים רומנטית (קצרה או ארוכה ככל שתהיה) בוחרים את אסטרטגיית התקשורת שלהם, ואני לא רואה בזה בעיה או משהו שצריך לתקן.

נכון. וגם הכל נהייה הרבה יותר קשה עם השנים. להכיר, לשפר את התקשורת, את היכולת לייצר קשרים בכלל עם אנשים חדשים, בשלב מתקדם יותר ללמוד לחיות עם בן אדם אחר, שהוא לא שותף בדיר רווקים. לחסרי ניסיון אפילו השלב הראשון של בכלל להפתח ולחוות משהו אינטימי עם מישהי - שמצפה כנראה למשהו אחר - יכול להיות מאוד מרתיע. אבל כשמישהו מספר, לא משנה באיזו קונסטלציה או איפה, שהוא רוצה לפרוץ את המחסום, לשאול אותו "למה לך?", כמו שידידנו דריש עושה כאן, זה, לדעתי הצנועה, שיא אולימפי בתבוסתנות. אותה תבוסתנות שגורמת בסופו של דבר להמוני בני אדם לא לטפל בעצמם ולא לשפר את עצמם בנושאים אחרים כמו בריאות או קריירה. וזה גם בסדר כשלעצמו. זכותם של אנשים להיות לוזרים ולעטוף את זה איך שבא להם במה שבא להם. אבל למה לייעץ למישהו אחר ללכת בכיוון כזה, אני באמת לא מבין. ובאמת, אין לי אנלוגיה יותר טובה, אבל זה כמו שמישהו כאן יפתח שרשור שהוא מנסה להכנס לכושר ולרוץ 10 קמ, ואני אכתוב לו שזה מיותר, כי אפשר לקבל כאבי ברכיים ועדיף לשבת בקארספורום ולריב אם טראמפ עדיף על ביידן. (כמובן, אני גם מכליל. ברור שיש אנשים שלא רוצים זוגיות. ניסו. הגיעו למסקנה בגלל הסיבות שהגיעו שמעדיפים להיות לבד. הכל אחלה. אולי דריש כזה - אין לי מושג)

אנשים לא תמיד בוחרים את אסטרטגיית התקשורת שלהם. ולפעמים היא דווקא בעייתית. מאוד. וזה אולי לא ככ משנה לקארספורום או רשתות חברתיות אחרות, אבל בהחלט משנה בעולם האמיתי, שם זה יכול די לכוון את החיים של כל אחד למקומות פחות או יותר טובים. אני מרשה לעצמי לנחש בעדינות האופיינית לפורום שאתה לא רואה פה בעיה בגלל המשך הציטוט, ובגלל שבכל השרשורים בנושא זוגיות שהגבת בהם ויצא לי לקרוא, העצה היחידה שלך היתה לשקול לוותר. ואני מרשה לעצמי גם לייעץ לפותח השרשור לא לקחת עצות מראש שמכוונות לויתור ממישהו שכנראה החליט שזה פשוט לא עובד, ומנסה לבנות לזה בסיס עלק מחוכם. ובטח לא לקחת עצות כמו "אין בעיה באסטרטגיית תקשורת".

מה זה קשור לנוחות? תכף תספר גם, כמו שמקובל אצלכם, שהוא צריך להציג דיעה מסוימת כדי שיאהבו אותו בבראנז׳ה המדומיינת וכדי שיהיה נייד. די נו.

יכול להיות. אני אנסח את זה אחרת: אני חושב שאת כל השאלות לגיטימי לשאול. האם זה תמיד נעשה? לצערי כנראה שלא.

לגבי וינה, המקור הוא בסקר שנערך בעיריה ע"י האחראית הרלוונטית. לא חושב שזה ממוצא או מנופח, גם אם ללמ"ס האוסטרי אין נתונים בנושא. בכלליות המספרים של המוסלמים באירופה הם לא כאלו גבוהים כמו שאנחנו חושבים, לפחות באחוזים. וגם מחקרים מהעבר הראו שהמקומיים חושבים שיש יותר מהם ממה שיש בפועל. אבל זה לא אומר שאין אימפקט.

מה אם זה ממש הרבה כסף? די נו.

אני בכנות לא מבין מה נותן לך חיפוש וסימון בוגדים, מעבר לזה שזה תחביב ימני ידוע (אם כי גם השמאל הרלביסטי נדבק בו לאחרונה).

אעשה סדר: 1. לא מצאתי דיווח על האירוע הזה באף מקום חוץ משקישרת אליו, כך שאין לי דרך לדעת מי המארגנים וכמה אנשים היו שם. 2. ככלל, תפילות בהפרדה או לא במרחב הציבורי מעניינות לי את האתה יודע מה 3. אם המארגנים זה אכן גוף עם נטיה פוליטית שעוינת אותי, כמו הפלג הצפוני, כמה שאני זוכר אותם \ עליהם - אז אני בהחלט לא חושב שיש לזה מקום .. עריכה: טור דיעה נחמד על ראש אמן שלא יודע ערבית. מתאים לפה יותר מלשרשור התאום. כמובן, אפשר להגיד לכותבת שראש אמן פשוט יכול לראות את צבי יחזקאלי וזה מספיק להערכות אמן יומיות.

אחד השקרים שגיבור המלחמה, ביבי, מנסה להפוך לחלק מהנרטיב והסיפור הרשמי של מדינת ישראל, זה שהוא הקים את ההייטק הישראלי. הבן המיוחד שלו סיפר כבר לפני שנים שלפני שאבא שלו היה שר האוצר - היו כאן רק פרדסים ותפוזים. למי שרוצה לקבל פרספקטיבה אחרת - ממליץ על הסדרה יוניקורנז של כאן 11. זה היה צפוי שהטענה שלה תהייה רל"בית עוד לפני שהתחלתי לראות אותה. ובכל זאת, ממליץ לראות.

... ... באמת איזה מוזר שאני מגיע למסקנות על סמך דברים שאתה כותב. כן, זה חלק ניכר מהבעיה. נראה לי שאני חוזר על עצמי כמו תוכי, אבל לא רק שזה תנאי - זה תנאי הכרחי (אם כי לא מספיק). ראית פעם סרטי מאפיה? ראית דוני ברסקו? את הסצנות שבהן לפטי משמו מלמד את ברסקו את הסלאנג של המאפיה? זו סתם דוגמא, כן? אבל זה ללא ספק חלק ענק מהיכולת להבין. לגמרי. לא אני, הרי, זה שטען שאינטואיציה מספיקה להבין ופסל לימודים בתחום כי ״זה כמו ללמוד נהיגת מרוצים באינטרנט״ או משהו כזה. בהחלט.

שמח שהתקדמנו ואנחנו מפסיקים להכחיש שאתה לא דובר ערבית. למה היה צריך לשאול 50 פעם מאיפה אני יודע שאתה לא יודע - אני באמת לא יודע. נראה לי שזה די ברור שאם אתה יודע משפט בערבית או שלושה (או חמישה) - זו לא השאלה כאן. אם לא, אז מצטער, אבל לקחת את זה קצת יותר מדי מילולית. להבא אשתדל להתנסח בצורה יותר ברורה. נראה לי שמומלץ להכיר את השפה, כן. זו דרך די הכרחית להגיע להבנה של תרבות מסוימת. אל תשאל אותי - תשאל את הגורו שלך צבי יחזקאלי. אני לא בניתי שום סיפור. התייחסתי למה שאתה כתבת. אתה מבלבל בין טענות. אתה לא יודע ערבית כי אתה לא יודע ערבית. זה לא קשור אלי. כתבת את זה 5 שורות מעל. לא הבנתי גם איך עלה המוצא שלך פתאום או שוב ״גוש דן״. אתה שוב טועה. כלומר, כן. עם נערי גבעות באמת לא דיברתי. המקסימום שעשיתי היה לקרוא בשפה שאני דובר ברמת שפת אם (ידע שכבר הודינו שאין לך בערבית) פוסטים של נערי גבעות בטוויטר, שבהם הם כתבו מה הם חושבים ולמה. עם מתנחלים דיברתי יותר מפעם אחת. אבל גם זה לא מאוד משנה. אתה טועה כי עדיין לא מצליח להבדיל בין ״ערבים״ - 500 מיליון בני אדם בני ממדינות שונות וכו׳, לבין קבוצה מצומצמת כמו נערי גבעות או מתנחלים, עם מאפיינים פוליטיים די מובהקים. אעזור: אם היית כותב, למשל, שיש סקרים שמראים שרוב הפלסטינאים תומכים בחמאס - הייתי אולי אומר ששווה לנסות להבין למה. אבל לא הייתי מערער על הטענה עצמה. אתה מבין את ההבדל? או שלא? מעולם לא קראתי את יובל נח הררי. אם תחפש, תמצא אותי גם מסביר למה באחד מהשרשורים פה. הנה, ראה כמה פשוט להוכיח ששטויות שנכתבות על סמך סטראוטיפים נאיבים הן שטויות. ברור שזה פשוט. אתה מאמין במשהו אזי הוא נכון. לא הבנתי מה אתה רוצה להגיד. אני לא מעוות שום דבר. מויכוח מעגלי על זה שאתה יודע כי אתה יודע, עברת לצבי יחזקאלי, משם קפצת למסקנה שבעצם פוסלים את כל הרעינות שלא נראים לנו. זה תרגיל לוגי קצת נאיבי. בעצם כמו להגיד ״אני לא יודע, אבל הנה גם את מי שיודע אתם פוסלים״. אבל זה גם שקר. אני לא פסלתי את צבי יחזקאלי כמומחה. הטענה שלי לא היתה גם נגד רעיון כזה או אחר. וגם מה בינך לבינו? הוא עשה את כל מה שאתה מטיף שלא צריך לעשות כי ״זה לא תורת הקוונטים״.

גם לצד הימני יש נטייה ברורה לאלרמיזם בכל מה קשור לערבים ואסלאם ושמאלנים ואנטישמיות. בעוד שחלק מהם מגינים בחירוף נפש כנגד כל תאוריה (ויש שיאמרו, מציאות ) בנוגע למגזרים דתיים שונים בישראל (ואף משתמשים ב״אנטישמיות״ וכו׳ בצורה הרבה יותר קיצונית ממה ששמאלנים משתמשים ב״גזענות״ במקביל). ככה זה. לאנשים יש דעות, לפעמים מבוססות, לפעמים לא. אישית אני חושב שאפשר לנהל דיון רעיוני על כל מחשבה כזו. אני מסכים לחלוטין שהכל מושפע מחינוך, ניסיון, אמונה וכו׳. אין לי גם סנטימנטים מיוחדים לאסלאם ומהגרים ממדינות עולם שלישי שונות באירופה. ואני לא בטוח שהדיעות שלי בנושא מאוד שונות מהממוצע כאן. בכל זאת, עם אמירות פשטניות כלליות כמו ״ערבים מבינים רק כוח מול אירופואים מעודנים״ יש לי בעיה קלילה. אולי ערבים באמת מבינים רק כוח, אני לא יודע. אבל אני חושש שזה היתה פחות או יותר הגישה של הציונות ואחכ מדינת ישראל לאורך כל ההיסטוריה. ומה שהכי ״יפה״ בזה, מעבר לזה שזה נכשל בתכלס, זה שאני חושש שרוב הגישה הזו הוכתבה ומוכתבת על ידי יוצאי מזרח אירופה, בלארוס, פולין, כמוני. שהבנתם את התרבות הערבית המקומית היתה בהתאם. ועוד בעיה קטנה איתה היא שמדובר בתפיסה סטטית אל היסטורית. ״הים אותו ים, הערבים אותם ערבים״. כמובן, יכול להיות שגם זה נכון. אבל, שוב, אז אפשר לחזור לאירופה או יפן, ולגלות שיש שינויים. אז למה פה לא בעצם?