ממתי מפחדים להגיד באוניברסיטה בארץ מה שחושבים? זה לא הרווארד או קולומביה. למדתי תואר במדעי הרוח בישראל, ואני זוכר כל מיני פרופסורים שמלאנים או לאומנים ערבים. כל מי שרצה אמר מה שרצה ואיך שרצה. אף פעם לא הכרתי איזה פחד סביב זה. אולי אם אתה רוצה להתקדם באקדמיה, אתה תחשוב פעמיים מה להגיד. אני לא מסכים עם כך, אגב, והיו לי כמה מרצים אובר שמלאנים שדווקא לקחו דוקטורנטים ימינה מהמרכז, כי הם היו באמת אינטלקטואלים, ורצו את היכולת לצאת מתיבת התהודה שלהם.
זה היה לפני 20 שנה, אבל אם כבר ולאור התמורה הכללית בחברה הישראלית אני מאמין שעכשיו עוד פחות בעייתי להיות עם עמדות לאומיות באוניברסיטה.
אשמח לקרוא על זה יותר, האם קיימים איפשהו נתונים? אני לא מדבר על אנקדוטות. פרופסורים דפוקים למיניהם יש בכל העולם. נתונים לגבי פגיעה בסטודנטים לאומיים?