התייעצות אמיתית תוכל לעשות רק עם עצמך, או אולי אשתך לצורך העניין. אנחנו לא מכירים אותו ואת האופי שלו (נתון משמעותי בעשיית עסקים עם אדם).
לטעמי תיארת את חבר שלך כאחד שמכירת הרכב עבורו יכולה ליצור בעיה, כמו שאמרת נסיון אין לו, ידע אין לו, וברגע שיקרה משהו יכול מאוד להיות שיאשים אותך בכך שמכרת לו רכב לא תקין או לא אמין, לחשיבתו, למרות שלא כך הדבר, אך הוא חסר נסיון ובתור "חבר" היית צריך להגיד לו מה לא אמין ברכב ואילו תקלות צפויות. בנוסף, ההתעקשות שלך שלא יקנה את הרכב שלך יכול להפוך לבעיה פסיכולוגית, כי אם תהיה תקלה אחרי שיקנה את הרכב ממך, הוא יזכר בכך שהתווכחת איתו שלא לקנות ממך, והוא יכול לפענח את זה כמצב שהרגשת לא נעים שאתה נותן לו לקנות ממך רכב עם תקלה שאתה יודע עליה (שלא הייתה מעולם, כן?).
יכול גם להיות שהבן אדם עם ראש על הכתפיים, גם כשהוא לא מבין.
לכן זה תלוי.
אני נתקל כל יום באנשים הזויים ברמות, מכאן קו המחשבה שלי.
לכן תחליט עם עצמך מה אתה מוכן לעשות. ברגע שהחלטת - לך עם זה עד הסוף. אתה מוכר? אז בלי התחננויות או הסברים של "אני לא חייב", או "אם אחרי זה תהיה תקלה אל תבוא עלי" וכד'. תלך יותר בכיוון של: "זה האוטו, אם אתה קונה אז זכית ברכב מלוקק שלא תמצא במקום אחר".
אתה לא רוצה למכור לו? לא בטוח שאתה לא עושה טעות