barak4*4

בראש ובראשונה, יורי, מזל טוב, בשעה טובה. לא ביקרתי בפורום זמן מה ,כך שרק היום ראיתי את הה"פ ששלחת לי ואת השרשור הזה. עכשיו (יותר נכון לפני כשנתיים) הרכב הגיע לידיים הנכונות. למי שלא מכיר את הסיפור: אי שם בשנת 2005, רכשתי את הספרינט הזו מאיזה מסומם בדרום, שבע שעות לפני שירדה סופית מהכביש ונמכרה לברזל. הרכב עבר ישור קו מכאני, שכלל את כל מערכות הבטיחות, רענון והחלפת כל הנוזלים, שיפוץ מלא של הקרבורטורים וכל מה שנדרש להשמיש אותו ולהפוך אותו לרכב קלאסי לשימוש יום יומי. זה היה אמור להיות פרוייקט ארוך טווח, כשבעתיד תוכננו פחחות וצבע יסודיים, החלפת מערכת המתלים לאחת סופר איכותית (תותבים ,בולמים, קפיצים ומייצבים) וריפוד הרכב. אמנם היו לרכב חלודות, אבל הוא היה מקורי עד העצם ובסיס מצויין לשיפוץ. רכשתי סט חישוקים מקוריים של ספרינט (חוגת טלפון), קיבלתי הצעת מחיר מפחח אומן (גדי) והתכוננתי לימים יפים יותר. לצערי, מסיבותי, נאלצתי למכור את הרכב. המון אנשים התקשרו ובאו לראות, אני הצהרתי מראש שהרכב ימכר אך ורק ל"אלפיסט" אמיתי ולא לכל אחד. הרבה אנשים מצהירים במודעות המכירה שלהם שהרכב ימכר "למבינים בלבד" או "לחובבי הז'אנר", אבל בפועל, כשחבילת המזומנים מרצדת להם מול הפנים, הם מוכרים לכל אחד. אני התעקשתי וסרבתי למכור את הרכב למספר רוכשים פוטנציאלים, משום שהיה ברור לי שהם הולכים לרצוח את הרכב, תוך נסיונות להפוך אותו ל"מהיר ועצבני - בת ים סטייל". לבסוף קיבלתי טלפון מברנש נחמד, איש של אלפות, הרבה בעברו ואחת בהווה. נראה היה שלאיש הממון (והרצון) הנדרש להשיב לספרינט את מרץ נעוריה. הבחור הבטיח הרים וגבעות, אמר שישפץ, יתקן, יסדר, יפחח ויצבע ברמה גבוהה. נשמע מושלם. אז מכרתי. טעיתי. לפני כשנתיים קיבלתי ה"פ מיורי, הוא אמר לי שהרכב הגיע אליו. לא במצב מזהיר. נפגשנו ושמחתי לראות שהרכב אכן הגיע לאדם הנכון, קצת מאוחר, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. היום הרכב בדרך הנכונה. אז שוב, מזל טוב, בהצלחה ושתיסע רק בדרכים טובות. ברק. בתגובה לכתוב למעלה, זו אכן " אלפא סוד ספרינט וולוצ'ה" בשמה המלא. כבר הסברתי את זה בעבר, אבל למי שרוצה להשכיל שיקרא פה את הסיפור המלא. לגבי "התלתן זהב" המיתולוגית מרמלה, שדובר בה כה רבות, עד שעלתה לשמיים כמרכבת אש, גם עליה מדובר בקישור שהעלתי. שורה תחתונה, למי שלא מעוניין לקרוא, נ.ס הפך אותה לפח אשפה באמצעות שיפוץ בשקל תשעים.

א. המון בהצלחה בפרוייקט. ב. לפני שאתה יוצא בהצהרות בומבסטיות כמו: "...לראשונה בישראל..." ו "...הראשון מסוגו בארץ...", כדאי שתבדוק את העובדות היטב ודי לחכימא ברמיזא.

כמו שאני מכיר את אסף, כולכם מדברים על המכונית, הוא בטח חושב על המשאית...

Holden HJ Premier, אבל עם טוויסט קטן: דגם של הולדן ("GM האוסטרלית"), שיצא מקורי מהחברה עם מנוע רוטורי. זה היה שת"פ קצר טווח של הולדן עם מאזדה והמנועים הרוטוריים שלה. הרכבים נשלחו ליפאן מורכבים, אך ללא מנוע. ביפאן, התקינו בהם את המנוע הרוטורי של מאזדה (1.3 ליטר). הרכב נקרא Mazda Roadpacer AP. על אף ההספק הגבוה יחסית לנפחו (כ-135 כ"ס), ביחס למשקלו (כ-1600 ק"ג), הרכב סבל מתת-כח כרוני ושתיינות מוגזמת. בסה"כ יוצרו 800 רכבים כאלו, בין השנים 1975-1977. רובם נעלמו מהנוף. הרכבים הללו מאוד נדירים כיום, ונסחרים במחירים גבוהים למדי באיזור הפאסיפי.

מסנן שמן איכותי ושמן איכותי, אכן יעניקו אורך חיים למנוע ויתרמו למניעת שחיקה ובלאי ( ביחס לשמן "זול" ומסנן עלום שם). בניגוד למה שכתב קודמי, צריכת הדלק לא תשתנה ואין שום סיבה לכך שהמנוע יעבוד "שקט" יותר. מסנן שמן איכותי ושמן איכותי, מענקים יתרונות לטווח הארוך, לא לטווח הקצר. רוב הסיכויים, שאתה, כמשתמש, לא תרגיש שום שינוי בפעולת המנוע.

היות ופונקצית ה"חיפוש" נעלמה בפורום, אפתח בהתנצלות אם כבר העלו את הרכב הנ"ל לדיון בפורום. לכשתחזור אופציית החיפוש, אפשר יהיה לאחד את השרשור הזה עם שרשורי סברה קודמים (היו הרבה והם מפורטים ומועילים). לעניין, סברה שנת 1963, תוצרת ישראל (לא סברה "בריטית"). לעמוד המכירה משום מה, אני לא מצליח להעלות תמונות (אני עובד על מחשב שאינו שלי), אשמח אם מישהו יוכל להעלות כמה מהתמונות מעמוד המכירה לכאן, שישאר תיעוד גראפי, גם אחרי שהמכירה תסתיים. תודה לג'ו שמצא את המכירה וצרף לינק בפורום ג'יפולוג.

שקל תשעים ליום. אתה מקבל שקט נפשי, כיסוי ביטוחי וידיעה שבמקרה תאונה, אתה לא צריך למשכן את ביתך בשביל לממן פיצויים לגוף שנפגע. זה מוגזם? שקל תשעים. ליום. אם זה מוגזם, עדיף ללכת ברגל, יוצא יותר זול.

תנו להם למכור לסינים. אתם, קנו תוצרת הארץ. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3758473,00.html

זה אמור להיראות בערך ככה: עוד כמה דוגמאות: http://autospeed.com/cms/title_Adding-a-Beep-to-Your-Locking/A_111058/article.html כמובן שהניילון צריך להיות שלם, ללא קרעים ולכסות את כל הפתחים.

תקרא פה את תגובה מס' 12 של אסף. כאמור, הניילון הוא לא המלצה, הוא חובה. האמת היא שתפקידו הוא לא כל כך בהסטת מי גשם (שאגב, לא אמורים להיכנס הרבה ולכן זה מעיד שקיימת אצלך בעיה), אלה יותר במניעת מעבר אדים ויצירת עיבוי בתוך הדלת (מים עומדים שיובילו בסוף לרקבונות בדלת).

כתבה יפה, הסברים על ותמונות של השוסון באתר של אגד.

בשביל לא לקלקל לאחרים, אתן רק רמז: שמע נא איציק... **למען ההגינות, לא אני פתרתי, אישתי פתרה, זה הז'אנר שלה .**

תקשיב, אל תבזבז זמן על "קטנות", לך ישר לדבר האמיתי - קנה אקדח. סינוור אותך? דפוק לו כדור בראש. אח"כ, תעבור לו בארנק, תמצא איפה הוא גר ואז תלך לחסל את שאר המשפחה שלו. אל תשכח גם לדרוס לו את החתול. קצת פרופורציה בחיים לא הזיקה לאיש. תהיה גבר אמיתי, תבליג ותנהג אתה כמו בן תרבות. בעצם זה שאתה מחפש דרך "לנקום" או לסנוור בחזרה, אתה בדיוק אותו דבר כמו האנשים עליהם אתה מתלונן.

מזל טוב רן. הנה הניידות איתן אתה צריך להסתובב כשאתה בעבודה : רק בריאות ובשורות טובות.

עדכונים מהשטח. אחרי 48 שעות בנוזל לניקוי אסלות, לא חל שום שיפור במצב החלקים (מדובר בשני מדרסים). הוצאתי אותם מהתמיסה, שטפתי, יבשתי ונכחתי לגלות שההשריה לא הועילה. במקביל, ערכתי ניסוי נוסף עם ברגים והשרתי אותם בתמיסה של מלח לימון (חומצה ציטרית) כמתואר בווידאו בתגובה 46. כבר לאחר שעתיים ניתן היה לראות שהחלודה מתחילה להיעלם. אחרי לילה בתמיסה (בערך 10 שעות) יצאו הברגים כחדשים. משנכחתי שהשיטה עובדת, מילאתי אמבט במים ומלח לימון ושמתי את שני המדרסים להשריה. לטעמי השימוש במלח לימון עדיף, משום שהוא ידידותי יותר לסביבה, לא רעיל ולא מסוכן למשתמש כמו הנוזל לניקוי אסלות ( אני גם חושב שיותר זול, אבל לא בטוח). תחליטו לבד, אבל אני יודע באיזו שיטה אעבוד מהיום והלאה. הברגים החלודים מושרים בתמיסת מלח לימון: הברגים אחרי יבוש וצביעה בפריימר: המדרסים אחרי קירצוף במברשת ברזל ו-48 שעות השריה בנוזל לניקוי אסלות: המדרסים החלודים מושרים בתמיסת מלח לימון (עידכונים מחר):

כמו שאמרתי, מדובר בחלקים גדולים, חומץ הוא לא פיתרון.

אני מקפיץ שרשור קצת ישן, אבל כמו תמיד בפורום זה, הוא עדיין רלוונטי. עברתי על השרשור הזה ועל עוד כמה המדברים על שימוש בנוזל לניקוי אסלות וסודה קאוסטית. ברשותי שני חלקי מתכת די גדולים (45 ס"מ על 30 ס"מ בערך) עטורי חלודה. הברשתי אותם במברשת ברזל (על ראש מקדחה) ע"מ להסיר את החלודה הקשה. השרתי אותם במשך 24 שעות בתמיסה של נוזל לניקוי אסלות, הוצאתי, הברשתי עם מברשת פלסטיק קשיחה ושטפתי במים. אני לא רואה שינוי גדול ממצבם לאחר סיום ההברשה עם מברשת הברזל. החזרתי אותם לעוד יום בתמיסה, אבל זה לא נראה מבטיח. רעיונות לשיפור? האם מישהו ניסה את (חומצה ציטרית)?

יוני, כל הכבוד. כשרק התחלת את השרשור שלך , ראיתי את הפרוייקט שניצב בפניך והייתי קצת סקפטי. אותו פגר שתארת, קבור בגן ילדים, ממש לא נשמע טוב (זה עוד היה בשלב לפני שהעלת תמונות). אחרי שהועלו התמונות הייתי משוכנע שזה פרוייקט שיגווע לאיטו בגסיסה מיוסרת. אבל, כל שבוע, עידכנת, הוספת, ושיפצת. לאט לאט התחלתי להאמין שהמשוגע הזה באמת יעמיד את הלמברטה על הרגליים. היום, בערך שנה אחרי, אני מוריד את הכובע בפניך: איכות העבודה, הירידה לפרטים ובעיקר חלון הזמן הקצר בו הפכת גרוטאה במלא המובן של המילה גרוטאה, ללמברטה אמיתית חיה ונוסעת... פשוט מרשים. שוב, כל הכבוד. הכי חשוב, סוף אוגוסט זה מעולה (אהיה בארץ ), אשמח לעלות לעיר הקודש להשקה ( אם ההזמנה פתוחה לציבור).

הנה מציאה שלא צצה כל יום: ווספה 50S, שנת 1979. 100 ק"מ בלבד על השעון . לדברי המוכר היא מקורית ולא עברה שום שיפוץ או שיחזור, פשוט מקורית. קשה להאמין ובכל זאת מדהים. עמוד המכירה המקורי כאן. 9,700 ש"ח לפני משלוח ומיסים.

בסוף השבוע ישבתי וקראתי את עלילותיו של רן עם סופי והשמנה (שני השרשורים, מ-א' ועד-ת' ברצף. אם יש לכם ערב פנוי, מומלץ לעשות את זה, גם אם עד היום עקבתם אחרי סיפוריו באופן חלקי או מלא. הקריאה ברצף עושה אותם מהנים כפליים) . צחקתי, במיוחד כאשר הוא דיבר על הקנאה השוררת בין השתיים. נשמע הזוי, אבל נראה לי שגם אני מתחיל להאמין בזה. היות והתפנה קצת זמן, החלטתי להשקיע אותו ב-RV. כמו שקראתם בימים האחרונים, עסקתי בהסדרת מערכת התאורה, בכדי שהגוץ יוכל לעבור טסט. תוך שיטוטים ברשת בחיפוש אחר חלקים ל-RV, מצאתי עוד "חבר" ישן העומד למכירה (כרגע אשמור אתכם במתח ולא אספר מה הוא), אבל איך שראיתי אותו, ידעתי שגם הוא מצטרף למשפחה. אה, כן... זה לא עוד RV אם אתם תוהים. תוך פחות מ- 24 שעות, יצאתי לרכוש אותו (סיפור פעוט של 6 שעות נסיעה). רתמתי את הנגרר לג'יפ הנאמן ויצאנו לדרך. בערב, כשחזרנו, פרקתי את "החדש" במחסן והעמדתי אותו ליד ה-RV. "...בן כלב..." סינן ה—RV מתחת לשפמו לעבר "החדש", "...חושב שאתה הולך להחליף אותי הא? אני יודע שאת ה-RV הקודם הוא החליף במניאק כמוך...." "החדש" בכלל לא הבין מה רוצה ה-RV ממנו. את היומיים האחרונים בילית בפרוק "החדש", ניקוי וחידוש מכלולים, אבחון נזקים ועריכת רשימת חלקים שצריך להזמין עבורו. כאמור, עוד לפני שידעתי על קיומו וללא כל קשר ל"חדש", ביצעתי הזמנה למצבר ונורות ל-RV (ראשית, אחורית ונורת ניוטראל). הבוקר הגיע החבילה. נכנסתי למחסן. ה-RV ישב לו בפינה מתבשל בכעסו. "...מה הוא רוצה ממני? חשבתי שהוא כולו עסוק ב"חדש"..." אמר ה-RV לעצמו כשניגשתי אליו עם החלקים ולא הבין למה אני מתחיל לפרק אותו. "...אני לא אלך בלי מלחמה..." זמם ה-RV והכין לי הפתעה. חיברתי את המצבר החדש, הרכבתי את הנורות (שלקח לי המון זמן למצוא), בעיטה קלה ברגלית ההנעה, וה-RV מפמפם ניגון דו פעימתי . רגע האמת, עוד שליש סיבוב של הסוויץ' והאורות דולקים בעוצמה (עוצמה מחשידה... זכרתי שהייתה לו תאורת נר). חצי שנייה אח"כ – פוף, חושך. הלכו שתי הנורות. איזה עצבים. ה-RV צחק לעצמו, "... חשב שיחליף אותי הנבל... אני אראה לו מה זה..." כמובן שלא היה טעם להתקין את סט הנורות הרזרבי שברשותי, היות ודי ברור, כי בשל הטמפרמנט של הגוץ, תישרפנה גם הן מייד. לשמחתי, מוסך אופנועים בעיר נמצא במרחק הליכה מביתי והבעלים הינו חובב סוזוקי מובהק, שכבר ראה את הגוץ והתלהב ממנו מאוד. אבחון קצר העלה את שחשדתי, מיישר הזרם לא עובד. אז הוזמן מיישר זרם, עוד סט של נורות (שיהיה עוד סט רזרבי) וכל מה שנשאר לעשות זה לחכות. הסברתי ל-RV, שהוא לא הולך להיות מוחלף בשום דבר ושכבודו ועתידו במקומם מונחים. בנתיים בתור עונש על התנהגותו, הוא עומד עירום במחסן, עד שיגיע מיישר הזרם.

שלח לי בה"פ את הפרטים שלך ואשלח לך בחזרה את הטלפון של חברה טובה שלי, אחיינית של אריס סאן (וגם זו שמקבלת את המחאות התמלוגים, בחיי...), אם היא לא תדע לזהות, אף אחד לא ידע.

שתמיד יהיו רק בשורות טובות כמו אלו. רק בשמחות.

העם דורש תמונות.

מוריס, איזו השקעה! נדמה לי או שאתה נשאב אל תוך עולם ה-RV? יש איזו רכישה בדרך? נראה שכן . רן, תודה על ההצעה אבל נראה לי שהחשמלאי שלי מצא את הנורה המיוחלת, אדע ביום שני. ללא כל קשר, השנה אעלה לירושלים לפגוש אותך, את סופי ואת השמנה (לאו דווקא בסדר הזה ). יונה, המון תודה על הספר, אני מקווה שעכשיו אתחיל לעבוד. כל הדיבורים הללו על הRV גרמו לי לשלוף אותו מתחת לכיסוי במחסן הבוקר. מילאתי קצת דלק, בדקתי שיש שמן, שתי בעיטות בקיק והגוץ התעורר מתרדמת של חמישה חודשים. ענן כחלחל הופרח מאחוריו ופימפום דו פעימתי הידהד ברחבי המחסן. האמת הייתי די מופתע, לא ציפית שיניע בשתי בעיטות לאחר עמידה של חמישה חודשים, אבל כנראה שהוא רצה יותר ממני להניע, למתוח איברים ולזוז קצת. כאמור, היות ועוד לא נגעתי בו מבחינה מכאנית, עדיין לא התפניתי להנפיק לו רשיונות חדשים ולהעביר אותו טסט ולכן אני עדיין לא יכול להעלות אותו לכביש הציבורי. מצד שני, אין כל מניעה חוקית לרכוב עליו במעלה ומורד שביל הגישה לביתינו (בערך 100 מטר לכל כיוון), היות ומדובר בשטח פרטי. אז... זה מה שעשיתי כל הבוקר , טירטרתי במעלה ובמורד השביל. הבן (בן 15 חודשים), שמע את כל ההמולה בחוץ ודרש מאימו לצאת. כשראה במה אני עסוק, פתח בזעקות מחאה ודרש להצטרף לדביל על ה-RV. אז היום, הוא זכה לרכיבת הבכורה שלו על דו גלגלי ממונע (על האופניים הוא כבר רוכב איתי מגיל 4 חודשים). איזה אושר, חיוך מאוזן לאוזן וצחוק של שמחה. כמו שאמא שלו אומרת, כנראה הג'וק המוטורי עובר בגנים. נשארנו בהילך ראשון, סל"ד סרק והתגלגלנו לאיטנו במעלה ובמורד השביל. כשכיבינו את ה-RV, לא רצה הזאטוט לרדת ודרש עוד כמה סיבובים, כנראה שזה באמת בגנים...

בד"כ זה נובע מפיח על השסתומים.