אם אתה מצליח לשמור על מהירות קבועה במהלך כל הסיבוב, כנראה שלא נכנסת מהר מספיק.
תסביר לי איך, פיזיקלית, מכונית ממוצעת כמו לאנטיס תעשה סיבוב מהר יותר עם תאוצה קבועה (כולל תאוצה 0, כלומר בלי שינוי במהירות) מאשר באמצעות בלימה דגרסיבית שמתחלפת בהאצה אחרי האפקס.
נערך בשביל לציין שכל זה נכון בסיבובים איטיים יחסית (ובמילא, כמה אנשים אתם מכירים שמסוגלים להגיע למגבלות של אוטו בצורה בטוחה ב170 על כביש ציבורי).
רועי, שים לב לדקויות של מה שדני אמר - הוא מדבר על אחיזה מקסימלית בשיא הסיבוב, אתה מדבר על הדרך המהירה ביותר מהכניסה ליציאה. דני ענה על השאלה המקורית (ולמיטב ידיעתי, הלא מקצועית, ענה נכון) ואתה הרחבת את הדיון לדברים שונים במקצת (ולמיטב ידיעתי גם אתה צודק).
T-Maxximum, ה"סיכון", כמו שאתה מגדיר אותו של איבוד הזנב בלימה לעומת איבוד אחיזה בגלגלים המניעים בהאצה הוא לא בהכרח פונקציה של עוצמת הבלימה לעומת עוצמת ההאצה. ההבדל העיקרי הוא שכשאתה בולם והזנב בורח לך, אתה במצב שבו כל פעולה שאתה תעשה עלולה להחריף את המצב: אם אתה משחרר קצת את הבלמים בשביל להעביר משקל אחורה, גם אם תתפוס את הזנב אתה קרוב לוודאי לא תאט מספיק בשביל לקחת את הסיבוב. אם תמשיך לבלום באותה עוצמה ותנסה לתפוס את הזנב עם ההגה, הסיכויים שלא תצליח לעשות את זה הם גדולים. כשמהכונית מאבדת אחיזה בהאצה, היא לרוב לא נמצאת במצב שבו הכביש יכול להיגמר לך.