המחקר מעניין, אבל:
א. בשנים שבוצע, ציוד הבטיחות היה שונה באופן מהותי מהקיים היום (כמות כריות האויר, גודלן ודרך פעולתן, חגורות עם קדם מותחנים, התקני ISOFIX ועוד...)
ב. במרבית המכוניות (שאני מכיר) התקני ISOFIX קיימים במושבים הקרובים לחלון ולא באמצעי, ובחלק קטן במושב שליד הנהג.
ג. במרבית המכוניות למרות קיום חגורת בטיחות עם 3 נקודות עיגון, עיצוב המושב האמצעי אינו מאפשר חיבור יציב של מושב התינוק/ילד בגלל קיום "גבעה" בריפוד על המושב.
ד. מכיוון (שלדעתי) לאחר בחירת המושב המתאים, אופן חיבורו הנו החשוב ביותר, הרי שקיום ISOFIX מבטיח חיבור נכון וקיומו רק במושבים הצידיים אינו מותיר אלטרנטיבה אחרת (מושב אמצעי).