יש לי דוגמא פשוטה של עצמי.
כשעלינו לארץ מברה"מ ניסו לדחוף אותנו לעיירות פיתוח כמו ערד אבל בחרנו לגור בהרצליה.
חוץ מההבדלים העצומים בדברים כמו איכות של מורים, חוגים, מקומות תעסוקה, יש דבר אחד שמשפיע על כל החיים - מי החברים שלך ומי המלייה החברתי.
אמנם גדלתי בשביב כמו הגברת חיות שזו שכונת מצוקה בשביל הרצליה, אבל מגיל 10 הייתי בכיתת מחוננים איזורית שהיו בה אנשים גם אינטליגנטים יחסית וגם בנים של, למשל ממשפחת אביב שיש להם בין היתר שתי וילות (לפחות) ברחוב גלי תכלת.
וכמובן שלאחר מכן לא הייתה לי בעיה לפגוש שוב את כל המו והמי בלימודיי במרכז הבינתחומי הרצליה ואוניברסיטת תל אביב.
ואתם יכולים לתאר לעצמכם שעם או בלי קשר מצבי הכלכלי לא רע.
אז אם בפריווליגים עסקינן יש לי נסיון עשיר.
וכשאני מדבר על עצמי ומספר שאני משכונת מצוקה וישראל השניה וכל זה (כי גדלתי בשביב והיום אני גר בשכונת התקווה) אני אומר את זה בציניות ובצחוק, בניגוד לאנשים מסוימים שאומרים את זה ברצינות גמורה.