Alkash

איזה מכתב אתה רוצה? אין אחריות על אטימות גם בטלפון חדש מהניילון.

זה לא נכון, סאני אוטמים את הטלפון מחדש והם היחידים בארץ שיש להם את המכשירים לזה. בגלקסי S7 שלי לאחר חצי שנה החליפו לוח אם בסאני. הדביקו אותו מחדש והוא עובד נהדר כבר 3 שנים, כולל הרטבה שלו. לא שחיתי איתו אבל הייתי איתו בגשם והפלתי אותו כמה פעמים לכל מיני מקומות רטובים בעבודה. אני הייתי פונה לממש אחריות.

ובצדק, גרימת מוות ברשלנות זה לא מעט שנים בכלא.

אני לא מבין אותכם, מצד אחד כולכם חכמים גדולים פה, "תענו לבן אדם על מה שהוא שואל". מצד שני אתם ממליצים לבן אדם שלא יודע מושג בסיסי בחשמל שלא יכול אפילו לחפש בגווגל מה זה פאזה להחליף שקע לבד בבית? ואז מה? ואז כשהוא יחשמל את עצמו למוות, או כשהוא יעשה עבודה מרושלת שתגרום לאחד מבני משפחה להתחשמל למוות, אתם תפתחו פה נושאים של "אם אתה לא יודע אל תגע"?

בשבוע של השרב יצא לי לסוע ב108. אחרי שהרכב עמד בשמש כמה שעות טובות, המוביילי כרגיל ניתק את עצמו בדקות הראשונות של הנסיע, המערכת המקורית לא התחברה לבלוטוס במשך איזה 10 דקות עד שהרכב התקרר. חוץ מזה חווית הנסיע הייתה כרגיל.

רציתי לחלוק איתך מתכונים עוד אז, ולצערי הבנתי שכל המכתונים שאשיתי השתמשה בהם הם ברוסית. האם אתה או אישתך דוברים את השפה במקרה?

בשביל 900 שקל לקילו, אני מצפה מזה שבעל האטליז ישן עם הפרה באותה מיטה עד היום שהיא נשחטה.

נשמע כמו לחיות את החלום, על מה אתה מתלונן?

אם זה לא תואר כבד ורציני כמו הנדסה/מדמ"ח וכו' לא הייתי עובד יותר מאולי איזו עבודה מזדמנת של משמרת אחת בסופ"ש. אם זה תואר במדעי הרוח אתה יכול לעבוד גם במשרה מלאה.

לא כ"כ הבנתי את הגישה הזאת לעניין, זה כמו ללכת בבית קברות ולהסתכל רק לשמיים ולטעון שאין שם קברים כלל.

די נו באמת כפר גבירות שכונה בעייתית? אם כפר גבירול היא שכונה בעייתית אני באמת ממליץ לא לעבור לאשקלון. האוכלוסיה של הרחוב הכי בעייתי בכפר גבירול זה הסטנדרט של כל האוכלוסייה באשקלון.

מעדכן לטובת הדורות הבאים. אכן היה מדובר בחיישן/ בכבל או מה שזה לא יהיה של המאורר של הרדיאטור. לובינסקי יצרו איתי קשר כאן בפורום, שלחתי את הבן שלי למוסך שלהם והם הזמינו את החלק, לאחר כמה ימים החליפו אותו בחינם לחלוטין למרות שיצאה מאחריות. מקווה שהמנורת מנוע לא תדלק יותר, אעדכן בעתיד.

גרתי באשקלון במשך 3 שנים עד לא ממזמן, עברתי מהרצליה משם. הבן הגדול שלי עדיין גר שם בשכונת אגמים ככה שאני שם כמעט כל שבועיים. זה לא כזה נורא כמו שמספרים לך, במיוחד בשכונות החדשות. אגמים זאת שכונה נהדרת, מלאה בחנייה ואין איזה הרגשה ששכונת העתיקות ליד משפיע עליה. וגם בקשר לשכונת העתיקות, כל מי שבלבל לי את המוח כמה נורא שם, כנראה בחיים לא גר בדרום תל אביב. שכונת עוני סטנדרטית שיש בכל עיר. קריית משה ברחובות למשל מפחידה ונוראית פי 10 מעתיקות ולא ראיתי שאנשים נמנעים מלרכוש דירות ב2 מילון ברחובות ההולנדית שצמודה לה. הייתי יוצא לעתיקות להליכות ארוכות עם הכלב בלילות, וכמו שאתה רואה אני חיי ואף אחד לא רצח אותי. אבל אתה לא תוכל להתעלם מזה שלכל מקום שתלך, יהיה הרבה אנשים שבורים, והאווירה הכללית היא די שבורה וענייה. קח בחשבון גם שהאנשים כאן ברובם מאוד דתיים. אנשים דתיים זה לא רע, ערסים דתיים זה כן רע ויש פה כאלה בשפע. אבל ככה זה כנראה בכל עיר בפריפריה. מתקופת המגורים שלי באשקלון גם גיליתי שחנייה פרטית זאת המלצה בלבד, ככה שאל תהיה מופתע אם כל כמה ימים אחד האורחים של השכנים שלך יחנה לך בחנייה הפרטית כי השכן שלך אמר לו שזה בסדר.

זה הכל קליאשות שבתכלס לא שוות כלום. תחייה כמה שנים בארצות הברית, תכנס לכלא על איזה שטות שתעשה, ושמה להכנס לכלא זה קל בערך כמו לקבל דוח משוטר בארץ. תראה קצת מה זה מדינה שמגלגלת מליארדים מבתי כלא פרטיים ואתה תבין שזה חרא של מערכת. ולא, לא הגיוני שילד בן 13 עם אולר, כמה ילד זבל שהוא לא יהיה, לקבל מאסר עולם כשהוא לא גרם נזק פיזי לאף אחד זה הזוי. כמה שנים בכלא לקטינים נשמע הרבה יותר הגיוני.

אני לא יודע למה אתה כ"כ שמח ממערכת המשפט והכליאה בארצות הברית. זאת תעשיית משוגעת עם עונשים תלושים מהמציאות. בגלל שבתי הכלא שם פרטיים אנשים מקבלי מאסרים הזויים. אני לא הייתי רוצה לחיות במדינה שבה הומלס שגנב תנור חימום מחצר של מישהו מקבל 14 שעות מאסר, וילד בן 13 ששדד חנות עם אולר ולא גרם נזק פיזי לאף אחד מקבל מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור.

להגיד את האמת, בתור אחד שיש לו כמה חברים ששנים בתחום. אם אין לאחיך חברים שיבריגו אותו לשם, שמעתי שאיקאה מחפשים עובדים.

שמח לשמוע שזה מהבעיות הזולות יותר, מקווה לסגור את זה גם במאות שקלים ולא באלפי שקלים. אבל האמת שלא מפתיע כ"כ, בעולם כבר מוכרים קיטים לבעיה הזאת שכוללים את החיישן + כלים + סרטון ביוטיוב איך להחליף. קצת מאכזב שעדיין לא הוציאו לזה איזה RECALL או הרחבת אחריות לחיישן הזה. בכל מקרה נציג של לובינסקי יצר איתי קשר פה בפורום ואמר שיחזרו אלי משירות הלקוחות. אעדכן אותכם בהמשך איך הם יטפלו בעניין.

המזל לא שיחק לטובתי, ובדיוק שבוע לאחר סיום האחריות נדלקה מנורת מנוע ב108 בת ה3 שבמשפחה. ב14,000 קילומטר בלבד ו3 שנים על הכביש נדלקה מנורת מנוע צהובה, קראתי את קוד התקלה p0494 ונראה שמדובר בתקלה עם המאורר של הרדיאטור. מחיפוש בגוגל נראה שזה לא מקרה נדיר ב108/208 והתיקון נע בין החלפת חיישן ועולה עד למחירים לא נעימים. סתם ממבט ויזואלי על המאורר, נראה שהוא מסתובב היטב ומקריאת חום מנוע ,לא נראה שהמנוע מתחמם. עכשיו לשאלה האמיתית, מה הסיכוי שלובינסקי יסדרו לי את העניין במסגרת האחריות למרות שכבר עברו 7 ימים מסופה. את כל 3 הטיפולים השנתיים של הרכב ביצעתי אצלהם. מה עליי לבדוק או להגיד? האם "רצון טוב" זהו דבר נדיר, או שזה משהו יחסית נפוץ? תודה מראש.

האמת, זה הרבה פחות חסר טעם מלענות לבן אדם שמחפש מישהו שימכור לו משהו בצבע ספציפי שהוא לא ישתמש בו רק בגלל שהוא רוצה את הצבע הזה. זה לא נכון, לא רלוונטי לחלוטין לנושא, ולא עונה על אף אחת מהשאלות של פותח הנושא.

קשקוש, אישתי לא מוכנה לקנות שום דבר שהוא לא בצבע אדום למטבח והיא לא יוצאת ממנו כל החיים שלה בערך ומשתמשת בכל האביזרים בו בצורה קבוע.

אין לי ספק שיותר גברים רוצחים את נשותיהם מהמקרה ההפוך. אבל אני חושב שההפרש לא כזה ענק כמו שאתה חושב. אני די בטוח שרוב המקרים ההפוכים קראו על ידי "תאונות" כמו להזיז לו את הסולם, להרעיל אותו או לתת לו דחיפה קלה כשהוא ניסה לסדר את המזגן בקומה השביעית. דברים הרבה יותר קשה להוכיח כרצח.

יקח לך בערך מליון שנה בשביל לכסות את העלויות צריכת חשמל של המיני מרכזי בעלות של 14,000 ש"ח. אם המזגן תקין ויחסית חדש לא הייתי נוגע. הוצאה מיותרת.

אני לא יודע ודים, אני לא מתכוון לזה בצורה מזלזלת, אבל אתה כנראה מקרה ספרותי נדיר שאפשר לכתוב עליו תזה אם אחרי 12 שנה של קופסא ביום כמה שאחטות של מלברו גורמות לך להקיא את הנשמה ורק במקרה זה בשילוב עם גראס.

אני חושש שהרבה אנשים פה לא מבינים, שלגראס יש מליון זנים וסוגים וכל אחד מה עושה משהו וכל בן אדם מגיב שונה לכל סוג של גראס. כמו כן אם עישנתם גראס בארץ במיוחד לפני עידן הטלהגראס כמעט וודאי שחצי ממה שעישנתם היה תה ויסוצקי עם K300 עליו. ושוב אני לא מחובבי הגראס, אבל חשוב להבין שגראס זה לא משהו אחד ספציפי. זה שעשינת בגיל 24 איזה זבל שמכר לחבר שלך נרקומן במרכזית הישנה של תל אביב מערובב בטבק ואחרי 12 שנה עישנת גראס איכותי שמכר חולה סרטן וזה היה טוב, זה כנראה בגלל הגראס ולא בגלל הטבק.

יצא לי לעשן הרבה בחיים, אבל אף פעם לא התחברתי לזה והרגשתי צורך לעשן את זה על בסיס יומיומי. אני חושב שחלק מזה היה בגלל שבילדות בברית המועצות זה היה גדל לכל שכן שני בין העגבניות לתותים בחצר, ככה שזה לא היה כזה מרגש. המכה הכי גדולה של החיים שלי מבחינת התמכרות זה סיגריות, התחלתי לגנוב מסבתא קופסאות של סיגריות ללא פילטר עוד בערך בגיל 11 ומשם זה המשיך לעשרות שנים של עישון כבד. הייתי מעשן בין 1.5-3 קופסאות ביום וכל חיי היום מבוססים סביב הסיגריה, אנשים שמעשנים כבד בטח מכירים את זה, הייתי הולך עם המשפחה למסעדה טובה ובזמן שכולם התרגשו מהאוכל אני התרגשתי מהסיגריה של אחרי האוכל. בשנים האחרונות לפני שהפסקתי כבר הייתי מתעורר בלילה בשביל לעשן חצי סיגריה ולחזור לישון. יצא לי לדפדף לאחרונה בכל אלבומי התמונות שלי כשזה עוד הייתה השיטה לשמור תמונות, ובערך ב70% מהתמונות אני עם סיגריה. הפסקתי לאחרונה לפני עשור ואני עדיין מחזיק, לא מפריע לי שאנשים מעשנים לידי, וזה לא מגרה אותי. אבל אני עדיין די חושב על זה כל יום, אני מתגעגע לזה אבל אני יודע שגם אם אדליק עכשיו סיגריה זה סתם יהיה מגעיל ולא באמת יתן לי את הרגשת הסיפוק הנוסטלית שתקוע עמוק במוח שלי. לפני שנים גרתי ליד שכן בן 90, הוא אמר לי שהוא עישן מגיל 10 עד גיל 60 ובגיל 90, 30 שנה אחרי הוא עדיין מתגעגע לסיגריה, ככה שאני לא מצפה שזה ישתפר אצלי בזמן הקרוב.