Alkash

אני לא יודע ודים, אני לא מתכוון לזה בצורה מזלזלת, אבל אתה כנראה מקרה ספרותי נדיר שאפשר לכתוב עליו תזה אם אחרי 12 שנה של קופסא ביום כמה שאחטות של מלברו גורמות לך להקיא את הנשמה ורק במקרה זה בשילוב עם גראס.

אני חושש שהרבה אנשים פה לא מבינים, שלגראס יש מליון זנים וסוגים וכל אחד מה עושה משהו וכל בן אדם מגיב שונה לכל סוג של גראס. כמו כן אם עישנתם גראס בארץ במיוחד לפני עידן הטלהגראס כמעט וודאי שחצי ממה שעישנתם היה תה ויסוצקי עם K300 עליו. ושוב אני לא מחובבי הגראס, אבל חשוב להבין שגראס זה לא משהו אחד ספציפי. זה שעשינת בגיל 24 איזה זבל שמכר לחבר שלך נרקומן במרכזית הישנה של תל אביב מערובב בטבק ואחרי 12 שנה עישנת גראס איכותי שמכר חולה סרטן וזה היה טוב, זה כנראה בגלל הגראס ולא בגלל הטבק.

יצא לי לעשן הרבה בחיים, אבל אף פעם לא התחברתי לזה והרגשתי צורך לעשן את זה על בסיס יומיומי. אני חושב שחלק מזה היה בגלל שבילדות בברית המועצות זה היה גדל לכל שכן שני בין העגבניות לתותים בחצר, ככה שזה לא היה כזה מרגש. המכה הכי גדולה של החיים שלי מבחינת התמכרות זה סיגריות, התחלתי לגנוב מסבתא קופסאות של סיגריות ללא פילטר עוד בערך בגיל 11 ומשם זה המשיך לעשרות שנים של עישון כבד. הייתי מעשן בין 1.5-3 קופסאות ביום וכל חיי היום מבוססים סביב הסיגריה, אנשים שמעשנים כבד בטח מכירים את זה, הייתי הולך עם המשפחה למסעדה טובה ובזמן שכולם התרגשו מהאוכל אני התרגשתי מהסיגריה של אחרי האוכל. בשנים האחרונות לפני שהפסקתי כבר הייתי מתעורר בלילה בשביל לעשן חצי סיגריה ולחזור לישון. יצא לי לדפדף לאחרונה בכל אלבומי התמונות שלי כשזה עוד הייתה השיטה לשמור תמונות, ובערך ב70% מהתמונות אני עם סיגריה. הפסקתי לאחרונה לפני עשור ואני עדיין מחזיק, לא מפריע לי שאנשים מעשנים לידי, וזה לא מגרה אותי. אבל אני עדיין די חושב על זה כל יום, אני מתגעגע לזה אבל אני יודע שגם אם אדליק עכשיו סיגריה זה סתם יהיה מגעיל ולא באמת יתן לי את הרגשת הסיפוק הנוסטלית שתקוע עמוק במוח שלי. לפני שנים גרתי ליד שכן בן 90, הוא אמר לי שהוא עישן מגיל 10 עד גיל 60 ובגיל 90, 30 שנה אחרי הוא עדיין מתגעגע לסיגריה, ככה שאני לא מצפה שזה ישתפר אצלי בזמן הקרוב.

כמוני כמוך למדנו באוניברסיטאות בזמננו, אז לא הייתה לנו ברירה. היה לנו את המרצה המתרגל ולחרוש על ספרים משעממים של שחור על גבי לבן בבית עד צאת הנשמה. גם אז וגם היום יש מרצים יותר טובים, פחות טובים ומרצים ממש גרועים שמושכים זמן לפנסיה ועושים טובה שהם מעבירים הרצאה שאף אחד לא מבין. אין שום דבר פסול בלשפר את איכות חייך ולהקל על עצמך בלשלם כמה גרושים למורה מוכשר שילמד אותך את הקורס באינטרנט. מחירים של קורס בגוול נעים בין 50-200 ש"ח תלוי בהסדרים עם מוסד הלימודים. מחיר של קורס חוזר באוניברסיטה הוא מעל ל1000 ש"ח.

אני לא מבין את כוונתך. ברור שאתה יושב מול דף ועט ופותר תרגילים. פשוט ההסברים והפתרונות הם בסרטון חיי עם מורה שמסביר לך במקום סתם מילים על דף.

אחד הבנים שלי השלמים מ60 ב4 יחידות מתמטיקה ל90 ב5 יחידות דרך גוול. השני שתכף מסיים תואר במדמ"ח באוניברסיטה עשה חצי תואר דרך גוול במקום ללכת להרצאות. (אין לי קשור קשר כספי לגוול).

במידה ואתה בוחר ללכת על ראוטר פרטי אתה מגדיר לבד. במידה ואתה בוחר בראוטר שלהם הטכנאי מגדיר לך אותו עד שהכל עובד. יש טכנאים שמגדירים לך גם את הראוטר הפרטי אבל זה אקסטרה שהם לא חייבים לעשות, תלוי על מי תיפול. וגם בהמשך אם יהיו לך תקלות לא תקבל תמיכה טכנית רצינית כי לכל היותר יגידו לך "הראוטר הפרטי שלך לא תקין". אם אתה מבין עניין בעולם התקשורת והגדרות הראוטרים וכבר יש לך ראוטר איכותי, תבקש רק את הסוויצר. אם לא תשלם על ראוטר שלהם ותהנה מהסיב בראש שקט.

למה החלטת שלא מתרגלים בגוול? יש לך סרטונים שמציגים לך את התרגיל, אתה פותר אותו לבד על דף ואז רואה איך צריך לפתור נכון ומשווה.

זה אכן מסופק על ידי פרטנר, אבל שוב קח בחשבון שכל ההגדרות עליך.

עזוב ספרים, GOOL. כלי מדהים וזול משמעותית מהקורסים שדורשים אלפי שקלים.

בואו נשים את האמת על השולחן, אם נקח בוגר טכניון ונקח בוגר מכללה סטנדרטים בארץ. 99% שבוגר הטכניון יהיה מוכשר בהרבה מבוגר המכללה. לכל כלל יש יוצא מן הכלל אבל זה מאוד נדיר.

" יש לי חבר טוב שהלך ללמוד מדמ"ח מסיבה אחת,הוא טוען ששום דבר לא מעניין אותו אבל "עדיף להשתעמם ללהרוויח 20 מלהשתעמם ולהרוויח 7". אם חיפשת פה משהו עמוק שמעיד על טבעו של אדם,לא תמצא." אגלה לך סוד, 80% מבוגרי מדמ"ח הגיעו לתואר בדיוק מהסיבה הזאת.

PPOE. ראוטר משלך זאת אפשרות, אבל אם תבקש ראוטר משלך כל ההתעסקות והאחריות של ההגדרות עליך. הם לא יעשו מעבר ללחבר אותך.

פשוט מאוד, כשאתה פותר תרגילי בית בחדו"א בטכניון אתה רוצה לפרוש מהתואר. כשאתה פותר תרגילי בית באינפי בטכניון אתה רוצה לתלות את עצמך.

תואר במדמ"ח ברוב האוניברסיטאות דורש פסיכומטרי של 700+ וממוצע בגרויות גבוה שכולל 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית. ככה שלהתאמץ "עוד קצת" זה לא ממש עוד קצת וכנראה מדובר בשנים של שיפורי בגרויות ומספר מועדי פסיכומטרי.

אני חושב שהרבה אנשים בנושא הזה כבר ענו לך על השאלה הזאת. שווה ניסיון או לא זה תלוי בך, אנחנו לא יודעים למה אתה מסוגל ולמה לא.

אני לא ממש מבין איך עבודה בתור מתכנת קשורה לפטיש בראש שנקרא אינפי, לינארית ושאר ירקות של שנה ראשונה. אנשים פורשים בגלל סיבה אחת, התואר מאוד מאוד קשה. מבלי חלילה לזלזל במכללה שאתה לומד בה, אבל באוניברסיטה המתמטיקה ברמה כזאת שגם אנשים עם 100 ב5 יחידות בתיכון דופקים את הראש בשולחן בתרגילי בית.

בסדר גמור, אני משתמש בשלי כבר שנתיים כל סופ"ש שני בערך והוא עובד מצויין.

לא בטוח היכל זה הובן מהתגובה. רמת המתמטיקה זהה לרמת המתמטיקה בהנדסה. נכון אני בוגר אוניברסיטה, אבל אחד הילדים שלי כרגע לומד במכללה מדמ"ח והוא לומד אינפי. אני יודע שבחלק מהמכללות מלמדים חדו"א, אך גם החדו"א הזאת היא לכל הפחות ברמה גבוה יותר מחדו"א של 5 יחידות מתמטיקה בתיכון.

הקורסים במתמטיקה זהים כמעט לחלוטין לקורסים שעושים בהנדסה ובחלק מהמסודות כמעט לחלוטין. אם אתה רוצה לעבור אינפי 1/2 לינארית וכו' אתה צריך מתמטיקה ממש טובה. מדובר על כמה רמות מעל 5 יחידות בתיכון.

תואר במדמ"ח הוא מאוד שימושי. אינני יודע לגבי מכללת תל חי, אבל בלי קשר למוסד תואר במדמ"ח זהו תואר מאוד קשה. רמת המתמטיקה בתואר היא מאוד גבוה, וכ50% מהתואר שלך יהיה מתמטיקה. כמו כן גם קורסים אחרים כגון אלגוריתמים, מבני נתונים ועוד ידרשו ממך הבנה מתמטית גבוה. זה לא אחד מהתארים שתוכל להעביר בכיף, ולהנות משנות הסטודנט שלך על הספסלים בקפיטריה, זהו תואר שדורש המון ישיבה, המון למידה והמון השלמות מאתרים בגווגל. כמו כן התואר הזה יתן לך קצת מהכל, אבל בשביל למצוא עבודה אתה תצטרך לדעת משהו 1 ממש טוב. ככה שאחרי כחצי תואר תצטרך להשקיע מזמנך על קורסים באיטנרנט ודברים בסגנון כדי שיהיה לך מה להראות למקומות בהם תרצה לנסות לעבוד. שים לב שאם אין לך "קומבינות" בשביל למצוא משרת סטודנט טובה או עבודה ראשונה כבוגר תצטרך להיות ממש טוב במשהו, במיוחד לאור העובדה שאתה תהיה בתחרות מול המון בוגרי אוניברסיטה ומוסדות אחרים שנחשבים להרבה יותר איכותיים ממכללת תל חי.

שום דבר לא מוזר, מתלוננים על DHCP ואתה מחובר דרך חייגן.

אני והבן שלי גיימרים כבדים. בקשר לשרתים באירופה שום דבר לא השתנה. החיבור DHCP של פרטנר בלתי נסבל ובשעות העומס אל תצפו לפינגים שהם פחות מ500-800 לשרתים באירופה כשבשעות רגילות מקבלים 50-60 לאותו השרת. זאת בעיה ידוע של פרטנר כבר שנים רבות והם ממש לא מתכוונים לתקן אותה. כמובן שיש לי חבילת גיימינג אבל זה שקר שלא עוזר בשעות העומס. הדרך היחידה לסדר את העניין הייתה לעבור לחייגן. הוציאו לי את המוח והמיץ עד שזה קרה אבל מאז אנחנו די מרוצים. אבל ברגע שסלקום יגיעו לבניין אתנתק מפרטנר ואעבור לסלקום. חבר מעיר אחרת סבל מאותה הבעיה בפרטנר, למזלו היה לו גם סלקום בבניין ועם סלקון הבעיה לא קיימת. וגם בכללי הפינגים שהוא מקבל בסלקון נמוכים אפילו מהפינגים של חבילת ה"גיימינג" של פרטנר.

אני חושב ש"קאוצ'ר" זה חרטא גדולה שמישהו הנפיץ במאה ה21 כי הוא לא הצליח להתקבל להיות בונה ציפורניים. לא הייתי פונה למישהו כזה. אם אתה מרגיש שיש לך מחסומים נפשיים הייתי פונה אם כבר לאיש מקצוע שלמד באוניבריסטה, למשל לפסיכולוג. אם אתה סתם מבולבל ואבוד כלכלית, הייתי חוקר באינטרנט, פונה לאנשי מקצוע בתחום ובודק את האופציות שלי. זה עדיף פי מליון ממישהו שישיב לידך ויגיד לך "תעשה את הכי טוב שלך ואת תסתכל על אחרים" בשביל 250 שקל לשעה.

מחשב INTEL NUC.