במקום העבודה שלי מלפני שנתיים זה היה חובה להגיע וזה היה מתרחש פעם בחודש לפחות. יש פעמים שאתה מסיים לאכול ופשוט בורח ולא נשאר לאכילות ראש או האירועים היותר המוניים היו הכי כיפים - אתה בא, מראה את הפנים לדמות שצריך (על מנת שלא יקחו ממך מחלה/חופש), מנסה לברר אם יש חלק שבו חוסר נוכחותך תורגש: אם לא, סלאמתק. אם כן, קח את הבאסה בסבבה.
זרקת אותי לסיפור מאותה עבודה. עשו לנו יום העשרה באונ' ת"א עם עוד אנשים שעובדים בתחום דומה לשלנו. מהר מאוד הבנתי מה מתרחש, הרצאות וחפירות אין קץ. היה קשה לברוח כי היו שם כמה עובדים צהובים, אז "התערבבתי" עם כמה סטודנטים שישבו על הדשא ובאלגנטיות יצאתי מהאוניברסיטה - הישר ללונה פארק!