פינדר

אבל השיטה הזו לא מעודדת פשרה. אני פשוט לא אגיע לפשרה ואז אעמיד את שלושת המועמדים הכי קיצוניים שאני יכול למצוא ואתה תהיה חייב לבחור אחד מהם.

אני לא משווה בין מדינה למדינה. משווה בין התנהלות של בתי משפט מסויימים. מעבר לזה, כל מה שכתבתי תקף לחלוטין, גם אם לא תשווה לכלום. השיטה הזו תביא למירוץ פוליטי, שבו כל צד ימנה את המועמד הכי פוליטי שהוא יכול, כדי לאזן לכאורה, את המועמדים של הצד השני. השיטה מתגמלת אי הגעה להסכמה, כי אז אפשר לחייב בחירה של מועמדים קיצוניים וגרועים ככל שיהיו. זו שיטה להחרבת המקצועיות של בתי המשפט.

למה ההשוואה לא נכונה? זו השוואה של משהו מאוד ספציפי, הליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון. זו שיטת הבחירות לבית המשפט העליון שם ומה שקורה פה הוא נסיון לחכות את השיטה הזו.

חסרות שיטות? יש מספיק דוגמאות בהונגריה, טורקיה וכו׳. סתם כמה רעיונות: ראש הממשלה ותומכי הקואליציה מתנגדים לועדת חקירה ממלכתית בנימוק ששופטי ביהמ״ש העליון הם פוליטיים. אז כשיתקרבו הבחירות יגידו שיו״ר ועדת הבחירות לא יכול להיות שופט, מאותה סיבה בדיוק. ואז פוסלים מפלגה או מועמדים ״מהקצוות״. נגיד מפלגות ערביות שלא מספיק נאמנות. והמשטרה שתפקידה לפקח על הקלפיות, מי שולט בה? תיצור אוירה שבה באיזורים מסויימים אנשים יעדיפו לשבת בבית ולא להצביע. ברמת אביב זה לא יעבוד, אבל בישובים ערביים? אין בעיה להוריד את אחוז ההצבעה שם בצורה משמעותית. לא חסרות אפשרויות. אם זה קרה במקומות אחרים זה יכול לקרות גם פה.

לא. הבעיה הגדולה היא שזה הופך להיות, כמו בארה״ב, מירוץ לפוליטיזציה של ביהמ״ש. בארה״ב זה גורר הרבה בעיות, וזה עוד כששם יש הפרדת רשויות אמיתית והרבה יותר איזונים ממה שיש פה. וזה רע כי זה יוריד את הרמה של השופטים (חשוב לזכור שאפשר וגם זה מה שקורה בפועל, להציע מועמדים חסרי נסיון במשפט, בעלי רקע אקדמי וכו). ביהמ״ש העליון משמש גם כערכאה עליונה עבור משפטים פליליים ואזרחיים, והתוצאות יהיו כנראה פחות מקצועיות. מעבר לכך השיטה החדשה מעודדת הטלת וטו ואי הגעה להסכמה, כי אז יש סיטואציה שבה אפשר להכניס את מי שרוצים ללא התנגדות. זה מעלה את השאלה עד כמה הבחירות הבאות יהיו הוגנות.

כשתראה אוניות עוגנות בנמל אילת. היום הוא ריק.

התשובה בגוף השאלה… ואגב במקרה הזה אני מסכים איתך לגבי המסוכנות של קטר.

מוזמנים להראות איפה כתוב שבנק ישראל אחראי על מחירי הנדל״ן בישראל.

בנק ישראל לא אמור לדאוג למחירי הדיור, אלא ליציבות הבנקים. צריך להיות איזון בין הרצון שיהיה שוק חופשי בין הקבלנים לרוכשים, לבין הרצון שהבנקים לא יקחו סיכונים גדולים מדי, שיסכנו את הלקוחות שלהם. בשביל מחירי הדיור, יש ממשלה, משרד השיכון וכו׳.

העברת התקציב היא הנצחון המוחלט. מקנה לממשלה שלו חסינות לפחות עד סוף 26. אין עתיד.

יש גם סיפור של אסימוב שבו הAI נהיה כל כך אנושי, עד שהוא נכנס לדיכאון ומנסה להתאבד. https://he.m.wikipedia.org/wiki/כל_צרות_העולם

כי זה עובד בהרבה מאוד תחומים. https://he.wikipedia.org/wiki/חוכמת_ההמונים הAI הוא פשוט כלי שמנסה להתבסס על חוכמת ההמונים ולחקות אותה.

זה שבכלל חוקרים אותו זה כבר הישג. בשנים האחרונות יש ירידה חדה במספר החקירות וההעמדה לדין, של בכירים. יש פה מישהו שחושב שזה בגלל שיש פחות שחיתות? https://www.shomrim.news/hebrew/police-under-warning

נכון. מוציאים קיטור. ככה לפחות אני מרגיש. אתה יכול לקיים פה דיון מלומד ומנומס על החוק ועל הפרשנות שלו ועל שיטות משטר וכו׳. אבל זה חסר טעם כשרמת הטרלול כל כך גבוהה וממשיכה לשבור שיאים מדי יום. מה הטעם להתווכח על ההבדל בין שומרי סף להפרדת רשויות, כשכל חברי הממשלה לא מעוניינים לא בזה ולא בזה וכבר לא מנסים אפילו להעמיד פנים שהם מעוניינים בדמוקרטיה או מנהל תקין או סתם נקיון כפיים ואחריות מיניסטריאלית.

כמו שכתבתי, אשתי היא זו שנעזרת במכשירי שמיעה. כך שאני לא יכול להשוות. היא מעולם לא אהבה אוזניות בכלל ובמיוחד כאלו שבתוך האוזן, כמו הפרו, כך שמראש היא לא ניסתה אותן. גם לאוטיקון לקח לה זמן להתרגל. אני יודע שאני אישית, למרות שאני מאוד מרוצה מהפרו, מרגיש שהן מציקות לי אחרי שעה פלוס, ואני חייב להוריד אותן לפחות לכמה דקות. לא יכול לדמיין את עצמי הולך איתן יום שלם. ובכל מקרה הסוללה לא הייתה מספיקה ליום שלם. ואני אפילו לא מתחיל לדבר על הנראות, שעבור אנשים מסוימים, כמו אשתי, היא דיל ברייקר.

יש AI…

אתה כותב על תחום שאין לך בו שמץ של נסיון. יש לי איירפוד פרו 2. אוזניות מעולות. רחוקות מאוד מלהיות תחליף למכשיר שמיעה ייעודי. מבחינת גודל, הרגשה, זמן סוללה ועוד ועוד. אולי יכולות להוות תחליף זמני למקרה חירום. וגם זה לא תמיד.

זו לא כתבה אלא פרסומת. לא מכיר את המכשירים הנ״ל. בקשר לai וסינון רעשים, אני לא יודע אם זה רכיבה על הטרנד האחרון או לא. בכל אופן אשתי ניסתה בשנה האחרונה כמה מכשירים מחברות שונות ובסוף הלכה על הדגם החדש של oticon, שגם הוא אמור לעשות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת של סינון רעשים לצורך שמיעה של דיבור. מהנסיון שלה, זה המכשיר שבו היא שומעת דיבור בצורה הכי ברורה, כולל בהשוואה למכשיר של אותה חברה, מדגם קצת יותר ישן. בכל מקרה, אם אתם שוקלים את השימוש במכשיר מהפרסומת הזו, הם אמורים לאפשר התנסות בחינם, כך שאין מה להפסיד. ובגלל זה כל מה שכתבת הוא לא רלוונטי ולא מעניין.

אם הדוגמה הכי טובה שהוא מצא ל״דיפ סטייט״ זו טורקיה, אז כנראה שיש לנו בעיה יוסטון.

אני לא יודע אם אראל סגל מטומטם או פשוט מדבר בכנות. בטור שלו בסופש האחרון הוא מסביר ש״דיפ סטייט״ זה הבירוקרטיה והפקידים. ואיזו דוגמה מהממת הוא מביא לשליט שהצליח לנצח את הדיפ סטייט? ארדואן. זה המודל שלו.. וזה הסוף שלנו. https://www.israelhayom.co.il/magazine/hashavua/article/17581979

ומה עושה בעל עסק שצריך לשים כסף בצד כי הוא צריך להחליף איזה מכונה כל כמה שנים, או שהוא מתכנן להתרחב בעוד כמה שנים והוא רוצה בינתיים לחסוך כסף כדי להשקיע בהרחבה? חנקת אותו. אתה מחייב אותו למשוך את הכסף ולשלם מס ומונע צמיחה של העסק, או לפחות מקשה עליה.

בוא אני אעשה לך סדר אחת ולתמיד, כי זה טיעון כושל שעולה פה המון: ליברל דמוקרטי - יש למאן דהו זכות לומר את כל שעולה על דעתך. כמובן שבמגבלות מסוימות וכו׳ גם ליברל דמוקרטי - אני לא חייב להאזין או לקרוא, כל גבבת מילים שמאן דהו שופך פה או בכל מקום. אז אם צורב לך קצת בעין, מומלץ לא להזניח וללכת להיבדק, כי פה אין שום דיסוננס.

מוזמן לקרוא את החתימה שלי.

הוא גם לא אוחז בשוטר. ובטח שאין שום צורך מבצעי להפיל אותו.

ועמית סגל, האיש והאינטגריטי, כתב שיאיר גולן דחף שוטר ולכן הופל. למרות שמשום זוית של צילום אין ראיה כלשהי שגולן דחף שוטר.