פינדר

אתה נאחז בקש. 1. אם הבחינות הוגנות או לא הוגנות, זה לא כ"כ משנה לך, כי בכל מקרה לא עברת אותן. 2. הבחינות כנראה הוגנות, כי בכל שנה יש כאלו שעוברים אותן. אתה מזכיר לי את אלו שלפני גיוס מכריזים שהם רוצים או סיירת מטכל או נהג בוס. אני חוזר ומזכיר לך שבין מכללה גרועה לבין הטכניון, יש עוד אופציות ראויות, וחבל שאתה ננעל על גישת "הכל או כלום". בהצלחה בדרך שתבחר.

אור, אני כיוונתי בדברי למקרה הספציפי הזה. מסכים לגמרי עם מה שכתבת בהודעה האחרונה.

בתור בוגר מדמ"ח של האו"פ, לפי התיאור שלך, אני מניח שקפצת ישר במסמטר הראשון של הפתוחה, לקורס באינפי? אם זה אכן כך, לא מפתיע שנכשלת. חבל לבזבז אנרגיה על תיאוריות קונספירציה, מדובר בקורסים קשים מאוד, ביחוד כשבאו"פ רוב הלימוד הוא לימוד עצמי. כנראה שהלימודים באו"פ לא בשבילך, ביחוד אם אתה מרגיש לחוץ מבחינת הגיל. באו"פ לא תסיים בפחות מ4-5 שנים. הטכניון הוא מוסד מאוד מבוקש ולכן תנאי הקבלה גבוהים מאוד ורמת הלימודים גבוהה. יכול להיות שאתה צריך להתפשר. בין מכללת פח, לבין הטכניון יש עוד אופציות. נסה לכוון למכללה שהשם שלה יותר טוב מזו שלמדת בה, או לנסות מכינה באוניברסיטה פחות מבוקשת, כמו חיפה או בר אילן.

אור, אני יודע שזה מעצבן כשמכריחים אותך לצאת לחופש דווקא כשאין לך מה לעשות בחופש ואתה יודע שתצטרך את הימים האלו בזמן אחר של השנה. אשתי נאלצת לצאת לחופשה כפויה כזו כל שנה. אבל ברבאק, כנראה שמעסיק שמוציא על חשבונו את העובדים לחו"ל, הוא לא מעסיק שמקפח את העובדים. ולהתעצבן על זה, זו קטנוניות. בכל חברה שיש בה מעל מספר מסוים של אנשים, כנראה שיהיה מישהו שהנופש הזה בא לו בזמן לא טוב. אבל מה החלופה? לא לצ'פר את העובדים בנופש? המעסיק אולי יכול לבוא לקראת מי שממש לא יכול לצאת לחו"ל ולהוריד לו פחות ימי חופשה, אבל אני לא אזקוף את זה לחובתו אם לא ינהג כך.

כל מי שיצא לו לצאת לארוחות עסקיות, על חשבון החברה, מכיר את זה שכולם פתאום אוהבים סטייק פילה, חייבים מנה ראשונה, מנת ביניים וקינוח. ולא יכולים בלי כוס יין לצד המשקה הקל. במקרה של הסינים זה כנראה דומה, רק בסטנדרטים אחרים. עד כמה שאני מבין לא מדובר בתיירים מסכנים, אלא בנציגים של חברה גדולה, עם כרטיס אשראי של החברה...

מה לא חוקי פה? מותר למעסיק להכריח את העובדים לצאת לחופשה מרוכזת. במקרה הזה, הם יכולים לבחור בין לבלות את החופשה בבית על חשבונם, או לצאת לנופש על חשבון המעסיק. חוקי מאוד ומעצבן רק את מי שממש ממש מחפש ממה להתעצבן.

זה רק במכוניות שמפעילים בהן המברקס עם הרגל.

עבדתי כמה שנים עם אוכלוסיה חרדית, כולל קרובי משפחה. במסגרת העבודה הייתי מסתובב עם כיפה שחורה, ומכיוון שאני לא אוהב להתגלח, היו חושבים שאני "משלהם". ההתנשאות שלהם על כך מי שהוא לא הם, היא בכמה רמות מעל החינוך וההתנשאות מהצד החילוני שמאלני. החרדים מזלזלים בכיפות הסרוגות. האשכנזים לא מוכנים לחיות וללמוד עם מזרחים. חוזרים בתשובה נחשבים לנחותים. כל זרם או חסידות מזלזלים באחרים. אבל המשותף לכולם זה הזלזול והבוז כלפי החילונים, אוכלי השרצים, בועלי הנידות וכו...

אם הייתי צריך לבחור בין ביבי ללפיד, הייתי בוחר לפיד, רק בגלל שהוא עדיין לא מרושת ומוטמע במערכת, כמו ביבי.

פשוט מדינת פרטאץ'... מסתבר שהרכבות היו אמורות להיות מושבתות ל8 ימים במהלך חודש ספטמבר, אבל אף אחד לא טרח לעדכן את הציבור. עכשיו, אחרי בלאגן השבת, זה עלול להתארך ל3 שבועות. ועדיין, אף אחד ברכבת לא מוכן להתחייב על תאריכים. http://www.themarker.com/dynamo/1.3058201

יש לך דוגמאות? היא אחד האנשים היחידים שאני עושה להם follow בפייסבוק. עד היום לא נתקלתי בפוסטים שלה שלא היו עינייניים, ולא נגעו ישירות לבעיה.

למה אתה נגעל מזהבה? שואל ברצינות. אני דווקא די מעריך אותה.

סוכך אין וגם אי אפשר להתקין כי יש עמוד בתוך המרפסת. קשה לי להאמין שמאוורר יתגבר על הרוח המערבית שנושבת בערבים.

לא מזמן התחלפו הדיירים בקומה מעלי, בדירה מושכרת. הם הפכו את מרפסת השמש לסוג של זולה והבילוי האהוב על הגבר, הוא לרבוץ במרפסת ולעשן נרגילה. אני לא אוהב להדליק מזגן, כי בד"כ עם חלון פתוח יש לי אחלה אויר. אבל עכשיו, כל ערב יש שעות שאני לא יכול לפתוח את החלון, כי מיד נהיה לי ריח של טבק תפוח בבית... מה אני יכול לבקש ממנו? הרי עם נרגילה, כנראה שהוא לא ירד למטה ובטח שלא יעשן כשהוא מוציא את הכלב...

אני מרגיש שאני צופה בגרסה הישראלית של בית הקלפים. רק שבגרסה הישראלית, בניגוד לזו שבתסריטים, אין שום דבר נסתר, מתוחכם, נפתל... הכל נעשה בגסות לעיני כל: רוה"מ ושר התחבורה, מתגוששים על ראשות המפלגה ומגייסים לצורך העיניין את החרדים ואת נוסעי הרכבת, שחלק גדול מהם הוא חיילים. והמרוויח הגדול, שיושב מהצד ומחכך ידיו בהנאה, מר לפיד, טיפש מדי בשביל לנצל את העיניין כמו שצריך.

ריף הדולפינים הוא חוף ים, שהכניסה אליו עולה לא מעט כסף. אפשר לראות שם דולפינים, לנוח על החוף, לשנרקל ועוד... זה לא מקום שקופצים אליו לחצי שעה בין האייסמול לבילוי אחר.

זו הדוגמא שלך לבחירה חופשית? סמים? מושג שכולל חומרים כ"כ חזקים עד שאנשים יאבדו צלם אנוש, רק כדי להשיג את המנה הבאה. חומרים שאסורים בחוק, ע"י כל מדינה בתבל.

בזמן שאנחנו מתווכחים ביננו, על עם/בלי כפייה, טוב/רע, מטאטא כבישים וכו... הנה מה שכותבת מישהי שנחלצה בקושי מהזנות: https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=1757196221160365&id=100006100115221

אני חושב שכבר פירטתי את הסיבות שלי. ניצול, סמים, סבל וכ'ו... לא בא לי לצטט את עצמי וגם לא לכתוב שוב את אותם דברים.

שהיו בתגובה לססמאות שלך (פטרנליזם ופוריטניות). טול קורה...

שוב הדואליות הזאת? הכל או כלום? קומוניזם או ליברטריאניזם? בין השחור ללבן יש הרבה יותר מ50 גוונים של אפור.

לעומת הצד השני, שהוא ליברטריאניזם שבו בעלי הכח והממון דואגים שלאנשים פחות בני מזל, תהיה "הזכות" להשתעבד ולהיות מנוצלים, תמורת תשלום.

למיטב ידיעתי, רופאי עיניים הם לא אנשים צעירים, ובד"כ זקוקים למשקפי קריאה, לקוי ראייה שהניתוח לא מתקן.

קודם כל, לדעתי יש הבדל גדול בין זנות לשאר המקצועות שמנית. מעבר לכך אני שונא את הלוגיקה של "אי אפשר לסמן גבול ברור => הכל מותר". לפי הלוגיקה הזו: למה מותר להצביע בגיל 18 ויום, אבל לא בגיל 18 פחות יום. ההבדל של יום אחד הופך אדם לחכם? אם ממשיכים עם הקו הזה מגיעים לכך שאין הבדל בין גיל 8 ל80. זה שאין גבול ברור וחד משמעי, לא אומר שאי אפשר לקבוע גבול בכלל.

לא התאפקתי מול הטיעון הזה... 1. גם אם תמצא דוגמא למקצוע כמו הזנות, זה לא אומר שצריך להתיר את הזנות, אלא לצמצם את אותו מקצוע. 2. לגבי טיאטוא רחובות, אתה מוזמן לברר ולחקור: כמה מהעוסקים במקצוע הם קורבנות לפגיעה מינית? כמה מהם נחטפו ואולצו לעסוק בזה? כמה מהם מכורים לסמים? האם המקצוע שלהם הוא קללה?