Be roo

הטיעון לא מקורי וכבר הועלה בעבר, ומועלה בתביעות ביטוח למינהן, וההגיון שעומד מאחוריו הוא פיזיקה וסבירות. יכולות הבלימה של הרכב או של הנהג הם גורם משפיע, אבל בעל שונות נמוכה באוכלוסיה, כך שבאופן סביר נהג יכול להניח שהרכב לפניו והנהג שלו יבלמו כמו כל רכב או נהג אחר. לעומת זאת, רכב שלא שמר מרחק ונעצר עקב התנגשות ברכב אחר יעצר במרחק קצר יותר. זו עובדה פיזיקלית. כמה קצר? תלוי במהירותו, משקלו ומשקל המכשול בו התנגש. נהג נדרש לשמור מרחק מהרכב שלפניו, הוא לא יכול לשלוט על המרחק ששומר הנהג שלפניו. גם לטעון ששמירת מרחק היא דרישה אבסולוטית לא עומד במבחן המציאות. נכון שזו לא לשון החוק, אבל החוק לא עומד לבד אלא עם פרשנות בית המשפט לאותם מקרי קצה שלא ניתן לנסח עבורם חוק. לא חסרים מקרים בהם נהג רכב פועל באופן סביר ואין באפשרותו למנוע את התאונה. זהו בדיוק תפקידו של בית המשפט. ואכן יש מקרים בהם בית המשפט קיבל את הטיעון ונתקלתי גם במקרים שלא. הנה למשל פסק דין שזיכה נהגת מאשמה בתאונת שרשרת דומה למה שתואר כאן (פגיעה שניה שלה, לאחר שכבר היתה פגיעה אחת לפניה). אומנם הזיכוי כאן הוא מסיבה מעט שונה, אבל הוא מוכיח שאין שום דבר אבסולוטי, ושלו היו מחייבים דרישה אסולוטית שכזו, המרחק שהיה כל נהג צריך לשמור היה גדול מהרבה מאותם כללי אצבע של שניה או שתיים. http://www.oron-law.co.il/index.asp?id=922

הטיעון אולי לא יתקבל, אבל מים הוא תופס, או לפחות הגיון.

זוהי קביעה לא נכונה על פי לשון החוק, אשר מתייחסת מפורשות למקרים בהם למרות איסור העקיפה מימין מותר "לחלוף על פני רכב אחר מצידו הימני". מכאן שגם "לחלוף על פני" נחשב לעקיפה, גם אם לא נדרשת לעבור נתיב. לגבי פסקי דין, אני לא נתקלתי באחד כזה שמתייחס לטיעון שהועלה פה שברגע שיש יותר מרכב אחד בכל נתיב, אז המקרה נופל תחת הסייג המאפשר עקיפה מימין עקב "צפיפות התנועה". כמו שכתבתי בעבר, סביר להניח שמטרת התקנה היתה למנוע מקרה שבו יש פקק תנועה ונתיב ימין מתקדם חצי קמ"ש יותר מנתיב שמאל, ועשרות נהגים הופכים לעבריינים. נכון שהמושג "צפיפות" לא הוגדר, אבל לא בטוח בכלל ששופט שיתקל בטיעון כזה במקרה שאין פקק, אלא תנועה זורמת, יקבל את הפרשנות הרחבה שמתירה עקיפה במקרה כזה.

אם פגעת ברכב שלפניך לפני שנפגעת ע"י הג'יפ, זכאי לא תצא. לא שמרת מרחק ואשמתך ברורה למדי. עכשיו נותר להתווכח על הנזק. אתה יכול לטעון שחלק מהנזק לא נגרם מהמכה שלך, אלא מהג'יפ שיצר התנגשות נוספת. השאלה מי אשם בהתנגשות הג'יפ. נהג הג'יפ יכול לטעון שהוא שמר מרחק סביר ממך, אבל בגלל שאתה לא שמרת מרחק ונעצרת על הרכב שלפניך (תוך מרחק בלימה הרבה יותר קטן ממה שהיה אם לא היית מתנגש ברכב), אזי גם הפגיעה באחורי הרכב שלך היא באשמתך.

למרות שמה, המשענת לא נועדה להשעין עליה את הראש בעת נהיגה. מטרתה הוא לצמצם את אפקט צליפת השוט של הצוואר במקרה של תאונה, כלומר להקטין את המרחק שהראש נזרק אחורנית. לכן צריך לכוון אותה כך שבהתאם לתנוחת הישיבה שלך, המשענת "תקלוט" את הראש המוטח לאחור בעת תאונה.

אז הרכב הנייח אשם?

התקנה המחייבת שימוש במושב מגביה או במושב בטיחות מתייחסת לילדים בלבד (עד גיל . כל נושא הגובה והמשקל הוא המלצות של ארגונים שונים ולא מעוגן בחוק. החוק לא מפרט מה יעשה מבוגר נמוך קומה, כמו שהוא לא מפרט הרבה מקרי קיצון שונים שאין טעם ויכולת להכתיב כל אחד ואחד מהם.

אני רק אדגיש, שהנסיון לפרש את התקנה הזו כהיתר לעקיפה מימין בכל פעם שמדובר ביותר מרכב אחד בכל נתיב מעולם לא הועמד לבחינת בית המשפט. נכון ששום מקום בחוק לא הגדיר מהי "צפיפות התנועה", אבל אף אחד לא מבטיח שבית המשפט יקבל את הפרשנות המקלה שלנו שמכילה את התקנה על כל מצב בו יש יותר מרכב אחד בכל נתיב בלי קשר למהירותם וצפיפות התנועה. התקנה הנ"ל מונעת מצב בו בפקק תנועה יהפכו עשרות נהגים לעבריינים רק בגלל שבאותו רגע הטור הימני נע בחצי קמ"ש יותר מהשמאלי. אם מקרה כזה יגיע לבית המשפט השופט יכול לקבל את הטיעון בגלל שהמושג "צפיפות" לא הוגדר, או שהוא יכול לדחות את הטיעון ולפרש את כוונת המחוקק למקרים ספציפיים יותר.

אם זה המקום, הטענה באמת מופרכת. הנתיבים ימינה מופרדים לחלוטין, פניה שמאלה מהם מחייבת "הקפה" של אי התנועה. ורק הערה לישה, אין שם קו הפרדה רציף בכל מקרה, אלא במקרה הטוב אי תנועה (בנוי או מצוייר).

מה שהשוטר אמר זה לא ממש משנה. אין לכך תיעוד וזה לא נוגע לדו"ח שקיבלת. אתה מואשם בכך שעמדת בנתיב הימני וממנו פנית שמאלה. ועם האישום הזה אתה צריך להתמודד. אם עברת לנתיב השמאלי לפני שנכנסת לצומת אזי לא ביצעת עבירה.

אולי סוכן הביטוח שלך יוכל לעזור? או שתוכל להעזר בשירותי חוקר פרטי כדי לאתר את בעל הרכב. יש לך את פרטי הנהג שעצר לעזור וראה את הלוחית? ובלי קשר לאותו נבלה שברח, אמליץ לך להפיק לקחים מהתאונה הזו בשביל עצמך. לא מתקרבים לזנב של פקק ב-80 קמ"ש, אתה חייב להיות הרבה יותר עירני וזהיר ולנחש איזה "תעלול" יכול כל נהג לבצע.

הדרך להלחם היא לערער את עדות השוטר. עליך להוכיח שממקום עמידתו לא יכול לראות בבירור את מקומך והחלפת הנתיבים. הוא ציין שעמד במרחק 20 מטר, על פניו לא מרחק גדול, אבל רק בדיקה בשטח תגלה האם ניתן או לא לראות את הצומת הורכבים בה בבירור. היות והוא עמד מהצד, שינוי המיקום שלך ביחס אליו היה להתקרב אליו (לעבור מהנתיב הימני לשמאלי), אולי זה שינוי שקשה להבחין בו מהמקום בו עמד. את עניין קשר העין עם הנהג לא הבנתי. למה זה קשור? אתה מואשם בעבירה שאינה קשורה לקיפוח זכות של נהג זה או אחר.

דילמה מוכרת. נהגי ישראל אוהבים הרבה אספלט סביבם ונשארים לעד בנתיב האמצעי. את המזדחלים של השמאלי עוד מצליחים לפעמים להזיז, אבל את אנשי האמצע בחיים לא תצליח להזיז ותשאר עם הדילמה האם לעזור בכל פעם שני נתיבים או להשאר בימין עד ששוטר משועמם שבמקום לפנות את מתנחלי האמצע יחליט שאתה המקור לכל הרוע בעולם.

פקח בודד שרשם דו"ח, כנראה במקום בעייתי שהשכנים מתלוננים בו. מנסיון, הסיכוי שזה יקרה שוב הוא אפסי. לא עולה לנסות. לגבי גרירה משטח פרטי, לשים שלט כל אחד יכול. עכשיו תמצא גרירסט שמוכן לגרור רכב ללא אישור בעליו.

אכן (ככה זה כשעונים תוך כדי עבודה, או עובדים תוך כדי מענה...)

את קופצת רחוק מידי. איחרו בשבוע וחצי במסירה, ויש בעיות חשמל עם הקודן. הציעו לך לפתור אותן בצורה היחידה שאפשר (הוא הרי לא יכול לתקן לך את האוטו בשלט רחוק), גם אם העלו תחילה אפשרויות שלא היה לך נעים לשמוע. ביקשת פיצוי על האיחור במסירה? חשבת לבקש פיצוי אחרי שהבעיה תסודר בקודן? דיברת עם שירות הלקוחות? יש צעדים שאפשר לנקוט לפני שרצים לתבוע.

התגובה שלי היתה רק לצורך תיקון הטענה שמכשיר GPS עונה להגדרה של טלפון. לגבי המשפט, זה הימור. יכול להיות שזה יסתיים בזיכוי מוחלט, הבמרה לסעיף הקל יותר של אי החזקת הגה, או המהרה לסעיף חמור יותר של נהיגה בחוסר זהירות.

זה לא משנה, התקנות מחריגות את נושא הניווט. שימוש במכשיר ניווט מותר. הבעיה היא מה קורה כשמכשיר ניווט הוא גם טלפון, וגם מה בדיוק "מותר" לעשות עם מכשיר ניווט (לגעת? להחזיק?) עד שמקרים יגיעו לבית משפט מדובר בניחוש.

שום פקח לא יתן דו"ח לרכב בחניה פרטית מדובר על סכסוך שכנים שלצערי הוא מסוג הריבים שקשה לפטור ונוטים להדרדר למלחמה של ממש. אפשר לנסות שוב לדבר עם השכן ולהציג בפניו הוכחות לבעלות החניה. נסיונות לחבל ברכבו או לחסום אותו עלולים לדרדר את המצב עם תגובה מצידו. אם לוועד יש "מילה" בבניין אולי הוא יעזור. מבחינה משפטית הכתובת היא המפקחת על רישום מקרקעין, אבל זה הליך ארוך ולא תמיד מועיל מול שכנים כוחניים. אפשר לשקול לשים עמוד חסימה אם מבנה המקום מאפשר זאת.

לא פשוט להוכיח שום דבר, הכל תלוי בנסיבות הארוע ואיך תיעד השוטר את הפרטים בדו"ח. במקרה הספציפי הזה מדובר על שיטת עבודה, כך שגם אם השוטר שרושם את הדו"ח לא טרח לתאר את העובדה שהשוטר הלוזר נמצא במרחק 2 ק"מ, הרי שניתן לחזור למקום ולתעד ואז להעלות זאת בחקירת השוטר בבית המשפט.

זה בתחום מאוד אפור (אי שמירת קשר עין, תיעוד בעייתי של המדידה בדו"ח כאשר האקדח לא נמצא במקום ועוד) ויתכן שעו"ד טוב יעשה מזה מטעמים איפה בכביש 6 זה היה?

אתה יכול גם להגיש תביעה אזרחית על נזקים שנגרמו לך בגלל העיכוב.

צודק, שכחתי את המצלמות בנתניה. אך שם מדובר כמובן במצלמה קבועה, בשטח עירוני, והיא מוצבת על שטח ההפרדה. למיטב ידיעתי זה המקרה היחיד בארץ.

אין שול שמאלי, הקו השמאלי הוא לבן, ולעבור אותו זה כמו לחצות קו רצוף. וגם היו שוליים, לעמוד בשול סמוך לנתיב המהיר ביותר ולעצור שם רכבים זו התאבדות שאפילו שוטרי התנועה לא ינסו (למרות שיש שיטענו שבשול ימין הסכנה דומה). בקיצור, לא אוכפים מהירות מצד שמאל בכביש כזה וכמעט בכלל. המקרים הבודדים שנתקלתי בהם היו בכבישים דוסטריים כאשר הניידת עמדה באחד הצדדים ואכפה את שני כיווני הנסיעה בעמצאות מולטנובה. עם לייזרגם זה לא ישים.

הסיכוי לגרום לשוטר תנועה להזיז את עצמו לטובת משימה אפורה שכזו הוא אפסי.