חן ג.

באופן "מדעי" פירושו מדויק, ואתה גם צודק בכך שהטמפרטורה החיצונית משפיעה, אפילו משפיעה הרבה, על הצמיג. ובכל זאת, כל צמיג איכותי בנוי לתפקד גם בתנאי הארץ (וגם בתנאים חמים יותר), ועיקר ההשפעה של מזג האוויר מתבטאת יותר בהתיישנות של הגומי. מהירות הנסיעה וגם מצב המשטח ובעיקר לחץ האוויר משפיעים על הצמיג הרבה יותר מאשר טמפרטורה חיצונית. דפנותיו של הצמיג הרדיאלי פועלות למעשה בתוך קפיץ שמשכך מהמורות קטנות מאוד בכביש באופן בלתי פוסק. האוויר שבתוך הצמיג פועל כבולם שמקנה לדופן קשיחות ושיכוך החזרה. יותר מהירות = תדר גבוה יותר של שיכוך עבור הצמיג. כאשר הדפנות מתגמשות מעלה ומטה ללא הרף בנסיעה מהירה, נוצרים חיכוך (בין שכבות הצמיג - היסטרזיס) וחום, ואלו תורמים לשחיקה של הצמיג מבפנים וגם לסיכוי להתפוצצות הצמיג, לעתים תוך פרק זמן קצר של אפילו 40 דקות. כאשר הדופן קשיחה יותר או מנופחת יותר - יש פחות תנועה ולכן פחות חיכוך וחום: ככל שהדופן עצמה קשיחה יותר (בהתאם לדירוג המהירות וגם לייעוד הצמיג) כך יש צורך בפחות אוויר כדי למנוע חימום מוגזם שלה או קריסה שלה בסיבובים. היצרן בודק את המכונית על מסלול ייעודי לצורך קביעת לחצי האוויר המומלצים, כאשר על הרכב מורכבים צמיגים בעלי דירוג מהירות מתאים. דירוג מהירות נמוך יותר = דופן גמישה יותר = לחץ הניפוח של היצרן הופך לנמוך מידי = ניהוג קהה ושחיקה מוגברת.

אתה יכול לקנות בכל חנות לרכב\אוטודיפו\תחנת דלק מדיד "עט" קטן שמחירו כמה שקלים בודדים.

כאן יש לנו הסכמה. מסלול מירוצים אמתי אין, וכאן אנחנו שוב מסכימים, אבל יש איפה להנות וגם ללמוד, אפילו בקטן! כאן אנחנו כבר לא מסכימים. הלא תלמיד הנהיגה בסופו של יום נוהג על אותו כביש ציבורי כמוך ולא במגרש או בסימולטור, ולכן על כורחך הוא לומד משהו. נכון שהלימוד הוא הרבה פעמים לא מספק, ויש גם הרבה מורי נהיגה שלא מלמדים את המעט זה, אבל מבחינה עקרונית, מורה לנהיגה בהכרח מלמד לנהוג, השאלה היא עד כמה. אני גם מסכים שיש צורך בהדרכת נהיגה מתקדמת, אבל גם ההדרכה הזאת צריכה להתמקד פחות בכל מיני תמרונים הוליוודיים ויותר בנהיגת כביש (מה שקרוי "Defensive Driving") וכמובן שגם בלימת חירום ובלימת חמיקה. ללמד לנהגים רגילים החלקות, העברות משקל וכדומה נראה לי יומרני מידי ויותר מידי חוויה ופחות מידי יכולת ביצוע בפועל.

הבעיה היא שחוסר משמעת הנתיבים - מקורה במהירות הנמוכה! במגבלות המהירות הקיימות בכביש הישראלי אין באמת פערי מהירות משמעותיים בין מכוניות, דבר מצוין כשלעצמו, אבל התוצאה היא שאין נתיב מהיר משכנו וכל אחד מתמקם איפה שבא לו ועוקף מהיכן שהוא רוצה. דווקא מפני שבאירופה נוסעים מהר יותר ונוצרים פערי מהירות (לעתים משמעותיים מאוד) בין הנתיבים, הנהגים פשוט חייבים לעקוף בצורה מסודרת ולשמור על משמעת נתיבים.

ומה פסול יש בתרבות שלנו, שאינו פסול בתרבויות אחרות?! מעבר לכך שישראל הפכה לחברה מערבית לכל דבר מאז הקמתה (לאו דווקא שזהו תהליך חיובי) אני לא רואה שום פסול שמושרש בתרבות שלנו כישראלים לעומת תרבות אחרת. לדעתי הערגה שלנו, חובבי הרכב, לתרבות האירופית מקורה אינו בכביש אלא בנטיות ליבנו (או בקיצור - אתם אשכנזים ). אני יודע שבלי קשר לרגש פטריוטי כזה או אחר - לחיות באירופה לא הייתי רוצה, ולכן ממילא ההשוואה בין תרבות הנהיגה האירופית לבין זו הישראלית לא מדירה שינה מעיני. אולי אלו מביניכם שחשים אחרת צריכים לשקול עקירה לחו"ל, או לחלופין ללמוד להסתכל על התרבות הלבנטינית (מה שהפך באופן מוזר לתואר גנאי ) ללא משוא פנים.

לדעתי צמיגים בעלי דירוג מהירות נחות עלולים (לא בהכרח) לא להתאים להמלצות לחץ האוויר של היצרן ולכן לתת תחושה של ניהוג קהה יותר ופחות נשלט.

אפשר להעביר את הצמיגים קדימה-אחורה כל עוד לא הופכים את כיוון הנסיעה. כל עוד לא מדובר בפערים גדולים בין אחיזת הצמיגים החדשים ולבין אלו הקיימים, אפשר להתקין את החדשים גם מלפנים. אם יש פערים באחיזה שגורמים לך להשקיע מחשבה היכן למקם את הצמיגים הטובים - סימן שאתה צריך להחליף רביעיה בכל מקרה.

אלא שכאן הכוח מצוי בידיך וביד נהגים אחרים כמוך, ולא בידם של אילי הון או אנשי ממשל. בכביש אפשר להנהיג שינוי על ידי האופן שבו אתה נוהג. הדוגמה הטובה ביותר היא הפקקים, שבהם גם כל המחזות ה"אקזוטיים" של תרבות הנהיגה שלנו באים לידי ביטוי: פקק מאוד גדול יכול להיגרם על ידי מספר נהגים בודדים שנלחמים על השתלבות או על שברירי השניות שמפרידים בין המכוניות שלהם. באותה מידה, כמה נהגים בודדים שישמרו רווח מכובד, יאטו מראש לקראת העומס ויאפשרו לנהגים אחרים השתלבות - יזרימו את התנועה וישחררו את הפקק! נ.ב. מדידת שניות לצורך שמירת מרחק, רצוי שתתבצע לפחות פעם-פעמיים בכל נסיעה, כך שיש לך מה לשפר (ולעתים גם שיטת הספירה והמדידה זקוקות לשיפור).

זה דווקא לא נכון. "תחושה" היא דבר מאוד סובייקטיבי ובלתי מדיד. לרוב הנהגים חוסר לחץ אוויר של כמה PSIG יכול להרגיש מצוין, בין אם זה כיוון שהם אינם מרגישים בשינוי כלל, או בגלל שהדבר יוצר נוחות נסיעה מעט טובה יותר (לא משמעותי) וגם "תחושה" מוגברת מההגה והשלדה. המדד היחיד ללחץ אוויר בטוח הוא ההמלצות של היצרן לניפוח בלחץ קר (לא כשהצמיגים חמים) או מעט מעל להמלצות אלו, לצרכים של נהיגה ספורטיבית (במקרה זה משתמשים בשיטה מיוחדת כדי לוודא את הלחץ המתאים) או בכלל.

תתפלא מה מיעוט של נהגים יכול לעשות! גם האווירה הנוכחית של היעדר תרבות בכביש היא ביסודו של דבר פרי פועלם של יחסית מעט נהגים. באותו אופן כמות מכובדת (ובכל זאת מיעוט) של נהגים יכולים לשפר ולהשליט סדר חדש בכביש. ברגע שנכנעים ומתחילים ליישר קו עם הנהגים ה"רגילים" אין תקווה לשינוי: אם אנחנו נשמור רווח, נשתלב וניתן להשתלב ב"שיטת הריצ'רץ'", נאסוף את התנועה להאטה לפני עומסים ובכלל - בסוף זה ידבוק בנהגים מסביבנו! אגב, נהג יכול לחשוב שהוא נוהג באופן בטוח ותרבותי ועדיין לא לפעול נכון באופן שיטתי. כך, למשל, בעיני כל נהג (גם אתה, בלי להעליב) הוא בחזקת לא שומר מרחק עד שאני לא יושב לידו ומודד לו שניות מהרכב ממול ומגלה שהוא כן. אתה לא יודע כמה נהגים פגשתי שבטוחים שהם שומרים מרחק וכל האחרים לא שומרים ונצמדים להם לתחת, ופתאום אתה מסביר להם שהם במרחק של שניה בודדת מהרכב ממול, במקרה הטוב!

אני מסכים, אבל אני טוען בין השאר שהרצון להידמות לאירופה לאו דווקא עושה לנו טוב, וכמו כן אני טוען שהאווירה בכביש הישראלי מקורה במיעוט של נהגים שכופים אווירה של נהיגה אגרסיבית על זולתם. אם אנחנו כנהגים בוחרים שלא להיות מושפעים מכך, הרי שהרמנו את תרומתנו לשיפור תרבות הנהיגה ומכאן ועד לשינוי בתרבות הנהיגה הדרך לא באמת כל כך ארוכה. הבעיה היא שאנחנו אלופים בחיפוש אשמים וקצת פחות טובים בחיפוש פתרונות.

מי כמוני מאמין בחינוך והכשרת הנהג ובתרבות נהיגה, אבל זה בכל זאת לא אומר שאני מזלזל באכיפה יעילה! נכון, וכאן באמת מצויה החשיבות של חינוך ושל הכשרה נכונה, כמו "שיטת הריצ'רץ' " - תן לנהג אחד להשתלב לפניך וסע. יתרה מזאת, הבעיה אינה תמיד מושרשת בזדון לב (ותסלח לי שאני משתמש במלים עדינות משלך) אלא מחוסר מודעות לדברים כמו שיטת ההשתלבות הזאת, וגם כיון שאווירת הכביש הישראלי נכפית על נהגים שקולים ותרבותיים כמוני וכמוך. האם אתה תיישם את שיטת ההשתלבות הזאת, בידיעה שנהגים אחרים יקפצו על המציאה ובמקום לתת לאחד תתן לשלושה? אם תשובתך היא לא אז הבעיה פושה גם בך! כן, הייתי באירופה וראיתי רכבים ותרבות נהיגה. אבל מצד שני גם ראיתי את הפגושים המשופשפים בפריז (בניגוד למה שטענתך לגבי "שמירת מרחק בחניות") ואת הנהגים הפרועים של דרום איטליה ועוד היבטים בעייתיים ובקצרה אני יכול לומר שאירופה היא לא אוטופיה של נהגים כיון שגם בה יש בעיות ותאונות רבות, כמו בכל העולם, ועוד לא התחלנו לדבר בכלל על ארצות הברית...

אכן, לחץ האוויר עולה בנסיעה, כיוון שהצמיג והאוויר שבתוכו מתחממים, אבל בפועל כמות האוויר שבתוך הצמיג אינה משתנה ולכן יש צורך להעלות את לחץ האוויר יחד עם הטמפרטורה. כלומר, אם בצמיג יש 28 psig במקום 30 תקניים, ואילו לאחר נסיעה של עשר דקות יש כבר 30 psig, הלחץ עדיין נמוך מידי ויש לנפח את הצמיג ל-32 (בהתאם). ובכלל, בכל מצב של ספק עדיף עודף לחץ אוויר קל שלא גורם לשום בעיה, על פני כל חוסר כלשהו בלחץ האוויר. ישנם אפילו נהגים שנוסעים בדרך קבע עם 1-2 psig מעל המלצות היצרן וגם זה בסדר. כדי לנפח אוויר באופן מדויק "על קר" חובה להשתמש במדיד אישי (רצוי עט קטן שהוא גם עמיד בפני מכות וזעזועים) ולבדוק בבוקר לפני נסיעה לתחנה, עוד הפעם בתחנה, ועוד הפעם לאחר הניפוח - לפחות על שני צמיגים (כדי לאמת את דיוק המשאבה) ורצוי על כל הצמיגים. בנוסף, מדיד שכזה הופך את בדיקת לחץ האוויר לפשוטה מאוד ומאפשר לבדוק את הצמיג פעם בשבוע (מקסימום פעם בשבועיים) ואפילו בתדירות גבוהה יותר, אם צריך. רצוי לבדוק את הדיוק של המדיד בתקריה לפחות פעם בשנה.

גם אני לא מבין על מה יצא הקצף. רוב הפונקציות של המצלמות הללו הן חיוביות מאוד: סטיה מהנתיב, חצית קו הפרדה או כניסה לצומת לא פנוי. אפילו מצלמות מהירות יכולות להועיל אם הן מצויות במקום הנכון. אני אישית מוכן לסבול אכיפת מהירות דראקונית אם במקביל אליה תהיה גם אכיפה יעילה של עבירות מסכנות חיים (גם מהירות, במקומות הרלוונטיים).

נתחיל בכך שלחץ האוויר הוא קודם כל עניין בטיחותי (גם בסטיות קטנות) וכל עניין צריכת הדלק הוא זוטות בהקשר זה. מעבר לכך, מידת "בזבוז" הדלק ברכב בעל צמיגים שאינם מנופחים כראוי תלויה ברכב ובעיקר - בתכונות הצמיג המסוים שבו משתמשים. ברוב המקרים, נודה על האמת, השפעתו של חוסר לחץ אוויר על צריכת הדלק היא יחסית קטנה ומגיעה לכמה אחוזים בודדים. ההשפעה המשמעותית ביותר היא על הבטיחות וכן על מידת השחיקה בצמיג עצמו, ולכן יש לבדוק לחץ אוויר (קר) בדקדקנות, רצוי פעם בשבוע (מקסימום פעם בשבועיים) ואפילו פעמיים בשבוע, בעיקר דו"ג או רכב כבד, וכן לפני כל נסיעה ארוכה, וכן בדיקה חזותית של ארבעת הצמיגים בכל פעם שנכנסים לרכב.

יש כאן לא מעט נתונים. הבעיה היא שנכון להיום ולא רק במחוזותינו, ניתוח תאונות מתבצע על בסיס משפטי (לצורך הגשת כתבי אישום) ולא ניתוח תעבורתי טהור של סיבות התאונה, ולכן ישנו פער לא קטן בין המציאות לבין הנתונים האמפיריים. קח, למשל, את המספר היחסית קטן של תאונות אי-שמירת מרחק בנתונים הסטטיסטיים.

לדעתי זה לא אסון (בייחוד שמדובר בקודים של מהירויות יחסית גבוהות), אבל בהחלט רצוי לשמור על קוד המהירות של הרכב אם לא יותר. יצרן הרכב מגבש את המלצותיו לניפוח הצמיגים בעיקר על סמך הנתונים שבאים לידי ביטוי בקוד המהירות, בעיקר קשיחות דפנות ויכולת פיזור חום.

אמנם חום סביבתי משפיע מאוד על הצמיגים, אבל המשתנים החשובים ביותר הם סגנון נהיגה, תוואי דרך ורמת ההתנגדות של המיסעה ובמיוחד לחץ האוויר. עמידות הצמיג בטמפרטורה מבוטאת באופן המדעי ביותר בנתון הטמפרטורה (ולא בקוד המהירות) שמופיע על צמיגים עם תקינה אמריקנית, ומתקשר גם לנושא טמפרטורת העבודה של הצמיג. לך על דירוג של A, מינימום B ולא פחות. כל עוד קוד המהירות הוא גבוה אפילו בדרגה אחת מהמהירות המקסימלית של הרכב, דירוג המהירות סביר ולחצי הניפוח מוקפדים - לא צריכה להתעורר בעיה.

אתה מדבר על זה, לא כן? סוגיה חשובה ומצילת חיים שתמיד שווה להעלות אותה באוב, ובהחלט ראויה למסע הסברה.

קצת סדר. על הצמיג מופיעים שלושה נתונים והם קוד המהירות, קוד העומס ולחץ האוויר המירבי האפשרי. קוד המהירות מתאר את המהירות המירבית שבה הצמיג יחזיק (מבלי שיתפרק תוך זמן קצר של מספר דקות), כאשר הוא גם בעומס המלא לפי קוד העומס, ובלחץ הניפוח המרבי לפי הלחץ המקסימלי המותר. בצמיגים בעלי תקן DOT ודירוג QUTG, ישנו גם נתון טמפרטורה שגם כן מתייחס למהירות המירבית האפשרית לצמיג מנקודת מבט אחרת. בכל מקרה כדאי גם לזכור שמדובר בצמיגים חדשים (בזמן הניסוי) וגם בתנאים יחסית טובים מבחינת המשטח (מסלול סנט אנג'לו בטקסס). ההשפעה היומיומית של הדירוג באה לידי ביטוי בעמידות הדפנות בזמן היסטרזיס ובפיתוח החום בצמיג (בנסיעה מהירה) וביכולתו לעמוד בטמפרטורה ולפזר אותה.

לכן אני עוצר מוקדם (שיהיה לאן להתקדם) וגם מחפש נתיב מילוט לצדדים, אבל כדי לנצל זאת אני צריך את כוח המנוע זמין. ככה בהחלט אפשר למנוע פגיעה. אני לא פרנואיד ולא המצאתי את זה, למדתי את זה בהדרכות נהיגה מתקדמת (היכן שיש להם מושג מה הם אומרים... ) וגם חלק ממורי הנהיגה מלמדים זאת. בכל מקרה, גם אם לא מקפידים על כך, לפחות לא כדאי להמליץ באופן גורף על עמידה בהילוך סרק! אני ממליץ על ההרגל הזה לכולם. זה פשוט ובמהרה הופך להרגל ויכול ממש להציל למישהו את הצוואר...

לא נכון. עדיף להישאר בראשון, אלא אם כן יש לפחות שתי מכוניות (או משאית גדולה) שכבר עצרו מאחוריך. אני מעדיף שחיקה במיסב הלחץ על פני צוואר כואב ולכן, עד שלא נעצרו מאחורי שלוש מכוניות (אני מחמיר) אני נשאר בהילוך ראשון ומרוכז במראות כדי שאני אוכל לחמוק מכל אפשרות של חבטה מאחורה.

אפשר לעשות את זה, אבל אני לא רואה מצב שבו נדרשים לכך. בהאטה, אתה רוצה להאט עם הבלמים וכמה שפחות עם בלימת המנוע (על ידי הורדת ההילוכים), ואילו בהאצה אין לך עוד דרך להאיץ חוץ מאשר המנוע. אתה כמובן יכול למשוך כל הילוך יותר או פחות בהתאם לתנאים - אבל אני לא רואה צורך לדילוג על הילוך.

בערך כך. כמה שפחות העברות הילוכים וכמה שהן פחות משפיעות על האטת הרכב - יותר טוב (כל עוד הסל"ד לא צונח יתר על המידה) ולאחר מכן להכניס לראשון אלא אם כן כבר קיבלת "כיסוי" מאחור.

עד כאן אתה צודק מאוד, אבל כל עוד מדובר בבלימה יומיומית (ולא באיזושהי בלימה דרסטית וחריפה) וכאשר מורידים הילוכים רק על מנת לשמור על כוח המנוע זמין, ולא כדי לסייע להאטה, לא נוצרת בלימת מנוע משמעותית ולכן אין סכנת החלקה, בטח לא בישראל שבה הדבר החלק ביותר שתתקל בו יהיה נגר ("גשם ראשון"). קל מאוד להתמקד רק בצפי והכנת פעולות קדימה, או כאשר מתקדמים לומדים שיש חשיבות רבה גם לתכנון מהלכים אחורנית ולצדדים, ומכאן החשיבות של הבלימה המוקדמת, בדיקת המראות וכן - שמירת הרכב בהילוך לאורך הבלימה ורצוי גם בעמידה עד שיש "כיסוי." שוב, אתה צודק, אבל יש הבדל בין הרגלי בלימה (מבחינת האופן שבו מתפעלים את הדוושה) לבין דברים נלווים. קשה לי להאמין שעקב ההרגל של שמירת הרכב בהילוך בזמן בלימה יומיומית אתה תושיט יד להילוכים בזמן בלימת חירום אמתית. אם יש לך זמן לעשות זאת, כנראה שלא היתה ממש בלימת חירום. אגב, גם בבלימת חירום שומרים את כוח המנוע זמין על ידי לחיצת המצמד (אם מתאפשר).