נמרוד רחמימוב

הדיון הזה הכריח אותי להתעמק בסוגיה יותר ממה שתכננתי. מסתבר שאין בשום מקום תקן מחייב לגבי מראה פנימית פנורמית. גם באירופה וגם בארה"ב התקן ליצרן הרכב מדבר על מראה פנימית שטוחה בלבד. בארה"ב התירו ליצרנים לספק מראה קמורה ספרית (spherical convex ) רק למראה החיצונית בצד הנוסע. באירופה ישנה אפשרות למראות ספריות וגם א-ספריות (כאלו שהרדיוס שונה מאזור אחד לאחר במראה) גם בצד הנהג. מצאתי מחקר שהשווה בין השיטות. הוא בדק משמעויות שונות של מראה פנורמית חיצונית. מסקנותיהם היו: 1. ההתרגלות למראה הפנורמית והשטוחה היא בדיוק אותו דבר כשמתחילים לנהוג ברכב לא מוכר. 2. אצל נהגים צעירים, מספר הפניות הראש לצדדים היה קטן יותר עם מראה פנורמית (כלומר שדה הראיה הגדול היה יתרון) אצל נהגים מבוגרים היה הפוך, וזה יוחס להקטנת גודל הדמות במראה. 3. אומדן המרחקים בזמן מעבר נתיבים היה פחות טוב עם מראה פנורמית, אבל היתרונות שבהגדלת שדה הראיה גברו על החסרון של אומדן המרחק הלקוי. 4. לתוספת כמות המידע לא היתה כל השלכה שלילית, כלומר זה שרואים גם את התסרוקת של החברה לא הפריע לריכוז בנהיגה. 5. הרדיוס האופטי האופטימלי למראה פנורמית הוא סביבות 14 מטר. לענין איכות היצור של המראות, אני שוב אומר שכל מה שצריך זה תקן מחייב. גם אם אורכו 90 עמודים. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש - אפשר פשוט לאמץ תקן אירופי קיים. לענין הפגיעה ממראות בזמן תאונות דרכים - זהו גורם סיכון זניח עד לא קיים, גם אם אפשר להביא דוגמא של בן של מורה לנהיגה שבמקרה נפצע מאחת. גם בדו"חות מימי ראשית כריות האויר, אין כל איזכור למראה הפנימית בתור גורם פציעה בעל משמעות כלשהי. לענין סוכך השמש כבר התייחסתי. אוסיף גם שאין צורך לקנות מראה פנורמית עם מוטת כנפיים של אלבטרוס. אפשר להסתפק באחת צנועה שאיננה חורגת בהרבה מגבולות המראה המקורית. באוטו היומיומי שלי (מיצובישי מגנום) יש מראות חיצוניות ספריות שעוזרות לי מאוד. במראה הפנימית המקורית אינני משתמש כמעט כי לא רואים דרך הארגז כמעט כלום. ב LTD לא שמתי מראה פנורמית כי אני מפחד שמשקלה יעקור את המקורית מהשמשה. כתוצאה מזה אני צריך לסובב את הראש כל הזמן כי המראה החיצונית מאוד מוגבלת. בחיפושית יש באופן מסורתי מראה פנורמית שבלעדיה קשה מאוד. אולי לכבוד השיפוץ אקנה חדשה, למרות שהקיימת נקנתה ע"י סבתי לפני שלושים שנה ועדיין לא התפוררה מהשמש... דרך אגב, את הקו האדום אני הוספתי כדי להדגים את משמעות שדה הראיה המוגדל - חשבתי שזה ברור. נמרוד

MOT זה באנגליה ולא בארה"ב. בכל מקרה אין צורך בטסט - הרכב יכול לעמוד שנים ולהיות "כשר" לייבוא. לעניין המחיר - למצב הרכב יש משמעות קריטית לחיוב המכס. נמרוד

זה מתקופת המלחמה בין האיחוד למאוחד. נמרוד

עלות ההובלה לצורך חישוב המכס, מתייחסת לחשבונית שתציג. להבנתי, כל סכום סביר יתקבל. אם המכולה עלתה נאמר $1500 , ותציג חשבונית שחלקך היחסי הוא $750 - זה מה שיחושב למס. אפשרות זדונית שעולה לי בראש, היא להביא 2 מכוניות + משהו קטן שפטור ממס לגמרי, כמו ציוד מחשבים למשל. אפשר במקרה זה לסדר עם המשלח שלוש חשבוניות של $500 כל אחת... מענין אם זה יתקבל? נמרוד

בואו לא נגזים באבל. מעבר לאמפתיה הטבעית שמרגישים כלפי אדם שאיבד מכונית שאהב, המנוחה לא היתה כלכך נדירה או מיוחדת. גם ערכה הכספי בהיותה "לפני שיפוץ" כדברי בעליה, לא היה גבוה במיוחד. אם בעליה מאוד ירצה, בעוד שלוש שנים יוכל לייבא אחות תאומה במצב מצויין ובעלות לא מאוד גבוהה. אם ירצה דווקא עכשיו לקנות אחרת בארץ - גם לא יתקשה. בכל מקרה, חלקי חילוף יש לו עכשיו בשפע. נמרוד

כמה הערות נוספות. אף מראה איננה תחליף למבט ישיר הצידה לפני מעבר מסלול או פניה. זו הדרך היחידה לוודא שלא יהיו הפתעות. שיטת הכוון שהציע roee יפה ונכונה, אולם, המראה הפנורמית תיתן שדה גדול יותר כפי שמודגם בציור הבא. הקו האדום הוא שדה הראיה התיאורטי עם מראה פנורמית, הציור הימני הוא כפי שהציע roee , והשמאלי הוא כוון לפי צידי הרכב כפי שהציע sheled: קל לראות את יתרונות הפנורמית. נמרוד

בברכה, נמרוד רחמימוב סתם אוהב לתת עצות

הדרמה הקדושה אכן נגמרה, והזוכה המאושר הוא ה goldenpalacecasino.com,שכבר רכש בעבר שורה של פריטי דת מפוקפקים כמו מחבת מלוכלך עם תמונה של ישו, חטיף תירס בצורה של הכובע של האפיפיור, או סנדביץ' בצורת הבתולה הקדושה. היום בשירותים שמתי לב שעל הנייר יש דמות שממש מזכירה...אולי כדאי...בeBay....לא. נמרוד

המכירה מתקרבת לסיומה - הגולף של האפיפיור. בקושי בת שש, וכבר מכונית אספנות. למי שלא מכיר את הסיפור עדיין, בחור צעיר קנה לפני זמן מה גולף משומשת מסוחר, וגילה פתאום שהיד הראשונה נבחר לאפיפיור. המכונית מוצעת באיביי גרמניה למכירה, והיא דוגמא למכונית שהופכת לפריט אספנות בזכות ההיסטוריה שלה. המוכר מדגיש שהכסאות מעולם לא הוחלפו, כך שמי שירחרח מספיק חזק אולי יצליח עוד להריח מעט מרוח הקודש שנפח בה האפיפיור החדש. נמרוד

חיפוש בגוגל שארך 0.14 שניות, עם מילות מפתח merryweather,fire,truck , הניב את המידע הבא (בין השאר): Merryweather & Sons Ltd., Greenwich, England Merryweather and Sons was originally established around 1690 by a Nathaniel Hadley whose factory on Cross Street in London manufactured - among other things - pumps and fire-fighting apparatus. The first fire engine factory was built in 1738 at the corner of Bow Street and Long Acre and was used for the manufacture of hand engines and leather hose, and later for steam engines. For a time the company was called "Hadley - Simpkin" (after a master plumber who invented a kind of fire pump). In 1791 Henry Lott joined the firm and it became "Hadley, Simpkin and Lott". At some point Lott took over full control of the company and when he retired handed it over to his nephew by marriage, Moses Merryweather, who had apprenticed there in 1807. Merryweather had three sons who joined the company in the latter half of the 19th century including James, who was responsible for promoting its products internationally. In 1862 a new factory was built in York Street, Lambeth, for the manufacture of steam engines. In 1873 the Long Acre factory was destroyed by fire and a new building constructed to be used for offices and as a show room. In 1876 another factory was built in Greenwich Road and three years later the Lambeth factory was closed. They began building tramway engines in 1875. In Britain, because of very restrictive tramway legislation obtaining until 1879-1880, horse traction was the only practical method of operation. Consequently, all Merryweather's production went to tramways on the Continent of Europe and a little later to Empire destinations. Wellington Tramway Co. received eight Merryweather engines, Nos 60 to 64 and 85 to 87 in 1877-1878 all of which bore names. While the locomotives worked well they were too hard on the light track and it was not long before there were frequent derailments. Although the track was re-laid, the locomotives were set aside in favour of horse traction. Being practically new, the locomotives were quickly taken up by light railway and bush tramway interests. The Kauri Timber Co. ended up with three of them. Most had a long life on rails a long way from Wellington. As "Fire Engine Makers by Appointment to His Majesty the King", Merryweather and Sons sold fire-fighting apparatus to cities around the world. By 1913 its machines were being used across the UK, in South Africa, Australia, New Zealand, Burma, Egypt, India and Singapore and China. No Merryweathers appear to have been sold in Canada, however. The standard Merryweather Petrol Motor Fire Engine in the years leading up to the First World War came with the choice of either a 50 or 60 horsepower, 4-cylinder water-cooled Aster motor, 3-speed transmission and a chain drive supplying power to the rear wheels. The whole unit could attain a speed of 30 mph "and upwards" on level ground, "with corresponding hill climbing capabilities". Merryweather fire engines were generally equipped with their patented "Hatfield" three-cylinder reciprocating water pumps driven off the engine through a clutch and drive-shaft. In the 1960s Merryweathers built a range of fire vehicles based upon the AEC bus chassis but by the mid 1970s seemed to have left the business. It may have been that they had a problem when the AEC buses went out of production; they had very low centres of gravity & so where ideal. The newer buses used Leyland Chassis but Leyland also made so fire trucks so.......... The recent history of the firm is a little murky. At some point the company moved to Wales, but its stock ceased being traded sometime in the early 1980's and reports suggest that the company's papers were destroyed at that time. A search of Companies House in the UK shows that the company still survives although it changed its name in 1996 to Siebeco Three Ltd. based in London, and listed as a non-trading company. יש אגב המון מידע על דגמים של הכבאיות האלו - אם זה מה שאתה מחפש. נקודה מענינת לגבי החברה, היא שבשלב מסוים המפעל נהרס ב...שריפה. נמרוד

Citroen Xantia V6 3.0 exclusive שנת 2000, שייכת לחבר טוב מירושלים. 190BHP ונוסעת כמו מטוס שמודבק לכביש. נמרוד

אם כבר דיוק - אז עד הסוף: במצבו הנוכחי הוא בקושי לשלשת... נמרוד

את המקרה הזה לא אוכל לפתור לך, אבל הנה עץ החלטות שימושי: אין ידע ונסיון יש לך ידע ונסיון------> תעשה לבד * * /*\ אם תגרום נזק, לא יעלה הרבה לתקן---------------------> תעשה לבד * * /*\ אם תגרום נזק, יעלה הרבה לתקן -----------------------> אל תעשה לבד אני מקווה שכעת ברור למה כדאי לקחת את החלק לחרט. דרך אגב, אם זה לא בא עם הברגה במקור, למה צריך להוסיף? נמרוד

זה אוטו יפה, אבל הוא 304 ולא 204. לכל דגמי הפז'ו בתקופה ההיא היה מוניטין טוב בארץ, אבל לא כמו ה 404 שהיתה לאגדה. לכן גם ה 404 הפכה לחביבת הפלסטינאים בתור אוטו אמין וזול כמשומש. ה 204 וה 304 נשארו לרוב בידיים יהודיות עד למגרש הגרוטאות. נמרוד

אני עשיתי נהיגת מבחן בג'אז לפני כשנה. אין שום תהליך הסתגלות לגיר - זה מאוד פשוט. האוטו עצמו בכלל לא משהו, עם פלסטיקים מקרקשים שנותנים תחושה זולה, ותאוצה חלשה. הנה מה שכתבתי אז: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=301673#post301673 הפחד מהגיר הרציף הוא מעלויות עתידיות וירידת ערך אפשרית. הנסיון המצטבר שלי הוא שכל דבר חריג מהסטנדרטי בארץ, צפוי לבעיות תחזוקה במוסכים וירידת ערך גדולה מהרגיל. נמרוד

לזה התכוונת?: נמרוד

אהה..כעת הבנתי! זה קולות של חנזיר! נמרוד

לפי המוכר, זה האוטו המקורי מהסדרה עצמה. אני מניח שהיו כמה כאלו ( כמו הבאטמוביל), אבל בכ"ז מענין. שימו לב למחיר - אני חושב שהגי בר מתהפך בקברו: http://cgi.ebay.com/ebaymotors/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&rd=1&item=4545157916&category=31836&sspagename=WDVW נמרוד

יפה מאוד! אני אוהב לראות עבודה יסודית שמתחילה מפירוק מלא וממשיכה בהרכבה מחדש עם חלקים חדשים. אם תוכל לתת יותר אינפורמציה כתובה - אשמח. כמו למשל היכן קנית את החלקים וכמה עלו לך, באילו בעיות טכניות נתקלת, וכו. זה עוזר לצורך השוואות. דרך אגב, נראה לי שאתה הולך בדרכו של הנרי פורד. כשהוא גמר לבנות את הקוואדריסייקל (שהיה הרכב הראשון שלו) בבית המלאכה, הוא גילה שאין לו כל דרך להוציא אותו משם. בלית ברירה הוא שבר את הקיר... בהצלחה! נמרוד

ההגדרות במקרה זה הן טכניות לחלוטין, כי כמו שאמרו, אין אפשרות חוקית לייבא רכב שלם לחלקים. מאחר ואסור להביא רכב לחלקים, יש לך שתי אופציות: 1. לפרק את הרכב לחלקים, לשים בקונטיינר, ולייבא כחלקים. במקרה זה תשלם 19% מכס ועוד 17% מע"מ על הערכת השווי של כל חלק וחלק + חלקו היחסי בעלות המשלוח. שמעתי על אפשרות לייבא כברזל ולשלם לפי משקל, אבל לא מצאתי אסמכתאות לזה בשום מקום, או מישהו רציני שבפועל עשה את זה. 2. לייבא את הרכב כולו כרכב אספנות. במקרה זה אין אפשרות להגדירו כרמה 6, ואם מצבו מאפשר זאת יוגדר בין רמה חמש לשש. הכי נמוך שאני שמעתי זה על "חמש ושלושת רבעי". במקרה זה תשלם כ 130% מכס על מחיר המחירון + עלות המשלוח + 17% מע"מ. בנוסף תקבל הפניה למשרד הרישוי שיאפשר לך לסדר לו רשיונות כחוק. אתה צריך לעשות חשבון מה יותר משתלם במקרה שלך. אני חושב שאם לרכב יש מחירון נמוך, עדיף לייבאו שלם, כי חישוב המיסים יצא נמוך משיערוך של כל חלק בנפרד. אם למכונית ערך גבוה, יתכן ושווה לפרק אותה, אולם אז צפה בעיות עם הכנסת חלפים בטיחותיים משומשים. שיקול נוסף - אם אתה יכול לקבל "סט נוסף" של רשיונות, תוכל להחליט איזה רכב יתרום לשני. אולי הרכב המיובא יהיה עדיף מהמקומי. בכל מקרה אחרי שתעשה את זה, אל תשכח אותנו, ודווח כאן בפירוט על התהליך כדי שנחכים ממישהו שעשה את זה בפועל. נמרוד

נמרוד, 43. מכוניות/אופנועים בבעלותי בעבר: BSA 500 1942 Triumph 500 1965 Vespa 50 1976 Vespa SS 181 1967 FIAT 128 1973 FIAT 124 1973 Citroen GS C-matic 1979 Citroen Visa club 1981 Citroen Dyane 1976 Citroen GSA 1982 Citroen BX TRS auto 1987 Mercedes-Benz 280 SE 1973 VW Beetle 1968 Jeep CJ6 1978 Jeep CJ6 1990 Jeep YJ (storm) 1995 Jeep YJ 1997 FIAT Marea ELX 1998 מכוניות בבעלותי כיום: Ford LTD Brougham 1971 400V8 VW Beetle 1969 Mitsubishi L200 (magnum) 4X4 2001 מכוניות שאינן בבעלותי אך במימוני כיום: Mazda 3 2005 Ford Escort 1972 מכוניות שלא היו בבעלותי אך היו ברשותי זמן רב: Ford LTD 1971 429V8 Ford Gran Torino 351 1976 Peugeot 404 1973 Peugeot 305 GL 1300 1981 Ford fiesta 1.1L 1984 אולי שכחתי איזה זוג סקטים, אבל זה בערך הכל. לא ספרתי מכוניות השכרה שעל חלקן עשיתי אלפים רבים של קילומטרים בחו"ל, אבל אז הרשימה היתה כבר אינסופית. וספה של אמא שלי:

שימו לב לגירסה המודפסת לעומת גירסת האינטרנט. הגירסה המודפסת מעיתון הארץ: ובאינטרנט: http://www.themarker.co.il/tmc/article.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20050428_569969.xml&origin=ibo&layer=car&layer2=&layer3=cars בעיתון, לא העזו לקשור בין הסקר לבין חברת פולקסווגן בישראל. באתר הם יותר חופשיים, ואין להם כל בעיה להוליך את הקורא מהמידע המדעי לכאורה, הישר לאולמות התצוגה. הייתי שמח אם בעיתון, ובמיוחד עיתון רציני כמו הארץ, היו נותנים את כל המידע ולא רק את הכותרת. הייתי שמח לקרוא מי הזמין את הסקר למשל. הם הוא הוזמן ע"י הארץ כדי לספק את סקרנותם, או שאולי הועבר להם ע"י מחלקת השיווק של פולקסווגן? Market Watch היא חברת בת של טלאול, המתעסקת ב...ניחשתם נכון...שיווק. האם פולקסווגן היא לקוחה של טלאול? אינני יודע את התשובות לכל השאלות האלו, אבל כשקוראים "מדע" בעיתון, כדאי לקבל את כל המידע. נמרוד

אתה מחפש אישה בלונדינית, מטר שמונים, בעלת תואר שלישי, אלופה במטבח, אלופה במיטה, אוהבת כדורגל ומכוניות, ביתית, בליינית, עשירה, שלא אוהבת לעשות קניות (ואם כן, אז רק מה שבאמת צריך) ועם חוש הומור. אני מצטער לבשר לך, אבל אין אשה כזו. אפילו אשתי היא רק מטר ושישים. החברים שלך יצטרכו להתפשר, כי גם במחיר גבוה יותר לא ימצאו רכב שעונה על כל הדרישות שציינת. אם הגודל מאוד קובע, עדיף שיקנו משהו גדול יותר ומעט משומש. נמרוד

ראשית כמובן, בהצלחה בפרוייקט. אני בטוח שתבצע אותו ביסודיות שמאפיינת אותך, ואשמח לקרוא עדכונים שוטפים. שנית, מה קרה לקמארו? ציינת בעמימות שהיא הולכת לאכסון ממושך, אבל לא הסברת למה. זה לא שאפשר אפילו להתקרב לפרינץ 1000 מבחינת הגודל, נוחות, מהירות, ומראה חיצוני, אבל בכל זאת השקעת בה לא מעט. לא חבל? נמרוד

שיפוץ קל = אחרי השיפוץ, הארנק שלך יהיה קל... נמרוד