נמרוד רחמימוב

אתה חושק בזה? נראה לי כמו גרוטאה מחלטת. אם אתה בכ"ז מעונין - יש לי חבר טוב באלסקה שישמח לעזור באיכסון ומשלוח. נמרוד

זה מבוסס כרגע על זכרון בלבד , אך למיטב ידיעתי לא עושים שום הרצה למנוע במפעל ומעולם לא עשו. מה שעושים זה הפעלה ובדיקת מערכות לכל רכב ובדיקה מדגמית מעמיקה יותר של רכבים מסוימים ע"פ תכנית קבועה מראש.הסיבה לכך היא כלכלית - יותר זול לתקן את אותם מנועים אשר יתקלקלו בתקופת האחריות מאשר לבדוק פרטנית ולהריץ כל מנוע ומנוע. הירידה בצורך בהרצה נובעת משיפור איכויות היצור וההרכבה של המנועים (=הקטנת הטולרנס שהוא הפער המותר בין המידה של חלק בשרטוט ובין מידותיו במציאות) . עדיין ברכב חדש ממליצים לא לעבור מהירות או סל"ד מסוים בתקופה הראשונה.חברות ההשכרה אינן עושות את זה כי השיקולים שלהן הם קצרי טווח ולא ארוכים. לענין הטולרנס- בארה"ב יש תחום שלם של שיפורי ביצועים שנקרא blueprinting שמשמעותו הבאת המידות של כל חלק בנפרד ושל כל החלקים מורכבים יחד למפרט המקורי במדויק. כך ניתן להעמיס על המנוע יותר ולהפיק ממנו ביצועים טובים יותר. נמרוד

העלת נקודה נכונה - רכב יקר יפסיד מערכו יותר מאשר רכב זול. זה קורה גם היום ממילא. ירידת הערך של פורש גדולה בהרבה מירידת הערך של מאזדה לנטיס. ניתן לתקן בעיה זו ע"י פריסת המיסוי על 7 שנים ולא 5 כך שההפסד השנתי יהיה קטן יותר. דרך נוספת היא לעשות את החלוקה רגרסיבית ולא אחידה כלומר בשנה הראשונה והשניה לשלם 20 אחוז אח"כ 15 בשנה השלישית ורביעית ואז 10 אחוז לשלוש השנים הנותרות. לרכב חדש השווה 100,000 ש"ח ומאבד מערכו 10% בשנה התחשיב יראה כך: רכב חדש: 40,000 מיסוי: 12,000 סה"כ 52,000 חוב מיסים 48,000 בן שנה: 36,000 מיסוי: 12,000 סה"כ 48,000 חוב מיסים 36,000 שנתיים: 32,000 מיסוי: 9,000 סה"כ 41,000 חוב מיסים 27,000 שלוש: 28,000 מיסוי 9,000 סה"כ 37,000 חוב מיסים 18,000 ארבע: 24,000 מיסוי 6,000 סה"כ 30,000 חוב מיסים 12,000 חמש: 20,000 מיסוי: 6,000 סה"כ 26,000 חוב מיסים 6,000 שש: 16,000 מיסוי: 6,000 סה"כ 22,000 חוב מיסים 0 כך המצב כבר הרבה יותר דומה למצב היום. אפשר לעשות גם חלוקות שונות , העקרון של הפרדת המיסוי מערך הרכב הוא החשוב. ברור שזה ישנה את אופן הסחר ברכב. אדם ישאף לקנות רכב ששולמה עליו כבר האגרה השנתית ולמכור אותו לפני הטסט. רכב בן שבע עלול להיות שוה יותר מרכב בן שש ,אבל ההפרש יהיה קטן וזה יוביל לשרשרת התאמות מחירים לפי הביקוש וההיצע כך שבסוף יצא מאוזן. לגבי הפסדי המיסים של המדינה - זה נכון בראיה צרה של מיסוי. בראיה רחבה יותר , כל שקל שנגנב מאיתנו הוא שקל פחות של תוצר לאומי.במקום לקנות מכונית חדשה כתחליף לזו שנגנבה , ניתן לחסוך ולהשקיע את הכסף או לצרוך מוצרים ושירותים אחרים - דבר המהוה מנוף כלכלי למדינה. נמרוד

הנחת יסוד ראשונה: מחיר המכוניות והחלפים בארץ גבוה מאוד הנחת יסוד שניה: מחיר המכוניות והחלפים בארץ גבוה מאוד כי המיסוי גבוה מאוד הנחת יסוד שלישית: בגלל שמחיר המכוניות בארץ גבוה מאוד , כדאי כלכלית לתקן אותם גם אם ניזוקו מאוד. הנחת יסוד רביעית ואחרונה: מאחר וכדאי כלכלית לתקן מכוניות ומאחר ומחיר החלפים החוקיים גבוה מאוד כדאי מאוד לגנוב מכוניות ולפרק אותן לחלקי חילוף. תכנית נמרוד: להפריד את מרכיב המיסוי ממחיר האוטו. כשיגנבו מכונית יגנב ערכה נטו - ללא המיסים המהווים כ 60% ממחירה. בעיה: המדינה זקוקה להכנסות ממיסים על רכב(דיון בפני עצמו) פתרון: לא מורידים את סך המיסים. מבטלים את המכס על רכב חדש ומעלים את אגרת הרישוי בחמש השנים הראשונות לחיי הרכב כך שתכסה חמישית מעלות המס הנוכחית בכל שנה. אחרי 5 שנים האגרה חוזרת להיות מה שהיא היום. התוצאה: 1.יהיה הרבה פחות כדאי לגנוב רכב כי הוא יהיה שווה הרבה פחות. 2.מחיר הביטוח ירד כי שווי הרכב ירד. 3.גיל המכוניות הממוצע ירד כי לא יהיה כדאי לתקן רכב בן 8 עד 10 שנים - עדיף לקנות חדש יותר בן 5 עד 8 שנים.זה מאפשר לקבוצה זו גם להתקדם כלפי מעלה עד לרכב חדש. 4.יהיה הרבה יותר קל לקנות רכב חדש כי המיסוי ישולם "בתשלומים" 5.התוצאה של 4 ושל 3 - הכנסות המדינה יעלו כי יהיו יותר מכוניות צעירות המשלמות מיסוי גבוה. דוגמא: מכונית עולה 100K ש"ח כיום. ע"פ תכנית נמרוד מחירה כחדשה ירד ל40K ש"ח + אגרת רישוי של 12K ש"ח ( 1000 ש"ח לחודש - לא נורא)לשנה למשך 5 שנים. אם יגנבו אחרי שנה נגיד , הפסדנו רק 36K ולא 90K. לגנב לעומת זאת הרבה פחות כדאי לגנוב אוטו של 36K ,שהביקוש לחלקיו קטן יותר(כי לא מתקנים אלא זורקים רכב ישן מה שמוריד את הביקוש ומעלה את ההיצע של חלפים משומשים) ואז פחות מכוניות יגנבו. אחרי 5 שנים שוויה כמשומשת יהיה 50% לערך כלומר 20K ממנו לא מאוד קשה להתקדם לחדשה שוב. כל כך פשוט....למה אני לא שר האוצר? נמרוד

הנסיון חשוב עד לשלב שבו הירידה ביכולת גוברת. נתונים מארה"ב לגבי מידת המעורבות בתאונות לפי גיל: הכי הרבה - גיל 15 עד 19 : 10,000/ 5 נהגים לשנה הכי מעט - גיל 55 עד 75 : 10,000 / 2 נהגים לשנה מגיל 19 עד 55 מידת המעורבות בתאונות הולכת ופוחתת ואחרי גיל 75 הולכת וגוברת. הנתונים מקבלים משנה תוקף אם לוקחים בחשבון שנהגים בגילאי העבודה נוהגים הרבה יותר קילומטרים מצעירים או קשישים. נהגות=נהגים ! נמרוד

בתנאים זהים (אותו רכב , מנוע,מהירות , עומס , כביש וכו.) רכב אוטומטי יפעל בסל"ד גבוה יותר מ 2 סיבות: 1.ברכב אוטומטי המנוע מחובר לגיר ע"י torque converter ולא ע"י קלאץ'. בקלאץ' (תקין) אין החלקה וכל סיבוב של המנוע הוא גם סיבוב של הגיר ללא הפסדים. טורק בנוי מטורבינה מסובבת שדוחפת שמן על טורבינה מסתובבת כך שהחלקה ביניהם אפשרית דבר הגורם להפסדים וצורך בסיבובי מנוע גבוהים יותר. 2.(נובע מ 1) תיבה אוטומטית יכולה להרשות לעצמה מרווחים גדולים יותר בין יחסי ההעברה כך שיש לה רק 3 או 4 הילוכים ולא 5 או 6 כמו ברכב ידני.(בד"כ ,אבל יש חריגים). מרווחים גדולים= סל"ד גבוה יותר לפני ההעברה להילוך הבא. זו גם הסיבה שרכב אוטומטי צורך יותר דלק ונותן ביצועים נחותים לעומת רכב ידני זהה. נמרוד

ואפשר גם לחבר את המנוע ישר לתחת , מה שיתאים לרעיון המטופש והמסוכן הזה.... אם אתה באמת מתענין בבניית רכב לבד (שזה חלום סמוי של הרבה חובבי הגה ומכונאות) - תעשה את זה באופן רציני. יש ברשת הרבה אתרים שעוסקים בזה ויש באמאזון או ב http://www.motorbooks.com הרבה ספרות על הענין.תקרא , תלמד, תתכנן דגם , תתיעץ עם מומחים או חובבים רציניים אחרים ותוכל להגיע לתוצאה מקצועית. נמרוד

אכן מוסטנג פסטבק 1967. אני לא יכול לקבוע "מה מחירו" כי זה לא מאזדה 323 - יש בודדות בארץ והמחיר הוא נקודת המפגש בין כמה שאתה להוט לקנות וכמה שלמוכר לחוץ למכור... במחירון קראוס , עליו מתבסס המכס אם תביא מארה"ב, המחיר הוא בין 24,500 $ למצב 1 (מושלם) עד 980 $ למצב 6 (רכב לחלקים). הרכב בתמונה , אם הוא מכיל את כל החלקים וגם נוסע , נראה לי מתאים להגדרה של מצב 5 כלומר שווה 2940 $ ע"פ המחירון. לזה יש להוסיף הובלה , מכס ומע"מ. המסקנה היא שלרכב במצב 5 , לא כדאי לשלם יותר מ 45,000 ש"ח כי זה מה שיעלה להביא מחו"ל. מאחר ורוב הסיכויים שמה שתייבא יהיה טוב יותר ממה שבילה את חייו בארץ (בגלל זמינות חלקי חילוף מקוריים ומקצוענות רבה יותר במוסכים) יש להפחית מהמחיר עוד. מצד שני האוטו הזה כבר נמצא בארץ בלי סיכונים והתעסקויות. אני מקווה שזה מועיל. נמרוד

אם חשובה לך המקוריות , אתה צריך רדיו Becker שהיה המקורי למרצדס. יש הרבה ב eBay - צריך סבלנות למצוא אחד טוב במחיר טוב. http://search.ebay.com/search/search.dll?cgiurl=http%3A%2F%2Fcgi.ebay.com%2Fws%2F&krd=1&from=R8&MfcISAPICommand=GetResult&ht=1&SortProperty=MetaEndSort&query=becker+radio נמרוד

ה"ערימות" הן רק של מסחריות או גם של רכבים פרטיים ישנים??? האם אתה יודע סוגי רכב ושנות ייצור? לא התעמקתי - אני חולף שם מדי פעם ומקבל ממנו לוחיות רישוי ישנות (סטיה אחרת). יש שם גם פרטיות וגם מסחריות וגם צבאיות.. אני זוכר כבאית פורד ישנה עם הרבה פוטנציאל ועוד כמה משאיות. יש שם אסקורטים מכל הגרסאות , חיפושיות , רנו 4 ועוד 300-400 אחרות שאינני זוכר כרגע. אם אתה צריך משהו מסוים תרים טלפון ותשאל או שלח לי ה"פ ואני אברר בהזדמנות. נמרוד

הם שני דברים שאפשר (וכדאי) ללמוד. 1. כל הדיון על תרגילי בלימה עם בלם היד מעידים יותר על הכותב מאשר על הבעיה. רכב נוסעים בנוי לבלימה מיטבית בקו ישר ע"י 4 בלמי הגלגל כאשר רוב העומס נופל על הבלמים הקדמיים בגלל הכוחות המופעלים וכוונם. משיכת בלם היד המפעיל בד"כ רק את הבלמים האחוריים , או נעילת גלגלים אחוריים ושינוי כוון , מפחיתים את יעילות הבלימה. במקרה שתואר, יש לבלום בלימת חירום עם דוושת הבלם תוך המנעות מנעילת הגלגלים (למי שאין ABS ) כדי לשמר את יכולת ההיגוי . אם מרחק העצירה בכל זאת גדול מדי, יש לנסות להמנע מפגיעה ע"י הסטת ההגה במתינות האפשרית. 2. בלם -יד בעברית או hand brake או parking brake באנגלית. על המושג "אמברקס" (שהוא יציר לשוני וולגרי) עדיף לוותר. נמרוד

סוג זה של מכוניות נקרא lowrider והן פופולריות בארה"ב. במקום קפיץ ומשכך , יש מנגנון הידראולי או פנומטי ששולט בגובה של האוטו ואפילו בכל גלגל בנפרד (ראה תמונה). כעקרון ניתן להגביה את האוטו ולנסוע על הכביש (כמו בסיטרואן) אבל לא עושים את זה כי זה לא חוקי וכי הכנה ותחזוקה של רכב כזה כרוכה בהשקעה כספית עצומה - יותר כדאי להחזיק עוד אוטו בשביל הנסיעות לדודה. נמרוד

במגרש הגרוטאות של דודי בירגר בנס -ציונה יש אמבולס מרצדס מ1964 במצב מזעזע. חוץ ממנו, יש שם ערמות של כלי רכב - צריך לבוא ולהסתובב. הטלפון שלו זה 737821 - 050 נמרוד

לא חסרים אתרים לחלקי פולקסווגן ברשת. אני לא יודע לגבי המחירים באתר זה , אבל מניסיוני תעריפי המשלוח מגרמניה לישראל גובלים באנטישמיות... בארה"ב יש המון מקורות לחלפים במחירים סבירים והמשלוח הרבה יותר זול. נמרוד

אני מוכן לשלם ככה הרבה ! (התמונה להמחשה בלבד) נמרוד

חיים, אמנם הייתי בשנה א' באוניברסיטה לפני 20 שנה , אבל ככל שזכור לי יחסים סטויכיומטרים מתרחשים בין אטומים ומולקולות ...ולא מסות. חשבונך לגבי האויר ואחוז החמצן שבו לא נהיר לי לחלוטין. האם אתה טוען שיש להוסיף לחישוב יחסי המסות את החנקן על אף שאיננו משתתף בבעירה? הדגמתי (ואתה הסכמת) כי יחסי המסות חמצן:אוקטן הוא 1:3.5 בבעירה ולא בין האויר לאוקטן ,ולכן חלקו היחסי של נפח החמצן באויר איננו רלבנטי לענין חישוב יחסי המסות. אם תחשב לפי מסת החנקן תקבל סטיה גדולה עוד יותר ואם הגענו לכאן למה לא להוסיף למסת הבנזין הממוצע את ה MTBE ורכיבים נוספים? הדיון בשרשור זה הוא האם מערכת הזרקת הדלק / קרבורטור מודדת מולקולות ,מסות או נפחים כדי להגיע ליחס (המוסכם) של 1:14.7 . טענתי , ולדעתי גם הוכחתי , שאין אפשרות למדידת מולקולות , וכי יחס המסות לבעירה אידאלית איננו היחס המוסכם. לעומת זאת קיים פרמטר אחד מדיד אותו אנו משנים עם כל לחיצה על המצערת והוא נפח האויר הנכנס למנוע. בו אנו מוהלים נפח מדיד של בנזין ע"מ שבמצבו הגאזי בבוכנה יתן יחס נפחים של 1:14.7 אויר:בנזין או יחס מסות של 1:3.5 חמצן:אוקטן או יחס מולקולות של 1:12.5 ובעקבות זה בעירה אופטימלית. נמרוד

אם אני לא טועה, אין שום עצם במציאות עם מקדם גרר של 1.0. המשמעות של מקדם גרר 1 הוא שאי אפשר בכלל להזיז את העצם. ושוב, ייתכן שאני טועה.... אני חושש שאתה טועה, למספר 1 אין שום משמעות מיוחדת בהקשר זה, אם אני לא טועה למשאיות יש מקדם גרר 1 בערך. בהחלט יכול להיות גם יותר מ- 1. התנגדות אוירודינמית לתנועה מחושבת כך: שטח הפנים של הגוף, כפול מקדם הגרר, כפול מהירות בריבוע. שטח הפנים שוא השטח שניצב לתנועה, כלומר עבור מכונית זה השטח של החלק הקדמי של הרכב (חזית, שמשה קדמית וכו'). מקדם הגרר הוא גודל שנמדד בצורה אמפירית, כלומר בניסויים במנהרת רוח, ולא מחושב באופן ישיר (אלא רק בצורה מקורבת). הוא תלוי בעיקר בצורת הרכב, אבל יכול להיות מושפע גם מהגימור של חלקי הפח, הזכוכית וכו'. מהנוסחא רואים למשל שרכב קטן עם מקדם גרר גבוה, יכול להיות יעיל יותר מבחינה אוירודינמית מרכב גדול בעל מקדם גרר נמוך. אגב, המונח הזה קיים גם בתעופה ולמעשה הגיע משם, יחד עם עוד הרבה מונחים דומים, כמו מקדם עילוי. אני מסכים עם חיים לחלוטין בענין מקדם הגרר ורציתי להוסיף למען ההבהרה: גרר : כח הפועל בכוון הפוך מכוון התנועה (=קדימה /אחורה) עילוי: כח הפועל כנגד כח הכובד של כדור הארץ (=למעלה /למטה) המטרה של הספוילר היא להתנגד לכח העילוי ולהשאיר את המכונית מחוברת לכביש. הוא איננו תורם דבר להורדת מקדם הגרר. אם נתעמק יותר בנושא מקדם הגרר (למי שיש כח) , הוא נובע רק באופן חלקי מהצורה הפיזיקלית של האוטו ויותר מהצורה של שכבת המעבר המקיפה אותו. כאשר האוטו (או חפץ כלשהו) נע באויר , יש אזור מעבר של זרימת אויר בין פני השטח של האוטו והאויר סביב,המסודר בשכבות בעלות מהירות שונה. זרימה יעילה נקראת זרימה למינרית (שכבתית) בעוד שזרימה בלתי יעילה נקראת טורבולנטית (מערבולתית) כי השכבות מתערבלות זו בזו ומגדילות את הגרר ואת ההתנגדות להתקדמות. זו אחת מהסיבות מדוע לא ניתן לחשב על הנייר את הגרר של חפץ ודרושים ניסויים במנהרת רוח. לענין הזרקת הדלק אינני מסכים עמך חיים - ראה תשובתי בשרשור ההוא. נמרוד

אכן כן, יחס מסות. נגזר ממשקלי היסודות של הדלק (C8H18 או משהו דומה) והיסודות שמרכיבים את האויר (חנקן וחמצן) נוסחת השריפה המלאה: C8H18 + O2 + N2 = CO2 + H2O + N2 מי שרוצה מוזמן לחשב את יחס המסות. אם תקרא את תשובתי למעלה , תמצא חישוב מדויק של יחס המסות שהינו 1:3.5 . החנקן איננו משתתף בתהליך הבערה , לכן אין מה לחשבו. לגבי הטענה של תרסיס שאיננו גז: זה נכון מאוד. התרסיס נועד להקל על הפיכת הבנזין הנוזלי לגז בטמפרטורת העבודה של המנוע. זו אחת הסיבות מדוע מערכת הקירור בנויה לשמור את המנוע בטמפרטורה קבועה ככל שניתן - בגלל המשמעות של טמפרטורה ולחץ על נפח גאזים. המקום בו מתרחש "רגע האמת" הוא בתוך הבוכנה בסוף פעימת הדחיסה כאשר מוצתת התערובת. שם צריך להיות יחס נפחים של 1:14.7 . כל השאר זה foreplay. נמרוד

ספיחס!

במצב הענינים הנוכחי , ביטוח החובה משולם עבור כלי הרכב ואין צורך בהוכחת אשמה ע"מ לתבוע , יש צורך רק בהוכחת קיום מקרה ביטוח. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, ואין ביטוח חובה ,תובעים את קרנית שהוא תאגיד בטוח בניהול ממשלתי המקבל 5.15% מכספי בטוח החובה ע"מ לכסות מקרים אלו.התוצאה היא שאין מצב בישראל בו אדם נפגע בתאונת דרכים ואין לו כיסוי ביטוחי. נותני השירות הרפואי (בתי החולים וקופות החולים) אינם דורשים מהנפגע תשלום אלא רק אישור של המשטרה וחברת הביטוח. צדק יובל שאמר שביטוח החובה הוא מס. ביטוח נועד להשיב מצב לקדמותו. בנזקי גוף אין אפשרות ממשית כזו ודווקא המקרה החמור ביותר (מוות) אינו ניתן לתיקון כלל והפיצוי עליו איננו בהכרח הגבוה ביותר. היות והנושא גלש לנושאים כלליים העברתי אותו לפורום הכללי כדי שכל משתתפי הפורומים יוכלו לחוות דעה... בני העברת הביטוח לשמי (פרט לבלגן חקיקתי) עלולה ליצור מצב בו הנתבע יכפור באשמתו והנפגע עלול להמתין שנים עד לכיסוי הוצאותיו הרפואיות אותם יממן בינתיים מכיסו. אם רוצים לעשות "צדק" עם אותם נהגים בעלי שכיחות גבוהה יותר של מעורבות בתאונות ולגבות מהם תעריפי ביטוח גבוהים יותר צריך גם לטפל בתחומים אחרים כמו העלאת מס הבריאות למעשנים , הגדלת מס ההכנסה לתושבי קו עימות כדי לממן אבטחתם ועוד ועוד. אין לזה סוף וזה כבר גולש לתחום אחריותנו ההדדית כחברה. נמרוד היות והנושא גלש לנושאים כלליים העברתי אותו לפורום הכללי כדי שכל משתתפי הפורומים יוכלו לחוות דעה... בני

עומר, אנסה לנמק (פעם נוספת) באופן המפורט ביותר. המשקל המולקולרי של חמצן - O2 - הוא 32. המשקל המולקולרי של אוקטן - C8H18 - הוא 114. כדי לשרוף מול מולקולות של אוקטן דרושים 12.5 מול מולקולות של חמצן לפי הנוסחה הבאה: 2C8H18+25O2=16CO2+18H20 מאחר והמסה של מול מולקולות חמצן הוא 32 גרם , כדי לשרוף מסה של מול מולקולות אוקטן(114 גרם) דרושה מסה של 400 גרם חמצן. מאחר וכך יחס המסות לבעירה מושלמת הינו 114:400 או 1:3.5 . הדבר היחיד עליו הסכמנו עד כה הינו שיחס הבעירה האופטימלי הינו 1:14.7 , כלומר יחס המסות לא נותן לנו את התוצאה הרצויה המוסכמת. אם יחס המולקולות ויחס המסות הוא לא 1:14.7 מה כן? יחס הנפחים כמובן! הטעות שלך ושל ג'רמי נובעת מענין פיזיקלי פעוט: האויר מגיע למערכת ההזרקה בצורת גז ואילו הדלק מגיע כנוזל ולכן כאשר מחשבים את יחס הנפחים יש לחשב את הדלק כגז . כאשר ג'רמי העלה את הטענה לגבי תצרוכת הדלק של מנוע , הוא חישב את נפח הבנזין כנוזל - וזו טעותו. זו גם הסיבה שקרבורטור נקרא בעברית מאייד - הוא מאייד את הדלק לאדים ומוהל אותם (ביחס נפחים של 1:14.7 ) עם אויר: זרימת האויר יוצרת בונטורי תת לחץ היונק דלק דרך הדיזה כתרסיס המקל על הדלק להפוך לגז בתערובת שיונקת הבוכנה. האינג'קטור למעשה עושה אותו דבר אך מווסת באופן הרבה יותר מדויק בשל יכולת ה ECU לעבד נתונים משתנים. אני מקווה שזה מבהיר טוב יותר את המצב. נמרוד

אסכם את טיעוני כדי לסגור ענין: 1. תהליך הבעירה הינו ריאקציה כימית בין מולקולות. כדי להשיג בערה מושלמת של מולקולה אחת של אוקטן דרושות 17 מולקולות של חמצן , כלומר יחס המולקולות הינו 1:17. 2.אין מערכת הזרקת דלק הסופרת מולקולות. ישנם חיישנים שונים המזרימים ל ECU נתונים על טמפרטורה , נפח/מסה ,ומהירות זרימה של אויר כדי שזה "יחליט" , ע"ס תבניות מוגדרות , כמה נפח דלק יש להוסיף כדי לקבל בעירה הקרובה ביותר לאופטימלית.יחס נפחים זה הינו 1:14.7 מי ששוכנע - שוכנע. מי שלא - לא. נמרוד

דרך אגב , הסוסיתא בתמונה היא מודל 67 (עם מנוע פורד) ולא 68 (שהיה לה מנוע טריומף). הדרך הפשוטה לדעת היא לפי הגבנון בדש -בורד מעל לספידומטר. ב 68 היה שעון כפול ללא גבנון. נמרוד

סתרת את עצמך בתוך ההודעה..... כתבת שהיחס הוא נפח מול נפח, אבל בדוגמה הבהרת שהיחס זה מולקולה מול מולקולה... I rest my case אוי...לתלוש את השערות .... היחס הוא נפח מול נפח. הבאתי דוגמא למה זה לא יכול להיות מולקולה מול מולקולה (כי זה יוצא 1:17) נמרוד כמה כבר אפשר להתבלבל???????? אמרתי שהיחס הוא 14.7 מולקולות אוויר מול מולקולה אחת של דלק. לא מולק' 1 מול מולק' 1. כלומר שהיחס 14.7 מתייחס ליחס בין מולקולות, ולא ליחס בין נפחים. (...נגזר...) עכשיו אתם מוכנים להפסיק לקשקש בבקשה? מאמי, 14.7 מולקולות קיימות רק אם המנוע שלך מסוגל לעשות ביקוע גרעיני . במקרה שלא - מדובר על מולקולות שלמות. מה שאמרת לגבי שינוי הנפח ביחס לטמפרטורה נכון מאוד ובשל כך קיים משנק בקרבורטור , כדי להקטין את כמות האויר הנכנסת ביחס לדלק כאשר הוא קר ודחוס יותר , ובמקרים מסוימים מזריק תוספת דלק כדי להעשיר את התערובת עוד יותר. ברכבי בנזין מסוימים וברכבי הדיזל קיימת גם מערכת לחימום של מקדים של דלק. מסיבות אלו ואחרות , אין אפשרות לייצר מערכת שתספור מולקולות ותמהל אותם ביחס אופטימלי. כך אנו מקבלים מנועים שיעילות הבערה שלהם היא 15-30 אחוז בלבד ושורפים את הדלק למעל 3000 תוצרים שונים ולא רק ל CO2 ומים. עד שתיוצר מערכת כזו נמשיך לכוון מנועים ע"פ יחס נפחים של אויר ודלק ולא מולקולות. נמרוד

סתרת את עצמך בתוך ההודעה..... כתבת שהיחס הוא נפח מול נפח, אבל בדוגמה הבהרת שהיחס זה מולקולה מול מולקולה... I rest my case אוי...לתלוש את השערות .... היחס הוא נפח מול נפח. הבאתי דוגמא למה זה לא יכול להיות מולקולה מול מולקולה (כי זה יוצא 1:17) נמרוד