צודק מאוד.
אמא שלי לפני כשנה החליקה עם האוטו (מה זה החליקה, עשתה 640 מעלות ונכנסה במדרכה במהירות נמוכה) ומאותו רגע היא תמיד מרגישה שהאוטו מחליק. זאת הייתה סיאט איביזה מודל 95'
לאחר ההחלקה רכשנו סיאט איביזה מודל 2002 והעפנו את הישנה לפח. כל יום היא הגיעה לבית ובכתה שנמאס לה מהאוטו ושהוא מחליק לה כל הזמן ושהיא מתה מפחד, לקחתי את הרכב לסיבוב וממש לא הבנתי מה היא רוצה, לקחתי עם האוטו סיבובים דיי רציניים במהירויות יחסיות גבוהות (אל תדאגו, במגרש חניה ריק) והאוטו לא החליק לי, אז הבנתי באמת שהיא בטראומה ממה שקרה לה.
ועוד מקרה שקרה, הפעם אני הייתי הקורבן - רכבתי על האופנוע שהיה לי לבית הספר, בדרך עליתי על כתם סולר טרי טרי (סולר מחליק פי כמה משמן מסתבר) הכביש היה רטוב מגשם כך שלא היה ניתן להבדיל בכלל בין המים לבין הסולר. ברגע שעליתי על כתם הסולר האופנוע פשוט נופל שמאלה בהפתעה מוחלטת על 60 קמ"ש, אני נמרח על הכביש כמו סמרטוט, האופנוע ממשיך להחליק עד שלבסוף הוא נכנס ברכב חונה ונעצר.
למזלי הייתי ממוגן טוב, הכפפות הממוגנות ספגו את כל ההחלקה (אם לא היה לי את הכפפות, אני בספק אם הייתי מסוגל להחזיק עפרון היום)
אך מאותו הרגע שעליתי על האופנוע לאחר התיקון שלו, כל סיבוב הכי קטן הרגשתי כאילו אני מתהפך! ממש הרגשתי את הפרפרים בבטן רגע לפני ההתרסקות, מה שד"א כמעט גרם לעוד התרסקויות, כי נכנסתי לסיבוב, הגוף נכנס לפאניקה ומאבד שליטה. אך לאחר כמה זמן הבנתי שזה פסיכולוגי ולאט לאט התרגלתי (ואולי זה ישמע מטומטם, אך הבנתי שהדרך להתגבר על הפחד הזה היא בעצם לקחת את האופנוע למגבלות, או יותר נכון לדפוס הנהיגה הקודם עם קצת יותר מהירות ובעצם "להראות" לתת מודע שלא קורה כלום)