תשמע, עם תואר ראשון בפסיכולוגיה אין הרבה מה לעשות, ולכן חברי כיוון ישר לשני. בשל כך הוא לומד ברופין. גם מטעמי קרבה (נתניה), וגם כי המרצים שם ממש טובים. הוא ידע שהוא ירצה לעשות לפחות תואר שני, ולכן בחר במכללה טובה, שבה המרצים טובים, וזאת על מנת שלהוציא ציון כמה שיותר גבוה. אני לא יודע מה יקרה בתקופת הצינון, או אם לא תתקבל לתואר שני. מן הסתם שעם תואר ראשון, אז אני מניח שמעסיק יעדיף מישהו מאונ'. המלכוד הוא שבאונ' יותר קשה ללמוד, וגם בד"כ המרצים לא ממש מודאגים ממך אישית. הם באים, מעבירים את החומר והולכים הביתה, רק כדי לצאת ידי חובה.
כן בתואר הראשון זה רק פסיכולוגיה (יש גם פסיכוביולגיה, אבל אני לא זוכר אם זה תואר ראשון או שני). רוב תתי-הענפים מגיעים בתואר השני (ויש מספיק).
צ'מע, זה שיקול קשה. מצד אחד תמצא מכללה טובה, שנמצאת קרוב למקום מגוריך (להרבה אנשים זה חשוב) ולך לטחון בשביל ציונים גבוהים. מצד שני, אולי תחליט שתואר 1 זה מספיק, ואז תרצה לנסות למצוא איתו עבודה, אני לא ממש יודע. ואולי דווקא באונ' ת"א יש מרצים מדהימים בפקולטה שילמדו אותך מעולה. אי אפשר לדעת.
תחשוב על זה, זה גם הגיוני. כשאתה נרשם, יש ציוני סכם. לא ממש אכפת להם מאיפה התואר הראשון שלך, כל עוד יש לך ממוצע גבוה, וציון מתא"ם טוב.