ומצד שני - כולם צודקים:
בית המשפט המחוזי מתבסס על הוראות החוק הקובעות, בין היתר, בסעיף 14 (ב), כי מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק המפורטות בתקנות (והמובאות לעיל)-חזקה שהיה "הגורם היעיל" לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות.
בית המשפט מצביע על ההיגיון העסקי- מסחרי העומד מאחורי החזקה הנ"ל, באומרו: "הצדדים להסכם הבלעדיות מניחים כי בתקופת הבלעדיות, המתווך יעשה ככל שביכולתו כדי למכור את הנכס: הוא ישווק ויפרסם אותו, וינסה להשיג לו קונים. לכן, ובמסגרת ההסכמה הכוללת בין הצדדים, הם מניחים כי אם יימצא קונה לנכס בתקופת הבלעדיות, הקונה ייחשב כמי שהגיע לנכס בזכות המתווך – היינו המתווך היה ה"גורם היעיל" לקשירת הקשר עמו והצדדים פוטרים בהקשר זה את המתווך מהצורך להוכיח כי הקונה המסוים אכן הגיע לנכס כתוצאה ממאמצי השיווק שלו דווקא".