yosi05

ממליץ לך לנסות לכייל את תדר השידור לפני שאתה מספיד את השלט. וודא שהסוללה תקינה ושהמגעים אכן נקיים ויוצרים מגע תקין. כשהשלט מפורק נסה לסובב מעט מאד את הבורג הקובע קיבול (נדמה לי, אולי זה דווקא סליל) בלוח השלט. הוא מסומן C7 כך שמהשם אני בכל זאת חושב שזה קבל משתנה. בכל ניסיון סיבוב הפעל את השלט. הגדל בהדרגה את המרחק מהשער ותופתע שברוב המקרים זה כל מה שנדרש כדי שהגוסס ישיל שנים ויבריא. הסיבוב יכול להיות גם ימינה וגם שמאלה, מה שפועל עבורך. אופיינית המרחק האפשרי יגדל בהדרגה עד שתעבור מכסימום מסוים והוא יתחיל לרדת. זה הזמן לסובב בכוון הפוך, למצוא את המכסימום ולנוח על זרי הדפנה. תצטרך מברג שטוח זעיר, ועדיף מחומר פלסטי, אף כי אני מסתדר היטב גם עם מברג מתכתי. בשעת הדחק גם חוד של סכין יכול לתפקד על תקן מברג. חוזר ומדגיש שהזזת הבורג הפנימי הקטן צריכה להעשות בצעדים זעירים. אשמח אם תחזור לעדכן. יוסי

על חולי נפש או כאלה שהמסגרת הלוחצת דוחפת אותם מעבר לסף לא שמעת? פותח השרשור ציין שהעולה חזר לא מדבר ובוהה אחרי שבוע בכלא ואז נאסר שוב. לשיטתך כולם עשויים מכרום/ניקל? אין חלשים? אין חסרי ביטחון? מקווה שלא תחווה על בשרך מה המערכת הטוטאלית הנקראת צבא מסוגלת לעולל. אה כן, ואתה כמובן קורא עתידות, ובטוח שגם לו הלחץ לא היה דוחף את הבחור מעבר לסף הוא היה מתגרש בעתיד. לא הייתי טורח לענות למישהו שדעותיו כה שטחיות, אבל זה פורום פתוח ובממוצע יש חולי נפש בין הקוראים, אז טרחתי לאזן במשהו את הרושם שיצרת. פעם עבד אצלינו דוקטור להנדסת מכונות שנפלט מהתעשייה האוירית ונאלץ למדוד (פרמטרים בציוד תעשייתי, בלי לפרט) בסביבה מזוהמת של מי ביוב. הבחור נכנס להיסטרייה וכמעט בכה, ממש ברח מהאיזור, רעד וכך הלאה. לא ילד, יליד הארץ שלמד גם בחו"ל וכדומה, בעל משפחה וכך הלאה. לשיטתך היה צריך להטביל אותו במי ביוב כדי להקשיחו? יוסי

טוב, אנסה לסכם מה שכתבתם וקצת תובנות שלי. כשהמטאור חודר לאוויר הצפוף נוצר גל הלם על קולי חזק מאד מאד. עוצמתו נגזרת ממהירות החדירה, מהצורה הלא סדירה של הגוף ומהמסה הגדולה שלו, שקשה לבלום. הוא כנראה לא מתפוצץ אלא נקרע לגזרים, ולכן כל הכותרות בעיתונות וגם זו שנתתי לשאלה לא נכונות - מתבקע, נקרע אבל לא מתפוצץ. יתכן ואיוד קרח שנמצא בו או איוד חומרים אחרים משפיעים גם הם על התפרקות הגוף. מישהו יכול להוסיף לכך או לתקן? יוסי

ערב טוב. למרות שההתפוצצות היא עובדה, לא ברורה לי הסיבה להתפוצצות הכל כך אלימה שלהם. אפילו אם נכון שחלק גדול מהם מורכב מקרח, והחימום הפיתאומי והאלים בחדירה לאטמוספירה הופך אותו לקיטור לוהט, אין לי שום אינטואיציה שתאשר שזוהי הסיבה להתפוצצות הכה אלימה. מישהו יכול להסביר? וברצינות בבקשה. יוסי

בדרך כלל מתווך חשוד בהפחתת המחיר שניתן לקבל - אומנם שכרו נגזר ממחיר המכירה, אבל הרבה יותר קל ומהיר למכור דירה בזול מאשר למקסם את התמורה, ולכן הוא יעדיף לצטט מחיר נמוך. יוסי

אתה מתייחס לשמני 2 פעימות זולים. בשימוש רציף בשמן 2 פעימות סינטטי כמעט ולא נוצר פיח, לא בראש המנוע, לא בפלג ולא באגזוז. לא מתייחס לבלאי רינגים, רק להצטברות פיח. לכן גם ההערה של אלעד לגבי ראש מנוע בווספה לא רלוונטית. אחת התכונות העיקריות בשמני 2 פעימות היא כמות הפיח הדלה שהם מייצרים בשריפה. גם כשניתן היה להשיג דלק 2 פעימות מעורבב מראש בתחנות דלק אסור היה לסמוך על כך, לא ביחס למינון (4% בשמנים מינרליים) ולא ביחס לסוג השמן בתערובת. הדרך המומלצת היא לערבב לבד אם אין משאבת מינון מובנית. משום מה לא ראיתי התייחסות לנושא הצחנה מגזי הפליטה. גם שמני מנוע 2 פעימות סינטטיים משובחים מייצרים ניחוח לא סימפטי. מבחינה זו עדיף גנרטור 4 פעימות. יוסי

וזאת למה? פעפוע אדי מים חמים דרך מים בפזה נוזלית לא יעבה את האדים? כמובן שהמים יתחממו תוך כדי כך אבל אם מישהו טרח לייצר ולמכור מוצר כזה אני מניח שכמות המים שאמורה להיות בארגז מתאימה למחזור ייבוש ממוצע. אם כבר הייתי חושש שהתנגדות המים תגביל את כמות האדים שתפלט מהמייבש כי המפוח הפנימי מן הסתם לא תוכנן לעבוד מול התנגדות, אבל אולי התכנון של הארגז מביא זאת בחשבון ומפחית את הלחץ הנדרש, אולי יש רק שינוי כוון זרימה של האדים כך שישקו לפני המים בתיבה, לא יודע. יוסי

ההנחה ברמת גן 1% למשלמים לכל השנה מראש. ההנחה היא על מלוא התשלום השנתי. היות ובתשלום לחודשיים אתה חייב ממילא, יוצא שהאחוז הוא הנחה על 5/6 מהתשלום השנתי כלומר קצת יותר מהאחוז הנומינלי. אם שווה או לא, תחליט בעצמך. יוסי

מה אגיד, יופי שזה משעשע אותך, בטח עדיף על כסיסת ציפורניים.... כל מי שרוצה יכול ללמוד מחוכמת ההמון, ובפורום יש הרבה חכמים מאד. כיף לראות את הטוויסט ששרשור מקבל לפעמים והמון מידע שימושי נפרש לעיניך תוך דקות בודדות, אז למה לבקר מישהו עמקן ונברן? אז הכותרות של ירחמיאל כבדות, מפורטות ולא הומוריסטיות והנושאים בנאליים אבל - לא טוב לא כסף, וכל השאר שגולשים ומחכימים רק מרוויחים. יוסי

לא חולק על התובנות שלך בנושא רטיבות הדף או איכות ההדפסה. יש לי ברדר עתיקה המופעלת רק בדיו חלופי. היא מבצעת ניקוי עצמי גם כשהיא כבויה לכאורה, בתנאי שיש לה מתח. אין שום בעיות התייבשות ועלות המחסניות אפסית, משהו כמו 35 ש"ח למחסנית, ואם קונים סט מחסניות אז אפילו הרבה פחות. למי שמדפיס מעט זה פתרון אפשרי בהחלט - הדפסה זה גם צילום וקבלת פקסים כמובן. יוסי

נדמה לי ששימוש בקןמקןם עם גוף חימום סמוי או גוף חימום מנירוסטה פתר את הבעייה וזה נפוץ מאד היום, אז אין בעייה אמיתית. יוסי

ערכתי את דבריך. מים מינרליים שהם מים מהטבע שהסתננו בשכבות אבן לא מכילים אבנית? תמהני. אוסמוזה הפוכה הוא תהליך ההתפלה. מים מותפלים תפלים כי אין בהם כמעט חומרים מומסים, אלא אם הוסיפו כאלה במיוחד. לגבי הטעם, זו שאלה של הרגל...וטעם אישי. אכן בציוד המעלה את הטמפרטורה של המים (קומקומים, שאר גופי חימום) יש טעם בציוד למניעת התגבשות אבנית. זה גם מקטין או מונע כתמי אבנית על הברזים, חוסך סתימות בצנרת ובטפטפות העשויה מחומרים סופחי אבנית וכך הלאה. יוסי

ממתי יש היגיון אצל משוגעים לדבר? אתה לא צודק, הבעיה היא לא בציר עליו רוכב גלגל הרצועה אלא באוגן המסומרר (כעת לאחר התיקון הוא מוברג בעזרת ברגי נירוסטה יעודיים ואומים) לתוף הנירוסטה הפנימי. בגלל קורוזיה (אין חיוץ חשמלי, תא גלווני) האוגן מתנפח ומתעוות והציר מתחיל לזרוק. היות והדופן של הדוד החיצוני הסטטי מפח יחסית דק (פח מגולבן או נירוסטה, לא חשוב) הוא מתעוות באופן מחזורי בכל סיבוב של התוף הפנימי עד שהוא נגזר ונקרע סביב אזור המיסב המורכב בדופן, וכאן יש צורך בהחלפה או בריתוך. חכמים האיטלקים, גם אם לא תשתמש בחום גבוה ואפילו אם תנקה בחומץ את פנים המכונה, לא תתחמק מקורוזיה ומעוות האוגן. מזכיר לי יצרן בתי טרמוסטט בסובארו הישנות שהקפיד לא להעבירם אימפרגנציה כדי לקצר את חייהם, אחרת 'ממה אתפרנס מחר', וזה ציטוט ישיר. אה, כן, מכונה עם פתח עליון עולה לא פחות מ-1700 ש"ח, אז 400 ש"ח הם פחות מרבע ממחירה.יש רבים המעדיפים מכונה כזו וגם החלפת מיסבים במכונת פתח קדמי מודרנית היא לא גן של ורדים, בטח לא בהמצאות היחסית חדישות של דודי פוליפרופילן. הכל מחייב הבנה, ידע כלשהו וידיים טובות, וצריך לאהוב זאת. ומי ערב לך שמכונה חדשה תפעל ללא דופי 8 שנים? היום הכרטיסים האלקטרוניים לא אמינים וגבוליים ופה כבר על גבול הבלתי אפשרי לחובב מצוי לתקן לבד. אפילו תתן כרטיס כזה לתיקון, המתווך קרי חנות החלפים והמעבדה עצמה יגבו כמה מאות שקלים, והאחריות מאד מוגבלת כך שהעסק גבולי מאד. יוסי

מקובל להעזר בשדכן כדי לצמד את קצות אטם הגומי זה לזה בזמן הרכבתו על הדופן הפריקה. כעת תחשוב על כמה שנים לאחור בהן המון טכנאים עסקו בתיקונים כאלה. אין בעיה אמיתית לסגור את הבנד הגדול, צריך קצת סבלנות והכל מסתדר. הרעיון של תופסנים מפח דק נשמע לי חביב אבל לא חיוני ובעצמי הסתדרתי בלעדיו. הדוד החיצוני (לא התוף הפנימי) אצלך מפח מגולבן כי בדגם ה-INOX הסגירה של הדופן בעזרת הרבה ברגים ולא בעזרת בנד גדול. הקפדת לבדוק את שפתי האוגן לקורוזיה ובחנת גם את קרקעית הדוד באזור פתח הוצאת המים למשאבה? - זו נקודת תורפה אצל אבירי מרלוני. יוסי

עושה רושם שהמכונה שלך היא בעצם - למרות השם שאוב לורנץ - מרלוני איטלקית. נמכרה בארץ בהמון שמות כולל ספקטרה, אלקטרה ועוד רבים. מה שקורה בהן הוא שחיבורי הצירים משני הצדדים לתוף הנירוסטה הסובב הם בעזרת אוגני אלומיניום הנאכלים עם הזמן ומתפוררים. זה נעשה בכוונה ע"י היצרן - אין אימפרגנציה של האוגן ואין חיוץ חשמלי כך שיש קורוזיה (נוצר תא גלווני) עד כשל קטסטרופי. אצלך נשבר חלק האלומיניום הפנימי אבל סביר מאד שגם האוגן של גלגל הרצועה אכול, הציר נע בשמיניות ובקרוב יקרע את הדופן של הדוד (החלק הסטטי שפרקת כדי להוציא את התוף). זה כבר תיקון המצריך ריתוך נירוסטה (אם זה דגם INOX) או החלפת הדופן אם היא ממתכת מצופה אמייל. לתיקון התקלה אצלך יש להשחיז או לקדוח מבחוץ את הניטים של האוגנים, לדפוק החוצה את הניטים (מחייב קונטרה מתוך התוף ו-4 ידיים. אצלי הכנתי ממוט ברונזה שנקדח - מעין סדן המוחזק ביד כדי לתמוך בתוף בזמן חילוץ הניטים) ולהצטייד בחלקים חדשים. מדובר בשני אוגנים חדשים + סט ברגי נירוסטה בעלי ראש כיפתי המחליפים את הניטים - סדר גודל של 300 ש"ח. כמו כן צריך מיסבים חדשים, נניח עוד 200 ש"ח (מגיעים קומפלט עם מחזירי המים שלהם). כדאי גם לקנות סיליקון כדי ליצור אטימה חדשה על הגומייה בדופן שפרקת. מומלץ גם לבדוק בפלנג' של הדופן הסטטית שפרקת סימני קורוזיה ואם זה דוד מצופה אמייל גם סימני קורוזיה בתחתית כי לפעמים הדוד נאכל ונפרץ באזור בו הוא מרותך, בצד הקרוב למיסב הפנימי וסמוך לפתח יציאת המים למשאבה, כמובן בתחתית המורטבת תמיד. בקיצור זה יותר תחביב ופחות עסק, אבל אם הדוד תקין ולא אכול זה אפשרי. אם זה שווה את ההתעסקות זו כבר שאלה אחרת. נא שים לב שהמכונות האלה מבצעות בין 3 ל-4 שטיפות חוץ ממילוי המים הראשוני (תלוי בדגם, המשוכללות מבצעות 3 שטיפות וניתן להוסיף רביעית בלחיצת מתג), כך שהן בזבזניות במים. יוסי

היי איציק. נסה לחבר נורה של 60 וואט במקביל לגוף החימום. תקבל אינדיקציה שהזנת המתח תקינה או לא (זה בכל זאת עומס ממשי קטן) וכן תוכל לדעת אם מלוא זמן מחזור החימום מזין את גוף החימום. תיאורטית יכול להיות שמשהו בחוג הבקרה משובש, וחבל לנחש. יוסי

המנוע ניזון משקע רגיל או תלת פזי? יוסי

רק אתמול ראיתי סכמה המאפשרת להפעיל מנוע תלת פזי מהזנה חד פזית. יש לחבר את סלילי המנוע במשולש, להזין את ה-220 וולט על פני אחד סלילים ובמקביל לסליל שני להרכיב קבל. ערך הקבל - כלל אצבע - 7 מיקרו פרד לכל 100 וואט הספק מנוע, כלומר נניח 25 עד 28 מיקרופרד למנוע תלת פזי של חצי כ"ס. כדי להפוך כוון סיבוב של המנוע יש להרכיב את הקבל במקביל לסליל השלישי במקום לשני (לא במקביל לסליל הניזון ישר מהרשת). המנוע מפסיד בערך 30% מהספקו אבל להרבה שימושים זה לא קריטי. המהירות תשאר זהה בקרוב למקורית. אם אתה צריך להפעיל בכל פעם רק מנוע אחד והמנועים בכללי קטנים, זה פיתרון זול מאד ופשוט. נאמר לי שזה פיתרון שמיושם במקרים רבים למנועים חד פזיים שנשרפו ובמקומם משיקולי זמינות הורכבו מנועים תלת פזיים שהוזנו בהזנה החד פזית המקורית, כך שזה לא הצעה תיאורטית בלבד. יוסי יוסי

אם אתה חופשי לנווט את מלוא ההספק החד פזי לצרכן בודד ניתן לנצל גם 25 או 40 אמפר, אבל יש עוד מיגבלות, פרטתי בתגובה שמעל. יוסי

חצי אמת, ואולי רק רבע. קיימים ממירי תדר מהזנה חד פאזית ליציאה תלת פזית, אבל יש כאן מיגבלות חמורות, ולהלן הפרוט: קודם כל זה לא באמת אספקה תלת פזית רגילה. מדובר בטעינת 3 מערכות של קבלים. הקבלים נטענים דרך מעגלי יישור מהזנה חד פזית. במקביל ובעזרת טרנזיסטורי מיתוג פורקים את הקבלים למנוע תלת פזי. תדר המיתוג הנפוץ 4 קילוהרץ או 8 קילוהרץ. העז העיקרית היא בכך שרק מנוע מתנהג כאילו קיבל תדר הזנה שונה ומהירותו והמומנט שלו מתנהגים בהתאם. הזנה של נניח גופי חימום תלת פזיים לא תתנהג כך. שנית, יש כמובן מיגבלה על ההספק שניתן למשוך מהזנה חד פזית ביתית, ולרוב זה בעייתי כשרוצים להפעיל צרכן תלת פזי תעשייתי. שלישית יש מיגבלה על מתח ההזנה התלת פזי שמתקבל, הוא רק 220 וולט ולא 380 וולט. להרבה מנועים תלת פזיים זו לא בעיה וע"י חיווט מתאים של סלילי המנוע (בקופסת החיבורים החיצונית שעל המנוע) ניתן לקבל פעולה תקינה. יש גם תופעה של הפרעות חשמליות שתדר המיתוג יוצר. ואחרון לא חביב, ממירי תדר מהזנה חד פזית מיוצרים בהספקים מוגבלים, כוחות סוס בודדים בלבד כך שאפילו יש אספקה חד פאזית חזקה מאד אין ממיר שיכול לנצלה. עדיין זה פתרון בהרבה מקרים. אצל חבר הפעלתי מפוח איוורור תלת פזי במתח חד פזי דרך ממיר כזה והפעולה משביעת רצון. רווח נוסף הוא שניתן לדמות תדר הזנה יותר גבוה, לרוב עד 60 הרץ ללא בעיות, ואז המנוע מסתובב יותר מהר ומתקבל יותר לחץ (אוויר) דינמי ו/או יותר ספיקה. יוסי

כאמור עובי המוליכים לא חשוב, כי כשמדובר בשעון הצריכה שלו נמוכה מאד. הבא בחשבון שאורך החיים של השעון עצמו לא תמיד גבוה ואתה עלול להתקל בבעיה כשהשעון ישבוק חיים. תמיד עדיף לתכנן מה יקרה במקרה כזה ולא לעמוד בפני הצורך לפתוח קיר גבס אם השעון יתקלקל. סוללה מתיישנת גם בגלל זליגה פנימית ולא רק בגלל צריכת זרם חיצונית - הסוללה נחלשת גם אם לא תשתמש בה כלל, כך שלא נכון לחשב אורך חיים רק לפי הקיבולת הנומינלית שלה. במילים פשוטות - סוללת אלקליין D לא תחיה פי 4.5 מאשר סוללת אלקליין AA בשימושים קלים כמו בשעון. בעבר העובדה הזו היתה מודגשת על אריזת סוללות אלקליות - בשימושים תובעניים כמו הפעלת מבזק למשל הדגישו שאורך החיים נניח פי 5 מסוללת אבץ זולה אבל בשימוש קל אורך החיים רק פי 3 או משהו דומה. היום כשניתן להשיג ברשתות השיווק או בגרופון סוללות אלקליות בגודל AA בפחות מ-2.5 ש"ח לסוללה אין טעם לחפש סוללות זולות. יוסי

אתה צודק כמובן אבל יש לחדד - זה קורה כשחיבור האפס של חברת חשמל משתחרר מהלוח. זה עלול לקרות גם על עמוד ההזנה לבית ולא רק בלוח עצמו. יוסי

מצטער לציין שלא הבנתי. חיבור Y משמש לעיתים להתנעה של מנועים תלת פזיים כדי להגביל זרמי התנעה ואחרי ההתנעה ממתגים אוטומטית למשולש כדי להגביר מהירות ולהשיג הספק נומינלי. כמו כן חיבור Y הוא הדרך להשיג מתח 220 חד פזי במערכת שהיא בעצם תלת פזית. מה שכתבת לגבי איזון הרשת והמתחים נכון תמיד, גם בבית אם תמדוד מתח בקו המזין כמה צרכנים תמצא שמפלי מתח משנים את המתח בפועל, זה לא שייך למתח הנומינלי. דרך אגב, גם פוטנציאל ההארקה משתנה ביחס לפוטנציאל בקו האפס לפי העומס בקו האפס למרות שתיאורטית הם זהים. בספרי ילדים של פעם אפילו היה 'טריק' של הדלקת נורית בין האפס להארקה תוך ניצול הפרש מתחים נמוך זה. יוסי

הפרמטרים של הרשת בארץ לא קבועים ומשתנים במעט לפי העומס והצרכים של האבירים בחברת החשמל. ביום יום כשאני מודד תדרים אני נחשף לעשרות מקרים בהם התדר למשל אינו 50 הרץ אלא מעט יותר או מעט פחות. התדר בפועל עומד בהתחייבות שלהם אבל משפיע על מהירות הפעולה של הרבה מאד ציוד תלת פזי. אני מדגיש שוב, השינויים קטנים ועומדים בטווח המותר, אבל קיימים. אני מנחש שכך גם לגבי המתח הרשתי. כרגע מדדתי את המתח ברשת ביתית - היה 228 וולט. כפול שורש 3 (זה הקשר למתח התלת פזי) יוצא קצת פחות מ-400 וולט. היות והמתח לא מעניין אותי ביום יום, לא יודע אם זה חריגה נפוצה אבל אני מנחש שיש גם מצבים בהם המתח מעט נמוך מהנומינלי. יוסי

ציוד תלת פזי לא צריך ולא משתמש באפס. האפס, אם מחובר במכשיר, משמש למערכות חד פזיות המורכבות בתוכו, למשל במזגנים למעגלי הפיקוד (לאחר יישור והמרת מתח), למפוחי המזגן שהם חד פזיים וכדומה. בין כל שתי פזות יש מתח של 380 וולט. אם במכשיר יש למשל תאורת מפסק של 220 וולט, האפס מאפשר לקבל 220 בינו ובין כל פזה. יוסי