אוהב:
חלומות-
כזה:
או כזה:
ולהבדיל, גם כזה:
מציאות- מה שיש לי היום, אופל אסטרה 1.4 טורבו:
ואחת ממכוניות העבר שלי, פיג'ו 306 XT 1.8:
כמובן יש עוד הרבה מכוניות שאני "אוהב", בעיקר מבחינת צורה (הרי לא נהגתי אותן אז אני לא באמת יודע אם אני אוהב אותן).
לא אוהב:
טויוטה קורולה אוטומטית... ברצינות. חמי קיבל אחת כזו 2011 מהליסינג, ואפילו שהיא מגיעה יחסית מאובזרת (חיישני רוורס ומראות מתקפלות חשמלית), העגלה הזו כל כך גנרית ולא נוחה עבורי (חולגי, איך כתבת שהיא נוחה?), כל כך עצלה וכל כך פלסטיקית, שאני לא יודע איך מישהו יכול לאהוב אותה. להעריך מילא, אבל לאהוב? הרי זה מקרר\טוסטר\מכונת כביסה\מדיח על גלגלים. אין לה אישיות.
והכי מצחיק שלפני הטויוטה הייתה לחמי מאזדה 3 דור 1, ו-וואלה, אפילו היא כבר היתה טובה יותר מהטויוטה. לפחות הגיר שלה עשה מאמצים לדחוף את הרכב קדימה, והמושב שלה היה נורמלי יותר מהטויוטה. סה"כ לא מכונית רעה כמו שעשו ממנה. זה נכון שבגרסאות שהגיעו לישראל, היא גם כן חסרת אישיות, אבל פחות גרועה מהקורולה.
והפרס לרכב הנורא ביותר, לפחות ע"פ צורה חיצונית מגיע לזה: