benny.zhit

ממש לא מסכים. 90% ממה שמופיע כאן זה כסת"ח שגרתי לחלוטין, שירשמו לך גם אם תקנה רכב חדש בניילונים ותיקח אותו ישר למכון בדיקה. יש כאן כמה סוגיות שצריל להתייחס אליהן, אבל ממש לא הייתי מגדיר את הרכב כ"קרוע", לפחות לא על סמך מה שמופיע בבדיקה הזו.

ההגיון שלך לא נכון מכמה סיבות: א. אם הקילומטראז' הגבוה של הרכב היום, ביחס לגילו, נובע מזה שהוא נקנה מליסינג עם קילומטראז' גבוה, ולא משימוש אינטנסיבי שלכם, אז ככל שיעברו השנים שהרכב אצלכם הקילומטראז הממוצע לשנה ילך ויתמתן. יותר קל למכור רכב בן 7 עם 200K ק"מ מאשר רכב בן 5 עם 170K ק"מ. ב. אם הרכב שלך שווה משמעותית פחות מהמחירון שלו, אבל נוסע סבבה, ואין לך בעיה להמשיך להחזיק בו, עדיף לך למכור אותו בעוד כמה שנים כשהמחירון שלו ירד, ולהפסיד פחות. ג. יותר קל למכור רכב בן 10 מאשר רכב בן 5. ככל שהרכב יותר צעיר כך יש לך יותר תחרות עם חברות הליסינג.

לא אמרת שאתה מחפש סופר מיני? אם אתה רוצה רכב היברידי כדי לחסוך בדלק, יש גם סופר מיני היברידיות (הונדה ג'אז, טויוטא יאריס...).

תודה! אשמח לשמוע המלצות נוספות...

תודה. מה ההבדלים המשמעותיים בין הגרנדה לאיבו? בנוסף אשמח לשמוע על המלצות לאפשרויות נוספות...

אהלן חברים. אחרי שהשבוע אמא שלי קיבלה את הקיה ריו החדשה שנרכשה בין היתר בעצת הפורום (תודה לכל המיעצים!), הגיע הזמן שגם אני ואשתי נשקול להתחדש. מחפשים סופר מיני ידנית בתקציב שבכותרת (אפשר לחרוג קצת אם זה ממש מוצדק). הרכב יסע בעיקר נסיעות עירוניות קצרות יחסית, ופעם-פעמיים בשבוע נסיעה בין עירונית, גם כן לא ארוכה במיוחד. הדרישות הן כדלקמן בסדר חשיבות יורד: 1. אמינות. 2. צריכת דלק נמוכה. 3. שנתון מתקדם ככל הניתן (בכל מקרה לא יותר מ-2009, עם עדיפות רצינית ל2010). אה, והרכב צריך להיות מסוגל להכיל עגלה (בינתיים אין ילדים, אבל בעתיד מתוכננים ) ממספר חיפושים שעשיתי עד כה, מעט התאכזבתי מהאפשרויות שלי. נראה שלפני שנתיים-שלוש ההיצע בשוק הסופר מיני הידניות היה דל בהרבה. בנוסף נראה שבעלי הסיאט איביזה/סקודה פאביה חייב בסרט שהם הולכים לקבל 60-65 אלף על רכב בן שנתיים-שלוש כשאפשר לקנות את אותו רכב חדש ב70-72 אלף. האופציה שנראית לי הכי מעניינת היא פונטו גרנדה/איבו 2010-2011. מה דעתכם? יש המלצות נוספות?

300 ק"מ בשבוע (בערך 15K בשנה), מביא אותנו כבר לסביבות הנסועה הממוצעת. במצב כזה הייתי חוזר להמלצה המקורית שלי לחפש פונטו ספייס שמורה משנתון מתקדם ככל הניתן (עם קצת מזל תוכל למצוא בתקציב שלך 2004). בנוסף אם לא משנה לך ידני או אוטומט, לך על ידני, כך תחסוך בדלק ובתיקונים ובנוסף תוכל להכניס בתקציב שלך רכב משנתון מתקדם יותר.

כדאי שתדע להעריך, לפחות בקירוב, כמה אתה הולך לנסוע לפני שאתה מחליט איזה רכב לקנות. ההבדל בין 130 ק"מ בשבוע ל600 ק"מ בשבוע הוא הבדל תהומי. לצורך העניין, אם אכן תיסע 600 ק"מ בשבוע, מחיר הרכב בתקציב שלך יתגמד אל מול מחיר הדלק. במצב כזה הייתי ממליץ לך לחפש רכב דיזל. כל המלצה על רכב, במיוחד עבור מישהו שהתקציב שלו מוגבל למדי (כמו חייל בשירות חובה), חייבת לקחת בחשבון כמה הרכב הולך לנסוע.

קח בחשבון שבתקציב שלך תוכל למצוא רק יורו-סוויפט, שיכולה לתת פייט רציני לפיאט מולטיפלה על פסר הרכב הכי מכוער בהיסטוריה. אני במקומך הייתי מחפש פונטו ספייס במצב טוב, בשנתון מתקדם ככל הניתן. בנוסף שים לב ש130 ק"מ בשבוע זה מעט מאוד. אם זה אכן הולך להיות השימוש שלך, הייתי ממליץ לך להתעלם מנושא צריכת הדלק. גם ככה אתה תתדלק בערך פעם בחודש, כך שהחיסכון לא יהיה משמעותי במיוחד. במצב כזה אתה יכול לשקול גם רכבים משפחתיים שעשויים להיות יותר נוחים לגובה שלך.

לא הייתי פוסל את הריו הידנית כל כך מהר. ממה שאני קראתי צריכת הדלק שלה דווקא בכלל לא רעה. מומלץ להעמיק קצת ולא להסתמך על חוות דעת של אדם בודד. יש אשכול שלם שעסק בנושא כאן: http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=430849&page=3 ובנוסף מצאתי את הסקירה הזו שמציגה נתונים די מחמיאים בתחום הזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4216008,00.html בשורה התחתונה אני ממש לא בטוח שהקיה תהיה פחות טובה בצריכת הדלק מהמתחרות בקטגוריה שלה. אני הייתי בדילמה דומה לשלך לפני כמה שבועות, ובסוף בחרתי בריו במבצע חבר. קיבלנו אותה אתמול, כך שעדין אין נתוני צריכת דלק, אבל אני נוטה להאמין שבמחיר בו היא מוצעת במבצע 'חבר' היא העסקה המשתלמת ביותר בקטגוריה היום.

סבא שלי נוהג על פיאט אונו 94'. היא נראית יותר טוב מהאלמרה 2003 שלי, ורואה מוסך פחות ממנה (היא גם עברה פחות קילומטקים ממנה ). הוא מקבל הצעות למכור אותה בתדירות של פעם בשבוע, גם בפי 2 מהמחירון שלה.

אין מה לרשום קילומטראז'. הרי המוכר לא מבקש לדחות את המסירה כי אין לו כוח ללכת לדואר להעביר בעלות. הוא מחכה שיגיע הרכב החדש שלו, ולא רוצה להישאר בלי רכב בזמן הזה. מן הסתם הוא לא צריך את הרכב שיעמוד בחניה ליד הבית, אלא כדי להשתמש בו. מה שכן, אם הוא לא ציין את זה מראש, זה באמת לא בסדר.

כל דרישה היא מקובלת אם אתה מוכן לקבל אותה. זכותו לדרוש מה שהוא רוצה, וזכותך להסכים או לא להסכים. לי זה נשמע מאוד הגיוני שהמוכר לא רוצה להישאר 10 ימים בלי רכב. השאלה היא האם אתה מוכן לחכות 10 ימים.

אני מניח שהוא מאמין שהוא יכול למכור את הרכב במחיר יותר גבוה. בדיעבד, אחרי שראיתי את ההתנפלות שהייתה עליו, אני לא אתפלא אם הוא צודק. הרכב היה ליסינג ביד הראשונה שלו, הוא המצב טוב, אבל לא נקי מתקלות. המחיר שסגרנו עליו הוא בערך 10% מתחת למחירון לא משוקלל, כך שמבחינתי המחיר נשמע יחסית הוגן.

סבבה, נראה לי שהבנתי. ומה לגבי השאלה השניה שלי?

מה המשמעויות לגבי מה שאני צריך לעשות במידה ואכן מדובר בסוחר מורשה, והוא מעביר את הבעלות לתו הסוחר? האם יש הבדל מבחינתי בתהליך?

אהלן חברים. היום פרסמתי למכירה את הרכב של אמא שלי. מכיוון שמדובר ברכב מבוקש במצב טוב, הטלפונים לא איחרו להגיע (ואני מדבר פה על 3 אנשים שונים בתוך 5 דקות מהרגע שהמודעה עלתה... אפשר לחשוב שמדובר בדירה להשכרה בת"א). מפה לשם, אחד האנשים שהתקשרו הגיע לראות את הרכב, ואחרי מו"מ קצר, בלי בדיקה ובלי שום דבר, הוסכם על מחיר, נמסרה מקדמה, ונחתם זכרון דברים שכולל בתוכו את המחיר והצהרה כי הקונה בדק את הרכב וכי אין ולא יהיו לו טענות לגביו (הרכב ימסר ותבוצע העברת בעלות לאחר שאמא שלי תקבל את הרכב החדש, בעוד כשבועיים-שלושה). המחיר שסוכם טוב בעיננו, ואף גבוה מזה שציפינו לקבל. בגלל הקצב בו התרחשו הדברים הגעתי ללעשות בדיקת רקע לקונה רק לאחר שהעסקה כבר נסגרה. גיגול מהיר של שם הקונה ומספר הטפלון שלו, העלה שמדובר בסוחר רכב שבבעלותו או בבעלות משפחתו מגרש. ועכשיו השאלות - האם לאחר שהעסקה כבר סוכמה יש עדין ממה לחשוש במצב כזה? האם יש דברים שחשוב לשים לב אליהם? ושאלה נוספת - האם חל חוק גילוי נאות על אדם פרטי שמוכר רכב יד2? במידה והקונה לא שם לב לתקלות שהמוכר מודע לקיומן, האם המוכר מחוייב לדווח לו על תקלות אלו?

דווקא נשמע באילו ביד2 עשו את העבודה שלהם לא רע בכלל...

אם הוא אמר את זה כדי להצדיק למה הוא מבקש מחירון לוי יצחק, אני מקווה ששלחת אותו למכור ללוי יצחק.

זה נכון שגם המחירון של יד 2 הוא לא אידאלי, אבל הנסיון שלי מראה שבמרבית המקרים הוא מתאר את המציאות בצורה הרבה יותר טובה מאשר זה של לוי יצחק.

הדבר הראשון שכדאי לזכור הוא שהמחירון לא מחייב אף אחד לשום דבר. אם אני רוצה, אני יכול לבקש 100K עבור רכב שהמחירון שלו הוא 20K, ואף אחד לא יכול להגיד לי כלום. תפקידו של המחירון הוא לשקף את מחיר השוק של הרכבים. יד2 עושים זאת על פי עסקאות שמבוצעות בשטח (כלומר אם הם רואים שסיאט איביזה שנת 2010 ידנית נמכרת בממוצע ב-50K, אז המחירון שלה יביד 2 יהיה 50K). ללוי יצחק יש כלים אחרים להעריך את מחיר השוק של רכבים, שאני פחות מכיר.

אם אתה הולך להחזיק ברכב כמה שנים, ולא לנסות למכור אותו יום אחרי שקנית אותו, אפשר לומר ברמה גבוהה של בטחון שהעסקה משתלמת מבחינה כלכלית. אתה יכול לעשות בעצמך את החישוב - נניח שהמחירון של הרכב החדש הוא 100K. אתה מקבל עליו הנחה של 20% משלם 80K, כלומר חסכת 20K. נניח שבעוד 3 שנים המחירון של הרכב יהיה 60K - אתה תוכל למכור אותו ב-30% פחות מהמחירון, ועדין תפסיד פחות ממה שהרווחת בקנייה הראשונית. *כמובן שאף אחד לא יכול להבטיח לך מראש בכמה תצליח למכור את הרכב, אבל זה נכון גם לגבי רכב שאתה קונה מהיבואן.

אתה נרשם כיד שניה אחרי ליסינג, אבל הלכה למעשה מקבל רכב חדש בניילונים.

אם אתה עובר לסקטור האוטומט, הייתי מציע לך בחום לשקול קניית רכב חדש 0 ק"מ מחברת ליסינג. ההנחות על הדגמים האוטומטיים משתלמות מאוד (יותר מ-20% בחלק מהמקרים), וכך לא מעט רכבי סופר-מיני אוטומטיים יכנסו בכיף בתקציב שלך (מאזדה-2, מיקרה, איביזה, i20 וכו').

על איזה קומבינות אתה מדבר? מדובר פה על רכב שנקנה חדש בניילונים. מה זה משנה אם הוא נקנה מחברת ליסינג או מהיבואן? ממה אתה חושש, שיזייפו את זה שהוא נקנה עם 0 ק"מ? אז באותה מידה אפשר לטעון שאפשר לזייף גם את היד של הרכב שנקנה מהיבואן. אם אפשר לזייף מסמכים, אז אי אפשר לסמוך על שום דבר...