המצב גרוע מאד, ואני אסביר בקלות. הטענה שלי, שהתבררה לי עצמי תוך כדי דיון כאן, היא שהבעיה המרכזית היא ההרכב הסוציואקונומי של היורדים - מח העצמות של הגוף שנקרא מדינת ישראל, אנשים שאין להם לכאורה שום אינסנטיב להגר: אמידים, משכילים, בעלי משפחות, בעלי קריירה ארוכה ומצליחה ותפקידים מתגמלים אותם הם ממלאים (לא לשעברים), בעלי ילדים בגילאי מערכת החינוך, מעורים היטב בחברה ובעלי קשרי משפחה ענפים בישראל.
כל זאת, ועדיין הם עוקרים מכאן בהמוניהם אם לשפוט לפי הסביבה הקרובה אלי (אני לא מאמין שהקרבה אלי היא הסיבה למהלך משנה החיים הזה...).
שתי אנקדוטות לסיום הפוסט: 1. תקראו בדה מרקר את כתבת השער על "לאן נעלמו האשכנזים", כמאמרו הנוקב של אחד הטוקבקיסטים, ו-2. עוד חבר מהתיכון סיפר בפייסבוק הבוקר שהוא בדרך לטקס השבועה ולקבלת האזרחות האמריקאית. סתם, דוקטור אקדמאי בתחום טכנולוגי, לא משהו יצרני כמו מנהל תחום בכיר במשרד התחבורה או משהו.