בעל ג'ימני

מקודמייך התעלמתי, כי הם הפכו את זה לצחוקייה וכמו שאמרתי, מאלה אתעלם. מעתה אענה (מההתחלה עשיתי כך), רק לאלה הרציניים, שנראה ששואלים ברצינות ורוצים לדעת באמת, מהי האמת. וובכן: את הנשק אתה מקבל, כשהוא משומן ומגורז, ואתה בעצמך (וגם אם לא אני כן) מנקה ומחטא אותו. בעניין הלשכב על העפר, לא שוכב ולא שכבתי, הסיבה איננה קשורה, לנושא השירשור, כלומר מבחינתי, אין קשר בין השניים, אחד לא אמור להפריע לשני. לפתוח ידיית של דלתות? תמיד יהיה לי משהו ביד (ממחטה או טישו) כדי לפתוח דלתות. אגב קטנטן, בוודאי שמתם לב לכינוי שלי, וחלקכם ראה אותי, כותב בעניין טיולי השטח וכ'ו. בלי קשר ישיר לשיחה, אכתוב משהו מיוזמתי: אני אוהב טיולי שטח, ובטיולים כאלה, אני לעולם לא שותה מבקבוקים של אחרים, תמיד יש לי את שלי. אני לעולם לא אוכל ישירות, נניח מצלחת חומוס משותפת, אלא שם לי קצת בצד. ברור שמהצלחת המרכזית, אבל שם לי בצד, בעזרת הסכו"ם שלי, לתוך הצלחת הפרטית שלי. כוסות חד פעמיים? שייקחו אחרים ממני. אומנם אין לי בעייה לקחת של אחרים, אבל לרוב יש לי את שלי ואם נתקעתי ואין? לוקח מאחרים, כמובן אחרי שוידאתי שהן נקיות (ללא חול או אבק כזה או אחר) ובמידה והן לא נראות לי ראויות לשתייה, שותה מהבקבוקים של עצמי. אני עצמי מודע לעניין, שלאחרים זה נראה מוזר. אני עצמי מבין, שלאחרים זה נראה הזוי ולא נורמלי אבל, זה אני ואני כאדם, טמוע בתוככם כחברה, ועליכם מוטלת החובה, אם לא לקבל אותי, לפחות להבין את המשמעות הלוגית שמסביב להתנהגות כזו. רק אחרי כן, שמורה לכם הזכות אפילו לא להכניס אותי לביתכם, אם ברצונכם לעשות כן.

בעיונת או לא בעיונת זה המצב, ככה אני חי וככה טוב לי. אז יפה שאתה מכיר כאלה נוספים, זה הופך גם אותם לחולי נפש ומטורפים? בגירה ידידי, תוכל אתה, ויוכלו השאר, לשאול כמה שאלות ובאיזה נוסח שירצו, זאת במידה ויהיו בוגרים ורציניים כשצריך (במקרה שלי ובנושא הזה, אין טיפת מקום לצחוקייה ודחקייה ואתעלם מכל אלה) הדברים שמסודרים אצלי, אם בארון או על השולחן, אם במקלחת או ברכב, מסודרים כך רק משום, שהסדר עושה לי טוב בעיניים. כשיש סדר ואני יודע שלמשל שמתי את העט הזה, או את הכתבה ההיא, על השולחן, אף אחד לא נוגע בזה כי יודעים (ואת שמי הפרטי אשמור במערכת) ר לא אוהב כשנוגעים לו בדברים, כשנכנסים למרחב המחייה הפרטי שלו" ולכן אף אחד לא נוגע. לא אתפוצץ מזעם ולא ארגוז ואכעס אם יגעו, אבל משום שמכירים אותי, פשוט לא נוגעים. אם בסופר ישנו (סתם לדוגמא כי העלית שאלה) מקרוני ואריזת ביסלי שמונחים בכלל על המלפפונים או הבצל, אני אלך ואקח מוצר אחר (נניח קלמנטינות או קיווי) ואבדוק בכל כמה דקות, המקרוני והביסלי הוזזו משם. בעצמי לא אזיז. בעניין השאלה של המוצרים וספירתם, תצטרך להסביר את עצמך וכוונותייך. בעניין הכסף, תתפלא אתה ותתפלאו כל מי שמסוגל לקרוא את זה, מהיום ועד מחר ועד בכלל: לא סופר כסף. (כן כן בדיוק מהסיבה שבגללה פתחתי את השירשור) תגידו מה שתגידו, תענו מה שתענו, תחשבו מה שתחשבו, אבל זה המצב, ככה אני מתנהג וטוב לי. דבר מאוד חשוב שלא אמרתי ואולי לא היה מובן: אני לעולם אינני, כופה את ההתנהגות שלי, על בני ביתי. אם יהיו אחרים, שקרובים אלי, ויתנהגו כמוני, נפלא. אבל עצם העובדה שאין, לא גורמת לי לרתוח מעצבים, או לצאת משלוותי וכ'ו. נ.ב- לשואלי הטירונות: הוצאתי ולא במרמה, אלא בחוקיות הכי חוקית שיש, היתר מיוחד, לקבלת חומרי נקיון בגלל שסבלתי מבעיות מעיים קשות (כן כן, אמיתי לחלוטין) והמפקדים הבינו, לא כעסו ולא רגזו, דווקא שמחו שהיה מי שמנקה היטב היטב לפניו ואחריו, כשהוא נמצא על "כיסא הכבוד"

כשאתה תיכנס לשרותים שלי, אתה תרגיש כאילו, שאתה מחרבן לתוך צמר גפן. לא סתם בחרתי את המונח "כיסא הכבוד". אני לא אוסיף יותר מדי במילים, כי ממילא כשפתחתי את השירשור הזה, במקום לנסות להבין את המצב, כבר איבחנתם אותי כחולה נפש, מטורף, עם הפרעות וכ'ו. רק אומר לך, שאחרי שתלך מביתי, גלונים (בהגזמה, אבל דיי קרוב לאמת) של אקונומיקה יעופו לתוך האסלה, מסביב לה והיא תטוהר לחלוטין. אין פה מה להעלב או להתרגז מהעובדה, שלא הבנתם כלום. אילו היתם במצב שלי, הייתם מבינים. בגלל שאין פה אחד, ולו אחד ויחיד, שהיה/הינו במצב שלי, אני יכול להבין למה, כבר איבחנתם (לא אתם, החברה עצמה) אותי כמטורף, אובר נקי וכ'ו.

מה יש לה או לשכנה הזקנה שלי, או למטאטא הרחובות, שאני פוגש בכל בוקר סתם לגעת בי? תן דוגמאות רציניות, אל תכתוב דברים הזויים.

עד עכשיו לא נתתם, שום הסבר או ציטוט, אבחנה או הוכחה רפואית, לזה שזו בעייה. לצעוק חמס, גם אני יודע. לדעתכם (אוקי ולדעת רבים אחרים), זה מטורף, אבל לדעתיזה אפילו יותר ממתבקש. את אומרים טירוף, אני אומר דרך חיים. אתם אומרים טימטום, אני אומר שבלי כל אלה, אני פשוט לא מתנהל ביום יום. תביאו הוכחות, תראו לי שאינני נורמלי, אחרת פשוט תצטרכו לקבל את זה, שיש אנשים כמוני.

עוד לא הבנתי למה לדעתך זו מחלה, כשמבחינתי זו דרך חיים. אני לא איזה גזען או משהו חס וחלילה, אבל אתה במקומי, היית אוכל בסכין ומזלג, כשבתוך המוח שלך מתיישבת לה מחשבה, שדקה לפני כן, אכלה במזלג הזה סבתא עזיזה? או ילד מנוזל, שדקה לפני כן ירק על המזלג הזה, רק כי זה נראה לו כייף? לא משנה מדיח כלים, לא משנה הגעלת כלים מבחינתי, אפילו של חסידי פונוביץ בבני ברק, רק המחשבה על זה מעלה קבס בגרוני והזדעזעות בנפשי ורוחי.

לדוגמא קניתי במכולת, משהו עלה שקל (נמציא, סוכרייה מסטיק וכ'ו) וקיבלתי עודף, אני אומר למוכר, תניח אחי, ולוקח ושם בארנק. סכום - בעבודה אני לא אוכל בסכין ומזלג, וכשאני כן, או למשל יושב במסעדה, אני לוקח את הסכו"ם שמקבל, הולך איתו לפינת נטילת הידיים, ומנקה בעצמי, עם מים וסבון.

בטח סובל מ"חרדות", כמו כולנו, לבריאות שלי. לא יודע למה קראת לזה דווקא "חרדות" אבל אוקי. היגיינה מוגזמת? למה? כי אני מקפיד לרחוץ ידיים במים וסבון? כי אני לא וחץ ידיים של אנשים? מכאן ועד "בעייה נפשית" הדרך ארוכה במיוחד. (אלא אם כן תסביר לי על מה ולמה, ואם זה יהיה מספיק הגיוני, אולי אסכים איתך)

היי לכולם! עפתם עליי קצת בתגובות ונסחפתם מאוד. אענה למי ש"מצאה חן בעיני" תשובתו. עובד כל היום מול מקלדת, במשרד, אם למשל לא אגיע בבוקר למשרד ולא אדליק את המחשב, אף אחד אחר במקומי לא ידליק. יש מפתח למשרד, ואני ורק אני מחזיק בו. (בלי כל קשר לסטריליות שלי) אם לצמש, סתם לדוגמא, טסתי לשבוע לחו"ל, המשרד יהיה נעו וסגור שבוע שלם, פשוט אף אחד לא נכנס לשם. בעבודה, לעולם אינני נכנס ל"ישיבה בכיסא הכבוד", מקסימום השתנה פה ושם, וגם אז, כן, רוחץ היטב את הידיים של בסבון ומנגב היטב עם נייר. תתפלאו, אבל אני לא מדבר בטלפונים של אחרים (תיארתי לעצמי שתכתבו על טלפונים, כוסות ועוד). למשל דוגמא: "קח אחי, הנה היא בסלולארי אצלי, דבר איתה" אני עונה: תן לה את המספר שלי שתתקשר היא אליי/מה המספר שלה אני אתקשר אלה (לא מדובר באהובה, אלא בלקוחה וכ'ו) בעניין אהובות כאלה ואחרות, נשים שיצאתי איתן וכ'ו, היו שחלקו עליה כן, אבל כולן הבינו ולא חשבו שאני מטורף ומשוגע ואובר נקי, כמו שחלקכם פה כתב לי. השאר הסתדר עם זה וקיבל את זה בהבנה. שתייה חמה בבוקר? יש לי ספל שבא איתי בבוקר מהבית, אני מכין לעצמי, שותה ושם את הספל בצד, אףאחד לא שותה בספל הזה. למחרת (כמו בכל יום) ספל חדש כמובן. אני חושב שכיסיתי את הכל נ.ב קטנטן - כשאני יושב על "כיסא הכבוד", לעולם אינני מנגב עם נייר ויום טוב, אלא עם מגבונים לחים, שיהיה נקי ונעים.

בוקר טוב! מטעמי בריאות, אני לא לוחץ ידיים, לאף אחד, אף פעם. אנשים נעלבים כי חושבים, שאני אדם בלי כבוד וכ'ו, שלא נאה לי ללחוץ את ידם. זה לא נכון ולא כך הדבר. לבודדים ולמתעניינים באמת, אני מסביר, שאין לי מושג, איפה הייתה היד של האחר, דקה לפני שהוא פגש אותי, ורק המחשבה על זה מגעילה אותי. מה דעתכם?

אתם תוקפים אותי כאילו אני הזקתי לכם אישית. אני לא מגן על החברים שלי ולא תוקף אותכם, אני נותן לכם את העובדות כמו שהם בשטח. זה שכתבתי את המילה "מכיר" זה לא אומר שאני הכתובת לצעוק עליי בעניין הזה. לא טובה לכם השיטה? לא טוב לכם היחס הזה (כלומר צורת העבודה הזו) תחליפו חברת ביטוח וגרירה. ככה כולם פועלים, לא אני המצאתי את השיטה הזו. זה שזה מקולקל זה עניין אחר, ויכוח אחר, לזמן אחר, אבל העלו פה טענות, בעניין היחס והצורה, של איך מתייחסת חברת הגרירה ללקוחותיה ולרכוש שלה. כתבו פה אנשים: "ביקשתי במיוחד, ואפילו החזרתי את הנהג שבא עם ציוד לא מתאים" אין בעייה, שיחזיר גם 20 פעמים בלילה אחד, רק שייקח בחשבון שלעיתים, חברת הגרירה שלו (לא משנה בכלל מה השם שלה), מעסיקה את הגרר שעליו מורכב הציוד שהוא רוצה (זה נקרא משקפיים בעגה המקצועית), אותו גרר פועל רק בבוקר, כשהוא בכלל נמצא בטבריה, בשעה 23:00 בלילה, ותריך להגיע לעבודה בדימונה בשעה 8 בבוקר. (תנו אתם את הדוגמא המתאימה לזה, שהוא יצטרך לשבת ולחכות שעות על גבי שעות לגרר ה"מתאים לו") אני אומר: אם הנהג מקצועי, ולא איזה ילד שיצא מהצבא, עם רשיון ג במתנה ועובד בעבודה הזו שבוע, אז תנו לו לעשות את העבודה שלו בשקט. אלא אם כן אתם לא סומכים עליו, כי הרי אתם גוררים כל יום את הרכב, למרחקים עצומים, 3 פעמים ביום, ואתם כבר יודעים איך הוא עובד, ואז באמת, אפילו אני לא הייתי סומך על הגרר הזה...

אין בעייה. הבהרה שוב ושוב: אינני עובד בחרה המדוברת, מבחינתי לא מפריע לי, שלא תהיה פרנסה בכלל, או שתהיה פרנסה בשפע. אתה ועוד מאה כמוך יכוים להתקומם מהיום ועד מחר בעניין הזה. ככה זה אצל כולם, זו לא המדיניות הפרטית, של בע העסק שעליו אני מדבר. אומנם אין פה חוקים כתובים, וכל בעל עסק עושה מה בז*ן שלו, אבל רובם המכריע של הקולגות בתחום, פועלים באותה הצורה.

ממש ממש חשוב הקליפס הזה? הבנתי שזה לא הסכום שמדבר אלייך (אם היה עולה 700 שקל גם היית קונה לא? אני רק מניח) אולי תחליף את הקליפס המדובר, בסקוטש זכר+נקבה וזהו? (לא לכעוס, אני רק מציע)

ותגובה שלי! ראשית אציין שאני מקורב (לא משפחתית, הוא פשוט חבר עוד מימיי הצבא) לאחד מהגררים שבדרום. לא אציין שמות. להלן החוקים, המאוד רשמיים והמאוד מקובלים, בין כל הקולגות (נאמרו פה מילים כמו "דרכים" ו"שגריר") רכב תקוע והנהג לא ליד הרכב - הגרריסט מקבל מהמוקד/מהבוס שלו מספר טלפון ויוצר קשר. הגרירסט שואל מה קרה לרכב ולאן הוא רוצה לגרור. נאמר והמרחק הוא כזה, שהנהג "מורשה" (ע"י הבוס שלו, לא ע"י אף אחד אחר, גם לא קצין משטרה, בדרגת רב ניצב) לנסוע, הוא נוסע למיקום ומוריד שם את הרכב. במידה והבוס מאשר, והלקוח משלם (ע"פ מחירון מקובל ומוסכם מראש שהגה משרד התחבורה, הוא לא יכול סתם להמציא מחיר מהראש שלו) נהג הגרר ייקח את הרכב לאן שהלקוח ידרוש. אגב בעניין זה, אם הלקוח יצר קשר דרך חברת הביטוח, והמרחק הוא כזה שלא מאפשר (שוב, הבוס וההחלטות שלו) לגרריסט לנסוע באותו רגע, משאירים את הרכב בחניית לילה, שבה שומר צמוד. בבוקר שלמחרת, עובד אחר (של אותה החברה ושזה תפקידו, להבדיל מעובד הלילה) אוסף כמה רכבים (עד שלושה, שזה המקסימום האפשרי להעמיס), ע"פ קריטריונים שונים (למשל מי שנתקע ראשון, מי שדחוף לו המוסך לאותה שנייה ממש. רכבים שלמשל אין חלקים במוסך, וייקח שבוע להזמין, ממתינים בשקט במגרש) ונוסע למוסכים לפזר את המכוניות. בעניין השארת המפתחות, על הקפיצים ובתוך הפה של הגמל שישן ליד הרכב וכ'ו: אתם בוודאי לא תאמינו, אבל מדובר בהמצאה של הנהגים, ולא של בעלי המוסכים או בעלי חברות הגרירה. הסיבה? כי אדם שנוסע בשיירה של שלושה מכוניות שנתקע, הדבר ההגיוני לעשות זה להחנות את הרכב בצד יפה ובשקט, להעביר את הציוד לרכב של החברים ולעלות איתם ברכב, כשהרכב שלך בצד, יחכה לגרר. הרי מר קליינט לא יישב חס וחלילה (יש לקוחות שכן) ויחכה לגרר, הוא יעדיף לחשוב (בטעות וזה לא ככה בכלל) שמר עובד בחברת הגרירה, עובד אצלו, שהוא חייב לו (וזה בכלל לא ככה). עוד יותר אפתיע כשאספר לכם, שמבחינת הגרריסט או המחלץ, חובתו של הנהג להמתין ליד הרכב? ועוד משהו, נהגי הגרר עושים שירות נפלא שמשאירים את הרכב עם המפתחות בקפיץ ליד המוסך, הסיבה? בבוקר בא מר מנהל מוסך, פותח את הרכב, ובעזרת שני עובדים דוחף את האוטו לתוך המוסך ומטפל בו. יפרצו במהלך הלילה? יגנבו? יש ביטוח. לא רוצים להשאיר את הרכב בלילה? לא מקובל עליכם הרעיון הזה? תגררו אותו לחנייה ליד ביתכם (גרירה ראשונה חינם באותו החודש) ואז בשעה אחרת ובזמן אחר, תגררו (על חשבונכם) את הרכב לאן שרק תרצו. דבר אחרון: זכותכם המלאה לדרוש, גרירה לאן שתרצו, באותו הרגע אפילו אם זה בחמש בבוקר או 2 בלילה, אפילו אם זה קריאת ביטוח, או סתם תפסתם טרמפ על גרר חולף - בתשלום בלבד. אם לא כן, ובחרתם להפעיל תביעת ביטוח, תתמודדו עם החוקים.

למה מה? מה למה? כי השוטר נהנה לראות את הגברת מוציאה לו לשון, עושה לו פרצופים חושניים וכ'ו. גם אתה בתור מר שוטר (אלא אם אתה הומשוטר) לא היית נותן לה דו"ח אלא דף עם מספר הטלפון שלך. מישהו אמר משטרע פעם.......?

עד שנמאס לך ו"עקפת" מימין? לא ממש "עקפת" מימין, יותר "המשכת לנסוע בנתיב שלך". יש נהגים, מה לעשות, שמתאהבים בנתיב השמאלי. משהו או מישהו אומר להם, שיותר נוח שם, כנראה יותר נעים שם, חם יותר בחורף ונעים וממוזג יותר בקייץ. אין לי מושג למה הם עושים מה שהם עושים, וכשיש לי עצבים לזה, ברמזור, אני חלון פותח, ועל הנהג צורח. עיצה אישית חבר, לגמרי בחיוך ובלי שמץ של כעס: המשך בנתיב שלך, "עקוף" מימין אם צריך, והשאר את החבוב התורן, מאוהב בצד שמאל של הכביש. אל תתעסק בשטויות האלה, כשיש על הכביש עוד כל כך הרבה דברים לדאוג להם.

בתמונות לא נראה שישנה פה עבודת פחחות. מעט שיוף, שייעשה על הדרך, כשייצבע הרכב (לא כולו, בחלק שנפגע) מחדש. את הפלסטיק השחור שנראה בתמונות, אפילו אתה יכול להחליף.

לפותח השירשור! דיברו איתך פה על פיתרונות שונים. גברת ל בודה ובעצמה, הייתה מנהלת תחנת דלק בעברה. באת הנה ושאלת שאלה/הבהרת נקודה. עשיו תבחר:לטפל בזה, או לברווח מהתחנה הזו ולחפש תחנה שלא "תגנוב" אותך בעשר אגורות בל פעם. אם בחרת לטפל, פנה למנהל התחנה ובמקביל למנהל האזורי, התרע בפניהם על העניין והמתן לתוצאות (הערה: טחנות הצדק פועלות לאט, אבל פועלות). לא שבע רצון מהתוצאות? פנה לתמ"ס כמו שאמרו לך, למפקח על תחנות הדלק (כן יש זה דבר) וספר את כל הסיפור. הסברשפנית, שחיכית מיוזמתך, ושהמצב לא השתנה (אם אכן כךהדבר) נאמר ונופנפת בתשובה של, "העניין יבדק" ולא נבדק. או אז, רק אז, פנה לתקשורת, ספר במכתב קצר, לאימייל או בשיחת טלפון פשוטה, ובקש שהעניין יבדק. אם לדעתך מדובר בכאב ראש, הנח לעניין והתרחק מהתחנה המדוברת. תוכל גם להפיץ אימיילים, לספר לכולם שאתה לא שבע רצון מהתחנה, כמה שלדעתך הםמרמיםוכ'ו. אף אחדלא יתבע אותך, על הבעת דעתךהפרטית. כל מה שהם רשאים הוא, להביע דיעה מנוגדת לשלך, או מקסימום תגובה, לדברים שאמרת. אבל העניין עצמו רחוק מלתבוע אותך אישית.

החוק עליו אני מדבר, ברור כמו שאסור לנסוע באור אדום. כל ילד יודע שאסורה שתיית או החזקת בקבוק/כוס/כלי קיבול ממולא באלכוהול ברכב. חובת ההוכחה עליי? זה גם מה שתאמר לשוטר כשתקבל את הדו"ח? תלמדו חוקים חבר"ה, אח"כ תבואו ותדרשו ממני הוכחות. החוק שאנחנו מדברים עליו, ברור כמו החוק, שחובה לנסוע עם לוחיות רישוי גלויות (ואני לא מדבר ע השלטים שיש על כביש 6) ו"למען אלה שלא יודעים" שיבדקו, הפיתרון שלי? צלצלו למשטרה, תבדקו אם זה חוקי, מעניין עם איזו תשובה תחזרו...

בשביל מה זה טוב? מה היתרון של הרצועות על פני הצמיגים? מה ההבדלים ביניהם? מה עדיף? אלה שהמציאו את הרעיון, בטוח לקחו בחשבון את זה מול ההוא, את ההוא מול הזה, ואני שואל מה ההבדלים??

באבא שאתה מבין אותי תמיד. תבורך. במיים אחרות, מה שרואים בסרטון, זה אוטו עם שלט רחוק, כמו הצעצוע של הילדים, שעולה עשרה שקלים בשוק,ושוקל מאה גרם. אלא שה"צעצוע הזה" לא עולה עשרה שקלים ולא שוקל מאה גרם, ולכן שאלתי את השאלה. מן הסתם, ה"גומי" שמחזיק את הזחלים של הכלי הזה, קשיחים הרבה יותר מגומייה של בית שימוש, ששמו לאוטו הקטנטן של הילדים ובכל זאת, מגניב איך שזה נוסע ככה.

למה? זה על אותו עיקרון? אני דווקא רואה שהזחלנים של הדבר הזה לא דומים בכלל (חומרית) לזחלנים של הטנק. לכן שאלתי.

האמת כל האמת ורק האמת, שמאחורי המשבר הכלכלי העולמי:

כזה דבר יכול ברמת העיקרון לנוע בכבישים בכלל? http://www.youtube.com/watch?v=l1uJXRX2W_o&feature=related

אה אתה רווק בודד? בגלל זה אתה מתנהג כך עם בני אדם, שבסך הכל ביקשו עזרה (לא ממך, אבל אתה באת ועזרת מיוזמתך) וקיבלו כאפה לפרצוף?