ירחמיאל

אימרו נא בבקשה, יש נותן שירות אחר, חוץ מהיצורים הללו, שהשירות שלהם מעפ-עפ-עפאן? או שאני מחוייב להירשם רק אצלם, לטובת הבדיקה בנחיתה בארץ?

מפתח שוודי לא יעזור כאן. המחברים הללו מיועדים לסגירה עם הידיים, וכאשר הקוטר עולה כמו במיקרה שלך, אל תפחד להשתמש עם מפתח צינורות. יש כמובן גדלים שונים, אז כדאי שתיקח את המחבר איתך לחנות כלי העבודה. שים לב שאין צורך להדק את האמ-אמא של המחבר. סגירה חזקה וזהו. נכון, עדיף שני מפתחות צינור, כי מה עם הצד השני? תצטרך מישהו חזק מאד להחזיק קונטרה, או כאמור מפתח צינורות נוסף.

אין עליך.

מודה שהכותרת מקרטעת. שואל בשביל חבר. אני מחפש בדיוק או שווה ערך לזה: הבעיה היא שהיצרן מפנה את האזור שלנו אל הנציג שלו בדובאי... האם יש בארץ מישהו שמשווק את הנ"ל או שווה ערך? המטרה היא למדוד אורך צנרת.

תודות. לא יודע מה זה צ'ינו או גאפ, אבל אני אחפש. לגבי הגזרה - שכחתי לציין ששם המשחק הוא נוחות, כלומר מכנס בגזרה של ג'ינס רגיל ורחב יהיה מצוין.

במיקרה גררו אותי אתמול לסניף של דקטלון, ונזכרתי שאני מחפש מכנסיים ארוכים אבל מכותנה (לא היה שם). אני הולך רק עם ארוך, ובקיץ הג'ינסים (שהם המכנסים היחידים שיש לי) קצת חמימים... לא משנה לי לרכוש כאן בארץ או אצל צ'יאנג-וו-צה בעליאקספרס: האיכות צריכה להיות סבירה, הם לשימוש משרדי וכאמור - כותנה. אגב אני תמיד מעדיף רכישה אינטרנטית מאשר לכתת רגלי למקום עצמו. תודה מראש.

תודה רבה. מעריך את הזמן שלך.

לא הבנתי. בחו"ל עליי לבצע בדיקת PCR של 72 שעות ולהציגה בעליה למטוס. 4 שעות מאוחר יותר כאשר אני נוחת כאן בארץ - עליי שוב פעם לבצע הבדיקה? למרות שכבר בוצעה לפני העלייה למטוס בטווח של 72 ש'? לא ברור הנושא.

לדעתי עליך קודם כל ללטש היטב היטב את פנים המחבת/סיר. פעם היו עושים זאת במפעל, כיום כבר לא עקב עלויות. ליטוש עם מלטשת וירידה בגרעין הנייר, עד לרמת "מבריק", מאד תסייע לך בהמנעות הדבקת האוכל. לגבי seasoning, לאחר שבצעת, ניתן בהחלט להסתפק בניקוי המחבת עם נייר סופג. במיקרים קשים, קצת מי סבון קרים, זה לא יוריד את הטיפול הזה. אגב, שים לב שחושבים שברזל יצוק הוא בעל יכולות טרמיות טובות במיוחד, ולכן השפים וכל אלה ש"מחשיבים עצמם" עובדים עם היציקה, אבל דע לך שמחבת נירוסטה טובה, היא בעלת יכולות פיזור טרמיקה עדיפה בהרבה על פני יצקת ברזל.

חבר'ס, בשבוע האחרון של אוגוסט אני צריך להתייצב באירופה. הכל שולם, הוזמן וסודר - מבחינת השהייה, הרכב וכו'. לא מבחינת דרישות הקורונה. המדינה שאני יוצא אליה היא שווייץ, מדינה שלא סימנה את ישראל כמסוכנת ומדינה שגם לא מוגדרת כך - אצלנו. לפחות נכון להיום... מה שאני שואל הוא בגלל ערב רב של שמועות שאני שומע מחבר'ה שחזרו מאירופה (לאו דווקא שוויץ). ואני שואל לגבי מה עלי להציג בנתב"ג כשארצה לעלות לטיסה. האתר של משרד הבריאות אומר את זה: כלומר או זה או זה, אחד מהשניים. מצד שני, אני כבר שמעתי בפעם השלישית השבוע, שזה לא נכון ושיש צורך להציג בדיקה שלילית שנעשתה 72 ש' לפני. מה נכון, ריבונו של עולם? חשבתי ללכת על בטוח, ולבצע את הבדיקה באב-אללה, ללא קשר, אבל השמועות על התורים הפסיכיים גורמים לי לחשוב מחדש ולהתייעץ כאן.

באמת שאין לי מושג לגבי הבירה נשר. גם לא דיברתי על "בחירות אישיות של אינדיבידואל". אין צורך להתרעם. אני מתכוון לאכיפה. יש מילה כזו, ויש עוד מילה - הסברה. לזה אני מתכוון. זה שכל אחד אחראי לילדיו - זה די ברור, לא? אני לפחות חושב שכן. פעם, למי שזוכר, בשנות ה- 70 , עשו הסברה (ברדיו ובטלוויזיה, למי שהייתה) לגבי זה שאסור לקטוף פרחים, מוגנים בעיקר. וזה הצליח. הטמיעו לאנשים שאסור לקטוף, והם לא קוטפים (כל אלה שרוצים לקפוץ עכשיו ולספר שהם ראו אנשים שכן קוטפים - בבקשה להירגע ולחזור לשבת. אני מדבר באופן כללי. לא מתייחס לאינדיאנים יוצאי הדופן). כלומר - ההסברה הצליחה. ולראייה, שלל הרקפות והכלניות שפורחים בכל עונה. וכמו שההסברה של המדינה כלפי חוץ - מעפ-עפנה, כך גם הסברות לגבי נושאי פנים, בעצם לא קיימות כבר.

אל תשאל אותי איך אני יודע שכל התשובות הן - כן. ותגיד לבעלת הבית שאם היא אכן כל כך סולדת מהרפתקאות, שתחליף הכל. אם היא כן הרפתקנית ואוהבת עניינים - שתתקן תמיד מקומית. הנאה מובטחת על פני מספר שנים (גם לכם, השוכרים).

לא להאמין שבשנת 2021 עדיין יש אנשים שמתנהגים ככה. זה מזכיר לי את אלה שעדיין הולכים לחוף כאשר אין בו שירותי הצלה, או את אלה שנוסעים בקורקינט/אופניים ללא קסדה ובאור אדום ועוד ועוד. אני לא מבין: אנשים לא שומעים מה נעשה סביבם? לא רואים או שומעים חדשות? אולי ביקור במחלקת טיפול נמרץ נוירוכירורגית יעזור להם להבין. וזאת אגב הטרגדיה הגדולה של המדינה. עם כל הכבוד האמפטיה וההשתתפות בצער המשפחה שנהרגה באסון הרכבל באיטליה לדוגמא, שלחו לשם אפילו כתב, ועשו מהארוע הנוראי הזה טררם גדול מאד (ובצדק), אף אחד בממשלה לא עושה כזה טררם ממאות ההרוגים שיש לנו בכבישים ועשרות אלפי הפצועים בכל שנה. איך אמר מישהו לפני כחודש? יש לנו כאן אסון הר מירון כל חודש וחצי, ולאף אחד לא איכפת. כאשר נפגע אצלנו חייל שלא-נדע, מדברים על זה שבוע שבועיים. שוב - בצדק. אבל מאות (!!!) נהרגים כאן בכבישים, כל שנה. מישהו אומר משהו? למישהו זה איכפת? אני לא מבין - הדם שלהם לא אדום מספיק? כספי הביטוח לא עולים מספיק? העומס בבתי החולים לא מספיק? שלא נדבר על יקיריהם שנותרו ללא בן משפחה. התעמולה וההסברה שמשרד התחבורה אמור לעשות הוא בדיוק עבור האנשים הללו, שפות"ש מציג כאן. אפילו משטרה אני כבר לא רואה בכבישים כמו פעם.

מניסיון עבר על פני כארבע שנים, נזילות שצצו כל הזמן - כולל הפעלת ביטוח הדירה שאגב מסופק ע"י חברה שהיא זוועת עולם, אין מנוס מלהחליף את הצנרת. תיקון מקומי משול לכוסות רוח למת. חבל על זמנך ובעיקר על כספה של המשכירה.

העברתי לו, תודה לכולכם

חבר'ס, אני שואל עבור מישהו (הלוואי וזה היה בשבילי). לבחור יש אופנוע BSA M20 עם סירה, חוקית כמובן ומופיעה בניירת כדת וכדין, כולל מספר השלדה שלה. הכלי פורק עד רמת הבורג וניבנה מחדש על פני 10-15 שנים! האגזוז הוא נירוסטה חדש, הכלי בצבע בורדו עמוק (צבע אוטנטי לכלי אזרחי מהתקופה, הוא היה במקור צבאי). הכסא עבר שיפוץ באנגליה, הצילינדר חריטה עם בוכנה חדשה, ראש המנוע אלומיניום, המון המון מכלולים נרכשו חדשים לאורך התקופה הארוכה הזו כולל כנף אחורית, מוטות תמך לכנף, כל הסירה חדשה לחלוטין למעט השלדה המקורית שלה (אותו צינור מכופף שהולך מסביב), הכסא שלה חדש, שיפוץ מגנטו וגולת הכותרת - הכלי עבר הסבה מאד אלגנטית מדינמו לאלטרנטור PM קטן ויעיל, כאשר המראה החיצוני כמעט ולא נפגע, כלומר רק מביני ענין ייראו, וזה ממש לא מפריע בעין. המטרה כאן הייתה להרכיב כלי אמין שמניע ונוסע, כאשר עקב האכילס היחידי של האופנועים הללו טופל (הדינמו העלוב שלהם). הגענו לזה שהוא אולי ירצה למכור לאחר שביקרתי אותו שבוע שעבר, היינו למטה בחנייה המקורה שלו, ושכנעתי אותו להוריד הכיסוי ולנסות להניע. בדקנו שמן ודלק, והכלי הניע מכה שנייה לאחר שעמד 5 שנים. שאלתי אותו - נו מה הלאה? אתה לא נוסע בו, מה יהיה? הוא הודה שאכן התחיל לחשוב על מכירה של המכלול הזה אבל כניראה יפנה לחו"ל, כי לטענתו כאן בארץ אף אחד לא ישלם לו את מה שזה שווה (ובצדק) והוא ידרוש את מה שזה שווה (ובצדק). הוא כבר בדק את זה פעם וראה כלים ביד -2 ללא סירה, שעומדים ועומדים ופשוט אין שוק לדבר הזה. הוא מבחינתו יודע, שבכלי שלו אין חתולים בשק, הוא טיפל בכל נקודה וכעת ניתן להניע אותו לנסוע איתו גם לאוסטרליה. אין בעיה. מה דעתכם? האם מכירה באיביי או דרך פורומים בחו"ל נכונה? האם לתת לכלי להמשיך ולעמוד, מקורה תחת גג ומכוסה בכיסוי אוטו - ולחכות? למה לחכות בעצם? האם באמת אין שוק לכלים הללו כאן בארץ, בזמנים האלה? סתם הגיגים ומחשבות, ואשמח לשמוע את שלכם.

שים לב לאופן שבו תחתוך את הצינור. תחשוב גם על זה. סתם סכין לא יעשה את העבודה ועלול להחליק ולפצוע אותך. בזמנו הייתי עושה זאת עם מזמרה ייעודית (נקראת אצל החבר'ה מהתחום מזמרת PVC) וכניראה שאין לך, אז תלך על משורית מתכת. לאחר החיתוך תנקה את "הגראדים", אותם שבבים שיושבים על שפת החיתוך ונותנים לה מראה "לא נקי". אל תחבר את המצמד מבלי לנקות אותם: גם הצינור ייכנס קל יותר וגם אף שבב פלסטי לא ישב לך על שפת האטימה ויגרום לנזילה. ניקוי קצה הצינור המיועד להיכנס למחבר הזה ואולי טיפת סבון כלים יעשו פלאות.

תודה לכולכם.

סליחה על הכותרת הלא כל כך ברורה, לא מצאתי משהו קולע יותר. אני רק שאלה: קצין שהתחיל את הקבע שלו, והפעילות שלו מוגדרת כ- A, יעני קרבי, ונגיד שהוא מרוויח 8000 ש"ח (אין לי מושג, רק נניח), ולאחר שנה-שנתיים הוא ממשיך לחתום ועובר לתפקיד מחקרי נגיד, כלומר סיווג פעילות A יורד ממנו, האם גם המשכורת תרד? נגיד לאזור ה- 6000 ש"ח? האם ניתן בכלל לגשת למשכורת של קצין בקבע לפי סיווג הפעילות שלו? משכורת זה לא דבר שרק עולה עם הזמן, הוותק וכו'?

כפי שכבר ציינו, WD40 הוא חומר דוחה לחות. כאן בארץ עשו ממנו חומר של סופרמן, שחודר אל החלודה וגם משמן מתכת ועל הדרך יכין לך גם כוס קפה. אוי ואבוי. החומר אכן מכיל אחוז נמוך של חומצה מלחית ולכן יש לו כושר פירוק חלודה, אם כי נמוך עד מאד. מתכת, כלי נשק וכו' - הס מלהזכיר לידו, הוא לא מיועד לזה ועלול אפילו להזיק. נקודה חשובה: לא לשכוח שכל חומר שנשתמש בו לחדירת חלודה, בין אם זה WD, זירמת סוסים או תמיסת אציטון/ATF, הריסוס על הבורג הוא צחוק מהעבודה. לא מצליח להבין איך פועלת החשיבה אצל אלה שמרססים מבחוץ את הבורג הסורר, הולכים וחוזרים אחרי רבע שעה ומצפים לנס. מילת הקסם היא "השרייה". יש לדאוג שהחלק יהיה מושרה בחומר, או במגע תמידי איתו. יש הרבה שיטות "של פעם", כגון בניית טבעת פלסטלינה סביב המקום וכו'.

תיקון ברשותך: התמיסה צ.ל. ביחס של 50:50

מודה לכולכם. כמובן ששאלתי כאן לאחר חיפושי גוגל מתישים. אין שם הרבה בשורות ספציפיות. בסופר הייתי אתמול אחרי העבודה, הכל שם מלא בחטיפים המתוקים, שעל העטיפה ניראים נהדר, אבל מכילים 752% סוכר ועוד כל מיני חומרים מבתי הזיקוק. ניקו - טרחת ונתת קישור, תודה. אבדוק. כך גם om2 - אבדוק את הפוזיטיב הללו. אורי - ראשית, מאד אהבתי את התמונה ששמת 🙂. שנית - אתה צודק ברעיון שלך, וכך היא ניסתה להתנהל, אבל כל הענין של שקית עם התפזורת בפנים לא מתאים לה. הגברת היא קצינה לוחמת, היא מחפשת ספציפית משהו קטן, דחוס וארוז. שתוכל לשלוף תוך כדי. תודה על התשובה.

תודה לכם. הרקוליטו - אני לא מהתחום. יש לך המחשה לחטיף כזה? משם כבר אדע להמשיך הלאה, אבל זה מאד מענין מה שאמרת לגבי אחוזי החלבון. אשמח אם תיתן כאן דוגמא. ברווז - זאת בדיוק הבעיה. מקרר אין בסביבה, הוא רחוק יחסים מהמגורים ובבקרים שיש לה פנאי, היא אכן הולכת אליו ולוקחת יוגורט, קצת חלב כאמור ומכינה לעצמה את המוסלי. היא מעוניינת במשהו שהיא זורקת לכיס המכנס ואוכלת כאשר יש צורך, תוך כדי תנועה מבלי להכין וכו'.

היי, אני יודע שיש כאן סתירה, ואין בעצם חטיף בריאות שהוא גם מומלץ, הרי הכל סתום מסוכר בדברים הללו. אני שואל עבור קצינה, שאוכלת נכון ובריא ופוצחת כל בוקר עם שיבולת שועל חיה, קצת חלב, יוגורט ופרי. הבעיה שלה היא שלפעמים אין לה פנאי להכין את זה בבקרים לחוצים ועמוסים, ואז היא גוועת לאיטה ברעב... היא מעוניינת להחזיק חטיף כזה בכיס אבל מצד שני מודעת לזה שמדובר במשהו שהוא רחוק מ"בריאות", לכן אני שואל כאן - יש ברירת מחדל? הרע במיעוטו? תודה.