lulisa

ועוד כמה "זרות" ונדירות: 1 - לנצ'יה משנות השלושים. 2 - שברולט כנ"ל. 3 - סיטרואן C3. 4 - מרצדס קבריולט. 5 - נש 28, משופצת להפליא. 6 - סנבים טנדר, חיה נדירה מיצרן של מנועי מטוסים ומכוניות מרוץ. 7 - טלבוט לונדון. 8 - טרקסיון גדול, 53.

ועוד מעט פרפראות (כבר מאוחר): 1 - צ'יטי-צ'יטי בנג-בנג בכבודה ובעצמה 2 - לומקס מין דה-שבו ספורט בעל שלושה גלגלים. לא בתצוגה: הרכב הפרטי של אחד העובדים במקום. 3 - פג'ו מודל 28, תא המנוע. הפשטות בהתגלמותה - לא משופץ. 4 - מנוע של רולס-רויס מאותה שנה, כניגוד. אינני יודע אם משופץ - אבל ללא ספק מלוקק כמו צלחת של חתול שאהב את מה שהיה לו לאכול.

עוד תמונות מיצגות אחדות, והפעם ממיטב הנוסטלגיה האנגלית, מכוניות פאר (או ספורט) שיוצרו ביד, בכמויות קטנות, לאניני טעם ובעלי אמצעים: 1. אלויס 2. ארמסטרונג-סידלי 3. HRG, אליה יש לי יחס מיוחד והסיפור יסופר בהמשך. מכונית זו צילמתי במגרש החניה: הקשיש שנהג בה פשוט בה להציץ בתצוגה... 4. ליאה-פרנסיס עליה, עד כה, רק שמעתי ואף פעם לא ראיתי. 5. טריומף ספורט. 6. ריילי, משופצת לשלמות. 7. סינגר ג'וניור, והנהג-הבעלים, כמה אופייני, בן תשעים. 8. רולס-רויס, שנמכר פומבית עבור 140000 לירות בלבד. שמתם לב שלא כתבתי אפילו פעם אחת "מדהים"?

בימים שבת וראשון התקיים היריד הבינלאומי המסורתי בביולי שבדרום אנגליה. הוצעו למכירה למעלה ממאתיים מכוניות והיו למעלה מאלף דוכנים המכילים את מיטב החלודה האנגלית. סיקור מלא יותר אעלה בהמשך בבלוג, והפעם אלו רק מתאבנים, ראשי פרקים מן המעט שראיתי - כי למעלה מכוחי היה להקיף את הכל. בחרתי כאן בנושאים שעניינו (ברובם) את הפורום לאחרונה וכל תמונה מייצגת שורה שלמה של תמונות העומדות אחריה. הערות אחדות: 1 - מראה כללי של מגרש המכוניות למכירה - פרט אליו היו שטחים נוספים ואוהל מכירה פומבית. 2 - הדה -שבו האדומה ניצבת בכניסה למוזיאון הלאומי האנגלי למכוניות - נושאת הדגל! 3 - המון אופנועי דוקטי אימתניים (אבל באף אחד מהם אין צינור פליטה מצופה כרום נוצץ...). 4 - איזטה שובה את הדימיון. מחירה כפול ממחיר רולס-רויס משנות התשעים. 5 - לוטוס שכבר גמרה את השיפוץ. לשבת בה זה כמו לשבת על הכביש. 6 - BMW 38. המחיר המבוקש 70000 שטרלינג, בסדר גודל יותר ממה שמבוקש על מכונית אנגלית בינונית מן התקופה. זה מה שחושבים האנגלים על הטכנולוגיה שלהם? 7- רובר 14 שנת 38. גם כאן, כמו בדוקטי, יש אי-דיוקים. ביולי מפספסים? פרטים בהמשך. 8. MG סדרה M . גם בביולי, בדיוק כמו אצל אורי סהר - יש רק חלון קידמי אחד.

מאמינים? אתמול הגיעה אלי הודעה כי מוצר שהזמנתי באינטרנט (פיית מילוי דלק לרובר P2) מחכה לי בבית הדואר המרכזי. להודעה היה מצורף טופס חדש שבו התבקשתי לספק את פרטי האישיים, פרטי המוצר וחתימה. הוצע לי לפקסס לדואר את הטופס ואז ישלח אלי המוצר. בלי אישור מוקדם של משרד התחבורה??? התקשתי להאמין. בכל זאת ניגשתי לדואר, ואחרי פרוצדורה קצרה קיבלתי את החבילה, ועליה היה מודבק המצורף. הללויה!

בעגה המקצועית זה מכונה low trust society - הוויה אופיינית למדינות עולם שלישי. די אין פלא שאנחנו כאלה - עם של פליטים ושל שרדנים. אחת התוצאות האופייניות לחברה שאין בה אמון היא הויזה לארה"ב: ארה"ב משחררת מהצורך בויזה אזרחי מדינות שמתוך הנכנסים מהן לתחומה פחות משלושה אחוז ביניהם מפירים את תנאיה. אזרחי ישראל לא מצליחים לעבור את הסף הזה - אם כי בשנים האחרונות האחוז נמצא במגמת ירידה. מדינות low trust society מאופיינות בבירוקרטיה חונקת המכבידה על הפעילות הכלכלית - תחרותיותן נפגעת ורמת החיים שלהן בהתאם.

ומשהו דומה מסין... סביבות העיר שיאן, 1999.

אני יצאתי לפרק זמן יותר ממושך, לפני 11 שנה. איש לא בדק דבר לא בדרך לשם ולא בדרך חזרה. פרטים מלאים תוכל לקרוא כאן: http://lulisml.wordpress.com/2010/06/17/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7/ בפרק "הרובר באמריקה".

אבל לא ענית על השאלה לכמה זמן אתה יוצא. אם זה לסיור קצר, מי שימכור לך את הכרטיס יסביר לך כבר. אם זה לשנים אחדות, עליך להפקיד את הרשיונות ולקבל מסמך (למשל נוטריוני) המעיד כי אתה בעלי המכונית.

לכמה זמן אתה מתכונן לצאת, לאן, ובן כמה הרכב?

נשמע מיסתורי? רוצים לדעת עוד? זה כאן: http://wp.me/pXLKy-cs תהנו.

יש כאן פרדוקס מסויים. לאורך השנים, אחוז השורדות בין מכוניות יקרות ונדירות גדול יותר מאשר אחוז השורדות בין מכוניות זולות ונפוצות. לעומת זאת להרבה יותר אנשים יש נוסטלגיה למכוניות הפופולריות (היו להוריהם כשהם היו ילדים, או מזהות תקופה, כמו פורד A, למשל). וכך הפופולריות של העבר הופכות לנדירות ו"קלאסיות". דוגמה: רום כרמל טנדר של און יעקובסון. היית מאמין?

אם כבר מדברים על פורד A 29 אז הנה עוד אחד. עומד לו בצד הדרך בקצה הצפוני ביותר של מישיגן - קופר הרבור. נראה קצת חלוד אבל שלם לגמרי וממש חמוד. הוא בבעלותה של ג'ודי דייויס מזה חמישים שנה...

ועוד קצת, פשוט כי רמת השיפוץ והגימור היא עילאית והמכונות נראות כאילו ירדו עכשיו מפס הייצור: מטוס סטירמן 1928 - בשרות הדואר. מטוס לוקהיד אלקטרה ג'וניור דו מנועי משנות השלושים - השיפוץ נעשה על ידי אדם פרטי במשך 20 שנה והגיע ממש לשלמות. מנוע אנזני 3 צילנדרים משנת 1911 (בן מאה). נוצר במקורו כמנוע לאופנועים ושימש את המטוס הראשון שחצה את תעלת למנש ב 1909. היה בשימוש הדואר האמריקאי. גם כאן השיפוץ מושלם. מסמר התערוכה: מטוס בואינג 787 החדש, וגם סמיילי שטייס זריז צייר בשמיים. ולבסוף, סתם משהו שחנה על יד המלון.

עברנו אתמול במקרה על יד אושקוש (ויסקונסין, ארה"ב) בדיוק כשמתקיים שם יריד המטוסים הענק. כמה ענק קשה לתאר ולכן אמנע ממניית אלפי המטוסים ועשרות (אם לא מאות) אלפי המבקרים, וכמובן תורי הענק ופקקי התנועה בדרך למקום. אבל מכיוון שעברנו בסביבה קפצנו לבקר. בדרך הטבע נמשכתי לאיזור המטוסים העתיקים (אגב, לאודי, הגדרות רשמיות: וינטג' (ישן נושן) - עד 1939. קלאסי: מ1945 עד 1955). ביניהם נמצאו גם כמה מכוניות אספנות, ואני מצרף את תמונותיהם. אבל אי אפשר גם בלי מטוסים ומנעי מטוסים אחדים - פשוט כי רמת השיפוץ והשחזור היא עילאית. אז הנה הרשימה: מכונית פורד 1929 - "המכונית הרשמית" של איגוד המטוסים הוטרניים האמריקאית. מוזנחת לתפארת ואותנטית - לי היא מביאה חשק לנהוג בה. טנדר דודג' 1947 - הטנדר של שרות המטוסים העתיקים באושקוק. משופץ לתפארת ומלוקק. טנדר פורד 1930 של שרות דואר האויר האמריקאי. חיפושית משנות החמישים המשמשת רכב מסלול ובודקת אותו בין המראה להמראה (ויש כאלה ללא הפסק - אלפי צופים יושבים בשלווה לאורך המסלול ומצלמים ומצלמים). (המשך יבוא).

המאותתים הללו נקראים סמפורים או טרפיקטורס, ויוצרו על ידי חברת לוקס. מידע מלא תמצא כאן: http://www.oldclassiccar.co.uk/forum/phpbb/phpBB2/viewtopic.php?t=2359 יש לי נסיון רב בשיפוצם ואחזקתם, (ואפילו חלפים).

לא. הוא מתמקד בהסבת התותח ל 105 מ"מ ובשינוי התובה בנסיון לפתח את M51. אף מילה על המנוע או על תרומת מי שעזר בהחלפתו.

עד כמה שאני זוכר, מסקירה ב"קלאסיק קארס", בוגאטי מכר כ 25 מנועי רויאל בנפח 13 ליטר לסין, שם שמשו להנעת קטרים. מה שמוזר לי הוא שיצה, ששמש כמפקד במב לשפוץ טנקים ועמד בראש פרויקט הסבת טנקי השרמן לא זכר פרט כל כך חשוב כסוג המנוע של טנק. כדי לעשות איתו צדק, הוא מדבר ארוכות בספרו על מגבלות הזכרון לטווח ארוך מצד אחד, ומזלזל מאד בטנק הצרפתי מאידך.

תא"ל יצה (יצחק יעקב) היה ראש מפא"ת ואחרי כן המדען הראשי של משרד התמ"ת, ובזקנתו הסתבך עם מלמ"ב - ואחרי מעצר ממושך יצא זכאי במשפט. עכשיו פרסם ספר זכרונות מרתק בשם "אדון כלום בריבוע". יצה הוא צבר יליד תל-אביב ובין הדברים מצאתי כמה התייחסויות שהפתיעו אותי למכוניות. הראשונה נוגעת לפאקארד. יצה מספר כי תקופה מסויימת, בשנות הארבעים היה שומר ראשו של משה שרת, אז "שר החוץ" של הסוכנות, הממשלה שבדרך. הוא טוען כי המכונית בה נסעו (נהג, מאבטח ושרת) הייתה פקרד מפוארת! מסתבר אם כן שהיו לקוחות לסכונות של מוריס בניין... ואם כן יתכן שכמה פקרד כאלה שרדו אי שם בארץ. מישהו מכיר? מישהו יודע? השניה היא בעניין בוגטי. יצה מספר כי הטנקים הקלים AMX13 שצרפת מכרה לישראל בשנות החמישים היו מצויידים במנועי מירוץ מתוצרת בוגטי, עשויים מאלומיניום, ואלו היו הסיוט של כל מכונאי. אם כך, נישארו בוודאי שרידים\חלפים למנועי בוגטי בארץ, וגם מכונאים שהתנסו בהם. לידיעת בעלי בוגטי בישראל (יש כאלה). האחרונה נוגעת לפיאט. יצה מספר כי באחת החופשות במלחמת השחרור הגיע לתל-אביב בג'יפ, וכשחזר מהבילוי התברר לו כי הג'יפ נגנב. חבר שהיה איתו "החרים" פיאט 1948 שחנה ברחוב והם השתמשו בו זמן מה כג'יפ... האם יבאו מכוניות לארץ ב 1948? לתומי חשבתי שהיו דגמי 1947 ו 1949 - וביניהם חור. מידע נוסף?

אני מחפש מיכל לשמן בלמים, הוא מיועד להחליף את המיכל שנראה בתמונה. אין טעם בפרסום סוג הרכב ושנת היצור כי מדובר בחלק לא-מקורי ברכב המדובר. אני מעוניין במיכל חדש, או משומש במצב מעולה. תודה מראש לעוזרים.

שוב, לפי נסיוני הדל, יספיק אפילו מכתב בכתב ידו של המוכר וחתום על ידו. לכל היותר תצטרך להוסיף אישור נוטריוני או הצהרה בבית המשפט.

מהמממ... היבואנים של כלי הרכב בו אני עוסק חלפו מהעולם לפני כששים ושלוש שנה - ובכל זאת לפני כשנתיים החלפתי מנוע. מסקנה: תנאי מספיק אך לא הכרחי.

חן-חן מקרב לב על הדאגה לבריאותי. ציינתי באיזה מקום שהניקוי הוא פרויקט DIY? נהפוך הוא... וכדי להסיר ספק: אני מחפש בעל-מקצוע\עסק שזה עיסוקו.

לאחרונה שמעתי מאנשים שונים על יתרונו של ניקוי בהתזת סודה על ניקוי (אגרסיבי) בהתזת חול. אני מתכנן שיפוץ יסודי של גוף מכונית שפורק מהאשיה (שסי) ומעוניין לשמוע חוות דעת על האפשרות לנקות אותו מחלודת דורות, צבע ישן ושאר מרעין באמצעות התזת סודה. מומלץ? לא מומלץ? מי עושה את זה (כתובת)? סדר גודל של מחיר? תודה מראש לעונים.

לפי מיטב ידיעתי אתה זקוק למסמך שיאשר את בעלותך על המנוע, לדוגמה מכתב, קבלה או חשבונית מהבעלים האחרונים של הרכב התורם המאשר שמכר לך את המנוע\הרכב. כמו כן על הרכב התורם להיות מאותו שנתון ואותו דגם של הרכב המקבל, או לפחות שתהיה בידיך מספיק ספרות טכנית היכולה להוכיח כי שני המנועים זהים מכנית. לדוגמה, קטלוג החלקים של הרכב המדובר המראה כי לשני המנועים אותו מק"ט.