lulisa

והיום עוד המשך http://wp.me/pXLKy-8F על הטרקסיון אחרי מלחמת יום-הכיפורים. עם תמונה בשדה סביונים נגבי.

הטענה היא שבמכוניות מודרניות התרחשו שני תהליכים: 1. סוגי פלדות שונים (גרגרים יותר קטנים במבנה המטלורגי) ושיטות חיסום והקשאה שונות לגל הזיזים; 2. מעבר מסיבי לגלי זיזים עיליים (לא בבלוק) בהם הזיזים מפעילים ישירות את דוחפי השסתומים ולכן סוג השחיקה הנידון בכלל לא מתקיים. פרט לכך הולכת ומתפשטת הפעלת שסתומים חשמלית, ממוחשבת, בה כלל אין גל זיזים והקשור בו.

מסתבר שיש בארץ חברה המפיצה שמן האמור להתאים: http://valvoline.co.il/VR1%20Racing%2020W-50 כסת"ח: לא ניסיתי בעצמי, איני יודע כמה עולה, ואין לי שום קשר מסחרי או אחר עם הנ"ל. ואגב, ערכתי חיפוש בקישור שהפנית אליו על המילה "הידראולים". כלום. אפס. אין שום התיחסות.

בוודאי התכוונת ל"אל תטעה" - וגם אתה אל תטעה, הבעיה לא קיימת במרימי שסתומים הידראוליים, אלא רק במרימי שסתומים שטוחים. מידע שיכול להועיל לבחירת סוג השמן הנכון יש כאן: http://www.fullgaz.co.il/tech/engine_oil.html

ZDDP הוא תוסף מבוסס אבץ. לא שייך לאשלגן.

קצת יותר מדוייק: מרימי השסתומים של רוב כלי הרכב כלי הרכב המיושנים הם גלילים מפלדה יצוקה, בעלי בסיס שטוח. ללא התוסף ZDDP בשמן המנוע חלה שחיקה מהירה ביותר בגלילים אלה. השחק שוקע בשמן ומזיק ליתר חלקי המנוע, בעיקר למיסבי הטלטלים וגל הזיזים. הבעיה לא קיימת כשמרימי השסתומים הם הידראוליים או מצויידים בגלגלת במקום הבסיס השטוח.

ערכתי חיפוש באינטרנט ומסתבר שמדובר בבעיה אמיתית, בארצות שבהן שונה מפרט שמן המנוע "הרגיל". איני יודע מה המצב בארץ. על כל פנים, האתר הבא http://bpostwarclassics.runboard.com/bpostwarclassics.t10390 ממליץ על שימוש בשמן מנוע דיזל סינטטי כפתרון. שימו לב במיוחד לפוסט הבא: ' Like a lot of older engines, Spitty has a flat tappet engine. Virtually every single modern oil on the market is most definately NOT suitable for it. Especially the ones that have higher specifications! Modern oils are designed for catalyser equipped engines, and as such, a chemical known as ZDDP has been either removed or reduced to such a level as to cause wear problems. These problems occur in two main areas. Mostly, cam wear, but also in the small ends. ZDDP levels are reduced because they damage catalysers. If you all take notice, a lot of the modern oils are used to give longer oil change periods. This is partly due to the fact that ZDDP breaks down, and therefore oils that contain the needed levels have to be changed more often There are only a couple of oils that still have the high levels required. Race oils, such as Valvoline VR1 - the 20W/50 mineral, or diesel engine oils, such as Shell Rotella (the mineral one). I'm fully expecting that there are going to be some that say this is rubbish, but before you do, research what I have put הערה: spity הוא שם המכונית הישנה של הכותב.

לצרף מיד את שירותי הכבאות למועדון החמש! יש להם את כמות רכבי האספנות הגדולה בארץ. מצורפות כמה תמונות של כבאיות עתיקות שצולמו בשנים 81 - 82 במדינת וושינגטון, ארה"ב. שימו לב למערכות ההצתה הכפולות והמשולשות: הרכב הזה חייב להתניע! המכוניות שייכות ל last resort fire department או בעברית "מכבי-אש סוף הדרך" או "מכבי אש מנוחת-עולמים" שעורכת תצוגות בקניונים ומספקת רכב לאירועים...

(בשוליים). הדוד יוסף היה אבי היערנות בארץ, ואפילו הצפרדע הגדולה השתתפה בלוויה שלו. הרשימה הפעם מוקדשת לזכרם של ניספי דלקת היער הגדולה: http://wp.me/pXLKy-8q

כאן תוכל לראות פרישה של הקרבורטור המקורי של הרכב שלך: http://www.oldengine.org/members/diesel/SolexCarbs/SolexC32PBICA.htm כפי שניתן לראות, הקרבורטור מורכב משלוש יחידות עיקריות: מכסה+מתאם לפילטר אויר; גוף הכולל ונטורי, חרירים מכויילים ומצערת; מתאם לסעפת היניקה. יתכן שתוכל לפרק את המתאם לסעפת מהקרבורטור הישן ולהחליף אותו בחדש. אם אין לך נסיון בקרבורטורים ואינך שש להרפתקאות מומלץ לא לעשות זאת, ולהשיג קרבורטור מתאים. בימינו, ימי האינטרנט, זו לא צריכה להיות בעיה. אם תצטרך עזרה באיתור ספק מתאים לקרבורטור חדש או לסט חרירים\אטמים לשיפוץ הקרבורטור שלך - חזור לכאן. בסך הכל ניקוי, החלפת חרירים ואטמים זו עבודה פשוטה למדי.

ויש המשך: הצפרדע הגדולה - נעימות ביניים. http://wp.me/pXLKy-8i מקווה שתהנו.

הרי תרגום מתוך automobile truble shooting בהוצאת motor מהדורה תשיעית, 1970. בעיקרו הוא מסכם את רוב מה שנכתב למעלה: “מנוע כבה. צרות רבות המונעות פעולה חלקה בהילוך סרק יגרמו גם לכיבוי המנוע. הרשימה כוללת כמעט כל מה שגורם להתנעה קשה או לזיופים במנוע. אחדות מהסיבות היותר שכיחות: סיבובי סרק נמוכים מדי. דליפת אויר בסעפת היניקה הנגרמת למשל על ידי חיבור רופף במערכת מגבים המונעת על ידי ואקום וכו'. * מגעי הצתה (פלטינות) שרופים. סתימת אדים. הצפה (עודף דלק בקרבורטור). מרווח שסתומים נמוך מדי. אם הקרבורטור מצוייד בזיז הילוך סרק מהיר, המגדיל את סיבובי הסרק כשהמשנק (צ'וק) בפעולה במשך תקופת חימום המנוע, המנוע עלול לכבות אם רכיב סיבובי הסרק המהירים לא מצליח להיפתח כי נדבק למקומו, או כי הוא זקוק לכיוונון. במכוניות אחדות המצוידות במצמד הידראולי, אם המצערת נסגרת מהר מדי יכבה המנוע. כדי להמנע מהצרה הזאת, לרוב המכוניות יש מנגנון השהיה לסגירת המצערת; הוא נקרא "בודק חזרת מצערת" או דשפוט ובדרך כלל הוא מורכב על הקרבורטור. הוא עשוי מבוכנה או דיפרגמה ושסתום סגירה מגובה קפיץ. אם החיבור אליו אינו מכוון נכון, המנוע יכבה." *אני משתמש במד וואקום המורכב קבוע על סעפת היניקה ברובר שלי, עם תצוגה על לוח המחוונים. מכשיר זה מזהה מידית את רוב הצרות הקשורות בדליפת ואקום או כוונון לא נכון של מערכת ההצתה, הילוך הסרק או כיוון שסתומים.

קוקר מספק צמיגי מישלן טריים. קשה לי להאמין שיתקלו ב"חוסר תקינה".

נסה גם כאן: http://cokertire.com/contact-us/contact-us יש לי נסיון עם שני האתרים, עם עדיפות ברורה לקוקר (גם מחיר וגם איכות).

מהמממ... לא רק שהייתי באותן שנים הרפתקן חסר-מעצורים וחסר-נסיון גם יחד, ולא רק שהייתי תפרן, ולא רק שלא היו בנמצא לא מחשב ולא אינטרנט (שנות השבעים!) - אלא גם: שהיה לי רובר 10 - ניגודו המוחלט והאולטימטיבי של הטרקסיון. מכונית שמרנית, שהחזון היחיד של מתכנניה היה שתתניע תמיד ותיסע שני מייל עד לסניף הבנק או המרפאה בה עבד בעליה, ושתעשה רושם טוב על הלקוחות. שדי לאחזקתה בכמה מפתחות רגילים, ושהמפעל שייצר אותה עשרים וכמה שנים לפני שעברה לידי (יד שלישית) שלח לי בדואר אויר מדריכים והוראות אחזקה מיד כשבקשתי עזרה. (סיטרואן כלל לא ענו למכתבי). בתמימותי חשבתי אז שזה אותו הדבר... ואפילו לא ידעתי שקיימים חולצים מיוחדים. כן, וגם היה לי רוזלס.

מצפים לכם כאן: http://wp.me/sXLKy-486 וכאן: http://wp.me/pXLKy-7n ואזהרה: זה לא מה שחשבתם...

המתלה הפניאומטי היה רק לגלגלים האחוריים. המתלה הזה, כמו הטרקסיון, הדה-שבו וה די.אס תוכננו כולם על ידי המתכנן האגדי לפבר. מצורף שרטוט שלו, לקוח מתוך floating power, גליון ספטמבר 1978. אגב, יצא המשך לסיפור הטרקסיון: http://wp.me/pXLKy-7c

כן. הן תופענה בהמשכים הבאים...

חן-חן. בינתיים יש כבר המשך, עם תפנית חדה בסיפור... ההמשך נמצא כאן: http://wp.me/pXLKy-6P

אתם מוזמנים לסיפור שנותיה הסוערות של 80-104 בדרום: http://lulisml.wordpress.com/%D7%94%D7%A6%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A2-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94-%E2%80%93-%D7%90%D7%95-traction-b/ המשך יבוא!

מהממ... במשך שנות הייצור (1934 - 55) יוצרו כ 760000 פרטים. ביניהם יש וריאציות שונות ומשונות - והן נדירות, אך רובם הגדול היו פשוט עוד פרט אחד ביצור המוני ואוניפורמי. השווה את זה לדוגמה לרובר מדגמי P2 מהם יוצרו בשנים 1934 - 48 כ 70000 פרטים בלבד, המתפלגים ל 5 תתי-סוגים בנפחי מנוע שונים, שכל אחד מהם מתפלג לסוגי מרכב שונים כך שמכל תת-דגם יוצר מספר בודד של אלפים ולפעמים רק כמה מאות. כך שלמרות שאחוז השורדים בין ה P2 גבוה מאחוז השורדים מהטרקסיון (על הסיבות לכך בהזדמנות אחרת) - עדיין אי אפשר לקרוא לטרקסיון "נדירה", לעומת רובר P2, למשל. בוודאי שאינה נדירה לעומת מכוניות שנועדו מלכתחילה לשוק מצומצם כגון אלביס או ארמסטרונג-סידלי, שלא להזכיר בוגטי, היספנו-סויזה ועוד ועוד. הטרקסיון היא מכונית מושכת, בעלת היסטוריה יחודית ומסעירה, ודוגמה נהדרת לחדשנות טכנולגיה, לכוחה חולשותיה ומחירה (אנדרי סיטרואן מת מהתקף לב בשנה בה הושקה - בעיקבות הקטסטרופה שבאה בעיקבות ההשקה של מוצר אפוי למחצה) - אך זו כבר אופרה אחרת.

צודק מאד. בדיקה נוספת של הרשיון הישן הראתה כי המספר הוא 80-104, וכן, אני קניתי אותו מפיליפ פייביש (שקנה אותו מסבך) ונואש מהמכונית תוך זמן קצר. אפילו שוחחתי פעם עם סבך על תולדות המכונית. כשאני קיבלתי אותה לא היה לה הגגון.

מספר הרישוי הוא (היה?) 80-804. במקורה המכונית היתה שייכת לבעל מוסך סיטרואן בתל-אביב, בסביבות רח' המסגר.

מה שמזכיר לי נשכחות (ואולי משהו שאני מעדיף לשכוח...). גם לי היה טרקסיון כזה, מהזן הגדול, מודל 49, שהיה ברשותי בין השנים 1970 - 1986. לא היה לי אז היכן לשכן אותו, ובלית ברירה הוא חנה בחצר בית הורי ברחובות - והם לא סבלו את הגרוטאה, לדעתם, שכיערה את החצר המטופחת והיפה. סיפורו השלם עוד מחכה לתורו. לבסוף נכנעתי ללחצם, והעמדתי אותו למכירה. הופיע בחור נחמד, טכנאי באחד המפעלים הגדולים בארץ. הוא מאד מאד רצה את המכונית, אבל טען שהוא תפרן, אב צעיר לשני ילדים קטנים ולא יוכל לשלם שום דבר מעבר ל 3000$, והתחנן שאתחשב בו ובאהבתו הגדולה למכונית, שתמצא אצלו בית חם. בסוף נעתרתי ומכרתי לו את המכונית. כעבור זמן מה קראתי כתבה גדולה במוסף "הארץ" על אפליית עולים מאתיופיה באחד הישובים המבוססים במרכז הארץ. הוותיקים שם מתנגדים לבניית שיכון לאתיופים בקרבת הוילות שלהם. זה יוריד את ערך נכסיהם... ואת תמונתו של מי אני רואה כראש ועד הפעולה נגד שיכון האתיופים? כן, ניחשתם. ה"תפרן" רוכש הסיטרואן. בתמונה: הסיטרואן הנ"ל לפני השיפוץ. שנת 85 בערך. ראו עוד כאן: http://linmagazine.co.il/book/view/11403

הרי פרישת חלקי תיבת-ההילוכים הנ"ל (לקוחה מ service guide to British vehicles vol 5) - לתועלת משפץ עתידי. על פניו לא נראה דבר חריג בתיבה הזאת, גם לא דרושים כלי עבודה מיוחדים\יעודיים לשיפוצו, כך שנראה לי שכל מכונאי הגון יוכל לעשות זאת. נתוני המיסבים: 6k 777 40x90x23 mm 6k 881 35x80x21 mm אם תזקקי (את או המשפץ) להוראות פירוק והרכבה - צייני זאת בתגובה.