lulisa

על איזה מכונית בדיוק מדובר? פרטים מדוייקים יאפשרו מציאת סכמת החיווט באינטרנט והסבר לתופעה.

בתחילת שנות השבעים היה מצב הרוברים מסדרת P2 בארץ בדיוק כמו מצב הסוסיתות כיום, כלומר זרוקים בשדות ובוודיות (כנ"ל לטרקסיון). יצרתי אז את ה"רובר טרקסיון קלאב" (שכלל רק אותי) והתחלתי את אוסף החלפים שלי. הנה תמונה מאותם הימים:

אם תתן לי קישור לפרק בעל הכותרת המטעה - אתקן. 30374 היתה רובר 10 מודל 46 עם הגה שמאלי. חברת רובר לא יצרה דגמי 10 עם הגה שמאלי בשנת 46. אז איך התרחש הפלא הזה? את התשובה תמצא כאן: http://lulisml.wordpress.com/2011/12/17/26-069-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A1/

בפרק "טגנסקי" של "26-453 חוזרת מן המתים" כתבתי: “מפעם לפעם, כשהייתי מזדמן לתל-אביב הייתי רואה אחת מהן חולפת כרוח סערה. רובר חולפת כרוח סערה? באמת? באמת. זה על כל פנים מה שאני ראיתי. רובר 10 מודל 1946, עם הגה ימני, אפורה, מוזנחת להפליא, ועם צמיגים לא נכונים, ופולטת ענני עשן – ועל ההגה אישה מבוגרת, מוזנחת להפליא גם היא, עם שיער שחור מדי, וגם היא פולטת ענני עשן מהסיגריה שבפיה – ומתמרנת בזריזות בלתי מצויה בתנועה הצפופה באלנבי בואכה לווינסקי. היא הייתה מגיחה לפתע משום מקום ובטרם הייתי מספיק לשנות כיוון ולעקוב אחריה – נעלמת.” והנה הפנה רמי את תשומת ליבי לכך שאותה נהגת היתה אסתר טגנסקי ז"ל, היא ולא אחרת: נהגת המונית הראשונה בארץ ישראל. ולא רק נהגת המונית הראשונה – אלא גם נהגת השודים הראשונה, בהיותה סייענית של האצ"ל ונהגת המילוט באחדים ממבצעיו. המונית שלה היתה מתוצרת "אדלר" ויתכן ויוחאי שנער יוכל להוסיף על כך פרטים. עוד על אסתר טגנסקי ומעלליה ניתן לקרוא כאן: http://www.daat.ac.il/daat/history/hayom/3-2.htm מעניין מי עוד מאנשי האצ"ל, פרט לבגין, שמואל שווילי ואסתר טגנסקי נסעו ברובר, והאם היה זה סתם מקרה, או שידו של שמואל, בעלי המוסך שטיפל במכוניות רובר באותם הימים היתה בדבר. מי יודע?

תודה על הפירגון. 1. עוד מוקדם לדבר על חווית הנהיגה - כמעט לא נהגתי עדיין. פרטים מפרטים שונים עדיין לא הושלמו והמכונית עדיין סובלת ממחלות ילדות שונות - teething כמאמר האנגלים. אני מתכוון לפרט אותן באחד ההמשכים של "26-453 חוזרת מן המתים". החוויה העיקרית שלי עד עתה היא שמוזר לנהוג ברובר עם הגה שמאלי, להחליף הילוכים ביד ימין ולחפש את האיתותים ביד שמאל. אבל זה פרט קטן, אלו הבדלים יותר קטנים מאשר לעבור מרובר 46 עם הגה ימני לפריוס חדיש עם הגה שמאלי... 2. טינה היא עכשיו בת 32 - מיושנת, אך לא בת לעולם אחר. אבל הרובר הירוק היה בגיל זה בשנת 78, עוד לפני שטינה נוצרה, ושימש אז כרכב משפחה עיקרי, עולה על ההרים ויורד בגבעות ולא היתה פינה בארץ אליה לא הגיע - ביום או בלילה, בחמסין או בשלג. הוא גם נראה אז בהתאם... אבל הימים הללו חלפו ללא שוב, והרוברים, שניהם, שייכים לעולם שכבר נעלם ואיננו. חובה להודות בכך. לא רק כי צריך להחליף שמן כל 1500 ק"מ (אין פילטר שמן), וצריך עוד אלף טיפולים אחרים בקצב שונה לגמרי מזה של מכוניות מודרניות, (ראה כאן , חלק חמישי "תורת הרובר") ולא רק כי אי אפשר להחנות אותו בבטחון ובנוחיות בשום מקום, אלא קודם כל כי את הקטע הזה כבר מיציתי, מיציתי עד תום. מה שעדיין לא מיציתי הוא שיפוץ מדוקדק עד הפרט האחרון. וכן, כשאחותי היתה קטנה הביאו לה הורי מתנה מאיטליה: קופסת עפרונות צבעוניים נהדרת. "אני לא אצייר בהם" אמרה הקטנה "כי אם אצייר בהם - הם יגמרו".

בוודאי ובוודאי ששם לב. לא רק הוא, אלא כולם, כל הבוחנים העובדים והפקידות, כולל משה כהן, הבוחן הראשי. "את זה אנחנו יכולים לסדר לבד" אמרו לי בגאווה "כבר מותר לנו". כך אגב, עשו גם ל-26-069 בתורה כשהוסיפו לה ברשיון "חלון בגג". http://lulisml.wordpress.com/2013/02/05/%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%98%D7%A1%D7%98-2013/ כשהגעתי סוף-סוף לחלון בו מקבלים את הרשיון מוחתם נשלחתי קודם כל למצוא את משה כהן ולהחתים אותו על שינוי צבע. הוא חתם. חזרתי לאשנב, וכשהגיע שוב תורי התעוררה מהומה בין הפקידות. לאט לאט התקבצו כולן סביב המקלדת של האשנבאית, מקישות בה ביאוש הולך וגובר. כזכור, תוכנת משרד הרישוי מאפשרת שינוי ברשיון רק לרכב מעל שנת 85 - אלא אם כן ליד המקלדת יושבת פקידה ממולחת במיוחד (עיין בקישור למעלה). הפעם היא לא היתה. התור מאחורי הלך והתארך. מישהו אמר שהוא חייב לקחת את הילד מהגן אחרת אישתו תהרוג אותו. הקהל היה על סף הפגנה. ואז התקלקלה המדפסת... בסופו של דבר נכנעו והשלימו עם האפור אם כי בסיכום הבחינה כתוב אחרת. זהו. קשה למשרד התחבורה להסתדר עם מחשבים, זה הרי חידוש כל כך גדול. שים לב לניסוח: "נהג\ת נכבד\ה! רכבך ונמצא תקין..." שורה מהמנון משרד התחבורה?

חן-חן למברכים. והנה החלק השני של סיפור הטסט: http://lulisml.wordpress.com/2013/04/13/26-453-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%9E%D7%90%D7%94-%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%94/

כאן תוכל למצוא כמה רעיונות...

עדיין בקופסה. יורכבו בהמשך. הפרטים כאן: http://lulisml.wordpress.com/2011/12/27/26-453-%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%A9%D7%94-%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%AA/

כן ולא. אם תתבונן היטב בתמונה, תראה ארבעה פסים שחורים אנכיים ברווחים בערך שווים על כל פס זוהר. אלה הם האזיקונים שהצמידו אותו לפגוש - לא דבק חלילה. הצמידו, בלשון עבר. לא עוד. זאת אמנם מעבדה, אבל מבחינת הרובר היא תפקדה כמוסך מורשה, שרשאי להנפיק את "אישור רכב מיושן" לו הייתי זקוק כדי לגשת לטסט. היתרון שלה, מבחינתי, היה המסלול שלה המדמה מסלול של מכון רישוי וקיוויתי שכך יחסכו ממני הפתעות: את הבלמים ומערכת ההיגוי בדקנו, אורי סהר ואני, לפני כשנה וחצי "בשיטות הטובות הישנות" שכבר לא נהוגות במכוני הרישוי.

ניצה קוראת לרובר הישן רובריקו ואי לכך נקרא לאחותו ה"צעירה" רובריקה, או בקיצור ריקו וריקה. ושוב - תודה לכל המברכים ועל כל הברכות. אבל בינתיים צריך לעבור טסט, לא? http://wp.me/pXLKy-1vr

דווקא היית עדין, כי תגובה אחרת אומרת שהחוט ממש מכוער. אבל, כפי שכבר ציינתי כמה פעמים, מטרת השיקום היתה החזרת הרכב לצורתו המקורית, על יתרונותיה וחסרונותיה. והוילון הזה הוא אחד התבלינים העושים את הרובר למה שהוא. יש לשער כי האמא של חזיר יבלות, להבדיל, מתמוגגת למראה בנה – הוא נראה לה בדיוק כמו שהוא צריך להראות: מכוער נורא. בדיקה בקטלוג החלפים של רובר מסדרת P2 מעלה כי החוט הזה (curtain cord) (מק"ט 91269, 70, 72) היה זמין בשלושה צבעים: ירוק, כחול-אפור, וזהוב. את החוט ה"זהוב" המקורי, בלה מזוקן - שהוא היחיד המתאים לריפוד החום בו בחרנו - ניתן לזהות בקופסה עם החוטים החדשים, אבל עד כה לא הצלחתי למצאו בארץ. יתכן ואצליח למצוא אותו בביקורי הקרוב באנגליה. החלפתו פשוטה וקלה. אבל פרט לצבע החוט שיחזור הוילון נאמן למקור – לטוב או לרע. מצורפות תמונות אחדות של הוילון ברובר P2 , וגם קישור לסרטון המדגים את תפעול הוילון. התמונה הראשונה היא מרובר 10 הודי, עם גירסתם שלהם לריפוד ולווילון. שפוט בעצמך. זאת גם ההזדמנות להודות לרן ולאון על דבריהם. חברה הגזמתם, הגזמתם מאד. אבל גם ריגשתם – אותי לפחות. ולא לשכוח: עיקר ההערכה מגיעה לאורי סהר, לטינו, לדפנה ואלון ולאיגור ואנדריי שעשו במלאכה.

הריפוד מסתיים בהפתעה: http://wp.me/pXLKy-1v4

על רכב בן 25 שנים ומעלה לא חלות שום מגבלות או היטלים בכניסה לארה"ב. ראה עוד כאן: http://lulisml.wordpress.com/2010/06/17/%D7%94%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7/ (פרק תשיעי - הרובר באמריקה).

עם כל הכבוד לגרינגרס, ואחרי עיון באתר שלהם - אני לא בטוח שזו הכתובת הנכונה לתיקון המבוקש. תוכל לגשת ל"המשפץ", רח' לבנדה 36 ת"א ולהתיעץ. שמע מה יש להם להגיד - זה לא מחייב אותך למסור להם את העבודה. http://www.hameshapetz.co.il/

כרום קשה, ומתכת מוקשה בכלל, לא חורטים אלא משחיזים (למשל גלי ארכובה). כדאי שתתיעץ עם בעל מקצוע שיוכל לאמור לך מה השכבה החיצונית בחלק, והאם עומק החריץ גדול ממנה. אם החריץ לא הגיע עד "קצה" השכבה המוקשה, תספיק השחזה שלו. יתכן ובכלל אין שכבה מוקשה. בחלק הדומה ששיפצתי ברובר לא היתה שכבה מוקשה, ורציתי שתהיה כדי למנוע בלאי חוזר ונשנה.

האם זה הפרק האחרון? האם זה הסוף? את התשובה תמצאו כאן: http://wp.me/pXLKy-1uF

וזה מה שאני צילמתי, כך סתם לצד הדרך. חוף אגם אונטריו, NY, אביב 1993.

אמנם נרשמתי לתצוגה בלטרון, ותפסתי מקום - ולא הגעתי. הסיפור שלהלן מנסה להסביר מדוע, והוא מעין התנצלות: http://wp.me/pXLKy-1ur

אנו ממשיכים לטפוף בצעדים זעירים, על הרצפה: http://wp.me/pXLKy-1tY

איך יוצא רכב קרב אספנות מצוייד בציוד קשר אספנות ובצוות אספנות אמיץ להגן על המולדת? התשובה כאן: http://wp.me/pXLKy-1td

לא הספקתי לעבור על מאות העמודים ששלחת... אבל הבחנתי כי כל המערכות מופעלות דרך ממסרים, ולא ישירות ממגעי הפיקוד. התופעה שאתה מתאר מתאימה למגעי ממסר שנתפסים ולא משתחררים. נסה להחליף את הממסר המתאים.

העלה לכאן את סכמת החיווט של המכונית, או תן אליה קישור.

אל תחפז. מה ההתנגדות הפנימית של מד המתח בו השתמשת? האם היה זה מד מתח ספרתי?

ועוד צעד קטן, פצפון, לאנושות: http://wp.me/pXLKy-1sX