אמיר שליט

לא רמזת ? חשבתי שרמזת שכסף מעלים כאבים מדומים ? _____________________ אחד התנאים המהותיים ביותר בפוליסת ביטוח - לא להודות בשום אשמה (גם אם אתה אשם). במילים אחרות: סגירת עיסקה של פיצוי תוך הודאה באשמה תגרום לכך שאם הוא יחליט לתבוע נזקי פח נוספים ש"צמחו" לרכב, היא תמצא עצמה בודדה במערכה. אשת חבר נכנסה קלות ברכב אחר. בטיפשותה חתמה לנפגע על הודאה שהיא אשמה. הנפגע פנה לביטוח. הביטוח כהרגלו סירב לשלם הכל בטענות שונות ובהן אשמה תורמת ("שיטת מצליח"). הנפגע הציג את חתימת הפוגעת בדבר אשמתה. באותו רגע חברת הביטוח התנערה מכל התיק. הפוגע הגיש תביעה וזכה בכספו ששולם כולו ע"י הפוגעת. חברת הביטוח זומנה גם היא לדיון ע"י הפוגעת. הפוגעת נאלצה לשלם גם הוצאות לחברת הביטוח שלה. מה שכן, בהעדר תביעה ששולמה בפועל ע"י חברת הביטוח - היא לא הפסידה העדר תביעות. .

ישה, לא ציפיתי שתיפול למלכודת הזאת . שים לב שכתבתי: ולא תקנות התעבורה. עכשיו תקרא מה כתוב בסעיף 21 לפקודת התעבורה ותצחק יחד איתי . שבוע טוב .

אז אתה רוצה להסביר לנו שאם במקרה הנ"ל הגברת היתה מקבלת 1,200 ש"ח פיצוי על הברזל וחותמת שאין לה תביעות, היא כבר לא היתה הולכת לטפל בבעיית הגב ? או שאולי היתה מחזירה את ה-1,200 ש"ח ומבקשת לבטל את ההסכם, כי זה לא הוגן לתבוע נזקי גוף אחרי שקיבלת פיצוי על ברזל ? אם יש נזקי גוף כלשהם, הולכים לטיפול רפואי בלי קשר למה קרה לרכב, או לא קרה לרכב. זה בכלל לא עניינו של הצד השני אם הלכתי לטיפול רפואי או לא הלכתי ואין גם שום סיבה להזכיר זאת. אם אין נזקי גוף לא הולכים ואם הולכים פירוש הדבר שמדובר בנוכל. הנסיון שלך להסביר שעדיף לתת פיצוי כלשהו וכביכול "לשחד" את הנפגע לא לפנות לטיפול רפואי, פירושו הזמנה לסחיטה. .

סעיף 21 בפקודת התעבורה קיים גם קיים. הוא סעיף שאף נהג לא אמור לחשוש ממנו, אפילו אם יבצע עבירה חמורה. .

גם כיום ניתן לכוון את מצלמות המהירות לחריגה של 1 ק"מ. בפועל לא מיישמים זאת משתי סיבות: 1. להקדיש מאמצים לתפיסת העבריינים המגזימים ולא אלה שחרגו במעט. 2. לקחת מרווח בתור מקדם טעות למקרה של אי דיוק המכשירים (מקובלת הפחתה של 5 קמ"ש). אני מניח שבכביש של 90 אף אחד לא יכייל את המצלמה לצלם ב-91, אבל סביר שהיא תכוייל ל-99 או 100 מהסיבות הבאות: 1. עדיין נשאר מרווח כמקדם טעות כביכול. 2. אין כאן שוטר שצריך לבזבז זמן על צילום בשטח ו/או פיענוח במעבדה. 3. המערכת ממוחשבת לחלוטין - צילום, זיהוי מספר, עיבוד לדו"ח, הדפסה, עיטוף ומשלוח. 4. ההספק שלה גדול מאוד ולכן מדובר בתוספת הכנסות למדינה - קרי סוג של אגרת מהירות. אם השיקול הוא תוספת הכנסות, בוודאי שאין סיבה לקבוע רף גבוה יותר, כי המטרה היא כסף ולא "חינוך מחדש". הפועל היוצא יכול שיצליח כ"חינוך מחדש". .

היא לא מתנערת מאחריות. היא לא צריכה להיות קורבן במקרה של נוכל. אם הוא נוכל שהולך בשיטת "מצליח" - דקה אחרי שקיבל 1,000 שקל הוא הולך לחדר מיון. מבחינתי הוא ילך לחדר מיון עם 1,000 שקל ובלי 1,000 שקל כי המוטו שלו זה להרוויח בעקיצה - אחרת כל הענין הרפואי כלל לא צריך לעלות לדיון. אגב - מי מבטיח לה, שהוא לא היה בחדר מיון? אולי התהליך כבר מתגלגל? יש לו 30 יום להביא אישור משטרה, כך שאם המשטרה תחליט לזמנה ולשמוע מה בפיה, זה יכול להיות בעוד יותר מחודש. אתה צודק שחסכון בזמן וכאב הראש מסביב, שווה כמה מאות שקלים אבל כאמור אין לה שום אפשרות לדעת שאכן לא יעקצו אותה ויסבכו אותה בסופו של דבר. .

colauti 9, מי שרוצה לאחסן רכב ל-7 שנים, לא רוצה להגיע לתהליך גריטה. בשביל אחד כזה, להגיע למצב גריטה, פירושו כישלון. אחד כזה גם לוקח בחשבון שיהיו עלויות תיקונים נוספות גם בדרך וגם בעת ההחזרה לכביש. .

הנוסע יכול ללכת ל"טיפול רפואי" בין אם הם סיכמו פיצוי בגין פח ובין אם לאו. הוא גם יכול ללכת ל"טיפול רפואי" שניה אחת אחרי שהכסף התקבל. אם הוא פגוע, שילך לקבל טיפול רפואי ללא קשר לשאר הדברים. אם הוא נוכל ומאיים - מבחינתי הוא ילך בכל מקרה לקבל "טיפול רפואי" ולכן שיפעל בכל המישורים מול חברות הביטוח. לגבי המשטרה - בתאוריה הכל נכון. נסיון העבר מלמד שלא מטפלים בזוטות. גם המשטרה יודעת שמקרים רבים של "טיפול רפואי" הם בשיטת "מצליח". גם מקרים רבים של פינוי באמבולנס נעשים לא כי באמת מישהו חבול, אלא כי נציגי מד"א במקום משכנעים את המעורב להתפנות לבדיקות כי הם רוצים להרוויח כסף על פינוי. במקרים רבים הם יודעים שהפינוי מיותר. אני משוכנע שלא פעם ולא פעמיים, אמבולנס תפוס בנסיעת סרק ואין פנוי להצלת חיים אמיתית. העיקר הכסף - גם זה סוג של נוכלות. .

אתה טועה - המכבש הזה נעצר בכל מקרה במקסימום סכום ההשתתפות העצמית (במידה ולא רכשה גם ביטול ה"ע). במקרה של אפרת, הוא ממילא מבקש סכום הקרוב לה"ע ואולי בכלל אין לה ה"ע, כך שכל שקל שהיא תוציא מהכיס הוא על חשבונה במקום ע"ח חברת הביטוח. לא כל תא מטען שלא נסגר זה פחחות, לפעמים זה לא יותר ממכת פטיש אחת. אני בכלל לא מבין למה צריך לפנות לפוגע ולבקש כסף. כסף שהוא פחות מסכום הה"ע, סוגרים במקום או לא סוגרים בכלל (בבחינת הימור). אם לא נסגר במקום פיצוי כספי ונסעתם לדרככם, מכאן הנכון הוא להמשיך את ההתנהלות רק דרך חברת הביטוח. ממילא אם מדובר בסכום פעוט, חברת הביטוח של הפוגע תמליץ לו לשלם ישירות. .

באתרי אינטרנט אתה מוצא חבילות המשווקות ע"י סוכנים שרכשו חבילות של 2-3 לילות בסופ"שים. תתקשר ישירות למלונות ותברר. אל תתפלא אם תשמע מחיר גבוה בהרבה - במקרים רבים הזמנה ישירות במלון עולה הרבה יותר מאשר דרך סוכן, מה שאומר שאולי תגלה שלילה אחד עולה כמעט כמו שניים. אם אתם לא מתפנקים במיוחד, אתם יכולים לבדוק לגבי חדר באכסניה. ברובן מדובר בחדרים פרטיים, מסודרים, עם מקלחת צמודה. .

כל מה שבוקי אמר, זה נכון להיום. תקנות חוקים ונוהלים, יכולים להשתנות במרוצת הזמן. .

בני ארוך, ככה אתה מתחיל עם בחורות ? קח בחשבון שהיא גדולה ממך ב-5 שנים. .

איפה מצאת מזגן כזה? אני מחפש חדש כזה ולא מוצא כבר שנים אחדות. .

מחירי העגינה משתנים בין נמל לנמל ובהתאם לגודל הסירה/יאכטה. עקרונית אפשר לומר שהמחיר לחודש עגינה הוא סביב ה-1,500 ש"ח. המחיר לא כולל הפלגות/תיקונים/רישוי וכד'. ביטוח באזור ה-200 ש"ח לחודש. יש יאכטות שאין להן כושר שייט והן למעשה רק בית ועוגנות קבוע בנמל. מן הסתם הן יותר זולות לאחזקה. (העגינה עולה אותו דבר). .

תתחיל לעבור על הרשימה, אולי תגלה בכל זאת מישהו מוכר: http://www.google.co.il/search?hl=iw&rls=com.microsoft:he:IE-SearchBox&rlz=1I7SKPB_en&&sa=X&ei=m0w3TK2YCcW6OI20sLAE&ved=0CAYQvwUoAQ&q=%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7+%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%A4%D7%A7&spell=1 .

יכול להיות שהנזק הוא 1,200, יכול להיות שהנזק 200. היא לא צריכה לשלם 1,200 במקום 200. אין לה את הכלים לדעת מה הנזק האמיתי והתחושה היא שהנפגע מנסה קומבינה, אז הנכון יותר ללכת דרך הביטוח. לפני כחודש נסע מישהו שאני מכיר ברנו קליאו ועשה תאונה עצמית. כשמסתכלים בעין, זה נראה לא יפה: כנף הרוסה, פנס ראשי שבור, טמבון טיפה עקום, מכסה מנוע לא ננעל. הכנף הוחלפה באחרת כולל צבע, הפנס הוחלף באחר, טמבון יושר, מכסה מנוע סודר = 700 שקל ו-4 שעות עבודה כולל המתנה לחלקים. במקרים רבים, בתיקונים זעירים, מוסכניק הוגן אפילו ימליץ לא לגעת כי אחרי פירוק והרכבת חלק אחר, לא יכולים לדעת עד כמה התאונה שבגללה החליפו פגוש היא בסה"כ שריטה. (עדיף לפעמים שקונה יראה שריטה בעין, מאשר יקרא דו"ח בדיקה שבו כתוב שהוחלף פגוש וידמיין תאונה). גם אם לא מתקנים, עדיין מגיע פיצוי כלשהו, אבל לא בהכרח הוא בשווי השתתפות עצמית, במקרים רבים הוא נמוך יותר. .

Eily, אנחנו מדברים על ביטוח צד ג' ולא על מקיף. ההפרשים קטנים יותר. צד ג' עולה באזור ה-700-1,000 שקל ובמקרים רבים כולל גם ביטול השתתפות עצמית. (היא לא נהגת צעירה וסביר שגם לא חדשה). .

לענין חברו שנזקק לטיפול רפואי - גם אם יגיע לו 2 מליון דולר, זה בכלל לא ענין שלך ולא של הביטוח שלך נקודה. לענין הנזק לרכב - בהנחה שהוא יגיש תביעה לביטוח שלך: אם התביעה היא סביב ה-1,200 וזה פחות או יותר סך ההשתתפות העצמית שלך, אזי כמעט תמיד ימליץ לך סוכן הביטוח שלך לשלם ישירות לנפגע ולעצור את הטיפול מול הביטוח. מצד שני, זכותך לקבל את שרידי הפגוש שפורק והוחלף. אני לגמרי לא בטוח שבאמת יהיה לו לספק פגוש תואם בצבע תואם בדיוק עם הפגיעה המדוברת. גם אם הוא יקח שמאי, בכל מקרה את לא תשלמי יותר מאשר מקסימום גובה השתתפות עצמית. אם יש לך רק ביטוח צד ג' - פחות אמור להטריד אותך ענין יקור הפרמיה בחידוש ביטוח. תני לו לתבוע את הביטוח והמתיני להתפתחויות. .

ביטוח חובה נועד לפגיעות גוף. האם אתה או נוסע אחר בריכבך ניפגעו במהלך התאונה? האם נזקקתם לבדיקות /טיפול רפואי בסמוך למועד התאונה או ביום יומיים שלאחר-מכן ? .

עם התיקון באדום, זה מה שהיה צריך להיות רשום (כנראה שב-1 לא הייתי במיטבי ). בדיקה קצרה הראת לי שאם מלכתחילה היית מזמין כרטיס חזור ל-25/01, המחיר היה פחות מ-1,000 דולר, הלוך ושוב (לא בטורקיש). .

עם קצת גמישות בתאריכים, יכולת למצוא טיסות עם קישור גם בפחות מ-900 דולר. בכל מקרה, כפי שאמרת, אתה לא מתכוון לחזור ב-23 לאוגוסט, מה שאומר שאם אתה חוזר, אז הכרטיס עלה לך 1,510 דולר. אם אתה לא חוזר, אז כיוון אחד עלה לך 1,310 דולר (אפשר לקבל חזרה את המיסים = כמה עשרות דולר). .

1. בעל הרכב מקבל מידע הנוגע אליו עצמו. 2. כאשר רשות מקומית נותנת דו"ח לרכב, היא לא יודעת מי בעל הרכב. אם הוא שילם את הדו"ח - תם הטיפול. אם הוא יגיש עירעור או בקשה להישפט, ממילא ירשום את פרטיו וכתובותו. 3. כאשר הדו"ח שהוצמד לחלון לא שולם, נאלצת הרשות המקומית לפנות למשרד הרישוי ע"מ לקבל מידע על בעל הרכב וכתובתו. קבלת המידע כרוכה בתשלום. 4. אני לא בקי בכל הפרטים, אך לא בטוח שרשות מקומית יכולה לקבל את כל המידע שהיא מבקשת כגון האם מדובר ברכב נכה. יש דברים שהוגדרו בנוהלים לגבי מה יכולה רשות מקומית לקבל. יש מקומות שהתשלום עבור המידע הוא פונקציה של כמות המידע. יכול להיות שהרשות כן יכולה לקבל מידע האם מדובר ברכב נכה, אבל תוספת המידע כרוכה בתשלום נוסף ואת זה הרשות לא רוצה להטיל על עצמה כאשר ברור לחלוטין שחובת ההוכחה היא על הנאשם. .

ומי ישלם על השאילתות ? כל שאילתה עולה להם כסף. .

הבהרה: אם תשתמש ברכב רק יומיים בשבוע, כל שבוע = כ-100 ימים בשנה = כ-5,000 ש"ח, שזה כבר יותר מהתוספת לכל השנה. .

1. אפשר להוסיף עוד נהגים לפוליסה גם באמצע התקופה. ברור שזה ידרוש תוספת תשלום. 2. חשבת על האפשרות שאולי אבא שלך לא כל כך נלהב לתת לך את המכונית ולכן לא מתאמץ להסדיר את ענין הביטוח ? 3. יש חברות ביטוח (לא בכולן) שאפשר להוסיף לביטוח נהג נוסף לפי שימוש בפועל - זה בד"כ טוב למי שמשתמש ברכב אולי פעם בחודש ובד"כ מדובר בחייל שמגיע לחופשה פעם ב... 4. אם בחברת ביטוח שהרכב מבוטח כרגע, אין הסדר כזה, אז אי אפשר לבטח שם ב"שיטת הימים". 5. אתה לא יכול לעשות ביטוח למס' ימים בחברה אחרת, אלא אם תעבירו את כל הביטוח לחברה אחרת. הביטוח למס' ימים הוא הרחבה על בסיס הביטוח השוטף. 6. גם אם קיים הסדר כזה בחברה שהרכב מבוטח כרגע, אזי שימוש ברכב כל שבוע יגרום לכך שהתוספות הקטנות האלה יעלו הרבה יותר מאשר ה-4,500 שאבא שלך צריך להוסיף לשימוש קבוע שלך. אולי בשימוש לפי ימים, התוספת היא 50 ש"ח ליום = כ-18,000 ש"ח לשנה. לעומת זאת חייל שמגיע פעם בחודש לחמשוש, ישלם רק 1,200 - 1,800 ש"ח תוספת. .