אמיר שליט

גולדסטר, לא מסכים איתך בכלל. כמו שכל אבא יודע לשמור על האקדח שלו (אם יש לו) ולוודא שבטעות או לא בטעות יגיע לידיים לא מיומנות ואמונות, כך בדיוק מפתחות הרכב. בן יקר, רוצה מפתחות לרכב, תסיים השתלמות X,Y,Z ותקבל. לא רוצה לעשות השתלמות - אין בעיה. תעבוד, תזיע, תרכוש טרנטע בכסף שלך, תתדלק אותה על חשבונך, תבטח על חשבונך תתקן על חשבונך. אם אבא לא מסוגל להגיד דבר כזה לבנו - כנראה שיש לו בעיה. מקור הסמכות זה האבא ואם הוא לא סמכות, אז מה הוא בדיוק ? לפני שאבא הופך לכספומט - הוא קודם כל אבא. ואבא זה לא רק ענין בילוגי, זה קודם כל ענין של דאגה/חינוך/סמכות. כשהייתי בצבא, אבא אחד קנה לבנו מתנה מכונית חדשה ליום הולדת 19. האבא נתן לבן כרטיס אשראי לתדלוק והודיע לבן מראש, דלק רק עד 1,000 שקל בלבד. חרגת הרכב יעמוד. פעם אחת הוא חרג והרכב "הוחרם" לחודש. מאז הוא לא חרג יותר. ענין של משמעת, ענין של חינוך, ענין של סמכות.

אבי, שומאכר, בזה אתם צודקים. בזה "אשמה" המשטרע והמחוקק. אפשר היה לקבוע שבפקק זוחל, מותר לדו"ג לנסוע בשוליים. אני לא מדבר על להפוך את השוליים לנתיב נסיעה כאשר התנועה זורמת, ואני לא אומר שאם יש פקק, מותר לטוס בשוליים במהירות 100. אפשר היה למצוא איזה פתרון ובכך לסכן פחות את הדו"ג ופחות את הנהגים במכוניות. למחוקק כבר היו רעיונות "מדהימים" שדנו בהם, כמו למשל שבתאונה עם דו"ג תמיד לתבוע את הפוליסה של המכונית - בכך רצו להפחית את עלות הביטוחים לדו"ג. באין בארצנו נתיבים מיוחדים לדו"ג, להשתמש בשוליים היה יכול בהחלט לחסוך כמה וכמה תאונות דו"ג. מה עוד שבמקרה חרום, רכב בטחון וכד', לדו"ג אין אף פעם בעיה לפנות את השוליים.

רועי, תסביר לי את ההגיון בלקחת רכב שעולה כ- 50-60 אלף, לתקן על חשבונך ולהוציא עוד כעשיריה מהכיס ואח"כ למכור את הרכב ב-20,000, כי יש לו ירידת ערך. האם לא הגיוני לתבוע את הביטוח ולגמור את כל הסיפור בהשתתפות עצמית של 1,000-2,000 שקל ? ואם תקבל פיצוי על ירידת ערך, ממילא פחות כואב לך שהרכב נמכר ב-20,000, כי הרי הביטוח שילם לך מראש את ההפסד בערך הרכב. צא מנקודת הנחה שאם הנזק לרכב היה כ-40-60 אחוז מערכו, (כולל ירידת ערך), בהרבה מקרים חברות הביטוח היו לוקחות את האוטו, משלמות לך מחירון פחות ה"ע, וגומרות את הסיפור איתך. לא קשה לשכנע שופט, שלא הוצאת 10,000 מהכיס על תיקון, כדי להפסיד עוד 30,000 במחירון. אבל דבר אחד נכון - אף פעם אי אפשר לדעת מה יטען הצד השני, ומה יחשוב השופט. בהרבה מקרים מדובר כאן יותר על למי מאמין השופט יותר, ולא רק על עובדות.

יהודה, אתה אכן צודק. אני חושב שהפתרון לזה, לא נמצא אצל המחוקק, הוא נמצא בידיים של ההורים. הם אלה שהמפתח לרכב נמצא בידיים שלהם. הורים יכולים להתנות זאת בכך שיעבור השתלמות. הם ירשמו אותו, ישלמו עבורה ויוודאו שהוא משתתף. לפעמים קשה להבין למה את האקדח נועלים בכספת, מסתירים את המפתח ומפחדים שחס וחלילה ישחקו בו, והאקדח בסה"כ עולה רק כמה מאות שקלים או באזור 1,000+. מכונית שעולה כמה עשרות אלפים ומסוכנת לא פחות, נותנים בקלות.

יוני, זה היה חזק. אולי במסעדה הוא שואל כמה הטיפ לפני שהוא בודק כמה הארוחה ?

חנן, ממה שאני זוכר, בחניות לילה הנהגים נהגו לרוקן את מיכל האויר. אולי כדי להקשות על גנבים, להניע ולנסוע, אולי כדי לרוקן שאריות לחות במיכל ובצנרת, בכל מקרה זה דורש בבוקר כמה דקות למלא מחדש.

אמרת דבר חשוב מאוד ונכון מאוד. רק חבל ש"זר לא יבין את זאת"

blavie, אני מקווה בשבילך שהאתר הזה יחזיק לפחות עוד 20 שנה עם כל התכנים שבו. בעוד 20 שנה כשהבן שלך יעשה את אותן הטעויות, הוא בסה"כ יראה לך את מה שכתבת, ויגיד שהוא הולך בדרכך. זה שאתה לא תישן טוב בלילה, ממש לא מעניין אותו. הוא הרי בטוח בעצמו שהוא נוהג הרבה יותר ממבוגרים כמוך, ויודע יותר טוב איזה חוק טוב בשבילו. לפעמים גם אם אתה צודק - "אל יתהלל חוגר כמפתח". יש דברים שלא משנה כמה יסבירו לך היום, אתה כנראה תבין אותם ותראה הכל באור אחר, בעוד 10 שנים.

ל' ורועי. לא הגיוני להשקיע אלפי שקלים מכיסך (ואולי יותר קרוב ל-10) לתקן שילדה וכל מה שמסביב לה, הרי שילדה לא מפגעת בלי עוד תוספות של פחחות וצבע, וחלקים נוספים. ובסוף להישאר עם רכב מתוקן שערכו ירד משמעותית ואי אפשר לקבל על זה פיצוי. כן הגיוני לתקן את הרכב ע"ח הביטוח, לקבל גם פיצוי על ירידת הערך וגם על התיקונים בפועל. כן הגיוני לסיים את כל הסיפור הזה במחיר של השתתפות עצמית. ל' - זה שבעלה לא ידע,לא אומר שהיא לא תבעה את הביטוח. לעומת זאת אם היא היתה מוציאה עשיריה על תיקון, את זה בעלה כן היה מרגיש. אם זה כל כך חשוב, הרי שאפשר לבדוק באיזה חברת ביטוח הרכב היה מבוטח בכל שנה ושנה ולבקש אישור שלא היו תביעות או פירוט התביעות שהיו. בתביעה אזרחית צריך לשכנע שהצדק איתך רק ב- 51 אחוז, כדי שהכף תהיה לזכותך.

תקרא שוב את מה שנכתב ע"י "מפלצת ירוקה". קשה לי להאמין שכל כך הרבה מכוניות נרכשו במשפחה, בלי שנעשו נסיעות מבחן לפחות בחלק מהדגמים. קשה לי להאמין שאבא שלך לא שמע מעולם על כך שכל סוכנות רכב מציעה נסיעת מבחן כאשר זה מה שיכול לשכנע את הקונה. אבא שלך בכלל ביקר בסוכנות ? בכל מקרה, כבר קיבלת כאן את התשובות, מה שנותר לאבא שלך זה פשוט לגשת לסוכנות, להתעניין ולבקש.

לפני שחברת הביטוח/גרר באים אליך בדרישות, כשהצטרפת להסדר קיבלת כתב שירות ובו מצויינים התנאים. לרוב זה מצורף כנספח לפוליסה. האם מצויין תנאי שכזה בכתב השירות ? האם תנאי שכזה אינו מוגבל בזמן ?

בתור אחד שרוכב על דו"ג וגם נוהג במכונית, אני מבין היטב לליבם של רוכבי הדו"ג. אני לעולם לא עושה "מלחמות" עם דו"ג,לא נדחף לנתיב שלהם ולא מנסה לדחוק אותם לפינה. כשאני ברמזור, ואני מבחין בדו"ג שרוצה להשתחל ולעקוף, אני לא אתקדם טיפ טיפה כדי לחסום אותו, אני אוותר ואתן להם להתקדם. ממש לא מפריע לי שלפני ברמזור עומדת שורה של דו"ג הפותחים בסערה קדימה. הם עושים זאת כי הם בורחים מנהגים שלא מתחשבים בהם, הם עושים זאת כי אף אחד לא מוכן לתת גם להם את הזכות לתפוס נתיב שלם בכביש. כי אף אחד עוד לא הִפנים שרכב ודו"ג לא חולקים את אותו הנתיב במקביל, זה לצד זה. בכל מקרה בתוך פקקי העיר ממילא הם תמיד יהיו לפני, גם אם הגעתי ראשון לרמזור, הם ישתחלו ויעמדו לפני, אז למה לא לתת להם לנסוע בשקט. כי ככל שירבו דו"ג, כך יפחתו עומסי התנועה בעיר ולא תהיה מצוקת חניה. אם אני צופר לדו"ג זה לא כדי שיזוז ויפנה לי את הכביש, הכביש שלי בדיוק כמו שהכביש שלו. אם אני צופר זה קצה ציפצופון קטנטן, רק כדי שהדו"ג ידע שיש מישהו מאחוריו ויחדד חושים כי אני יוצא לעקיפה. ואל תשכחו שלדו"ג ממש לא נעים לעמוד מאחורי אוטובוס שנופח בפרצוף ערימת עשן ופיח וגלי חום מחניקים במיוחד בקיץ. אל תשכחו שלדו"ג אין וישרים לנקות את הבוץ מהפנים שכל המכוניות מתיזות בחורף. נכון, יש הרבה נהגי דו"ג חצופים, מופרעים ומתלהבים, אבל גם להם מגיע לחיות למרות השטויות שלהם. אני לגמרי לא בטוח שנהג ברכב רוצה להיות נהג צודק כשלמרגלות רכבו שוכב הרוג דו"ג. אני לגמרי לא בטוח שהנהג שרצה להגיע רגע קודם ישמח להיות מעוכב, נחקר ואולי גם עצור. ואגב, שמתם לב שדו"ג תמיד יעשה עוד מקום לדו"ג נוסף שרוצה להשתחל להיות ראשון ברמזור - כי הם מבינים זה את זה. אנחנו אומנם הרוב, (כרגע) אבל זה לא אומר שלהם אין זכות לחיות.

נכון שעברו שנתיים, אבל בית משפט לא כל כך טמבל לחשוב שהיא תיקנה תאונת שילדה על חשבונה בלי לתבוע ביטוח. מדובר בהוצאה כספית לא קטנה ולכן ההיגיון אומר לתבוע את הביטוח כולל ירידת ערך. אם היא לא תבעה או תבעה ביטוח כלשהו בארץ - את זה ניתן להוכיח בקלות. לכן, נראה לי שיש בסיס סביר לתבוע את המכון.

דיסקו, מאוד מפתיע אותי שאתה אומר שהדבר בוצע ונרשם. זה בהחלט תקדים מעניין ואשמח לדעת על זה פרטים בפרטי. אולי החניה מלכתחילה לא היתה צמודה לדייר בבנין, אולי ברישומים של לפני 50 שנה בוצעה איזו הפרדה כשאז החוקים כנראה היו קצת שונים. כיום אי אפשר להפריד חניה מדיירי הבנין. הייתי מאוד שמח אם אפשר היה. (המיסוי פחות מטריד אותי).

ולי נראה שכשואלים שאלות לא הגיוניות, עושים את זה רק כדי שהמונה הודעות יעלה, ואחרי מה שכתב "מפלצת ירוקה" , עוד יותר נראה שמישהו כאן סתם שואל. אולי צריך לעשות כאן מונה הודעות יורד לשאלות שכאלה

ירון, מה שאתה כותב נשמע הגיוני ונכון. ואנחנו כמו ישראלים טובים במקום להבין למען מה נועד שינוי התקנה, מחפשים איפה אפשר להתחכם עם המחוקק. כבר היה עו"ד אחד שבהתחכמות מוצלחת והגיונית הוציא זכאי את הלקוח שלו מנהיגה בשיכרות, ואפילו השופט קצת נדהם מההתחכמות וקרא למחוקק לסגור את הפירצה. אני במקומך, מזהה פירצה בחוק - שולח מכתב לשר הממונה, מציג את הפירצה ומצפה שיסגרו אותה, ולא מחכה חס וחלילה לתאונה ואומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה".

כיום, את הסדר הכרונולוגי שבו מכוניות עולות לכביש. בעבר היו ספרות שציינו יבואן/שנת דגם/אזור בארץ וכד'

איציק, מסתבר שזה לא כל כך פשוט מה שאתה אומר. משרד התחבורה רוצה שליבואן המקביל יהיה קשר ישיר עם היצרן ולא דרך איזה דילר שבדרך. יצרנים שחתומים בחוזים מול היבואנים הקיימים בוודאי לא ישתפו פעולה. אל תשכח שאם אין לך קשר ישיר מול יבואן - לא בטוח שהתמיכה הטכנית שלך היא נכונה, ובכלל מי ידאג לך ישירות במקרה של RECALL. בנוסף, אתה נדרש להחזיק כאן בארץ מלאי חלפים ולא רק רשת מוסכים. הנושא הזה כבר עלה לדיון והתברר שבשורה האחרונה כנראה שההבדלים בין יבואן אחד למקבילו יהיו כה זניחים ובמקרים רבים אפילו לא משתלמים, עד שלמעשה לא כדאי למקביל להיכנס לנישה. ואם לחפש הבדלים במכוניות, בא נסתכל סביב רגע: אתה רואה הבדל בין חברות הסלולר? אתה רואה הבדל בין כבלים ללוויין ? אתה רואה הבדל בין ספקי אינטרנט ?

יש הבדל בין לקנות דירה עם חניה צמודה, לבין לקנות רק דירה ולחפש בנפרד לקנות חניה. מי שמוכר דירה ולדירה יש חניה צמודה, לא יכול למכור את החניה בנפרד אלא אך ורק לדייר אחר בבניין. דבר נוסף, מבחינת מיסוי - למוכר לא כדאי למכור בנפרד את החניה, זה יחשב לו כעיסקה במקרקעין עם כל המשמעויות וההגבלות החלות על כך, וזה בהחלט יכול לגרום לו לשלם יותר מס בעת מכירת הדירה או החניה (תלוי מה נמכר קודם).

לא נראה לי הגיוני לא לכבות מנוע אוטובוס במשך 2-3 שעות. אולי 10 דקות ניחא. אם נהג אוטובוס משאיר מנוע עובד, יתכן ועושה זאת כי הוא נמצא באוטובוס ומפעיל מזגן. בכל מקרה, אם הנהג לא ברכב, הוא חייב לדומם מנוע. למיטב ידיעתי, בכלי רכב כבדים - משאיות / אוטובוסים יש מיכל אויר שצריך להתמלא לפני תחילת נסיעה. תפקיד המיכל לסיייע למע' בלימת הרכב. לכן לפני נסיעה הם מניעים ומחכים שהמיכל יתמלא. לוקח למיכל להתמלא דקות אחדות. לפחות ממה שכולם רואים ויודעים - לא ראינו שנהגי אגד / דן משאירים אוטובוס פועל אפילו בהפסקה של 10 דקות בסוף מסלול, אלא אם הנהג רוצה מיזוג אויר ונשאר באוטובוס.

לא נראה לי הגיוני לא לכבות מנוע אוטובוס במשך 2-3 שעות. אולי 10 דקות ניחא. אם נהג אוטובוס משאיר מנוע עובד, יתכן ועושה זאת כי הוא נמצא באוטובוס ומפעיל מזגן. בכל מקרה, אם הנהג לא ברכב, הוא חייב לדומם מנוע. למיטב ידיעתי, בכלי רכב כבדים - משאיות / אוטובוסים יש מיכל אויר שצריך להתמלא לפני תחילת נסיעה. תפקיד המיכל לסיייע למע' בלימת הרכב. לכן לפני נסיעה הם מניעים ומחכים שהמיכל יתמלא. לוקח למיכל להתמלא דקות אחדות. לפחות ממה שכולם רואים ויודעים - לא ראינו שנהגי אגד / דן משאירים אוטובוס פועל אפילו בהפסקה של 10 דקות בסוף מסלול, אלא אם הנהג רוצה מיזוג אויר ונשאר באוטובוס.

יהודה, הכל ענין של משמעת עצמית כשהייתי חייל בחובה חסכתי מהמשכורת הצבאית הסטנדרטית. פחדתי ללכת לעבוד כמו הרבה חיילים אחרים - כי אסור לחייל לעבוד ללא אישור, ולא הייתי מקבל אישור. אולי הייתי פחדן, אני גם מפחד להגיע למצב שהבנק יחסום אותי ולכן אני נזהר מלהגיע למצב שכזה. מסכים איתך שמדובר ביעד שלרבים קשה להסתדר איתו. בינתיים אני מסתדר איתו.

כן, נכון, אבל הגיוני שהיה רושם דו"ח על דבר ספציפי יותר. על פני הדברים, "חוסר זהירות" מבוסס יותר על התרשמות אישית.

האם אתה יכול לפרט מה הוא כתב בפירוט ולא רק את הסמל ושם העבירה ? קצת קשה להתייחס כשמדובר ב"חוסר זהירות" מבלי לקרוא את הפרוטוקול והפרטים שהובילו למסקנה ולדו"ח

יהודה, גם אני מהמלהטטים עם כרטיסי האשראי. לפני מס' שנים, הלכתי להוציא רישיון בינלאומי במ.מ.ס.י. - אמרו לי תוציא ויזה דרכנו תקבל רישיון חינם. מלאתי טפסים קבלתי רישיון חינם הויזה הגיע עם שליח. אלא מה, שאם אני לא קונה בויזה לפחות ב-1,000 שקל בחודש או 6 פעולות, אז אני משלם בסוף השנה כמה מאות שקלים עבור הכרטיס. מאז יש לי רשיונות חינם כל שנה, אבל בכל פעם שאני באחת מרשתות השיווק, אני מבקש את הבמבה/עיתון וכד' לחשב בנפרד ומשלם בויזה. כך כל חודש יש לי לפחות 6 פעולות וחיוב של בערך 20 ש"ח עבור קניות שונות. אם אתה עומד מאחורי בתור, אתה תמיד תראה אותי מלהטט קודם ויזה ואח"כ את עיקר הקניה בכרטיס אחר. יתרון נוסף לכרטיס בינלאומי נוסף. כאשר אתה בחו"ל ורוכש עם כרטיס אשראי, המסגרת שלך יורדת בשוטף כל הזמן ומחוייבת כל מס' ימים, אבל היא לא מתחדשת מיד לאחר החיוב, אלא אחת לשבועיים. וכך יכול להיות שכבר שילמת עבור הרכישות ועדיין המסגרת לא התחדשה ואתה תקוע. קרה לי בחו"ל לפני מס' שנים שפתאום אין אישור, ואפילו לא הבנתי למה (את ההסבר קיבלתי רק אחרי שחזרתי לארץ) הוצאתי כרטיס שני ותוך שניה היה אישור. הבעיה שלנו היא לא כמה כרטיסי אשראי יש לנו, הבעיה של אלה שמסתבכים, היא לנהל כלכלה נכונה עם עצמם. גם עם פנקס צ'יקים אפשר ללכת לאיבוד ולאבד שליטה בחשבון. משמעת עצמית לניהול נכון בחשבון היא המפתח ולא מס' הכרטיסים שיש לך. לנהל כלכלה נכונה, זה לדעת להגיד לעצמך את זה לא קונים כי אחרת אחרוג מהיכולת שלי ואמצא עצמי מתפתל מול פקיד הבנק. אני מאלה שלא רוצה לראות את הפקיד, לא רוצה לשמוע, ולכן לא חורג ממה שאני יכול. אגב, את מסגרת האשראי שלי, אני קבעתי לעצמי ולא פקיד הבנק, והיא פחות ממה שאני יכול או ממה שהפקיד הציע. גם בעסק שלי, לא ביקשתי מסגרת אשראי, אני לא משלם בדחוי מקסימום בצ'ק לשבוע הבא. אני חי במציאות ולא את יום המחר שבו כבר שכחנו מה יבוא ופתאום מוצאים בור פתוח בגלל שיכחה או שיקול לא נכון. הבעיה שלנו שאנחנו שוכחים כל הזמן שחוץ מלקנות בחנות, גם יגיע חשבון חשמל/ארנונה/מע"מ/משכנתא/טלפון וזוכרים רק את הקניות השוטפות. 99.9 אחוז מהרכישות והתשלומים שלי הן בכרטיס אשראי, וככה אף פעם לא תהיה לי בעיה להסביר למס-הכנסה (אם יום אחד זה יבוא) מאיפה, איך ולמה. הכל רשום, הכל מתועד הכל על פני השטח. ואגב, אני שונא מקומות שכותבים כרטיס אשראי בקניות מעל 20 שקל, אני בד"כ אחפש חנות אחרת ואשתדל לא לחזור לשם. ולגבי כרטיס ה-CASH: אתמול אכן שמעתי בדואר שאינו מתקבל בתחנות דלק.