BURZUM

על פי חוק בישראל, הרכב עבר בעלות במסירתו לקונה. נקודה. כל הדברים האחרים הם שוליים. יש להשלים את הרישום גם במשרד הרישוי, אך הוא לצורך מעקב של הרשויות בלבד, הוא אינו קובע את הבעלות ברכב. תלחץ על הקונה וזהו. מבחינת המשטרה והרשויות מה שמופיע במחשב שלהם זה רק בעלים, לא הנהג המבצע את העבירה. כמובן שתהיה פה טרחה בלתי מוגבלת אם יהיו קנסות או עבירות. כדי להמנע מזאת יש לעדכן בעלים במשרד הרישוי.

קבלת החזר כספי עבור רשיון הרכב יכול לקחת כמה חודשים. אם שלחת, אני מאמין שתחכה עוד ותקבל בסופו של דבר. לפי דעתי תתחיל לדאוג לאחר חצי שנה. תעדכן.

זכרון הדברים/חוזה מכירה כבר לא רלוונטיים, כי הרכב כבר נמכר ועבר בעלות. הוא כבר לא שלך. נשאר רק פרט טכני של עדכון פרטים חדשים במשרד הרישוי דרך הדואר. פנייה למשטרה בטענה כי הרכב נגנב תגרור פתיחת תיק פלילי נגדך.

אתה יכול לאתר ולתבוע את בעל הרכב ע''י הגשת תלונה במשטרת תנועה לגבי תאונת דרכים. לאחר הגשת התלונה אתה רשאי לבקש טופס "הקרנת פרטי בעלי הרכב" הפוגע ושם תמצא את כל הפרטים שלו.

מאיפה אתה ממציא את זה? הגעת לזה לבד? אתה טועה ומטעה.

מה זה? ואם ירידת ערך היא 1% ?

אתה צודק,ישה, בכך כי הבאתי הגדרה מפלת''ד, ולכן ניתן לראות באירוע תאונת דרכים לצורך פיצויים במקרה של נזקי גוף. במקרה של רכוש, הרי מדובר על קלקול מכאני (שהביטוח לא חל עליו) אשר גרם לשריפה ולנזק לרכב. מדובר על גורם זר מתערב וביטוח מקיף אכן מכסה מקרה מסוג זה. אני מאמין כי תנאי הפוליסה זהים בכל חברות ביטוח מפני שנכתבות ע''י מפקח על הביטוח. כך שיש עילה לתבוע. יכולים לצור קשיים בכך כי המשתמשים נטלו חלק באירוע ותרמו לו.

שינוי בעלות ברכב אינו פוטר [תיקון: תשל"ב] (א) מבטח שהוציא פוליסה לכיסוי חבות טעונת ביטוח - בין שהמבוטח היה חייב באותו ביטוח ובין שהיה פטור ממנו לפי סעיפים 5,4 או 6, בין שאותה חבות היתה טעונה כיסוי ובין שהיתה פטורה ממנו לפי הסיפה לסעיף 3 - ואירע מאורע הנותן עילה לחבות כזאת אחרי שהמבוטח העביר את הבעלות ברכב לאדם אחר (להלן - הבעל החדש), לא תישמע טענה מצד המבטח שהוא פטור מכיסוי החבות עקב ההעברה כאמור, אלא אם הוכיח אחת מאלה: (1) שלא ידע על ההעברה וכי היה נמנע, מנימוקים סבירים, לבטח את הבעל החדש; (2) שקיים ביטוח אחר לכיסוי החבות. (ב) נמנעה טענה מצד המבטח כאמור בסעיף קטן (א), יחייבו הוראות הפוליסה שהוצאה למבוטח גם את הבעל החדש.

ככה זה

פאסאט סטיישן 1987 במצב מושלם

אם זה נעשה בקביעות יש לשמור ולתעד את הקיזוזים (איך תוכל לתעד, אם אתה "שותק" כל חודש?) אם יש הוכחות שתומכות בגרסתך, ניתן בהחלט להמתין עד לסיום העבודה ולתבוע על כל הקיזוזים שנעשו בעבר. רק קשה יותר לטעון להכיר בכל הקיזוזים אם הם נעשו בטווח של חודשים על גבי חודשים ולא פעלת בענין זה באופן עצמאי (דרישה להחזר, פנייה לגורם בכיר, וכו'). מעסיק יטען כי הסכמת לכך, אומנם טענתו תהיה חלשה, אך בכל זאת היא תקום.

לא צריך לעשות כלום. העברת בעלות אינה מפסיקה חבות ביטוחית. אומנם במקרה של תביעה מצד שלישי, יבואו אל הבעלים של הרכב והנוהג בו בזמן התאונה (אביך + הנהג, מי שזה לא יהיה). כנ''ל לגבי דוח''ות תנועה (יבואו אל בעלי הרכב והוא יצטרך להעביר את האחריות על עבירות תנועה אל הנוהג ברכב).

איזה ביטוח מוזר יש לכם. מדובר על תאונת דרכים כהגדרתה "תוך ניצול הכוח המכאני של הרכב". יש לכם גם כיסוי על נזקי גוף במקרה הזה, אם נשרפתם או שאפתם עשן - תוכלו לתבוע על נזקי גוף - בוודאות. השאלה למה לא גררתם את הרכב מיידית, אולי יכולה לצוץ תוך כדי בירור הנסיבות ואולי חברת הביטוח תנסה להתנער בשל כך, לפחות להפחית מפיצויים המגיעים לכם. אבל אתם תשלמו השתתפות עצמית ותתבעו את חברת הביטוח בנזק מקיף. אם הם מתנערים, אין לכם מנוס מלתבוע בבית משפט. באשר ל: מפני שהם לא מומחים ברכבים הם לא גררו אותו. יש פה רשלנות מסויימת, אך היא אינה אבסולוטית. גם אם לא הייתה להם אחריות, גם הביטוח וגם היבואן לא ירצו לשלם. אולי יש פה טענה של אשם תורם, אבל לא יותר מזה. ולגבי נזקי גוף אף לא תעלה טענת אשם תורם ולא תשלל מהם זכות לפיצוי.

קודם כל הסכם לא חייב להיות בכתב ולא חייב להיות חתום. אם הוא היה בין שני הצדדים בעל פה במעמד קבלה לעבודה, הוא תופס בדיוק באותה המידה. דרך אגב, כיום כבר יש חובה על המעסיק למסור חוזה עבודה בכתב גם במהלך ההעסקה (אין משמעות שהתחלת לעבוד לפני 10 שנים - היום תשים על השולחן לעובד חוזה עבודה מודפס). לגבי החוק, בונוס ניתן רק לצבור, כפי שציינתי כבר. לא ניתן לחייב עובד בכל מיני שטויות, לא משנה איך תקרא לזה, "בונוס שלילי" או צפרדע אדומה".

רכשנו וולבו S80 עם מנוע 2.0 טורבו (203 כ''ס) בחודש נובמבר 2011 חדשה במחיר של 250,000 ש''ח כבר לפני חצי שנה היה ניתן לקבל הנחות של 50,000- ש''ח, ויותר על הוולבו.

אז היית אומר מלחתחילה. שהחברה שלך תפנה לוועד עובדים, מכיוון שיש הסכם עבודה קיבוצי. בהצלחה.

אתה יכול לעשות ביטוח חובה בכל מצב, גם עם רשיון, גם עם שלילה בעבר או בפועל, גם בלי שהוצאת אי פעם רשיון נהיגה! אין תנאי המגביל אותך לעשות ביטוח זה מפני שהוא הוראה בחוק. ביטוח מקיף (נזקי פח) אתה צריך לענות אמת על מה ששואלים אותך (לא להצהיר מיוזמתך). אם אתה משקר, זה יבוא לרעתך בקרות אירוע ביטוחי.

ברור שכן כתוב, זה מעוגן ע''י חוק החוזים בחוזה העבודה האישי של עובד-מעסיק. כל התנאים לגבי הבונוס שסוכמו מראש - מתקיימים. אם לא הובהר שהבונוס אף יכול לקטון בתנאים מסוימים, זו היא הפרת חוזה עבודה. לא ניתן להקטין את בונוס המכירות של עסקה מוצלחת ע''י "קנס" עבור עסקה לא מוצלחת. בונוס יכול רק להתווסף. סנקציה עבור "מילה לא במקום" או התנהגות לא ראויה כלפי הלקוח - פיטורים (זכותו של מעסיק, לגטימי לחלוטין) עוד דבר נוסף: אם לאחר בדיקת מכלול ההשתכרות יימצא כי גובה הבונוס החודשי הוא משמעותי לאומת שכר המינימום של העובד (מתקרב לאותו הסכום, או אף גובר עליו), בהחלט ניתן לטעון כי הבונוס הוא חלק מהמשכורת הגלובאלית ואז לא ניתן לקזז ממנו, ובפיצויי פיטורים להתייחס לגובה המשכורת בפועל כפי שמופיע בתלוש, בהתעלם מהמילה "בונוס" או כל דבר אחר שמופיעים בתלוש ומתווספים לשכר המינימלי.

או קיי, בית העסק יכול לשלם, אם נחוץ לו העובד הספציפי דווקה בזמן הזה. היא פנתה עם בקשה כזו למנכ''ל החברה? מה אמרו לה על זה שהיא ספגה נזקים כלכליים? זה מצב עדין, כבר רמזו לך הרבה פעמים. או שתתבע + תקבל את הכסף (אולי)+ פיצויי פיטורים + תחפש מקום עבודה אחר, או שתדרוש החזר עבור ההוצאות שהיא ספגה על מנת לעמוד בדרישות של המעסיק לגבי יציאה/החזרה לחופשה. ברור שלא ניתן לעבור לסדר היום אחרי ספיגת נזקים כלכליים בקנה מידה כזה. כמובן להשלמת התמונה חסרים פרטים רבים, על מנת לחשוב כיצד לנהוג בצורה הטובה ביותר: - גודל הפירמה - מעמד העובד - וותק - כושר השתכרות - תפקיד הממונה שפעל לרעתה (אילו בעלי תפקידים יש מעליו?) - ימי חופשה שנוצלו ובדיקת ימי חופשה שנוצלו בשנים הקודמות - בחינת תנאי חוזה העבודה נראה כאילו אני משתלט על השרשור, אם למישהו יש רעיונות כיצד לסייע, אנא תעלו אותם. ברור שפותח השרשור כועס (בשביל החברה ), אבל Nakamichi, לא כל דבר אפשר לפתור בתביעה (וברור לך שתביעות קטנות לא יעזור, כל תביעה בנושא זה תעוף ישר לבית הדין לעבודה). לפעמים צריך להתאזן מול הצורך במקום העבודה, ולצערי במדינתינו, היכן ש"עבדות" היא דבר מקובל, לפעמים כועסים אבל ממשיכים הלאה. אינני אומר שתוותר על הנזק שספגה, אבל אולי היא תמצא יותר הגיון כיצד לנהוג לאחר זמן מה. בינתיים שתראה אם אין עוד התקלויות עם הממונה הזה עליה, אולי הוא דווקה מחפש אותה וימרר לה את החיים. במקרה זה כבר יהיה יותר הגיון לעזוב ולתבוע.

אז איפה הבעיה? איני רואה כל בעיה, אם הוא הודיע על הפסקת הפוליסה. אולי הבעיה היא פה: אז שיגיד לגב' יפה שתחפש מישהו אחר להציק לו והוא ממתין להחזר הפרשי הפרמיה, שתגיד לו מתי יקבל את הצ'ק. כמובן כל ההתכתבות בפקס.

בנזיקין אתה צריך עוולה כדי לזכות בפיצויים. אין בנזיקין עוולה מסוג זה המתוארת על ידי פותח השרשור (כי יש בינהם חוזה מסוגו המוגן ע''י חקיקה ספציפית - דיני עבודה, וזהו לא חוזה סטנדרטי), ניתן להשתמש בסעיף 64 לפד' הנזיקין "גרם נזק באשם", אך לפני כן יש להכריע האם המעסיק הפר אחד מדיני העבודה. אז כפי שזה נראה לי, קודם יש להכריע את העובדות לגבי דיני עבודה.

ביטול פוליסות ביטוח אינן מותנות בהחזרת הספחים. אם הביטוח חובה נאבד, אתה צריך להצהיר בחברת הביטוח כי המקור אינו ברשותך. כמו כן יש לעדכן את הבעלים החדשים (עדיף בפקס או SMS ושיחת טלפון ולשמור תיעוד), כי אתה מבטל את הביטוח. נו, ועל מה זה משפיע? זה לא משפיע על כלום.

ביטול כרטיסי טיסה זה נזק עקיף ואין לזה קשר למחלוקת האם מגיע לה או לא מגיע לה לצאת לחופשה עפ''י דיני העבודה. אם חשוב לה להוכיח כי לא ניתנה לה חופשה עקב זדוניות של המנהל, תוכל היא לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע + לאבד מקום עבודתה. אם חשוב לה הנזקים הכלכליים, תוכל היא לתבוע את מקום העבודה+המנהל בתביעה אזרחית. כמובן שיש לעמוד על הקטנת הנזק והוכחת הנזק. לפי דעתי העניין הוא כה שולי שלא שווה התעסקות איתו, מפני שאין הוראה חד משמעית כיצד יש לנהוג. גם היא צודקת למחצה, גם המעביר צודק למחצה. שילכו וישברו ראשים. לכולנו ברור שלא, ושהמעביד אינו יכול להתנות על חופשות של עובדיו בטענה כי "הוא צריך אותן זמינות", אבל יש להוכיח כי לא נותן לה חופשה באופן זדוני כדי לנצח בתביעה נגד בית העסק. אבל מי באמת רוצה להגיע כל כך רחוק?

לא נגרם לה נזק ישיר. אין הוראה חד-משמעית בדיני העבודה למקרה מסוג זה. יש לשקול לטובה ולרעה האם מקום העבודה חשוב לה יותר מטיול שלא התממש במועד X. אם יש נסיבות מיוחדות לגבי הטיול, ניתן לטעון זאת בפני המעסיק שביטל את החופשה. אבל מצד שני אם שני העובדים הם חיוניים לארגון ושני העובדים עוזבים יחד לחו''ל, יש גם הצדקה מסויימת מצד המעסיק. בסופו של דבר חופשה שלה תאושר אם החברה השניה לא תצא לחופש, אז שהחברה לא תצא לחופש ואז היא לא תספוג נזק. כמובן שהכל יחסי, אבל אם היא רוצה "לעמוד על שלה", היא תאבד את מקום העבודה, גם אם תקבל פיצויי פיטורים. יש לשקול היטב שיקולים נוספים, מלבד הצורך בחופשה משותפת של שתי עובדות ארגון חיוניות.

כמובן שלא מדובר על תהליך ערעור, אלא תהליך ערער. במקרה כזה לא הייתי טורח להגישו אפילו.