Fkl0ster

טוב, אז שמו לי נוזל קרור אבל לא חיכו עד שהמנוע יתקרר וכתוצאה מכך שמו יותר מידי: עכשיו יש בערך 1 ס"מ מעל למקסימום. בנוסף, המים עכשיו כהים יותר ועכורים מעט (לפני כן הם היו צלולים לגמרי). האם הכל תקין או שצריך להוציא קצת מהמים? לגבי כהות, אני יכול להבין שהמים ששמו היו מרוכזים יותר, אבל מה לגבי העכירות? בעכירות אני מתכוון שזה נראה כמו מי ברז שהרתיחו אותם פעם אחת (אם כי שמו לי מתוך בקבוק מקורי).

פיאט ממליצה על סלניה. מאחר וקשה להשיג בארץ, AGIP הוא שמן חליפי טוב מאד שמוצע במוסכי היבואן במחיר לא רע.

זה לא כזה קשה. רכב חדש שעולה 200,000 ושנקנה בהלוואה יוצר נזק של כ-3000 עד 3500 ש"ח לכיס כל חודש, כולל הכל (כן, גם ירידת ערך). זה מחיר של סדרה 3 בסיסית להזכירך..

אין הגיון בעולם, רק חתירה לתענוג. יש אנשים שמוכנים לסבול הרבה כי התענוג בלנסוע בב.מ.וו גדול עד מאד עבורם. דווקא בפורום הזה אפשר להבין אותם.

טריק כזה ניסו הרבה מאד בעלי איביזה לעשות. במילה אחת: Don't.

כדי להעמיד את דבריו על דיוקם: כולנו עדיין חיות בנפשנו פנימה. זו בדיוק הסיבה לקיומם של כל ה"פגמים" שהועלו כאן בנוגע לטבע האדם, צביעות וכו'.

ילדים? מי צריך ילדים? ברור שעדיף גם על דירה. הייתי פשוט גר בתוך האוטו, בהוד והדר.

אצלי ה-USB גורם למחזור בלתי פוסק של כניסה ויציאה של הטלפון מהטענה. כאמור, קנה מטען למצת.

ביגמיק, מצחיק שאתה אומר לשכור שרותיהם של גרמנים - זה בדיוק מה שעשו עם ה-159.. רועי, אין שוויון בין בני אדם. הענקת יחס שוויוני לאחר הוא כפייה שאדם כופה על עצמו ומשלם עליה מחיר גדול (וכמובן זוכה בפרס: להיחשב מתורבת). קל וחומר שאין שוויון בין חברות. עד כאן רגע של כנות. אתה באמת ובתמים חושב שלהבדלי תרבות אין השפעה על תוצרת תעשייתית? תסתכל על ההבדלים בהיקף הייצור, העמידה בלו"ז, הקידמה הטכנולוגית, הניהול המוקפד וכו' - זה רק בשליפה מהמותן. כל אלו לא מקריים ומקורם ב"משטר רגשות" חמור יותר של הגרמנים.

קראתי בהודעה הראשית שידע שעומד לרשות הקונצרן מפרארי ומזראטי (קצה עליון בייצור מוגבל) יחלחל מטה למזראטי (קצה תחתון בייצור המוני כמו הגיבלי שחולקת רכיבים עם קרייזלר) ואלפא. בעצמך אמרת שה-4C היא בעצם מזראטי (ייצור מוגבל) ולא אלפא (ייצור המוני). הבנתי לא נכון?

נכון, בגלל זה הנסיון לקחת את המודל של פרארי (ייצור מוגבל עם מגבלות תקציב זניחות) וליצוק אותו אל תוך מזראטי ואלפא (ייצור המוני עם מגבלות תקציב חמורות) לא יצליח להערכתי. זה כמו להכניס ריבוע אל תוך עיגול במשחקי התאמת צורות לילדים.

בכיף. לא התכוונתי לומר שהאיטלקיות לא איכותיות, אלא שכשאתה מנסה להתחרות ביצרני היוקרה המובילים, אתה צריך להשקיע מאמצים אדירים. זה לא שהאיטלקים לא יכולים, כמו זה שהם צריכים להתאמץ מאד עד כדי ייקור הפרויקט ביחס למתחרים בשל תפוקה נחותה ויעילות נמוכה יותר. ברור שכש-money is no object, המכשולים והקשיים הללו לא משחקים תפקיד (ע"ע פאגאני).

יבגני, דווקא ממך לא ציפיתי.. אתה נמנה על מיעוט שמצויד בתובנות היסטוריות. החולשה של מסורת הייצור באיטליה ביחס לגרמניה נשקפת כבר מהתבוננות בתהליכי התיעוש של השתיים. כידוע לך, שתי המדינות נוצרו בסמיכות זמנים זו לזו וכתוצאה מתהליכים מקבילים בעלי קווי דמיון בולטים. אני לא זוכר את הפרטים אותם קראתי די מזמן, אבל לאיטליה הייתה נחיתות ברורה לעומת גרמניה בכל הקשור לקצב התיעוש, איכותו ויצירת המבנים הפוליטיים ההכרחיים לטיפוחו ושגשוגו. נפח הייצור של איטליה היה נמוך, גם אם נלקח בחשבון גודל אוכלוסייתה (מכיר את מדד סה"כ קילומטרים של פסי רכבת? נכון, זה שטחי אולי, אבל נותן אמת מידה כלשהי). עתודות חומרי הגלם היו נמוכות, מערכת החינוך שהייתה צריכה לספק את שדרת התכנון, הניהול והמחקר הייתה קלוקלת ולא יעילה. בגרמניה, היה המצב כתמונת ראי לתיאורים הללו.. המצב הזה המשיך להתקיים לכל אורך המאה ה-20 - ביצועיה של איטליה בשתי מלחמות העולם ביחס לגרמניה מחווירים עד מאד (מלחמה מודרנית מטילה על מדינה את המשקולת הכבדה ביותר שניתן לדמיין). לומר שאין לכך השפעה על טיב המוצרים המיוצרים תהיה טענה מגוחכת בעיני. יותר מכך - אלו הם רק סימפטומים של הבדלי תרבות עמוקים ביותר בין החברות, ולא סיבות בפני עצמן. על מנת לקצר, הפער בתנאי הפתיחה של שתי המדינות הטריות - כפועל יוצא מובהק של אותם מאפייני תרבות המשפיעים על איכות המוצרים - נותר על כנו. הנדסת אנוש גבוהה, דקדקנות ועומק תכנוני מעמידים תביעות חמורות ונוקשות של חוסר פשרה והתמסרות לעניין בפני בני אדם. הגרמנים יעילים יותר מפני שהם "מרוסנים" יותר או אם תרצה "מתורבתים" יותר (עד כמה שזה נשמע אירוני..). אני לא רוצה להרחיב עוד כי זה אוף-טופיק. רק אומר שאין צורך לקחת את זה אישי, גם לנו יש איטלקייה בבית כזכור.

יפהפיה, אבל זקנתה ניכרת בהשוואה לדגמים האחרים של היצרן. מתי היא צפויה להיות מוחלפת?

יש ועוד איך בעיות של איכות, כשזה נוגע לתחרות מול הטובות של גרמניה (כך גם בנוגע לצרפת, אגב). אתה יודע שאני לא אנטי פיאט ולא שטוף דעות קדומות. לחולשה התעשייתית של איטליה בהשוואה לגרמניה ויפן יש הסבר היסטורי משביע רצון והוא שואב את מקורותיו מניתוח מעמיק של מבנים חברתיים בחברות שחיו במרחבים הגרמני, היפני והאיטלקי עם כניסתה של המחצית השנייה של המאה ה-19. לא בקלות אפשר להימלט (בעצם, להביא לסיומו) ממומנט היסטורי החולש על מאות שנים: החולשה היחסית הזו קיימת עד היום..

מיני קופר. השבוע אשלים את נוזל הקרור החסר. למיטב הבנתי רכב חדש מאבד נוזל קירור - למשל, הפנדה שעליה דובר בהודעה הראשית מסתובבת היום עם מי קירור בין המינימום למקסימום, כאשר היא הוצאה מהסוכנות עם מפלס מעל המקסימום. שם פשוט הוסיפו מראש מעל למקסימום מתוך הנחה שאחרי איבוד נוזלים המפלס יתמקם באמצע.

בדיוק שנתיים אחרי, אני שוב מוצא את עצמי עם רכב חדש ומצב הפוך: במקום יותר מידי מי קירור, יש לי מעט מידי. את הרכב קיבלתי עם מי הקירור בין מינימום למקסימום ושמתי לב בחלוף הק"מ שהמפלס יורד ונושק למינימום. עכשיו, עם כ-1600 ק"מ על השעון, המפלס ירד מעט מתחת למינימום. האם זה בסדר לנסוע כך עד שאגיע לסוכנות השבוע? האם בסוכנות ימלאו לי מי קירור בלי חיוב (רכב שנמצא פחות מחודשיים על הכביש) כי זה מקובל בענף? בכל אופן, שעון החום לא שינה מצבו במאומה.

להתחרות במרצדס וב.מ.וו יהיה קשה עד בלתי אפשרי.. אתמול המתנתי בתוך האוטו כשהוא כבוי, וכל מיני פעולות חשמליות פנימיות הזויות התרחשו אחרי סגירה, כאילו האוטו חי ונושם. מה שאני מנסה לומר הוא שהקפדנות, הירידה לפרטים קטנים והעומק התכנוני (הנה שוב אני אומר את זה..) של הטובות מגרמניה פשוט פסיכיים. אולי היפנים יכולים לכך, אבל האיטלקים? אחרי שראיתי קצת ביקורות על הגיבלי חביבתי, ראיתי שגם היא לא נמלטה מה"איטלקיות". פרארי היא משהו אחר - המאמץ המושקע בה כה מרוכז ועצום עד שברובו הוא מתגבר על התרבות האירגונית הפחות מוצלחת. אבל, פרארי לא מייצרת ולעולם לא תייצר במאסות. עם כל האהבה לאלפא רומיאו, אני לא הייתי מנסה להתחרות בגרמניות אלא להתמקד במה שאני טוב בו ולתת ערך מוסף בדמות נישה משלי.

אחרי שניסו למכור את הדגם הידני ב-100 אלף ש"ח וכשלו, הם ירדו סוף סוף מעץ תאוות הבצע (או יותר נכון מענף גבוה לנמוך יותר).

לא מסכים בכלל. פרימיום זה לא רק איכות חומרים. זה מערך שלם של מאפיינים שרק אחד מהם הוא איכות חומרים גבוהה.. לקח לי זמן להבין את זה, כי כמעט נפלתי בפח של "איכות חומרים מעל לכל". אאודי פשוט משקיעים הרבה מאד באיכות חומרים, כך שהם נמצאים בחזית מבחינה זו. אבל, זה הכי קל להשיג. יותר קשה זה להכניס טכנולוגיה מהשורה הראשונה, קפדנות ודקדקנות תכנוניות ו"עומק הנדסי". את זה יש במרצדס וב.מ.וו, אפילו אם איכות החומרים לא ברמה של אאודי.

כפי שאמרתי, פרימיום הוא יותר מאשר איכות חומרים גבוהה. אני חושב שה-A1 וה-C30 ראויות לתואר - הן גרסאות scaled down של אחיותיהן הגדולות. נסכים שלא להסכים, אם כך. מה שמסקרן אותי הוא, איך לעזאזל יצא לך לנהוג על כך כך הרבה מכוניות משלל קטגוריות? אתה חבר של כתב רכב? מסמר הערב במפגשים של carsforum? מכור לנסיעות מבחן על רכבים חדשים? אני שואל ברצינות..

8 מליון במדינה עם תל"ג של 200 מיליארד לשנה, עם חלוקת עושר קוטבית? 20 יחידות של מוצר שעולה 130,000 ש"ח זה כלום. ממש לא בטוח שהמבצע יורחב, כי זה "ניקוי מלאים" לקראת הדגם המרוענן.

רשום שיש רק 20 יחידות.. הפרסום החל לפני ה-17. יכול מאד להיות שהיחידות אזלו כולן. בכל זאת, 20 מכוניות על מדינה של 8 מליון זה כלום.

spire, למה לא? כי הן מבוססות על דגמים המוניים (פוקוס ופולו בהתאמה)? בכל אופן, ביחס למיאטה - בטח ה-NB - הרכבים האלו מרגישים איכותיים הרבה יותר.

מצטרף להמלצה על המיני - אני רציתי מיאטה משומשת אבל נכנעתי אחרי שהחיפוש התיש אותי. קניתי מיני ידנית חדשה מהניילונים - הכיף הכי קרוב למיאטה במחיר שהתכוונתי להשקיע (פלוס מינוס), עם פרקטיות, איכות גבוהה וכמובן אבזור מפנק בהרבה. shandor, איזו מיאטה קנית ואיך זה היה לרדת אליה מרכבים חזקים ויוקרתיים יותר (לא בתפיסה, אלא בתחושה) כמו ה-C30 וה-A1?