אנלוגי

החיפוש נמשך... פביה דיזל 2006 עם 120,000 ק"מ נשמע מוגזם (מליסינג לצערי)?

גטס 2005 אוטומט: בינעירוני 1:13+ עירוני 1:11 (נצפה גם 1:8, אבל אני לא נוהג ככה בד"כ) אפשרי בבינעירוני 1:15, אבל צריך סבלנות מדידות עקביות לאורך שנתיים

תודה! אני מעדיף לא לחשוף פרטים לגבי מיקום - צילמתי ללא בקשת רשות, לא נראה לי הוגן לפרסם פרטים. יתקנו אותי חברי הפורום הנכבדים אם איני נוהג כהלכה.

נצפתה בחצר במרכז הארץ, מה זה? אהבתי את העיצוב מאוד, פחות את המצב.

מדהים כמה שנים זה עדיין אחד הרכבים הכי יפים על הכביש. תתחדש ותהנה!

יש לי דז'ה וו

בסכום נתון ניתן להשיג רכב פרטי טוב בהרבה. כדי להרגיש טוב על הכביש - עדיף להשקיע בקורס נהיגה מתקדמת מאשר בג'יפ (קטן ככל שיהיה - אם אתם לא מתכוונים לרדת מהאספלט - פרייבט יהיה בטוח יותר ונעים יותר, בוודאי לנסיעות ארוכות). יש לי עוד כמה פנינים, אבל כנראה שהתבגרתי - אני מסנן .

אם יש לנתבע הפוטנציאלי ביטוח צד ג', והוא מודה באשמה - אין בעיה. אם לא מודה באשמה אתה יכול לתבוע בתביעות קטנות (עד סכום של 30,000~ ש"ח). אם יש לך מקיף אולי שווה לערב אותו, בתלות במידת הנזק ושווי הרכב. קח בחשבון שבתאונת שרשרת יהיה לך קשה להצביע על אשם, בכלל לא בטוח שזו אשמתו של זה שנכנס בך, צריך ללכת לראשית טור המכוניות.

שלום אני מחפש רכב קטן יחסית לנסיעות של קצת מעל 20K ק"מ שנתי. בחלוקה גסה בערך 60% בינעירוני, הרבה כביש 6. שאר הזמן בעיקר במטרופולין ת"א, חניה ברחוב. קצת דרכי עפר פה ושם, בזהירות כמובן. מרבית הזמן 1-2 אנשים ברכב, בלי מטען מיוחד. אמור לשרת אותי 3-5 שנים בערך (אני מקווה, אין לי חשק להחליף כל יומיים). לצרכי השוואה יונדאי גטס שירתה אותי לא רע, אם כי לא זהרה בנסיעות ארוכות, בעיקר לא בעליות לירושלים/צפון/סדום. יש לי 50K ש"ח לטובת העניין, לא אתנגד להוציא פחות, אפשר קצת יותר. מה חשוב לפי סדר (בערך): מאוד חשוב: אמינות עלויות אחזקה (מוסכים וצריכת דלק, אני מטפל תמיד בזמן ומעדיף במורשה) יכולת נסיעה ארוכה כולל עליות בלי מאמץ מיוחד לנהג ולרכב חשוב באמצע: הנאה ונוחות נסיעה שמירת ערך תיבה ידנית (מעדיף בהרבה, אבל זה לא דיל ברייקר) לא חשוב כמעט בכלל: עיצוב אבזור ופינוקים לא מצליח להתפקס על כיוון נכון. כרגע אני נוטה לכיוון סקודה פביה או משהו אחר מהמשפחה, אבל מודאג מעלויות אחזקה ואמינות. אני שומע סיפורי זוועה על אירופאיות, אבל משתדל לקחת בפרופורציה (נסיון עבר עם רנו אקספרס רק מחזק את המקטרגים, אבל גם גטס לא זרחה בתחומי האמינות). פיאסטה? פוקוס 5 דלתות? משהו יפני 5 דלתות (Run-x ודומיה)? לא חושב שבא לי קוריאניות. מה שברור לי שאני ממש לא מעוניין ברכבי סדאן/סטיישן, בעיקר בגלל האורך. לא מוכן לנסוע בכזה רכב בתוך העיר ללא סיבה טובה. רוצה להניע בבוקר ולכבות רק כשהגעתי, ממש אבל ממש לא סובל להיתקע בדרך, ואין לי רזרבות כסף לתיקונים יקרים. שני טיפולים בשנה מספיק כבד עלי. אולי בכלל דיזל? מה קורה היום מבחינת אגרות רישוי וכאלה? משתלם בנסועה כזו? אשמח לכל שביב מידע, וגם לכיוונים חדשים שלא עלו אצלי. בנוסף אם למישהו יש מידע על רכב למכירה המתאים לתיאור - הודעה פרטית תהיה מבורכת. תודה

לדעתי צריך לחוקק חוק שלימוד נהיגה יהיה רק על רכבי בנזין ידניים. מה זה קשה לתלמידים? מורה לא מספיק טוב, או לא מספיק שעות תרגול. אח"כ מתפלאים כמה אנשים שלא יודעים לנהוג מסתובבים על הכבישים. (אני למדתי נהיגה על קורולה ידנית, שנת 95/6, אחרי שכל מה שהכרתי היה טרקטורים וסיקסים. לא לקח יותר מדי זמן לרכוש עדינות ורגש, ומאז מן הסתם אין שום רכב ידני שאני לא מסוגל לנהוג עליו. שלא כמו כמה אחרים/ות שאני מכיר).

לחלוטין תומך במאבק. דו גלגלי הוא הפיתרון האולטימטיבי לבעיות פקקים וחניה, בטח במדינה כמו שלנו בה תחבורה ציבורית היא במקרה הטוב בדיחה גרועה. לדעתי האישית והמלומדת-בדרך-אוטודידקטית-לא-מקיפה הצעד הנכון הוא בדיוק הפוך: יש לך רכב 4 גלגלי ואתה משלם ביטוח חובה - כלול בתוכו גם ביטוח דו"ג בנפח קטן 50-125 (או בתוספת מזערית, או בתוספת גבוהה אך פחותה מסכום שני הביטוחים גם יחד). כך יוכל אדם לבחור את כלי הרכב המתאים לצרכיו באותו רגע, אם זה קפיצה קטנה בתוך העיר אין מה להזיז את האוטו, אם זו נסיעה בין עירונית אין מה לקרוע את הקטנוע. לדרך זו רווח כפול - גם השארנו את הפקקים ובעיות החניה מאחור (בתקווה), וגם הרווחנו על הכביש עוד נהגים שמודעים היטב לנוכחות דו"גים ונוהגים (ברכבם) בהתאם. אין לי ספק שכך נוכל לצמצם את כמות התאונות, ואיתן את ההצדקה למחירי ביטוח פסיכיים כאלה. עוד אלמנט לטיפול, בשילוב הסעיף הראשון וללא קשר אליו - ביטוח נהג יחיד. אם אני מחזיק שני כלי רכב ושניהם מבוטחים לנהג יחיד אין שום סיבה שאצטרך לשלם פרמיה מלאה על שניהם - הרי איני מסוגל לפגוע בעצמי תוך נהיגה סימולטנית בשניהם. אני רוצה לשלם את הגבוהה מבין הפרמיות, בהנחה מאוד הגיונית שכך אני מכסה את עצמי קומפלט. אופציה נוספת היא ביטוח אישי, בה משלם כל אדם סכום דיפרנציאלי, משוקלל לסיכון אותו הוא לוקח. מי שנוהג לרכב באופן תדיר ישלם יותר, מי שנוהג יותר ישלם יותר, מי שמסוכן יותר ישלם (עברייני תנועה הם הראשונים מבחינתי להעלאת פרמיות). ולא דיברנו על אופציית בחירת הכיסוי הביטוחי, לאפשר ביטוח חובה זול יותר ומקיף פחות (למיטב ידיעתי נהוג בלא מעט מדינות נאורות). הערת אגב - אני לא נפגע מההסדר החדש, אם כבר אני ארוויח - יש וותק, יש גיל ואין תביעות. כואבת לי האטימות, חוסר היצירתיות וההסתכלות העקומה של משרד האוצר, התחבורה והמפקח על הביטוח על המציאות הקיימת. כל מה שהם יגרמו לו - עוד פקקים, עוד בלגן, עוד רוכבים נטולי ביטוח ועוד צעד אחד אחורה מיישור קו עם מדינות המערב.

איזה יופי, אני רוצה Tempo תודה על השיתוף

זהו כמובן טוק טוק, או ריקשה, מיוצר בהודו בד"כ ע"י Bajaj. זה הספציפי נראה כמו גרסה ישנה יחסית מוכוונת שטח , אהבתי.

שאימא לא תשמע

קדימה מר פרנקוס אני מת לראות מה עוד יכול המאגר שלך לנפק. אפשר להזמין רכב שטח?

הכחול הוא טויוטה Mega Cruiser

דווקא בשל התיקון אצל קרוב משפחה חושב להתנות הצעת מחיר לפני ביצוע התיקון - לך תדע מה עוד יתנפח. כמו כן ממליץ לך לתעד את הנזק, על כל מקרה. קח הצעת מחיר גם ממוסך מורשה, כולל בירור מחיר החלק אצל היבואן, ע"מ לדעת תקרה עליונה למחיר התיקון.

איזור 1: גבול צפוני נחל הירקון (רחוב בני דן) גבול דרומי אלנבי גבול מערבי הים (רחוב הירקון) גבול מזרחי אבן גבירול המפה המלאה באתר העירייה

מתאמן, מתאמן, מתאמן תמצא לך מגרש ריק או איזור אחר סטרילי, עדיף מישורי בהתחלה, ותתחיל לתרגל כמו שלמדת בשיעורי הנהיגה. קלאץ' לחוץ, רגל על הברקס. מכניס לראשון. מתחיל לשחרר קלאץ' לאט. מגיע לנקודת החיכוך, מרגיש אותה (קצת לוחץ, קצת מרפה, מבין את הנקודה. חשוב להכיר אותה - אז קח את הזמן). עוזב ברקס ועובר לדוושת הגז, מעט מעלה טורים, משחרר קלאץ בעדינות. יש שעון טורים? מסתכל בו כדי לראות לאיזה סל"ד הכי נוח להעלות לפני שחרור הקלאץ'. מהילוך ראשון לשני - אותו סיפור בערך, רק בלי הברקס. לוחץ קלאץ', מעביר לשני, משחרר קלאץ' בשני שלבים - הראשון עד נקודת החיכוך, ואז שאר הדרך. את ההעברה הזו כדאי לעשות בסל"ד המתאים - זה משתנה מרכב לרכב. תעשה את זה שוב ושוב, ואז שוב. אין בושה בלהתאמן. אם יש מישהו שאתה סומך עליו שיכול להדריך אותך מקרוב (אני מניח שאתה בתקופת המלווה?) הכי טוב. חשובה סבלנות ורצינות להטמעה של התהליך.

סיקסים, היילקסים (מגוון המודלים מ-97 עד 2002), פראדו(ים). האמר H1 (ה-מ-ו-ן, בצבא, במה שאפשר רק לכנות - טיולים ואתגרים), גפ"ס, אביר, סופות (צבאיות ואזרחיות, אישית לא מת על האוטו - עד שמגיעים לדיונות). מגנום, איסוזו, דיסקברי וסיבובון על דיפנדר. סמוראי! איזה אוטו, אין דברים כאלה. במיוחד שהוא שייך לגוף גדול עם מקור שמודיע לי בלחש שעומדים להחליף אותו בקרוב, אז "תרגיש חופשי להתעלל" . רנגלר קצר מוגבה משופר, פחד אלוהים בכביש, היחיד שהתקרב להאמר מבחינת עבירות טהורה ויכולת ניוד מהירה מאוד בשטח. רנו אקספרס ששימש אותי די נאמנה כרכב שטח לעת מצוא, הפתיע אותי על פעם מחדש, והוא עוד היה פרטי שלי, אז לא מתחתי את הגבולות. פונטו אחת צבאית שכורה (אחרי השחרור) שהייתה המון פאן ועבירות מטורפת (הכל יחסי, עד ששוקעים בחול, חפרתי איזה שעתיים). היום בעל גישה כמעט חופשית לסדרה 70, ולא מסתכל אחורה. אם יש כאן אחד שהייתי לוקח לחצרי הפרטית - זה זה (אפשר להעמיד לידו גם H1, שיהיה, וסמוראי קצר פתוח, בשביל הצחוקים).

עברו צנזורה: סקייטבורד עם מפרש (ששוכלל מאוחר יותר עם צירים מורחבים) - המוכשרים בגלישה שביננו הפגינו אז (לפני כמעט 20 שנה) שליטה מופלאה, אני התמקדתי בלהימרח אחרי שני מטר . עד היום יש צלקות. כמה שנים אחרי - שיטפונות בערבה - שיט של כמה קילומטרים יפים מאוד על מגוון "כלים" - החל מאבוב, דרך גלשן ישן, סירת גומי והלהיט - סירת פדלים שרק אלוהים יודע איך הגיע למזבלת המושב (שממוקם בדרום הרחוק והמדברי). כל הכלים חזרו בשלום, חוץ מסירת הפדלים (חדירת מים קבועה, קיבולת מים גבוהה מדי וסלע מזדמן - הפעם לא אני חטפתי... אבל לקחתי טרמפ את "הטובע" על הגלשן). תחרויות BMX היו גם היו, מסלול עפר עם בריכת מים וקפיצות (מאוחר יותר שופץ עבור הטרקטורונים). בתחרות ה"חשובה" ביותר - סחבק מכניס כף רגל בין הגלגל הקדמי והמזלג, נותן סטופי מרשים ונוחת על האף. מטר וחצי אחרי הזינוק. מול כל העולם, אשתו וילדיו. לא, לא פדיחה בכלל... עוד כמה שנים, ומתחברים קצת יותר למוטורי - טרקטורונים (שנות ה-90). מעבר לטירוף הבנאלי של חקר הגבולות של ההורים, הכלים ושלנו (ומציאתם, לפחות את חלקם, יעידו הצלקות) - השוס היה סקי דיונות, על הסקייטבורדים הישנים מסעיף א' (וכל מה שהיה נראה מתאים למשימה). בעיות שחיקה מאוד קשות של הקרשים גרמו הרבה יותר מפעם אחת לנפילות ותעופות וירטואוזיות, לא נרשמו נפגעים (אבל היו כמה קרובים למוות מהתקפות צחוק). בין לבין היו כל מיני רנו 4 חתוכות גג, טיולי שטח עם טרקטורים, וכמה מירוצי "מוטוקרוס" על פיאג'ו סי ודיאלים (מאחד מהם חזרתי עם סי בשני חלקים - גלגל קדמי ומזלג, והשאר. הפרונט נשבר עוד בעליה, הנחיתה הייתה דווקא לא רעה, אבל עדיין נמרחתי יפה. לא נרשמו צלקות). לא נכנסתי לענייני רכב, כי בסופו של דבר - אינני גאה בשטויות שעשיתי בעבר בכביש (ובשטח) ברכב של ההורים, ולא חושב שזה עניין לצחוקים היום. יש עוד כמה סיפורים, אבל להם השתיקה - מה זה יפה... איך השתנה העולם, אין לי שום דבר מהפעילויות החינוכיות האלה מתועד. כמה חבל, אבל ככה לפחות אפשר לשפר את הסיפורים והעלילות בכל מפגש חבר'ה... (אתם קיבלתם אמת כנה).

המלווה אמר לך כזה דבר? אם כן, תתחיל לפחד, ומהר. אח"כ תשקול להחליף אותו, והכי טוב - להסביר לו כמה הוא טועה. גם קורס נהיגה מתקדמת לא יזיק לו. אחרת - אתה בדרך הנכונה לקריירת נהיגה עמוסה בעבירות/תאונות/שלילות. תשים לב שכשאתה נוסע בימני יש לך שדה ראיה רחב ורחוק הרבה יותר מאשר כשאתה בשמאלי, זה הרציונל מאחורי כל החוק הזה - אתה כנהג צריך לשאוף לשבת במרכז הכביש ככל הניתן (בכביש תלת נתיבי - עדיין בימני, לא להתחכם). מדהים אותי כל פעם מחדש איך "מתנחלי השמאלי" מרגישים בטוחים שם, כאשר הם גם בחברת הנהגים הממהרים/עצבניים וגם לא רואים כלום ממה שקורה קדימה. מן הסתם אלה לא הנהגים הכי עירניים/מיומנים שנתקעים בשמאלי. הרבה מאוד נהגים שבויים בקונספציית "אני יותר מהיר, מקומי בשמאלי". כאילו מישהו אמר שחייבים לנסוע באותה מהירות כל הזמן. עקפת בשמאל? תחזור לימין, צמצם מרחק לרכב לפניך. אם תתכנן נכון (תכנון לפנים ולאחור) תוכל לצאת לעקיפה ללא שינוי במהירות הנסיעה שלך. יצאת לעקיפה, אבל הרכב הנעקף מגביר מהירות/אתה לא הערכת נכון את מהירותו ועכשיו אתם שווים - תתאים את עצמך, או האטה מתונה וחזרה לימין, או האצה ע"מ לסיים את העקיפה. לא להיתקע אף פעם, ולא לשאוף ל"אני במהירות קבועה וגבוהה, אז הכל בסדר". להתאים כל הזמן למתרחש. שמור על עצמך, ועלינו מסביבך.

נשמע תמוה עד חשוד, הייתי מברר במוסך מורשה אם שמעו על תופעה כזו. יש לרכב הסטוריית טיפולים? אם לא, אתה יודע היכן היה מטופל? שאלת את המוכר לפשר התופעה? נסה לברר גם מול חברת הליסינג שהייתה יד ראשונה.

מי נשאר? אנחנו! יאללה אני מביא לום! בעצם יש לי כבר! אני לא זז בלי אחד צמוד, כדי לשמור על הצדק ועל הכבוד שלי! תחזיקו אותי! מדהים לראות איך מי שסובל מהנזק מתנהג בצורה בוגרת ושפוייה, ואילו כל זבי החוטם מסביב מאיימים באויר על כל העולם. בתקווה (עבורכם ובני משפחותיכם) שאף אחד מכם לא יאלץ לבדוק כמה גישתו המיליטנטית/ערסית/ילדותית מחזיקה מים כשזה מגיע לתכל'ס.

וואו לימדת אותו לקח - חבל על הזמן. עד היום הוא בוכה. יצאת קטן, ואשם בדיוק כמוהו. זה מרגיז, נכון, אבל "להחזיר" לא נותן כלום - עוד נהג מסונוור על הכביש זה עוד סכנה עבורך. אני מסיט את המראה, מפעיל ארבעה וינקרים, ונותן להם לעקוף אם הם מאחורי (ז"א - מאיט). הרוב אגב מורידים אורות ברגע שאתה מפעיל וינקרים, מה שאומר שזה לא רוע - פשוט אטימות סטנדרטית. מסמן אם הם מולי, ואם זה לא עוזר - מתרכז בקו השוליים עד שהוא עובר. לא שווה להתעצבן ממטומטמים, ובטח לא לסנוור אותם. גם ככה הם דפוקים, אתה רוצה אותם גם עיוורים?