אנלוגי

אם זה נראה כמו ברווז ועושה קולות של ברווז - זה ברווז. או במילים אחרות - זה קטנוע לכל דבר, למה החלטת שהוא קורקינט, רק בגלל החשמל? לידיעתך - סקוטר Scooter היא המילה האנגלית לקטנוע. יש בארץ קטנועים חשמליים החייבים ברישוי רכב ורישיון נהיגה כמו כל קטנוע. יש קורקינטים חשמליים (וגם על בנזין אאל"ט), אלה העומדים בתקנות אינם חייבים ברישיון. קנה לאחיך הגה ודוושות למחשב, שינהג שם כרגע (בלי צחוק!). כולנו היינו בשלב הזה של מתים לנהוג, זה טבעי. עוד קצת סבלנות והרישיון יגיע. לחלופין קח אותו לקרטינג. האימונים האלה יעזרו לו בעתיד בנהיגה ברכב.

נחמד לשמוע, הלוואי וכולם היו עובדים כך. אכיפת עצירה בעצור היא דבר אחד (וחשוב), אכיפת השתלבות בטוחה בכביש לאחר העצירה חשובה הרבה יותר. ועוד דבר - מתנ"א, או משטרת תנועה ארצית.

ישה, יש משפט מפורסם שאומר שרק חמור לא משנה את דעתו. אז כבוד השופטת ראתה כמה מקרים, שמעה כמה דברים, אולי התדיינה עם שופטים אחרים, ותפיסתה השתנתה. יש בזה משהו רע? משהו לא תקין? אם סדר הפסיקות היה הפוך הייתי מתחיל לחשוש. במצב הקיים - אני מזהה מגמה, וכולי תקווה שילכו בדרכה כמה שיותר שופטים. ובאמת שאינני מבין מדוע לא דואגת המשטרה לעמוד בקנה אחד עם הדרישות לפעילות תקינה של אמצעי האכיפה שלה. בתחום עיסוקי אני עובד עם כמה מכשירים שיוצאים מכיול מעת לעת. הסטיות, גם במצב לא מכוייל אינן קריטיות ממש, או אינן קריטיות לכל לקוח, אך אני לא מוכן לחיות איתן. בכל פעם שאני חושב שאני מזהה חוסר דיוק, ויהא זה הקטן ביותר, אני מוסרם למעבדה, ולא מסתפק בזה - פעם בשנה כל הציוד נכנס לבדיקה וכיול. רק כדי תמיד להיות על הצד הבטוח.

וויפר, אני מעריך את הנכונות שלך וההתגייסות למטרה חשובה, אבל הרטוריקה שלך חייבת שדרוג רציני. אתה לא יכול להיתלות בטיעונים כגון "יש אנשים שרוצים לנסוע מהר", "אתה בטח גם נגד ספורט מוטורי" (מה הקשר בין זה לבין כביש ציבורי?), "אם אתה בן אדם שפועל על פי כל חוק שיוציאו אז אני מצטער לומר לך אתה בנאדם בלשון יפה קצת פתטי", "תמשיכו אזרחים טובים שכמותכם לתמוך בממשלה הזאת ותעשו כל דבר על פי חוק חדש ומטומטמם שיוציאו לכם, ממש נגיע רחוק". תפנים שאתה לא יכול לקרוא להליכה נגד החוק, אתה חייב לפעול ע"מ לשנות אותו. תתחיל לאמץ טיעונים בנוסח "גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה", "הגדלת סף המהירות תועיל לצמצום הזמן על הכביש ולזרימת התנועה", תראה שכיום התנועה זורמת במהירות גבוהה יותר מהקבועה בחוק, אפילו המהירות הממוצעת בכבישים מסויימים עולה על המותר (ממוצעת!). תביא דוגמאות רלוונטיות מאירופה, תגבה בסטטיסטיקות. אחרת אני לא רואה שום דבר טוב שצומח מהיוזמה הבאמת מבורכת שלך. במצב הקיים, עם כל הרצון הטוב, אני לא רואה עצמי מצטרף אליך (ולמען האמת, אני מעריך שהרבה אנשים רואים זאת כמוני). אנחנו שואפים לאותה מטרה, עם הבדלים עצומים בדרך בה כדאי ללכת. בוא נשאיר עצבים בצד, בוא נשאיר גחמות ילדותיות בצד, ונתרכז בעיקר. ולכל הטוענים שהסרט צולם ע"י המשטרה - נו באמת. הגזמתם עם הפרנויה.

החלטות אמיצות של השופטת שלזינגר-שמאי ושל השופט אלון אופיר דבר אחד קצת נפלא מבינתי: אנחנו רואים את הפסיקות האלה יותר ויותר. איך עדיין לא קם קול זעקה מהעם ומבית המשפט הקורא להפסיק את השימוש לאלתר? הרי שוטר שיושב משמרת שלמה עם ממל"ז וכל הדו"חות שהוא מפיק אינם קבילים, פשוט מבזבז הן את זמן בית המשפט והן כספי ציבור. האם המשטרה בונה על שיטת "סמוך"? מקווה שמרבית הנהגים פשוט ישלמו הקנס או יקבלו את השלילה בשתיקה? אני קורא כאן לכל מי שנתפס בממל"ז, וגם במולוטונובה לא לוותר וללכת למשפט. עדיף לנסות להגיע לאחד מהשופטים המוזכרים לעיל. אני יודע שזה מה שאעשה במידה ואתפס. זו הדרך היחידה להילחם בגזירה זו, ועל הדרך להיכנס קצת במשטרה. אין בכל האמור שום עידוד לנסיעה במהירות העולה על המותר, ותמיד עדיף לא להיתפס כלל מאשר לצאת זכאי.

מזדאראטי? נראית מצויין, מה כבר אפשר להגיד.

תענוג

לעומת זאת אם נניח שהנתונים שלך נכונים מתקבלת מהירות של 21 קמ"ש. ואני בכלל לא מדבר על זה שהמספרים שהבאת מובילים לפרק זמן של 41 שניות, ואז מדובר על בערך 26 קמ"ש. קיצור, עזוב אותך מתמטיקה.

לגבי הסקת המהירות ממראה קווי הסימון על הכביש - אף פעם אל תקפצו למסקנות כאלה ע"ס ווידאו שאין לכם מושג איך צולם. מהירות הצילום משפיעה מאוד על הנראות, וזאת מניפולציה שמתשמשים בה לא מעט בהפקות ע"מ להקצין תחושת מהירות. חוץ מזה, זו טענה סובייקטיבית המסתמכת על זיכרון מאוד רעוע שאין לה דבר וחצי דבר עם הוכחה הנדרשת במעמד של בית משפט. נניח ונסעתם 250 קמ"ש, האם אתם מוכנים להתחייב שאתם זוכרים בצורה נכונה איך נראו קווי הסימון? האם מראה זה לא הושפע בזכרונכם ע"י תחושת המהירות הגבוהה והאדרנלין? תתפלאו כמה הזיכרון שלנו מזייף כשהוא מתערבב עם תחושות אינטנסיביות. לגבי טענת הנהג שמד המהירות היה מקולקל, ונסיונות חלק מהמגיבים כאן לסתור אותה ע"י הבאת מד הסל"ד כהוכחה - נו באמת, נניח שבאמת מד המהירות מקולקל ומצביע קבוע על 260 קמ"ש. בא ערס "חביב" ומחליט לצלם סרטון שיוציא אותו גבר. מוריד הילוך, ונוסע 80 על הקו האדום. יכול להיות? יכול להיות. מהירות העקיפה שלו את הרכב בנתיב בימני בהחלט נראית גבוהה, אבל אף אחד מאיתנו לא יכול לקבוע באיזו מהירות נסע אותו רכב נעקף. אחרי כל זה ובתוספת השיחה האינטיליגנטית שמתנהלת במכונית - אין לי שום סיבה להאמין שמשהו כאן מפוברק, וגם אין לי שום סיבה להאמין שיהיה ניתן להעמידם לדין. אולי רק על הסרת הידיים מההגה באשמת נהיגה בקלות ראש, או נהיגה שלא בשליטה מלאה על הרכב. חבל. כנראה שבאמת דרווין יצטרך לטפל בהם, נקווה שמרפי לא יתערב ויקח איתם גם חפים מפשע.

או, סוף סוף מישהו רציני! קופי טק במושב מצליח, תרכיב לך ערכת אספרסו רצינית, ולא תרצה יותר לראות קפסולות בחיים. הייתי שם לפני שבוע לקנות לאבא שלי פולים, כיבדו אותי בכמה כוסיות אספרסו כי הבעתי עניין בזנים השונים - אני לא מכיר כזה אספרסו מאז שהייתי פעם אחרונה באיטליה. (אין לי כל קשר למקום, מלבד היותי בן של חולה אספרסו רציני שעבר את כל השלבים מקפסולות עד קלייה ביתית. אני בבית בכלל שותה נס, וקפה שחור טוב. אספרסו אני כמעט לא מזמין בחוץ, כי כמעט תמיד אני מתאכזב).

אמיר, הסיפור שלך שונה לגמרי. אני מקווה שאותו מתקין לא מרח לקוח אחר כדי להגיע לעשות עבודה שמשתלמת לו יותר. אם למתקין באמת אין חלון זמן, אבל הוא מצליח למצוא אחד כזה תמורת תשלום כפול - מישהו "וויתר" על תורו, וכאן זאת ממש נבלות בעיני. כל זאת בהנחה והמתקין לא מגיע מחוץ לשעות עבודתו הרגילות, במקרה כזה אני מבין את התשלום הנוסף. *סיפור אולי קצת דומה אבל מכיוון שונה - אני עצמאי שנותן שירות באתר הלקוח. לפני שבוע סגרתי עבודה למחר (יום ראשון) שלא ממש רציתי לקחת, כיוון שהיא קצת כאב ראש ומצריכה ממני נסיעה ארוכה מאוד. החלטתי שאני לא יכול להרשות לעצמי לוותר על יום עבודה. ביום שישי (אתמול) התקשר לקוח מצויין שלי, שאני מאוד אוהב לעבוד עבורו והוא גם משלם מצויין. רצה לבדוק זמינות ליום ראשון, עבודה באתר מאוד קרוב אלי. אמרתי לו שאני כבר סגור ליום ראשון. הוא לא יכול לדחות את העבודה, והציע לי תשלום כמעט כפול מהרגיל (בערך כפול ממה שמשלם הלקוח הראשון). הוא גם ניסה "לשכנע" אותי "להיפטר" מהלקוח הראשון. דיברתי עם הלקוח, לבדוק אם ניתן להזיז את העבודה שקבעתי איתו (עם הלקוח הראשון) - בלתי אפשרי. אמרתי תודה יפה, אבל סגרתי כבר עם לקוח אחר, ואני לא מתכוון לדפוק ברז. תגובתו - בדיוק בגלל זה אני עובד איתך, ורק איתך. אם עכשיו היית מנפנף את הלקוח הראשון - לא הייתי עובד איתך יותר. עכשיו אתה מבין למה כ"כ חורה לי הסיפור הזה של המתקינים? הם עובדים עם לקוחות חד פעמיים, ולא מתביישים למרוח אותם ע"מ להרוויח עוד שקל (אני רק מניח הנחות כאן, כמובן שאיני יודע בוודאות מה קורה שם. זה רק מה שמצטייר לי מהשרשור). אני עובד עם לקוחות קבועים בעיקר, והכי חשוב לי בעולם להיות סופר אמין ומקצועי. כמובן שגם לקוח מזדמן יקבל אצלי בדיוק את אותו יחס. ובאותה נשימה ארוכה וחפרנית - אם אני מרגיש שבעל מקצוע מנסה למרוח אותי או לא מתכוון לעמוד במילתו - לא אעבוד איתו לעולם, ולא משנה לי כלום. אין הזדמנות שניה. אני מעדיף לשלם אפילו קצת יותר, ולדעת שכספי מגיע לאנשים טובים שמרוויחים את לחמם ביושר.

ראיתי את הפרק. מעבר לעובדה שמדובר על מברג/דוקרן באורך של שתי אצבעות בערך, לא ממש נשק להשמדה המונית, השוטרים שם יצאו כ"כ ****** שבא לי למות. בדקו את הרדיו טייפ לראות אם באמת יש צורך במברג כדי להוציא את הקלטת, אדון שוטר, בוחן רדיוטייפים מדופלם, קובע שהכל בסדר. גם אני מכיר את המכשירים האלה שעובדים רק חלק מהזמן מהזמן. מצאו חתיכת נייר מקופלת, התגובה של השוטר בשמחה לא מבוטלת "מה זה?! קססה?!". לא קססה ולא נעליים, חת'כת נייר מקופלת שמחזיקה תא שלא נסגר. בדרך חזרה מדווח השוטר על המקרה, ותוך תיאורו על בדיקת הרדיו טייפ מודיע כי הוא "הפריח את טענות החשוד בדבר קלקול הרדיו" (הטעות במקור). בסוף לקחו את הנהג לעיכוב, אני מניח שהוא השתחרר תוך זמן קצר ללא כל אשמה. תענוג, משטרה לנו. פעם היו לי המון כלי עבודה ברכב, כולל מברג באורך של 40 ס"מ בערך (למטרת דפיקות על הסטרטר כשלא הניע). בנוסף מפתחות ברגים, סכינים יפניים ועוד. המשטרה לא אמרו לי כלום מעולם על כך. היום הרבה פעמים יש לדרמן (טוב נו, וויקטורינוקס) בתא כפפות. זה גם סכין, גם דוקרן וגם מברג! אין ספק, מישהו צריך לעצור אותי, ויפה שעה אחת קודם. מי יודע איזה פשעים אני הולך לעשות עם הנשקייה הזאת ברכב.

רק אני רואה משהו רקוב בהתנהלות הדי אחידה של המתקינים? הרי יש שתי אופציות כשהמתקין אומר לך שהוא עמוס בעבודה ויכול לבוא רק עוד שבוע: 1. הוא אומר אמת, סה"כ זוהי תקופה חמה ועמוסת עבודה למתקיני מזגנים. 2. הוא משקר, בתקווה שהיאוש מהחום יהיה חזק ממך, ומחכה שתציע לו תשלום כפול. אז החלטת שאתה חייב מזגן היום, הצעת תשלום כפול, והמתקין בדרך אליך. שוב, שתי אופציות: 1. המתקין שיקר לך קודם, ועכשיו עושה עליך בוחטה יפה. 2. המתקין שינה את הלו"ז שלו, שיקר ללקוח אחר ודחה את התקנתו, ועכשיו עושה עליך בוחטה יפה. יש מישהו שיכול להציל את כבודם הרמוס של מתקיני המזגנים? כי לדעתי, כמו שמצטייר כרגע - כולם נבלות (לא משהו אישי, חלילה. אני בכלל אין לי מזגן בבית).

"מבצע שיפור ניכר" אני צופה שיפור ניכר בסטטיסטיקת תאונות הדרכים בשנה הבאה.

אלי אליאס גם מקצוען בעבודתו, וגם איש מיוחד (ורוכב על הארלי).

תודה אני שמח על ההיענות והעיצות, למרות שאני מגיע למסקנה שאכן ראינו את התמונה הכוללת, ולא ממש החסרנו דבר. אינפיניטי - הלוואי שאבי היה מסוגל לחשוב מחוץ לקופסה, אבל אם אמרנו שהלנדקרוזר נראה מצועצע - מה נגיד על האינפיניטי? בכל מקרה, אבי לא סובל אותו (מדובר על איש שטח קשוח אך מתבגר, בואו נזכור). X3 - לא יקרה. ב.מ.וו מחוץ לתחום (שוב, שלא לצדק לדעתי, אבל אני לא קובע). גם מרצדס. גרנד צ'ירוקי - יש לאבי קצת בעיה עם יבוא אישי, הוא לא מעוניין להיכנס להרפתקאות. אם היבואן יציע אותו במחיר סביר אז אולי יכנס לשיקולים, למרות שלדעתי האישית בלבד - עדיף הוולבו. (אני מסתכל במפרט הטכני של הגרנד - נתוני השטח שלו ממש רעים, יותר רעים משל הוולבו אפילו. אני מעריך שהוא עדיין רכב שטח, אבל מה קרה להם שמה בג'יפ? הליברטי כבר יותר סביר, אבל לא נראה שיש דיזל). ושוב - תודה על התשובות, אשמח לשמוע עוד.

פתחתי אשכול בפורום ייעוץ קניה, אשמח מאוד לשמוע את דעתכם, שם או כאן. תודה!

מהלנדקרוזר לא בדיוק נמאס לו, אבל כבר שקנה את הנוכחי הוא לא אהב את שינויי העיצוב וכל הניפוחים והקשקושים, ואת העובדה שגזלו לו הרבה מיכולת השטח של הדור הראשון שהיה בארץ (המרובעים). Q5 הייתה ההצעה הראשונה שלי, אבל עקב קבעונות מחשבתיים הוא לא מוכן לשמוע על זה. כמו שאמרתי בתחילה - הפסקתי להתווכח, התחלתי לנסות לעזור. X5 ו-Q5 לא באים בחשבון. שאלה מצויינת. עקרונית - הגבול הוא מחירו של לנדקרוזר חדש, סביבות 350K ש"ח. בשביל רכב שעונה על הצרכים וידליק אותו אפשר אולי קצת יותר. מעניין אותי, על מה חשבת? ֿ

שלום אבי מעוניין להחליף רכב, כרגע על הכוונת XC60 דיזל, חדשה. קצת רקע - כיום מחזיק את הלנדקרוזר השלישי שלו, מודל 2008 עם 120,000 ק"מ. מבסוט עד הגג מהרכב. פחות מבסוט מהעיצוב ויכולת השטח שרק הולכים ומדרדרים עם התקדמות הדגם, וגם קצת מציקה לו הכמות של רכבים כאלה על הכביש (מחפש קצת יחודיות). בעבר היה נוסע הרבה מאוד בשטח, וכיום מחזיק גם רכב יעודי לשטח, שברוב הזמן מייתר את יכולות השטח של הלנדקרוזר. עדיין צפויות ירידות לשטח קל פה ושם, מדברי ברובו, וגרירת נגרר מדי פעם. הרכב ישנע רוב הזמן 2 אנשים, אבל לעיתים גם אורחים מכובדים, ולא פעם יסחוב הרבה מטען (לא משקל חריג, אבל הרבה נפח). עושה בשנה סביב 50K ק"מ, רובן המכריע בנסיעות בינעירוניות. דיזל - חובה. המלצות שלי לחשוב לכיוון של סטיישן מפנק נענות בביטול, הבנאדם התרגל לנהוג ברכב כבישטח ולא רוצה לרדת למטה. אני חושב שזו טעות, אבל לא מצליח לשכנע אותו. הפסקתי לנסות לשכנע והתחלתי לנסות לעזור. בנוסף, אני כן מכיר בצורך שלו לרדת מדי פעם לשטח עם הרכב, ולא יכול להתווכח על זה. שנינו מסכימים על כך שאם היה פורסטר דיזל זו הייתה יכולה להיות בחירה מצויינת. אז, לענייננו: כרגע האופציות הראליות ביותר הן הוולבו, או לנדקרוזר חדש. Q5 או X5 לא באים בחשבון (וחבל, לדעתי). קוריאני - לא בא בחשבון. פאג'רו - לא. הדיסקברי החדש יקר מדי, הפרילנדר לא מעורר ביטחון כרכב שניתן לחיות איתו, למכור אותו בעתיד או לסמוך על אמינותו (אבל כל זה נאמר מחוסר ידע, לא חלילה כעובדה). מבחינת איבזור - לא מעניין כלל. יותר מזה, סוכן של וולבו עשה שמיניות באוויר עד שהודיע שניתן להזמין מושבי בד ולא עור. גאדג'טים, חישמולים וכו' - לא חשוב כלל, אם כי מערכת משולבת ג'יפיאס ודיבורית תתקבל בברכה (ואולי תותקן מאוחר יותר). מבחינת ירידת ערך - לאחד שמחליף רכב כל שנתיים-שלוש, די חשוב, אם כי ברור שכל קניית רכב חדש תעלה הרבה כסף במכירה (אבל לא מוכן לשמוע על יד שניה, לדעתי זו טעות). לסיכום: למה לא וולבו, בעצם? מה עבר מתחת לראדאר ולא נכנס לשיקולים? תודה!

מי המזגן - בעיית ריבוי שלטים בבית?

מהמלצות של חברים Google sketchup

אל פסק הפסיק לעבוד - זה מצחיק ככה, לבד.

דשנו בזה כבר. אתה לוקח ציטוט שמדבר על נהגים ומשליך אותו על תאונות. 53% מהנהגים לא ביצעו עבירה, כי הצד השני בתאונה ביצע אותה. אם אני נוסע בנתיב ורכב ממול סוטה לתוך הנתיב שלי ומתנגש בי - אני לא ביצעתי כל עבירה, אבל התאונה בהחלט נגרמה עקב עבירת תנועה. כך אני מבין את הנתונים. מכך נובע שאחוזים בודדים בלבד מתוך כלל התאונות התרחשו ללא ביצוע עבירה. שאלתי אותך כבר בדיון ההוא והתעלמת באלגנטיות נוחה: האם אתה מסוגל לתאר לי תרחיש (שלטענתך מתקיים בחצי ממספר מהתאונות) בו נגרמת תאונה ללא עבירת תנועה? לתשומת ליבך, טענות כמו אובדן שליטה עקב פנצ'ר או כשל-כללי-בבלמים-בעת-סיבובים-חדים-בלילה-בכביש-רטוב לא יכולות להסביר אלפי תאונות. קדימה, אני מחכה.

שאלה שנורא קשה לענות עליה. תלוי מאוד מה אתה מחפש ולמה אתה מצפה. הרבה זוגות רוצים להצטלם במקומות עם איזה ערך סנטימנטלי, אני מניח שלכם אין כאלה. נשארנו עם דרישה פשוטה לצילומים יפים - זה כבר לגמרי בתחום אחריותו של הצלם. צלם טוב לא צריך מקומות בומבסטיים לצילום, הוא כן צריך אינטרקציה טובה איתכם ושליטה ברזי הצילום. תתפלא כמה מקסים יכול להיראות השדה הכי עלוב בעולם ליד נתניה (שום דבר אישי, סתם דוגמא). הפיתרון עבורכם - לחשוב בערך איפה תרצו להצטלם - שדה, יער, ים, עיר, ולהתייעץ עם הצלם. אם אתם ממש חרוצים אפשר לעשות סיבוב מקדים רומנטי עם כמה פיקניקים בדרך. כך גם תזכו לעשות טיול נחמד, ואולי תפתחו יחס סנטימנטלי למקום מסויים. זה גם רעיון נחמד לצילומים - מפה משובצת, סל קש, כוסות יין - פיקניק בבגדי חתונה. זה אולי נשמע נדוש ודביק, אבל הכי חשוב ביום הצילומים זה שאתם תהנו, תהיו קלילים. קחו לכם מספיק זמן לפני האירוע עצמו, קחו איתכם אוכל ושתיה מפנקים, תעשו מזה יום כיף. זה ישדרג את הצילומים הרבה יותר מכל בחירה של אתר צילום. והמון מזל טוב!

תוספת באדום. זאת נראית לי כוונת המשורר. הרבה כבוד, ושיהיה המון בהצלחה ליניב.