אנלוגי

שומע המון רדיו, אני אוהב את חוסר הצורך לבחור מה בא לי לשמוע. רוב הזמן זה 88 (או באיזור שלי, 87.6). למרות כל מיני נפילות תמוהות, בעיקר בלילות חמישי ובערבים מסויימים - עדיין זה הסיכוי הכי טוב לא לרצות לשבור את הרדיו, בעיקר עכשיו בלי החדשות. אין ספק שהם התקלקלו מאוד מלפני שנתיים שלוש, הייתי גם בהפגנה ברחבת הסינמטק נגד השינוי. כולנו רואים כמה זה עזר (אבל היו אחלה הופעות). חלק מהזמן גל"ץ (דיבורים, אני דפוק אבל נהנה מזה. אל תשאלו אותי על אקטואליה, זה נכנס באוזן אחת ויוצא מהשניה). לרשת ג' אני קופץ מדי פעם בתקווה שאולי יש משהו מעניין ולא ים תיכוני (קורה לפעמים בשעות הערב, יש רוק ישראלי). גלגל"ץ מקבלים צ'אנס כשכל השאר אכזבו (ואז בד"כ אני עובר למוזיקה מהדיסקונקי, ברנדום כמובן). רק בסופ"ש אפשר למצוא רצף טוב של מוזיקה בגלגל"ץ, למעשה עכשיו אני מאזין להם. (עריכה אחרי כמה דקות - נגמר הרצף, מספיק גלגל"ץ). 103 בבוקר, התוכנית של שי ודרור. אני אשכרה מכוון לפעמים את הנסיעה כך שאספיק לשמוע מקסימום מהתוכנית, אפילו אם אני מגיע ליעדי קצת לפני הזמן .

איפה ניתן לרכוש? בסופר לא מצאתי. זה משהו יעודי לרכב?

חונה שם קבוע, מבסוט עד הגג. במצב רגיל אתה משאיר את הרכב בחניון, ונוסע איתם לשדה. בחזור הם יאספו אותך מהשער, ויסיעו לחניון. אתה יכול תמורת תוספת תשלום (50 ש"ח נדמה לי) לבקש שיביאו לך את הרכב לשדה - ואז אתה עף ישר משם הביתה. עשיתי זאת כמה פעמים (רק כשממש מיהרתי, אחרת זה לא ממש שווה לי את הכסף).

לפני זמן מה נתקלתי ברמזור מקולקל ביציאה מאיזור תעשיה כלשהו. מה זה מקולקל? תקוע באדום. לאחר מס' סבבים (בהם לא הייתה כמעט תנועה בנתיבים החוצים) הצטבר תור מכוניות מכובד ברמזור. אני עמדתי שני. יצאתי וביקשתי בנימוס מהנהגת ברכב הראשון לעבור באדום, תוך כדי שאני אכוון את התנועה בצומת. לא הסכימה. ביקשתי שתעמיד את רכבה כך שנוכל לעבור. לא הסכימה. כך גם הנהגת בנתיב השני. אחרי כמה נסיונות שכנוע (והתלהמות מצד כמה יושבי המכוניות מאחור, שנשלחו על ידי אחר כבוד להמתין ברכביהם) - הסכימה אחת מהן לפתוח מעבר. נעמדתי באמצע הצומת לוודא שאין תנועה ושחררתי את הפקק. מיותר לציין ששתי הנהגות שהיו ברכבים הראשונים חצו את הצומת באדום כמו ילדות טובות אחרי שהעדר התחיל לעבור. כשהרמזור התרוקן המשכתי לדרכי, וכמובן דיווחתי למשטרה. האם עברתי על החוק? כנראה שכן. האם פעלתי בניגוד להיגיון? אני חושב שממש לא. בכל מקרה סיפרתי למשטרה את כל הסיפור, השארתי טלפון, ירצו לנקוט צעדים - אני מוכן לעמוד מול שופט בכל יום נתון ולהגן על ההגיון.

מושא החלומות שלי כבר שנים. קחו את האלקטרוניקה, את הבקרות, את הטורבו ואת המתלים המתוחכמים. תשאירו לי ברזל. אני כבר אסתדר. (Toyota FJ40)

ממשיך לנסוע בשאטלים כמעט מדי יום, בשבילי כאחד שמגיע וחוזר כמעט תמיד בשעות העומס, אין לו חניה שמורה ויש לו תחנה קרובה לעבודה - הנתיב המהיר מתגלה כאופציה פשוט מצויינת. יצא לי גם לעלות על הנתיב תוך תשלום בעמדות שבחניון (מזומן), שישה ש"ח עבור חסכון של לפחות 40 דקות, משתלם לגמרי. אני קורא לכולכם, תשארו בפקק! ככה האגרה זולה ויש לה תמורה (לראות את נחילי המכוניות העומדות ).

יש בעיה עם המערכת הזו ודו"ג, לא נדיר לראות רוכבים מבצעים כל מיני ריקודי גשם על הכביש בהמתנה לרמזור. שמעתי (טוב נו, קראתי בפול גז) שהעיריות דווקא נוטות לטפל בעניין ע"י כיול מחדש של המערכות, כך שאם אתה רוכב דו"ג ונתקלת במפגע כזה - דווח.

בעידן בו יצרני המכוניות משקיעים הון בתכנון איזורים קורסים וסופגי אנרגיה ברכב, ובקביעת גובה, צורה ומיקום של הפגוש הקדמי והרכיבים השונים, לא רק למען הגנה על הנוסעים ברכב אלא גם להגנה על הולכי רגל - כל שינוי כזה הוא בגדר "אני יודע יותר טוב", ואינו מתחשב כלל בכוונות המקוריות של היצרן. למעשה, כמו שתגובתך מוכיחה, זה אפילו לא בא ממקום מודע של זלזול, פשוט של חוסר מחשבה תחילה, או חוסר ידע.

רועי, שקול הדבר לאדם שיוצא מהבית ללא מכנסיים. בסה"כ שכחה רגעית, לא? תחילת נסיעה ללא מבט במראות היא לא דבר שאני מסוגל להבין בשום צורה שהיא, ובעיקר מרמזת על גישה מאוד לקויה לעניין הזה שנקרא מכונית, תחבורה וכביש. לגבי הטלפון - מסכים איתך לגמרי.

אני אוהב את מקופלי המראות, הם עדיפים פי אלף על פתוחי המראות שלא טורחים להשתמש בהם - כיוון שאפשר לזהות אותם מרחוק. במקום להניח שאתה נוסע אחרי מונגולואיד, ככה אתה יכול להיות בטוח. אתה שנזכר רק באיילון, אתה שלוקח לך כמה דקות - אתם לא יותר טובים מאלה שמגלים רק אחרי יומיים שהמראה מקופלת. המראות לא שם רק כדי לעבור נתיבים, או לרוורס. הן שם כדי שתדע בכל רגע נתון מה קורה מסביבך. אם זה לא הדבר הראשון שאתה עושה אחרי שהנעת (מבט במראות) - יש לך התנהלות תחבורתית שגויה מאוד. חוץ מזה שבתוך הבורות שסובבת אותנו בנושא כיוון מראות - ממילא זה לא משנה אצל הרבה אנשים אם המראה מקופלת או לא, ככה וככה היא משקפת רק את צד הרכב.

מי אמר לך שהרסו אותה? לדעתי הם סתם מובילים אותה למסלול הקרוב למקום מגוריהם, או שנתקעו בלי דלק.

אני אוהב את המראה של סדרה 1, ושמעתי מאנשים שהיא מתנהגת מאוד נחמד (לא נסעתי או נהגתי באחת). למעשה אני מחבב אותה יותר מכל מתחרותיה, בהסתמך על המראה חיצוני וגם הפנימי. אם הייתי מחפש רכב בטווח המחירים הזה אני מאמין שהייתי קופץ לערוך בה נסיעת מבחן לפני כל אופציה אחרת. ויחד עם זאת - אליבאבא, אני איתך. בגדים קונים בזול. לא חשוב לי מותג - חשוב מראה ומגע. הדגמ"חים שלי מחנויות בגדי עבודה, הג'ינסים לא עלו יותר מ-200 ש"ח (ואני מגזים, בד"כ הרבה פחות).

זה הרגל נכון לעקוב אחרי צריכת הדלק, אבל אין מה לקפוץ למסקנות אחרי שמילאת בסה"כ גג פעמיים דלק. הרכב חדש, ודברים ישתנו. אני ממליץ על מדידת קילומטרז' קבועה בין תדלוקים, ומדידת הצריכה לפי חשבון נסועה מול כמות דלק. כך אני עושה כבר שנים בכל הרכבים שהיו לי. זה גם מספק לי את היצר המתמטי החבוי.

בר - יש בסטימצקי/צומת ספרים.

אני לא יודע מה זה ערס כהגדרה אבסולוטית, אם בכלל יש כזאת. אני כן יודע שמי שמתנהג בגסות, בכוחניות, תוך זלזול בסביבה, בכבודו ומרחבו האישי של האחר, ששפתו העברית (שפת אימו) משובשת עד כדי צרימה - נחשב בעיני כערס. כיוון שאין לי כל דרך אמיתית לעמוד על טיבם של הכותבים כאן חוץ מהדרך בה הם מתבטאים, אני משתדל שלא לקטלג אף אחד ככזה. וגם אם כן - כמו שכבר אמרתי, זה יחסי. אני 'שכנזי סמולני מאנייק (אם כי ממש לא נראה כזה), אז יחסית אלי הרבה אנשים הם בגדר "ערסים", לפי הגדרותי האישיות שאינן מחייבות או נכונות עבור כולם. ואם יצאתי פוגע או מתנשא או סתם סנוב - על הפגיעה אני מתנצל, השאר זה כבר האופי החרא שלי . ואני תמיד פתוח לביקורת. אה, עוד משהו לגבי שפה: שפה היא דבר גמיש. בדיבור יומיומי גם אני לעיתים משבש לשונית, וגם אם לא - לא משתמש במילים ובמשלב הלשוני בהם אני משתמש כשאני כותב. בכתיבה קל מאוד להתנסח נכון, כל מה שצריך זה לקרוא מה שכותבים ולחשוב שניה איך זה נשמע לצד השני. חוץ מזה אני מדבר אחרת לאנשים אחרים, אין דין מוסך כדין קופת חולים. אבל כשאני כותב בפורום ציבורי - אני כותב לכולם, ואז חשוב לי להיות רהוט ותקני ככל האפשר.

בעיני השפה שלך היא שפה של ערסים, שלא תחשוב שאני מאשים אותך שאתה כזה - אבל אם תעמוד ליד הרכב שלך ותגיד לי "המיציבושי שלי מגיעה לשלוש טור" - לא תהיה לי שום הגדרה אחרת עבורך חוץ מערס. כבר כתבתי כאן פעם שערס זה יחסי, וההגדרה משתנה דרמטית - כל אחד והרקע שלו. אתה יכול גם לשתות תותית דיאט, כשאתה מדבר שפת ערסים זה לא מציל אותך. מה יהיה עם ה"טור" הזה? אגב, גם לי יש ג'נטים. מפלדה. ההתייחסות למילה "ג'נטים" כשם קוד לשיפור - גם היא לקוחה מעולם הערסים. כמו כן "פילטר". גם לי יש. שמן, דלק ואויר. וגם המערכת שלי מוגברת. לא, אין לי מגבר או סאב, אבל אני בטוח שכשמסובבים את הכפתור של הווליום הוא עולה. בקיצור ידידי, מצידי תשמע עידן רייכל ותבחש בשוקו שלך כמה שאתה רוצה - הדיבור שלך הוא דיבור של ערס נטו. ושוב - אני לא קורא לך כזה, רק מציין שכך אתה עובר, לפחות מבחינתי, רק עפ"י כתיבתך. ודבר אחרון לשניכם - קישוטים חיצוניים ומערכות סטריאו הם לא שיפורים. מקסימום קישוטים.

בקיצור, נראית כמו תחת.

אני ממשיך במסעי הצודק לרכישת שעון יד. לקח לי הרבה זמן עד שהחלטתי בכלל לענוד שעון, מה שלא עשיתי מאז סוף הטירונות (אי שם בשלהי 97'), אבל נראה לי שאני כבר מוכן נפשית. לא מסתנוור ממותגים, ולא אוהב שואו ונצנצים. רוצה שעון פשוט, נקי, קל ואלגנטי. ואיכותי. אנלוגי בלבד (כשמי כן אני), ללא כרונוגרף ושאר קשקושים. מקסימום תאריך. מבחינת עיצוב אני מוצא עצמי שוב ושוב נמשך למעצבים הדנים, חברות כגון Danish Design, Obaku, Jacob Jensen. רק מה, המחירים שלהם מאוד זולים יחסית, מה שאוטומטית גורם לי לחשש קל לגבי איכותם. מדובר על מאות שקלים, 500-1000 בערך, כאשר חלקם מתהדרים בזכוכית ספיר וטיטניום. אני מוכן להשקיע עד 1500 ש"ח, כך שממילא איני מכוון למותגים היוקרתיים באמת. האם אני צודק בחששותי? האם מישהו יכול לשפוך קצת אור על העניין? איזה מנגנונים יש בהם? בחנות אומרים לי "שוויצרי", אני תמיד מפקפק במוכרים כאלה. כמו כן המלצות למותגים נוספים בסגנון דומה וחנויות מומלצות (איזור ת"א) יתקבלו בברכה. דוגמא למה מוצא חן בעיני:

זה לא משנה כלום - חשוב רק מה כתוב בשלט. גם בת"א יש נת"צים בהם מותר לנסוע אחרי 22:00, כאשר עדיין יש אוטובוסים. חוץ מזה - מוניות יש תמיד.

קח בחשבון שמסכי LCD עובדים במיטבם ברזולוציה היעודית שלהם בלבד, כל שינוי יגרור ירידה משמעותית באיכות התמונה. במקומך הייתי שוקל לשדרג חומרה או לרכוש מסך ברזולוציה שאתה יודע שהכרטיס יכול להריץ.

התכוונתי ל-DEFY, אם התשובה היא עבורי. עוד לא מצאתי אותו למכירה בארץ בצורה סדירה, ולא מספיק סקירות. אני עדיין יושב על הגדר (בחלק בלי התיל) ומחכה. לאבי יש מיילסטון, הוא מגושם שזה משהו מפחיד.

זהו שלא מצאתי, לא בזאפ ולא בשום מקום אחר. זה הסמארטפון הראשון שמתחיל לעניין אותי.

איפה מוכרים בארץ?

מטרתו של הנתיב המהיר היא אכן לא להקל על הכניסה לת"א, אלא לעודד חניית הרכב מחוץ לעיר. ושימוש בתחבורה ציבורית. כך עפ"י מנכ"ל החברה המנהלת אותו (שמעתי אותו ברדיו הבוקר). דווקא השארת הרכב בחניון וכניסה ע"י מערך השאטלים שלהם יכול להיות מעניין עבורי, השאלה כמה יעיל זה יהיה. לא בא לי לחזור לימי המכות בתחנה מרכזית ב"ש על מקום בקו 44.

ברווז - ללכת על מים זו כבר מזמן לא בעיה גדולה. אמנם אכלתם את הראש בדיון הזה מכל הכיוונים, אבל עלו כאן כמה נקודות מאוד מעניינות שבא לי להתייחס אליהן, ואין שום צ'אנס שאחפש את הציטוטים הרלוונטים. אז סליחה מראש. -הדת כמובן היא אמצעי לשליטה בהמונים, זה לא משהו שקל לראות כאשר אתה מאמין, אם כי אני מכיר אישית כמה מאמינים שקודקודם מפותח דיו כדי להסכים עם הקביעה הזו. הדיל - אנחנו נגיד לך מה נכון, וכל עוד תחיה לפי החוקים יהיה לך טוב. הרגשת הסיפוק העצמי שמישהו מרוצה ממך (אלוהים, נניח) תגרום לך לחיות חיים מאושרים ושלווים יותר. -"אתאיסט אגנוסטיקן" הוא מושג שלא קיים. בעוד אתאיזם שולל את קיומה של הדת (ז"א - אמונה, אבל בכך שאין אלוהים. אין הבדל פילוסופי מאמונה דתית לדעתי), האגנוסטיקן מצהיר שכל עוד אין לו הכלים לענות בצורה חד משמעית ובלתי ניתנת להפרכה על השאלה של האם יש אלוהים או לא - הוא לא מוכן להשתתף בדיון. אני מחבב את הגישה האגנוסטית, שמשאירה לי את הפתח לחשוב מה שבא לי. לפעמים אני חושב שיש שם משהו בשמיים, רוב הזמן לא. זה לא משפיע כהוא זה על איך אני מנהל את חיי, כיוון שכרגע אין לי שום דרך להחליט מה נכון. -הבחור שאמר שמי שנוסע בשבת הוא לא דתי ממחיש בצורה פיוטית מדהימה מהי דת. ככה, בכמה מילים קטנות ונפוחות מחשיבות עצמית ותחושת צדק מגובה באנשים מזוקנים. רוצה לומר - או שאתה איתנו, או נגדנו. האם נעיז אי פעם להגיד על מי שהולך בראש השנה לבית כנסת שהוא לא חילוני? מהיכן החוצפה להיכנס להגדרות העצמיות של אנשים? -למחפשי תשובת הנגד ל"בוא יהודי תעשה מצווה תניח תפילין" - אני משתמש בתשובתו של השותף העסקי של אבי, שתמיד עונה "כשאתה תניח M16 אני אניח תפילין". מזל טוב לזוג הצעיר! תתחתנו איך שתתחתנו, העיקר שתהיו מבסוטים עד הגג. אני רק הערה קטנה - לא חושב שיהיה לכם נחמד להתחיל את החיים החדשים בזוג בשקר למשפחה. לכו לפי הספר, או תכתבו חדש. עם כל הכבוד - אלה החיים שלכם, לא שלהם. פשרות של היום הם נורמה של המחר. יחד עם כל זאת צריך לזכור שאמנם אתם אלה שמתחתנים, אבל כל האירוע והסאגה מסביב היא לא רק עבורכם, היא גם סגירת מעגל ומעמד מאוד מרגש עבור המשפחות שלכם שהביאוכם עד הלום. אם זה מה שיעשה להם טוב - אולי שווה לשקול חתונה יהודית מסורתית, ולבלוע את הצפרדע. הנה, בפסקה אחת תימצתתי את החילוניות - החופש לבחור, להתלבט, להחליט, ולא לדעת אף פעם אם צדקת או טעית. קשה להיות חילוני .