דובי מילר

מלטה היא אי קטנטן בים התיכון, מין בן-חורג של המגף האיטלקי וכמו האיטלקים מסתבר שגם החברה ממלטה אוהבים מכוניות וספורט מוטורי. עד לא מזמן מרוצי מכוניות היו אסורים במלטה ואף אחד לא הבין למה בעצם...מועדון המכוניות המקומי יחד עם יזם נלהב של ספורט מוטורי היסטורי החליטו כי גם האי הקטן ראוי לארוע גדול ומכובד והחלו להזיז עניינים. שם לא היה צריך לחוקק חוק לספורט מוטורי אלא פשוט לפנות לשר התיירות, שלבד הבין איזו חשיבות יש לספורט מוטורי מהבחינה התיירותית והאישורים הושגו. ולא רק זה אלא שגם תמיכה מסיבית מהמשטרה המקומית שסייעה להזיז עניינים עוד יותר. נקבע מסלול על הכביש המקיף את בירת מלטה, ואלטה וכולו שופץ וצופה באספלט חדש ושחור. הידיעה על קיומו של הארוע, שלא פורסם בתחילה בתקשורת המקומית מחשש לריבוי קהל..., החלה עושה גלים בקרב רבים מחובבי הספורט המוטורי ההיטורי באירופה ובקשות רישום לארוע הגיעו ממקומות שונים. בסוף השבוע שבו נערך המרוץ ברחובות באי היתה חגיגה גדולה. בארועים שקדמו למרוץ נערכה תהלוכה, פעם לצד אחד של האי ומאוחר יותר לצד השני. בשלב הבא נערך מרוץ דראג על הישורת הראשית שתוכננה למסלול ורק אז התפנו כולם לארוע האמיתי - מרוץ המכוניות ההיסטורי או הגראן-פרי של מלטה. בוגאטי 35B, יגואר XK120, יגואר D-טייפ , מזראטי BIRDCAGE, פרארי 250 TR, פורד GT40 , שלל של אלפא-רומיאו כי בלעדיהן אי אפשר. תמונות ווידאו מהארוע - http://www.grand-prix-de-malte.com/suivi/28-gb.htm ותודה ל- VELOCETODAY.COM על האינפורמציה . דובי (ומתי אצלנו ...? )

4 פעמים אלוף עולם בראלי סבסטיאן לואב נפגש השבוע יחד עם בן-קבוצתו דני סורדו במסלול המרוצים הצרפתי בפול-ריקרד עם הייקי קובליינן הפיני, נהג הפורמולה-1 של רנו וזו לא היתה סתם פגישה. כל אחד הגיע למקום, לארוע יחצנות של חברת ELF-TOTAL ספונסרית של כל הנהגים, מצוייד במכוניתו והם פשוט עשו "החלפות". הארוע שתוכנן כבר מזמן זימן לסבסטיאן לואב חוויה שהוא הגדיר אותה כמדהימה, לא פחות. לואב עשה מספר הקפות על המסלול, אותו הוא מכיר מאימוני הלה-מאן שעשה, והתרשם בעיקר מהאחיזה והבלימה וכמובן היכולת האוירודינמית של מכונית הפורמולה-1 של רנו, שהיתה ה-R26 זו של השנה שעברה. גם דני סורדו זכה לחוויה הזו. קובליינן מצידו זכה לנהוג בסיטרואן כשלידו כנהג-משנה,נווט ישב לואב ונתן לו עצות. גם הנהג הפיני יצא נלהב מהחוויה החדשה וההזדמנות לנהוג במשהו שונה. דובי

טוב, חזרתי לעניינים אחרי הטריאתלון באילת ועוד כמה אימונים מאז...המרתון מתקרב. נקודה ראשונה - שכולנו שכחנו לרגע - הפורד פוקוס מול הסיטרואן C4 שגם שיחקה תפקיד . בשנה שעברה לואב עדיין התחרה עם הקסארה המיושנת לכאורה בעוד פורד כבר הריצו את הפוקוס והספיקו לעדכן אותה שוב השנה . סיטרואן לעומתם, למרות האימונים הרבים והמבחנים שעשו ל-C4 אין כמו מרוצים בכדי לבדוק את הדבר האמיתי ולמרות זאת לא נראו תקלות מיוחדות בסיטרואן, מה שנשאר זה כנראה לשפר את המהירות כי הפער מפורד הצטמצם. נקודה נוספת - אני לא זוכר עונה שבה לואב "פיספס" כל כך הרבה מיקומי 1-2 כמו השנה , כמובן בלי לקחת בחשבון את הפציעה משנה שעברה ואת הנהיגה הטקטית השנה בבריטניה. נקודה נוספת - לגבי העתיד - באין גרונהולם לסבסטיאן לואב אין ממש תחרות והירבונן צריך לצבור עוד הרבה ניסיון בכדי להגיע לרמה של האלוף הצרפתיץ מה שכן, הירבונן לא יצטרך לנהוג ב-2008 טקטי בכדי לא להלחיץ את בן-קבוצתו, הוא פשוט יהיה הנהג המוביל בקבוצה, בזכות כמובן. נקודה אחרונה לכרגע - שווה בדיקה, אבל העונה יותר מתמיד מכוניות נפגעו והוצאו מהתחרות בגלל תאונה שעיקמה את כלוה הבטיחות במכונית. אני זוכר מקרה אחד של הירבונן, אחד של הנינג סולברג ואחד כמובן של גרונהולם ואני בטוח שיש עוד... מה זה אומר על הכלובים ? מה יקרה בתאונה באמת קשה ? בבדיקה אקראית - כל הפגיעות היו באותו מיקום בדיוק , החלק התחתון שמאחורי הנהג או הנווט... נקודה למחשבה . דובי

ירוחם רוצה להיות על המפה. להיות עיר בעלת חשיבות, לפחות בקנה מידה ישראלי. עד היום זה לא ממש הלך - התואר היחיד שאולי התקרבה אליו הוא בירת העב"מים ונחיתות החייזרים בישראל, המקבילה העברית לרוזוול ניו-מקסיקו. אבל לראש העיר עמרם מצנע יש תוכניות אחרות - ירוחם תהיה באחה. לא צחוק - לירוחם יש את המיקום, יש את הפארק והאגם המפורסם שעוברים שיפוצים, בקיצור - אין סיבה בעולם שהיא לא תהיה בירת הספורט המוטורי שלנו.... והכתבה המלאה - http://www.jeepolog.com/476.html ותודה למערכת האתר ג'יפולוג על הסקירה המעניינת. סקירה נוספת , בחסות האתר - פול גז - http://www.fullgaz.co.il/archive/nov-07/news/fg37169-rally-raid-yerucham-2007.php תהנו דובי

והיום הוא סיפר על החויה הזו בטלויזיה בבוקר !

בקלטת הוידאו של סנה מוקדש חלק מיוחד לעניין הזה בדיוק והוא מספר על האימונים שלו וגם מצלמים אותו מתאמן. במארנלו למשל בבית הישן של אנצו פרארי בקומה השנייה או השלישית ישנו חדר כושר מיוחד עבור הנהגים של הקבוצה. מי שיזם אותו הוא כמובן מיכאל שומאכר.

ראלי הדאקאר בגרסאותיו השונות נחשב לראלי הקשה בעולם ועם עובדה כזו קצת קשה להתווכח. הראלי עוד מעט יוצא לדרך ולישראל תהיה נציגות שם, דרור כהן , שכבר ניסה את הראלי הזה בעבר, טעם אותו ונכווה. אבל לא אחד כמו דרור יוותר על החוויה . מצורף לינק לאתר של דרור - http://www.dror-dakar.com/ תבלו דובי

ואני דווקא רצתי היום את חצי המרתון !!!

מכיוון שהייתי מאד אובייקטיבי כל השנה ב-WTCC ובכלל לא הזכרתי שאני אוהד של אלפא-רומיאו הנה כמה תמונות ממקאו . תהנו דובי

סבסטיאן לואב הגדיר את היום השני כמושלם מבחינתו, לא פחות. ההפרש כעת הוא דקה מדניאל סורדו שממוקם שני ומי שנמצא שלישי הוא הלהיט - לטבלה. אני רוצה לחזור רגע לאתמול - לכל מי שראה את הסקירה ביורוספורט (יש מי שלא ראה...? ) . התאונה של גרונהולם מהצילום הראשוני נראתה ללא שום רושם מיוחד, החלקה וכניסה בקיר האבן . הנזק היה משמעותי ביותר - כל הצד של הרכב ויותר מזה , תחשבו על העוצמה שספג הנהג וההשפעה של זה שגרמה לו להתעלף... דבר נוסף - הפספוס של כולם בפנייה הימנית . לכל מי שמכיר את הראלי בבריטניה, כולל אירלנד עוד מימי ה-BRITISH OPEN RALLY CHAMPIONSHIP יודע שדברים כאלו קורים שם כל הזמן. נתיב הנסיעה צר ביותר וחלק והיכולת של הצוות לראות את הפנייה המתקרבת מועטת ביותר. המהירות שבה הם נוסעים גבוהה וכאשר לא קוראים נכון את התמונה...מפספסים את הפנייה הצרה. אגב- מי שלא ראה BRITISH OPEN הפסיד וחייב להשלים חוסרים !!! דובי

אלאן מניו, הנהג השוויצרי של שברולט תפס את הפול-פוזישן לקראת המרוץ מחר, או יותר נכון לפנות בוקר שעון ישראל. במקום השני יזנק איבן מולר, סיאט דיזל, ואחד המועמדים לאליפות. אנדי פריו, אלוף העולם ואחד המועמדים גם השנה לא הצליח יותר מדי ויזנק למקצה הראשון רק מהמקום ה-12. אוגוסטו פארפוס עם ה-BMW יזנק מהמקום הרביעי במסלול הרחובות הזה. עדכונים בהמשך ושימו לב לשידורים ביורוספורט דובי

אתמול נשמעה בלונדון התלונה של מקלארן בדבר הערעור שהגישו כנגד ממצאי טמפרטורת הדלק של וויליאמס ו-BMW לאחר המרוץ בברזיל. כזכור לאחר המרוץ נמצא כי טמפרטורת הדלק של הוויליאמס וה-BMW לא תאמה את התקנון, והיתה כ-10 מעלות מתחת למותר, ומקלארן ערערה על התוצאות בתקווה שיהיה איזה שינוי בדרוג הנהגים וכך אולי המילטון יזכה באליפות. אתמול בישיבה הוחלט כי אין כלום למעשה בטענה של מקלארן ועכשיו ניתן להרגע ולחתום סופית את האליפות של רייקונן. דובי

טוב אז אפשר להרגע. מרקוס גרונהולם שוחרר מבית החולים לאחר הבדיקות ויצטרך לנוח מעט. לואב תפס את ההובלה בראלי לפני סורדו והפער של גרונהולם באליפות סביר להניח שיפגע... דובי

SS-4 ומרקוס גרונהולם התרסק ממש לפני סיום הקטע. הצוות יצא מהרכב ללא פגע אולם לאחר מכן איבד גרונהולם את הכרתו ונלקח לבית חולים לבדיקות !!! דובי

נראה לי שאתם ממהרים מדי...

SS-3 ואחרי שלושת הקטעים סבסטיאן לואב מוביל ב-4 שניות על גרונהולם אלא שבינתיים בינהם נמצא סורדו במקום השני.

מרקוס גרונהולם קובע את הזמן המהיר ביותר בסופר-ספיישל של היום וסבסטיאן לואב בעקבותיו, במקום השני. 1.82 קילומטר של סטייג' וכל מה שהפריד בין השניים היתה פחות משנייה, 0.9 ש' ליתר דיוק. מי שהפתיע במקום השלישי היה קריס מיק הסקוטי, בן חסותו של קולין מקריי ונהג מוביל ב-JWRC שעושה את הראלי עם אימפרזה WRC . לילה טוב דובי

ראלי אירלנד, הראשון במסגרת ה-WRC יצא לדרך היום בבוקר, בינתיים רק בקטע השייקדאון ומחר כבר יתחיל האקשן האמיתי, בסיבוב הלפני אחרון של אליפות העולם בראלי 2007 והכל כל כך צמוד . 20 סטייג'ים וכ-330 ק"מ תחרותיים יעברו עד שנדע מי ינצח ויתקרב לאליפות עוד יותר- מרקוס גרונהולם בעונתו האחרונה ב-WRC או אולי אלוף העולם ב-3 שנים האחרונות סבסטיאן לואב. במקור היו אמורים להיות רק 19 סטייג'ים אבל שינויים של הרגע האחרון והנה יש 20. הראשון הינו סופר-ספיישל שיערך היום בערב ומחר מתחיל האקשן האמיתי עם 9 קטעים, בשבת עוד 6 וביום ראשון 4 קטעים שיסיימו את העניין. גרונהולם מוליך כרגע ב-4 נק' על לואב עם 104 נק' מול 100.

רוס בראון לא מחפש להיות שועל או זנב לשועלים וכבודו במקומו מונח. באמצע שנות ה-90 הוא היה בקבוצת בנטון ויחד עם מיכאל שומאכר הם בנו קבוצה לתפארת שזכתה באליפות הפורמולה-1 ב-94 ו-95 . לאחר המעבר של מיכאל שומאכר לפרארי, שהיתה אז קבוצה כושלת וממש לא כמו היום, גם הוא עבר לשם ולא חשש מהאתגר של להרים קבוצה מלמטה למעלה. מסביבו נבנה צוות טכני, שרובו הגיע מבנטון, והתוצאות כמו שכולם יודעים לא אחרו לבוא. גם בהונדה רוס בראון לא מפחד מאתגרים קשים ובעזרת הידע שלו שינותב למקומות הנכונים, הונדה תנסה להחזיר את עצמה לפחות לפודיום ואולי גם ניצחונות דוגמת זו של באטון בהונגירה ב-2006 . להגיד על הונדה שהם שועלים...לא הייתי אומר את זה, זוהי קבוצה בעלת עבר שלא מבייש, ביחוד בתחום מנועי הפורמולה-1. מנועי הונדה סייעו גם למקלארן וגם לוויליאמס לזכות באליפויות על המסלול ועוד לפני כן הספיקו הונדה כקבוצה יפנית בגלגול הקודם שלה, בסוף שנות ה-60 לנצח גם כן. והנה מה שבראון בעצמו אמר בראיון נוסף עימו - ""It wasn't so difficult", said Ross, "especially with an opportunity like this, because there are only a few teams in Formula One that appeal to me and this especially was one that I wanted to work for. So it wasn't a difficult decision." When asked why he found the role at Honda so enticing, in his first TV interview for his new team, he said "The main thing is the attitude and commitment of Honda. Also knowing that Honda have a very long racing heritage and they understand what is needed in racing, how difficult it is, how challenging it is and clearly they are making the commitment in resource, commitment in people and commitment in all the things that are necessary to succeed in Formula One. If we don't succeed it's down to us, it's not down to the resources and commitment that Honda are making." דובי

חברים אני ממש מצטער אבל אני נאלץ לדחות את המפגש ביום ראשון מכיוון שצץ לו איזה עניין שימנע ממני להגיע . על מועד מאוחר תצא הודעה מסודרת , ושוב אני מצטער. דובי

לוקה באדור הוא נהג המבחן של פרארי. בחור איטלקי שהחל את דרכו בקטגוריות נמוכות וטיפס אל הפורמולה-1, שם לא עשה יותר מדי , בקבוצות קטנות. בהמשך, לפני מספר שנים חתם על חוזה בפרארי כנהג מבחן ומאז הוא עושה בעונה יותר קילומטרז' על הפרארי פורמולה-1 מאשר צמד נהגי המרוץ יחד. קימי ופליפה...בחופש. בימי המבחן הללו,דוגמת המבחן אתמול בברצלונה הקבוצות משתפות בדרך כלל נהגים נוספים/אחרים שחתומים עימה על חוזים. נהגי המרוץ לעיתים עסוקים גם בענייני PR שונים ולא מגיעים תמיד לכל המבחנים. לגבי יכולת הנהיגה של נהגי הפורמולה-1. יש כאלו שאומרים שבשנה הבאה נראה את ההבדל בין הנהגים הטובים יותר לבין אלו שלא. אל תשכחו שעם כל הזלזול שיש לנו בגלל עזרי הנהיגה, עדיין מדובר בנהגים מעולים שעבדו קשה בכדי להגיע לפורמולה-1. רובם החלו את הדרך בקרטינג, דרך קטגוריות נמוכות שם לא היו עזרי נהיגה כלל ובפורמולה-פורד אפילו כנפונים לא היו . עזרי הנהיגה הגיעו רק בפורמולה-1, ברמה המוחלטת. בפורמולה-3000 בתקופתו של היידפלד למשל היה מדובר במכונית אנמית מאד מבחינת התנהגות וללא הרבה חופש פעולה בכיוונונים, ממש דומה למין סדרת-CUP, מה שגרם לנהג להוות פקטור משמעותי. ב-GP2 שם כיכבו המילטון, רוזברג, קובליינן וגם גלוק אותו נראה בשנה הבאה כבר מדובר במשהו הרבה יותר "מתנהג" . דובי

היום נערך במסלול המרוצים של ברצלונה, בספרד יום אימונים של קבוצות הפורמולה-1. חלק מהקבוצות ניצלו את ההזדמנות לבדוק ולבחון נהגים חדשים וחלק בדקו סט-אפים שונים. קבוצת פרארי הגיעה אף היא אל המסלול הפרדי עם מכונית ה-F2007 , זו שהביאה את קימי רייקונן אל אליפות העולם ומי ישב מאחורי ההגה ...? מיכאל שומאכר...כן, הוא ולא אחר הגיע לשם בכדי לבחון את המכונית. טוב, לבחון זה קצת מצחיק להגיד על 7 פעמים אלוף עולם כי מה שהוא עשה זה פשוט לקבוע את הזמן המהיר ביותר של היום לפני עוד 18 נהגים אחרים משלל קבוצות. זו הפעם הראשונה ששומאכר בוחן את הרכב על מסלול מרוצים מחוץ לאימוני ההכרות שעשה בפיוראנו, והוא ביצע 64 הקפות, סיים מהיר יותר מלוקה באדור הנהג השני של פרארי . אגב- כמו שומאכר, רוב הנהגים נהגו במכוניות ללא בקרת המשיכה, שהחל מהשנה הקרובה היא מחוץ לחוק. לקינוח, הנה מה שאמר דיויד קולטארד על הנהג הגרמני - "I think there is a guy called Michael. It looks as though he's got a talent. He will make his way to F1," joked Red Bull's David Coulthard. לילה טוב דובי

והחלק השני - Moving on from the top four, I was agreeably surprised by Nick Heidfeld's performances this season, because although the experienced German has always been a very good, no-nonsense, racing driver (rated extremely highly by Patrick Head, which always registers with me), I'd anticipated that his younger, more naturally-talented team-mate, Robert Kubica, would have quite a comfortable edge, and such did not prove to be the case. To a surprising degree, Kubica struggled to adapt his style to the requirements of the new-generation Bridgestone tyres, although, that said, once he had managed he was often a touch quicker than Heidfeld. Next, Nico Rosberg, whom I thought clearly the most improved driver of the season. In 2006, his first year in F1, Rosberg showed great fundamental ability, and there were flashes of huge speed, but this year he was much more consistent, and frequently qualified the Williams much higher than might have been expected. Not surprisingly, the team values him extremely highly, appreciating not only his hard work and dedication, but also his refusal to become discouraged when things go wrong. Heikki Kovalainen was a great disappointment in the first half of the year, and that, given his credentials, was a great surprise. Let's face it, a highly-touted rookie, with a full year of testing behind him, should not have been blown away by Giancarlo Fisichella, but that is what happened. As with Raikkonen and Kubica though, Heikki eventually got to terms with the Bridgestones, and once in a car he felt comfortable with, began to reveal some of that latent promise. His drive to second at Fuji, holding off Raikkonen in the late lap, was exceptional, I thought. Tonio Liuzzi turned in several impressive performances in the second half of the year, particularly after the very promising Sebastian Vettel arrived at Toro Rosso in place of Scott Speed. Disappointments? Well, the showing of Honda, for a start. It was awful to see Jenson Button (and Rubens Barrichello) consigned to the role of also-rans, but I thought Jenson drove exceptionally well all season long - how he kept his motivation going I can't imagine. Fisichella, who took over number one status at Renault when Alonso left, was a disappointment - although, in saying that, perhaps I'm getting it wrong, because I fact he produced more or less the season I expected from him. A great driver, in terms of natural ability and style, Giancarlo is simply not enough of a racer, and never has been. Undoubtedly, though, the great let-down of 2007 was he of the famous name. For many years, Ralf Schumacher has been among the very highest-paid of the F1 drivers, and his fundamental talent has never been in question - remember those back-to-back wins for Williams at the Nurburgring and Magny-Cours in 2003? Since arriving at Toyota in 2005, though, Ralf has given the impression of one collecting his pension, and it hardly a surprise that the team has dropped him. Rarely in F1 has more money been spent on less.

את הסיכום שלי בוודאי כבר קראתם, על עונת 2007 בפורמולה-1 וכעת אני מצרף את חוות דעת המומחה, תהנו - On the face of it, the 2007 season was the closest, most competitive, in recent F1 history. A few years ago, when Ferrari were winning everything, I remarked to Bernie Ecclestone that the sport had become boring, that when you set off to a race, you knew - even before you got to the airport - who was going to win. Bernie didn't disagree, and acknowledged that he didn't like it. "On the other hand," he said, "you can't blame Ferrari for being the only people to do the job properly, can you?" And I couldn't disagree with that. This season past, though, McLaren were also doing the job properly (as did Renault in 2005 and '06), challenging Ferrari, and very often having a clear performance advantage over them. Look at the season's results: 17 Grands Prix, with nine victories to Ferrari, and eight to McLaren. Kimi Raikkonen's late surge took him to six wins, with Lewis Hamilton and Fernando Alonso winning four apiece, and Felipe Massa three. Pretty even stuff, you'd have to say. And each one of the four drivers had days when he was flat unbeatable. Close as the championship was on paper, though, the same could not be said of the racing itself. We all remember Hamilton's memorable pass of Raikkonen at Monza, but in reality, once the opening dash to the first corner was done with, there wasn't a whole lot of wheel-to-wheel racing between Ferrari and McLaren. More often than not, one or the other had a clear advantage at a given circuit - the Ferraris superior at circuits in abounding in long, fast, corners, the McLarens better in slow corners, and over bumps and kerbs. Raikkonen - at the last gasp - won the World Championship, but, although he won season opener in Melbourne, the first half of his season was largely a great disappointment. After years spent driving a McLaren on Michelins, he plainly struggled to come to terms with a Ferrari on Bridgestones. His drive at Monaco - where he had previously excelled - was particularly dismal, and invariably Massa was the team's pacesetter. Kimi, the highest-paid driver in the history of the sport, was not delivering. It was during this period that his legendary insouciance paid dividends, for in that situation many another star would have become neurotic about his failure to produce, but Raikkonen simply doesn't care about all that stuff. The 'Ice Man' tag is well-earned. It was at Indianapolis, where he finally found a set-up suited to his driving style, that Kimi finally began to turn his season around. When F1 returned to Europe, he won two races in seven days, at Magny-Cours, and thereafter was always a factor, even if his uncertain qualifying performances sometimes compromised his races. His drive at Fuji, where he drove through the field in appalling conditions and finished third, was as great as he has ever produced, I think, and in the end you would have to say he is a worthy World Champion. I never get upset when the man with the most wins takes the title. That said, I have no doubts that the best driver overall, in terms of competitiveness throughout the 17 races, was Hamilton. Rookie or not, Hamilton was in contention from the very start, overawed by no-one, as his getaway in Melbourne consummately demonstrated. Often he snatched pole position at the very last second, and sometimes - as at Montreal, scene of his first victory - he was just plain quicker than anyone else. Quite remarkable for a young driver in his first season of F1. There were occasions - Sepang, Monza - when Alonso was utterly imperious, and there's no doubt that, however much some of us may have revised our opinions of Alonso the man this year, he remains a very great racing driver. But if Hamilton's performances have shaken us this season, there's no doubt that they rocked Alonso, and thus, I think, we have seen fallibilities in the double world champion which might otherwise never have seen the light. And did that surprise me? Yes, it did. Towards the end of the season, Massa slipped out of the battle for the championship, but still he had an extremely strong season, with three victories superbly taken, and he was unlucky to suffer several times from reliability problems one would not expected from Ferrari. Like the other three, on his day Felipe can beat anyone.

בתכנון לערב - - התקשורת בין הנהג לנווט - מנקודת מבט של הנהג !!! - NOTES - כן, שוב הנושא הזה ושוב מנקודות שונות . - קולין מקריי- סרט DVD שאני מאמין שאף אחד עדיין לא ראה ...ואולי כן. דובי