שמואל יוסף

גומיות האיטום של הזכוכית הקדמית, וגם של זו האחורית בסיטרואן C5 2007 מתפרקות, (כנראה בגלל הסרה חפוזה של רובוט לכסא גלגלים), לא נראה שחודרים מים, אבל החלפה, ככל הנראה, תדרש. אני מניח שאני צריך לגשת לזגג רכב -- כמה צריך לעלות התיקון? יש זגג מומלץ באזור המרכז? תודה!

הבנתי שהם לא אוהבים למכור לאנשים פרטיים. זה השתנה?

צדיק נסתר קרע את המראה הימנית של ה-207 שלי ממקומה. נשבר כנראה משהו שמחזיק את הציר במקום כשהמראה מקופלת/פתוחה. שאר המראה (זכוכית, הכיסוי הקדמי בצבע הרכב, המנגנון החשמלי) תקינים, אז כנראה שאפשר להחליף רק את החלק של החיבור עצמו. באילו פירוקיות לנסות לחפש חליפי? וכמה זה צריך לעלות?

התופעה נקראת Hedonic treadmill (הליכון הדוניסטי, בתרגום קלוקל)

וחשוב לזכור שסינגפור גם איננה דמוקרטית במיוחד. מצד שני, אומרים שגם כשמפא"י היתה בשלטון היה פה שמח.

הבדל עלול לעוף על רכב אחר, ולהבהיל את הנהג, וזה עוד המקרה האופטימי יותר. לזרוק סיגריה ברחוב זה סתם להיות מגעיל ולא אכפתי.

אופניים הם אמנם ספורט קבוצתי, אבל הנצחון אישי. רק החצי הראשון נכון.

רכיבה בפלטון היא הכרחית לרכיבה ספורטיבית מסוג מסויים (אפניים הם ספורט שבו התחרות קבוצתית, ומרכיב חשוב בנצחון הוא קבוצה חזקה. הנצחון, אבל, הוא אישי. קצת מייאש לפעמים), וודאי שעוזר כשלפלוטון יש רכב ליווי לאזהרת הנהגים ולתמיכה ברוכבים. אך לא כל רכיבה היא בפלטון. ולהבנתי, החוק היבש בכלל אוסר על ליווי שכזה. אזכיר סיפור שקרה באמת: פלטון מסודר של רוכבים רכב באזור קרית גת (אם אינני טועה. זהו הפרט היחיד בסיפור שנשכח ממני) רכב כשמאחוריו רכב ליווי עם מהבהבי חרום ושילוט. מגיעה ניידת משטרה, עוצרת את רכב הליווי, ומודיעה לו שאסור לו ללוות את הקבוצה. לא עזרו בקשות הנהג והרוכבים; השוטרים עמדו על דעתם. לכן הסתובב וחזר, כשהרוכבים המשיכו ללא רכב מלווה. לאחר חצי שעה עצרה את הקבוצה ניידת אחרת, והודיעה להם שאסור לרכב בקבוצה ללא רכב מלווה.

זהה לרכב איטי: מותר לרכב בכבישים שאינם מהירים ("כחולים").

יותר חשוב מהמספר, הוא לוודא שאכן המנשא והאופניים קשורים היטב. נתקלתי כבר במקרים שהאופניים השתחררו מהמתקן, ורק בזכות המזל לא נכנסו לשמשה של הרכב הנוסע מאחור. המנשאים הכי מוצלחים הם אלו שמתלבשים על וו גרירה. אם כי הם יקרים, ודורשים התקנת וו גרירה. אחריהם מנשאי הגג, ורק בסוף מנשאי בגאז' איכותיים כדוגמאת ה־Bones.

הוא הסגיר עצמו כשידע שמספר הרכב שלו בידי המשטרה, ועשה זאת בשמונה בערב, מיד אחרי שהתראיין לערוץ 2 בתזמון מושלם (טיפ מקצועי: אם אתם מתראיינים, ורוצים לחזק את הנרטיב שלכם, עשו זאת כמה שיותר קרוב לשידור המהדורה, כך שלא יהיה זמן להפריך את הדברים או לקבל תגובה). מי שהולך ליועץ תקשורת לפני שהוא מסגיר את עצמו, אני לא חושב שיש מקום לראות בנכונותו להמשיך משם למשטרה אור חיובי (אם כי אולי הכיוון ההפוך נכון).

מי שנוהג ברכב ללא רשיון ובשכרות, נראה שאפשר לחשוב שעשה זאת בכוונה תחילה. לא מדובר כאן בטעות שנגרמה באקראי: הטעות נגרמה כשהתיישב במושב הנהג.

גם טל מור מסוכן. הוא נהג ללא רשיון, ובשכרות. גם אם היה שיכור עד שלא ידע שהוא שיכור, עוד כשנסע להשתכר עשה זאת ללא רשיון. נניח שלא ינתן לו רשיון נהיגה לכל ימי חייו. מי מבטיח שזה יעצור בעדו מלסכן אחרים? הרי כבר נהג ללא רשיון!

אין שום סיבה לחנות בחניית נכים, פרט להיותך זכאי לחנות שם (ואני מאחל לשוטר או המתנדב החצופים שעוד יזכו לחנות שם בזכות). אם יש פנאי לחנות באופן מסודר, ניתן לעשות זאת גם במקום מסודר.

לפי הוראות משרד התקשורת, על חברות הסלולר לפתוח מכשירים ללקוחות פרטיים ללא עלות. אם הם מסרבים, פנה בכתב למשרד התקשורת.

ההמלצה המקובלת היא להושיב כנגד כיוון הנסיעה כל עוד הדבר אפשרי. לכל כסא, בכל כיוון, יש מגבלות משקל וגובה מינמליים ומקסימליים, המופיעים בהוראות היצרן.

כיצד ניתן להגיע מכפר סבא לתל אביב, למשל, בדרכים עירוניות? אופניים הם רכב איטי, וככאלו נאסר עליהן להשתמש בכבישים מהירים. אבל הם כלי תחבורה לכל דבר, וחופש התנועה מחייב לאפשר להגיע בהם לכל מקום.

ההצעה שלך מזכירה סיפור מימי הממשלה הראשונה. היה אז אנס סדרתי שהטיל חתתו על נשות תל אביב. אחד מחברי הממשלה הציע אז להטיל עוצר על נשות תל אביב בלילות, כדי להגן עליהן מאימתו של אנס תל אביבי שפעל אז. גולדה מאיר הציעה, ובצדק, שהעוצר יוטל על גברים דווקא, שכן האנס הוא גבר. שתי ההצעות נפלו.

להבנתי, כך בונים מכוניות F1 מודרניות. דווקא חומרים מרוכבים ופולימריים סינטיים הם בהחלט העתיד, כי לא רק שניתן לקבל אותם בתכונות המטאלורגיות המבוקשות, אפשר גם שהן יהיו בכיוון מסויים. כלומר, משטח שהוא קשיח בכיוון הפיתול (כך שיכול לעמוד בעומסים הנגרמים בנסיעה) וגמיש בכיוונים אחרים (כדי לא לשבור את עצמות הנוסעים מהטלטולים).

התקבע בישראל מצב ששלילת רשיון נהיגה היא עונש. זו כמובן טעות. רשיון נהיגה אינו משהו שכל אדם זכאי לו. רשיון נהיגה הוא הוא אישור לקיום יכולת מסוימת (בפרט לנהוג תוך אי-סיכון) של המחזיקים בו. אם נראה שאדם שקיבל רשיון נהיגה אינו מסוגל ליכולת הזו, ראוי שיבוטל רשיונו (ע"י רשות הרישוי, כהליך מנהלי, לא ענישתי), עד שיוכיח אחרת.

אני מעריך שבנסועה כזו, נסיעה במונית תהיה זולה יותר מעלות האחזקה של כל רכב שתרכוש: בהפרזה, על הנסיעות היומיות תוציא כ־40 ש"ח, ועוד 200-300 ש"ח לנסיעות הבינעירוניות, כלומר כ־2000 ש"ח לחודש. כדי להחזיק רכב משלך תשלם לא פחות מכך, ויתכן שאפילו יותר. ובהנחה שאין בעיות רפואיות (טפו טפו טפו), אפשר ורצוי ללכת ברגל את שני הקילומטרים הללו מדי פעם. רק יועיל לבריאות. כתבו בפורום הזה לא פעם, ובצדק, שרכב הוא לא השקעה, אלא הוצאה קבועה. בשביל נסועה כמו שתארת, רכב פרטי הוא כלל אינו חובה. יש בארץ איזו תפיסה כאילו רשיון נהיגה הוא זכות מולדת, ולא כך הוא. כלל אצבע טוב יהיה לחפש רכבים שאורכם קצר מארבע מטרים, ושנפח המנוע שלהם קטן מ־1600 (אבל גדול מ־1000, שאז הם "סתם" מיני)

זה אכן מבלבל. ע״פ האתר של פיג׳ו, ה־206+ מגיעה בחלק מהאפשרויות עם שתי כ״א, ובחלק עם ארבע. אבל אני חושש שהכוונה במפרט הנ״ל היא לזוג כריות אויר, שאחת מהן לנהג, והשניה לנוסע. בדקתי את המפרט של ה־207, שמגיעה עם שש כריות אוויר בסה״כ. במפרט של לובינסקי נרשם: זוג כריות אוויר לנהג ולנוסע מלפנים זוג כריות אוויר צידיות לנהג ולנוסע מלפנים זוג כריות אוויר (וילון) לאורך שני צידי התקרה להגנת ראשי הנוסעים מלפנים ומאחור כלומר זוג כ״א בניסוח שלהם הוא שתיים, ולא ארבע. כמובן, שהדרך היחידה לוודא היא להתקשר ללובינסקי ולשאול. בסופו של דבר, המטרה של PSA (וגם של לובינסקי, כמובן), היא לא למכור 206+ במקום 207, אלא למכור 206+ לאנשים שלא יקנו 207. אם ה־206+ תהיה מוצלחת מדי, לא תהיה סיבה לקנות 207...

תכליתו של כביש אגרה היא ניהול חשבונות שונה: במקום שעלותו תתחלק על כל האזרחים, עלותו צריכה להתחלק רק על הנוסעים בו. כל השאר יוצא מכך. נ.ב. העובדה שחלק מעלות כביש שש עדיין מתחלקת על כל האזרחים היא תקלה, לדעתי מתוכננת מראש, של יוזמי הכביש.

כשנהגים שכאלו לא שועים לעצתי לחנות במקום מותר, אני נוהג לאחל להם שיזכו לחנות במקום זה בזכות. בדרך כלל הברכה גורמת להם לצאת מהחניה מיד.

תקציב הבטחון אכן מנופח ללא צורך, אבל הקבוצה שמרומז אליה אינה מתרבה בקצב כל כך מהיר. אני מתכוון כמובן לבעלי החברות: רוב החוסרים בתקציב בשנים האחרונות הינם בגלל המדיניות של הורדת מס החברות (שגם כך הוא נמוך במיוחד).