שמואל יוסף

בדיוק מה שכתבתי: המיסוי הוא כשל מדינת רווחה, השרותים הניתנים כשל מדינה ליברטאנית. כמו כל תשלום אחר, גם למיסים אתה מצפה לתמורה. במ״י התמורה אפסית, ולא בעיקרם משיקולי אקטואריה כמו שאתה מציין, אלא משיקולי מדיניות כלכלית ימנית־קיצונית. יש לאוצר מטרה מוצהרת לרוקן את המגזר הציבורי מכוחו, ולשבור את ארגוני העובדים. כל מערכת קפיטליסטית מבוססת על כך שבעלי אמצעי הייצור (במילים אחרות, המיעוט העשיר) מנצל את העבודה של הפועלים (במ״א, רוב הקוראים כאן). וזה בסדר גמור, כל עוד שהניצול הוא במידה. לדעתי, במ״י הניצול אינו מידתי כלל; אך אם יהפך למידתי, בעלי ההון יפסידו רבות, ולכן הם פועלים לשמר את המצב, בין היתר באמצעות חישוק המפלגות הגדולות ע״י תרומות. במ״א, מעטים הפוליטקאים שיכולים להרשות לקריירה שלהם לפעול לשינוי הניצול. נשמע חשוד. UCLA אמנם אוניברסיטה טובה מאוד (מדורגת 25 בדרוג של US News), אבל שכר הלימוד בה הוא כ־33,660$ לשנה לסטודנט ממדינה אחרת (ו־10,781$ לתושבי קליפורניה). איני מכיר את התוכנית האמריקאית, ואני חושב שבתואר הראשון נדרשים ליותר קורסים מאשר בישראל. אבל להשוואה גסה, בתוכניות הישראליות לומדים כ־10 קורסים בשנה, כלומר לפי השכ״ל המפורסם ב־US News, כ־1000$ לקורס לתושבי המדינה. אלא אם החישוב הוא לשעת לימוד; ואז יש כ־3 שנתיות לקורס, כלומר כ־350$ לש״ל (ולתואר ראשון תזדקק לכ־100-150 כאלו, תלוי בתחום הלימוד).

קצבת ניידות משולמת על כל רכב, אם כי ככל שנפח המנוע גדול יותר, כך גדלה גם קצבת הניידות (עד לקצבה המתאימה לנפח שאושר לך כרכב יציג). כדאי לעשות חשבון, יתכן שהחסכון בעלויות רכב בעל מנוע בנפח קטן יותר, יעלה על התוספת לקצבת הניידות. איני יודע האם ההלוואה העומדת תקפה לכל רכב.

גם צעירים, לא רק זקנים. עלות ביטוח רפואי פרטי (ללא הסדר דרך המעסיק), יכולה להגיע לכ־1000$ בחודש, לפני ההשתפות העצמית. המערכת הרפואית בארה״ב היא היקרה ביותר בעולם, ואחת הכושלות ביותר בעולם. כלומר, יש להם רופאים מצויינים, ציוד נהדר, וטיפולים חדשניים, אך הם נגישים רק למתי מעט.

ובאוניברסיטה סבירה, נניח ברמה של האוניברסיטה העברית, העלות היא כ־₪30,000 לשנה בתואר הראשון. ב־Ivy Leauge תשלם כ־25,000$ לשנה. באוניברסיטה העברית, שכ״ל הוא עדיין רק כ־10,000₪ לשנה. אתה בודק את המיקרו, במקום את המאקרו: עלות המחיה במדינת ישראל גבוה יחסית למשכורת, כיוון שלמרות היקור, לא עודכנו המשכורות. בנוסף, מדינת ישראל גובה מיסים כמדינת רווחה, ונותנת שירותים כמדינה כמעט־ליברטאנית. למרות החלת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני, לאור תחזיות אקטואריות, ניתן להניח שאם יחסך רק הסכום שחובה להפריש לפנסיה, הרי שהוא לא יספיק לקיום רמת חיים נאותה לאחר גיל הפרישה.

אני שמעתי שאין צורך בכל כך הרבה סימני קריאה ! (וגם שלפי כללי הפיסוק בעברית, סימן קריאה יבוא בצמוד למשפט, ולא לאחר רווח, כמו שנהוג בחלק מהשפות הסלביות, למשל).

הסר דאגה מלבך, רוב* הרכבים המודרניים יטפסו כמעט** כל עליה בישראל בחדווה, במהירות המקסימלית בה מותר לסוע שם. * הייתי כותב כולם, אבל אז יבוא החכם שימצא איזה קלנועית 200 סמ״ק עם מיסוי של רכב משפחתי. אז נסתפק ברוב. ** כי אותו חכם יצביע על רחוב אל מנסוריה במזרח ירושלים, או על הקיר הידוע לשמצה במג׳דל שאמס.

תלוי בחוזה שנחתם בינך לבין הגורם הממן. התקשר ושאל (ליסינג מימוני בדרך כלל נרשם על שם הקונה, ולא על שם המממן). ניתן לשעבד רק חלק משווי הפוליסה.

על פניו, המבצע הנ״ל לא נראה שונה מכל עסקת ליסינג מימוני אחרת. אם תנאי התשלום נאים בעיניך, פנה לחברות הליסינג, ודאי תקבל הצעות דומות גם על רכבים אחרים. הריבית של פריים + 1% היא סבירה, אבל אם עברך הפיננסי יציב, ככל הנראה תוכל לקבל תנאי הלוואה טובים יותר בבנק בו מתנהל חשבונך (כשחיפשתי הלוואה לרכב לפני חודשיים, הריבית שהוצעה היתה נמוכה מהפריים).

בחניון הכיכר (רח׳ לוריא, ת״א) השטיפה ידנית. אני לא איסטניס, לכן לא אעיד על איכות השטיפה, אבל אציין שתחנת הדלק הצמודה היא בן המקומות הזולים ביותר לתדלק 95 בגוש־דן.

אולי OT, אבל אני חושב שאתה נובח על העץ הלא נכון. השאלה לא מה השיקול שהביא את האמריקאים לאשר כוח סוס ושליש לעומת ה־250 וואט האירופי. אולי האמריקאים שמנים יותר, וכידוע בעליות צריך יותר כוח ככל ששוקלים יותר מה שראוי הוא פרסום אמיתי (ולא תאוריות קשר כמו שאתה מציע) שיסביר מדוע נבחר התקן שנבחר. ואז אפשר יהיה להתווכח על שיקולי הבחירה. וזה נכון לא רק לאופניים חשמליים. ההערה שלי היא שללא קשר לשיקולי הבחירה, שאולי אינם הגיונים, התקן עצמו הגיוני למגרי, ואין צורך בוואטים הנוספים. מנסיון אישי: עם הרבה פחות מ־250 וואט ברגליים, העליה היחידה בארץ שהכריעה אותי היא רחוב אל־מנסוריה בירושלים המזרחית, עם 28 אחוזי השיפוע שלו, וגם בו, מהצצה במד־וואטים של חבר שכן הגיעו רכוב לקצהו, צריך הרבה פחות מקילו־וואט כדי להגיע לקצה (להשוואה, מהכבישים המפורסמים בארץ, אני חושב שטרם רכבתי רק את העליה של מבוא חמה, ובחלק הדרומי של כביש 10 מנצנה לאילת). כל מי שטוען שצריך יותר ממאה וחמישים וואט להתניידות עירונית על אופניים, גם בטופוגרפיה הררית, פשוט לא מדד, או לא ניסה. גרתי בירושלים שמונה שנים נפלאות, ורק שנה וקצת מתוכן הייתי ממונע. בשאר הזמן, בלי שום מנוע, ועם הרבה פחות מ־250 וואט, התניידתי בירושלים במהירות סבירה לגמרי.

כהערת אגב, אדם ממוצע בעל כושר סביר יפיק כ־100 וואט למשך שעה ויותר. רוכב אופני כביש ישראלי בליגת העלית (הבכירה מתוך שלוש ליגות לבוגרים בארץ), מפיק בממוצע כ־230 וואט למשך שעה ויותר. כך ש־250 וואט זה הרבה מאוד. בחישוב גס מאוד, במישור, ללא רוח פנים, עבודה כזו מתורגמת לכ־33 קמ״ש.

לזכרוני (ויתכן שאני טועה. לשמחתי, לא נאלצתי לבדוק את המצב החוקי בעצמי), גם היום תו הנכה הניתן למוגבלים בניידות, גם אם הם לא נזקקים לכסא גלגלים, הוא זה עם ריבוע כחול שבתוכו ציור של כסא גלגלים, והוא היחיד בעל משמעות חוקית. לתו של שלוש נקודות במשולש ירוק, או לתו נכה צה״ל, אין משמעות חוקית גם היום, אם כי לפעמים מתחשבים בהם בכ״ז. למוגבלים בניידות שיש להם תו שלוש נקודות כדאי לפנות ולבקש תו כסא־גלגלים כבר היום. איני בקיא בפרוצדורה, אני רק יודע שהיא מחייבת וועדה רפואית, והמון בירוקרטיה, כרגיל בעניינים שכאלו.

טרם ראיתי אלטו ליסינג, אבל גם לא חיפשתי. יש כאלו בכלל?

אפשר לקבל הכל בליסינג, בהנחה שחוכר הרכב מוכן לשלם בהתאם.

למרות מה שכמה יס״מניקים ומג״בניקים חושבים (ונתקלתי אף בכמה שהסבירו את דעתם באמצעות אגרופיהם), שוטר חייב להזדהות כשמבקשים ממנו. אמנם, סמכותו כשוטר בתוקף גם לפני שהזדהה; אבל משהתבקש להזדהות, חובה עליו לעשות כן.

lanosforce: אולי אוף־טופיק, אבל אני לא מסכים עם דעתך. בהנחה ויש לי סכום כסף מסויים, אני רוצה לרכוש רכב, ומצבי הפיננסי בטווח הקצר של השנתיים־שלוש הבאות יציב, אני יכול לרכוש רכב כעת, בסכום שיש לי. לחילופין, אני יכול לחסוך עוד כמה שנים ולקנות אז רכב יקר וחדש יותר מזה שאני יכול לרכוש כעת. אם אני מניח שאוכל לחסוך מספיק כדי להרשות לעצמי בעוד כמה שנים לקנות רכב יקר יותר, אולי משתלם לשלם מעט יותר משוויו בפועל בצורת עלות ההלוואה, ולקנות את הרכב היקר וחדש יותר כעת. תמורת הריבית על ההלוואה אסע כבר היום ברכב נוח יותר, בטוח יותר ואמין יותר, כי זה בדרך כלל טיבם של רכבים יקרים וחדשים יותר. השאלה היא האם התמורה מוצדקת. התשובה תלויה בריבית שתשתלם על ההלוואה, ומידת הקמצנות שלך. אני בהחלט בעד חסכון, אבל לעיתים הנאה נוכחית משתלמת יותר מכל ריבית שתוכל להשיג במכשיר פיננסי.

זו הלוואה כמו כל הלוואה אחרת, כשחלק אתה מחזיר בתשלומים לאורך תקופה, וחלק אתה מחזיר בפעם אחת בסופה (הלוואת בלון). הקאץ' הוא כמובן הריבית. אם מצב האשראי שלך בבנק טוב, ואתה מוכן להתמקח עם הבנקאי, ככל הנראה תוכל לקבל מהם ריבית טובה מזו של חברת הליסינג.

להבנתי, גם אם שמאי פסק שאין נזק, עדיין את יכולה לתבוע מהרכב הפוגע את עלות השמאי עצמו.

כפי שבדרך כלל רשום על הפוליסה, לשקר בנוגע לפרטים מהותיים בביטוח עלול לגרום לחברת הביטוח לקזז מהתשלומים המגיעים לך, או להתנער מהפוליסה בכללה.

חברת הליסינג ביצעה את הטיפולים בשרודר. אם כי נראה שחסכו מסביב: מגבים לא הוחלפו, הצמיגים סיניים... (אותם אחליף עוד השבוע, אני מקווה). גם אני שמעתי שאין חובה, אבל אז חובת ההוכחה שאכן התקלה באחריות עליך. בהנחה שבמילא יש לי רק עוד טיפול אחד במוסך מורשה (ואח"כ כנראה אפנה לשאפט), אני מעדיף לשלם קצת יותר הפעם, כדי לא להסתכן אפילו בסיכוי לכאבי ראש אחר כך. נ.ב. איך מוסך הדקל בהרצליה? (גם לשם נוח לי להגיע...)

רכשתי מחברת ליסינג פיג׳ו 207, ואני רוצה לעשות ישור קו. הרכב עלה על הכביש ביולי 2008, כך שיש עדיין אחריות יצרן, ואני צריך לפנות למורשה יבואן. בחיפוש בפורום מצאתי כמה הודעות ישנות ולא מחמיאות, אבל לא חד משמעיות, על שרודר בב״ב. צריך להזהר, או שהם בסדר בדר״כ? קראתי גם המלצות טובות על מוסך ליטל, הן עדיין בתוקף? ושאלה חסכנית: יש בכלל טעם ליישור קו? הבדיקה מהמכון (שאני סומך עליו) מצויינת, עד עכשיו לפי הרישום הטיפולים היו בזמן, ויש עוד 10,000 ק"מ בערך לטיפול הקרוב (ב־90K. הרכב נטחן בקילומטרים, אבל שילמתי על כך בהתאם). אפשר לחסוך קצת כסף ולישון בשקט 10K עד הטיפול הבא, או שמומלץ להחליף שמנים + פילטרים בכ"ז? צמיגים אני מתכוון להחליף בכל מקרה.

תתפלא, גם בקונצרטים מתנהגים כך לפעמים (באופרה הישראלית לא ביקרתי יותר מעשור)

אפשר וכדאי גם לנסות לקבל ייעוץ בקו לעובד.

רוב חוקי העבודה הם חוקי מגן. זאת אומרת, שאינך יכול לוותר על המגיע לך, גם אם אתה רוצה. אתה לא יכול לוותר על שעות נוספות (יש טריקים משפטיים לנסות לעקוף זאת. מדי פעם מישהו פונה איתם לבית דין לעבודה, שמבטל את הטריק, ושולח את עורכי הדין של המעסיקים למצוא טריק חדש). איני עוסק בתחום, ואיני יודע אם זה המקרה גם כאן, אבל יתכן שכן, וגם אם חתמת, לא בהכרח יש לחתימתך משמעות. לקח להבא: לא לחתום על שום דבר שלא קראת והבנת. אם לא הבנת, לשאול, ולדרוש שהבהרות ירשמו בכתב, ולא ימסרו רק בעל פה. ובחוזי העסקה בפרט להקפיד שאין סעיפים מקפחים. אם יש, לסרב לחתום, או לפחות לציין שהחתימה תחת לחץ.

אל תהיה כגולדה מאיר. אינך יכול לקבוע כי אדם לא נחמד רק כי דעתיו אינן מוצאות חן בעיניך. אין שופטים על דברים שבלב. רשאי יונתן פולק להחזיק בדעותיו, ואף בדעות קיצוניות מהן. יונתן פולק לא נשפט על פעולותיו ב״אנרכיסטים נגד הגדר״, אלא על ״התקהלות אסורה״, באותה רכיבה אופניים. עוד מקרה מהשבוע שהיה בחדשות, הוא שעל נורי אל עוקבי נגזרו שנה ושמונת חודשי מאסר. פשעו הוא הפעלת מוסך ללא רשיון. אלא שהשופט זכריה ימיני, בגזר הדין, החליט שכיוון שהוא גם פעיל לזכויות הבדואים במ״י, יוחמר עונשו. אזכיר, שלהיות פעיל פוליטי זה חוקי (בנתיים), אינו תורם לעבירה של הפעלת מוסך ללא רשיון, ובפרט אל עוקבי לא נאשם ולא נשפט עליו. וכדי לחזור לנושא המקורי, יש פגמים בשיפוט הישראלי. אבל אל לנו לחשוב שהם מופנים רק כנגד חברינו. הפגמים הם כנגד כל האוכלוסיה, וחובה עלינו לפעול לתקנם, תוך שמירה על מערכת המשפט, ועל כבוד השופטים (גם כשהחלטותיהם חסרות כבוד).