מסוכן משתי סיבות:
1. זה שמשתלב עושה את זה במהירות נמוכה.
2. זה שנוסע ממש ממהר להגיע הבייתה כדי להכין חמין לשבת ולא נותן להשתלב.
בהולנד, לא מחכים להגיד לקצה הנתיב כדי לעבור נתיב.
כך שנתיבי ההאצה מתפנים מאוד מהר. וזה לא שיש להם מכוניות מהירות במיוחד. נהגתי על מרצדס GLE והייתי בין המיוחדים על הכביש. הם פשוט מבינים משהו שאנחנו לא מצליחים להבין. סע במהירות סבירה בנתיב בימני (רק אני שמרתי על מהירות, כולם עקפו אותי...) וברגע שמישהו מאותת, אל תילחם בו. מאידך, אם אתה מנסה לעקוף, עשה את זה מהר וחזור לימני.
כאן ההבדל הגדול בין ישראל ובין הולנד (אני לא משווה את איטליה, כי הם לא פחות משוגעים מאיתנו...)
גם אם יצא לי לעקוף מישהו על 100, זה שהגיע מאחורי לא הבהב לי ולא נצמד ולא עשה שום קולות עד שסיימתי בבטחה! את העקיפה. מעבר לזה, כשהייתי מנסה לחזור לימני, משאיות היו מסמנות לי שעברתי אותן, כך שאוכל להיכנס ללא חשש.
המסקנה שלי מנהיגה אינטנסיבית בכבישי הולנד, היא שני דברים:
1. אין לנו כבוד אחד לשני בכביש ומחוצה לו. (הייתי בלפחות 20-30 חניונים. לא יצא לי לראות אפילו פעם אחת! מישהו שחונה על הפסים או חוסם יותר מחניה אחת.)
2. אנחנו לא מבינים את המשמעות של הכביש בכלל. גם אם אתה בשיא המהירות, זה שתלחיץ את זה שלפניך, או תעקוף אותו מימין (במיוחד מנתיב האצה או האטה, המועדף במיוחד...), רק יגרום להאטה בכביש...