Tatra

There was a production line of sorts, so not a one-off

Not Isuzu at this stage. It's a Chiyoda, the brand name Isuzu came later. The Hino connection is that the predecessor to both companies was Tokyo Gas and Electric Industry. Thi company merged its auto division with that of Automobile Industry Co., Ltd. and Kyodo Kokusan K.K., to form Tokyo Automobile Industry Co., Ltd., with TG&E as a shareholder. Later, the company changed its name to Diesel Motor Industry Co., Ltd., which would eventually become Isuzu Motors Limited. Hino Heavy Industry Co., Ltd. spun itself out from Diesel Motor Industry Co., Ltd., and the Hino name was born. Hino as you say was the producer of the Contessa which was assembled in Israel but Isuzu and Hino were later competitors. Complicated, I know... T

1967

Brissonneau, מבוססת על רנו דופין. היצרן אחכ ייצר את המרכב של האופל GT

לא איסוזו ולא משנות העשרים.

For the advanced, with an Israeli connection

Until we change the rules, something exciting for all:lol: . T

Laurence, the criteria (not seen in the originl post, but nevermind) mean that we will be running out of cars soon (how many boring Korean versions of boring Japanese saloons are there?). As for very few Devins, that is not entirely true, in fact Bill Devin claims to have produced between 150 kits of the Corvair Devin and I believe him. In total, there were more Devins than many Ferrari types (or, for that matter, Sabras, which to me are also kinds of kit cars), so...

Nobody?

Mazda Roadpacer AP http://en.wikipedia.org/wiki/Mazda_Roadpacer_AP

If you understand German or Yidish, http://static.ddmcdn.com/gif/1960-1963-mercury-comet-6.jpg Injection was Bosch D-Jetronic, see here http://members.rennlist.com/pbanders/djetfund.htm I take it this is the car

Mercury Comet 1960-1963

http://www.examiner.com/article/the-gaylord-america-s-finest-sports-car-of-1957 http://www.autoblog.com/2007/12/24/ugliest-car-ever-the-aurora-no-not-i-that-i-one/

OK, Turner GT. Rarer than the Falcon and our Sabra by far (same engine as the Sabra), I think they only made 7-9...

היות ואני בחור זקן לא אכנס להיסטוריה המודרנית של החברה. סניור כבר נתן את הטון ב1941: http://www.cartechbooks.com/featuredcar/vicedelbrockjrs32fordroaster/ http://www.streetrodderweb.com/hotnews/0310sr_1932_ford_roadster_fully_restored/viewall.html

איך שרשור כזה מת אחרי שתי הודעות? אני מרשה לעצמי להחיות אותו... 30 שנה לפני הוויפר היה הפלקון של קרייזלר (לא טעות, השם היה שייך לפורד אח"כ). וקצת לפני כן, הקרייזלר ד'אלגנס שעוצב עי ג'יאה (שגם אח"כ נרכשה עי פורד). וההשראה: בוגאטי 101 - עיצוב ע"י פיליפ שרבונא, בניה ע"י ספון בגרמניה. החטאת המטרה: לא אחר מאשר מעצב קרייזלר לשעבר, ווירג'יל אקסנר אחראי לנסיון הזה לנשוף חיים בגווית הבוגאטי 101. מרכב ע"י ג'יאה. החטאת המטרה 2: הGaylord (כן!) בגרסה הראשונה המחרידה - והשניה הקצת פחות...

No Fiero shite there, they were all specially produced and some were very accurate

:

Falcon Caribbean late version

אכן, מכונית שנוצרה בשיתוף פעולה בין דודג' וברטונה וכמעט הגיעה לייצור... http://automotivemags.blogspot.co.at/2012/12/1953-dodge-storm-z-250.html

^X2 But if you go here: http://www.flickr.com/photos/yohai90/collections/72157621904904666/ You may find other inetersting 60s cars

The GT cars were all replicas, there was a series for classic replicas - this is England after all... T

כן ולא... יש בהחלט מקום לשיפור במידה וזה ברוח התקופה ראה כאן - ההוט רודס הראשונים: http://www.jalopyjournal.com/forum/showthread.php?t=569052

השאלה אכן רלבנטית לעצם השיח הפילוסופי חברתי. אם בסניור עסקינן, שאלת עיצובן הספרותי של הנחות פילוסופיות, או של דחפים אי-רציונאליים, היא השאלה האמנותית המכרעת בדיון על סיפורי 'דיזת התאוצה'. ככל שההנחות הללו הן שגרתיות פחות ומדהימות יותר, כן עשויות הן להוליד יצירה גדולה או לעולל כשלון גמור. גורלן של הנחות אלו מותנה במידת יכולתו של היוצר לתרגמן ללשון של מצבים ויחסים השוררים בין אנשים בשר-ודם. קנה-מידה זה ישרת אותנו בעיוננו בסיפורי אדלברוק סניור. . הדבר המזדקר לעין אף בקריאה מרפרפת של הסיפורים, הוא שעניין לנו, בכל שבעתם, בגיבור אחד ויחידי. ה"אני-המספר", הנוטה להגיב באורח היסטרי על מצבים שונים של בלהה וסיוט – אחד הוא בכל הסיפורים ובכל המצבים. מן המשפץ הזקן שב"מותו של הפלימוט", דרך המשפר שב"חתונתה של סאלי ברת מוסטנג" ועד לשוטר הצעיר שב"גיאות הפרפורים" – כל גיבוריו של אדלברוק אינם אלא פנים שונות של גיבורו האחד, אשר הוא לבדו מעסיק את אדלברוק בבחינת סובייקט. כל יתר דמויותיו (אשר כמה מהן משורטטות בחדות רבה) – כולן מעסיקות אותו בבחינת אובייקטים גרידא, מעין כתלים שבהם מטיח האני-המספר את ראשו. "כתלים" אלה, כאמור, לעולם אינם חברתיים, אלא תמיד הם יצריים, גורליים או רוחניים. בג'וניור אתעמק בהזדמנות אחרת.

Well that's another big miss by Detroit (and that's a big hint for the others - Laurence knows what this thing is)...